תערוכת הגוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תערוכת הגוףאנגלית: BODIES... The Exhibition) הייתה תערוכה נודדת ושנויה במחלוקת אשר הציגה גופות אדם מבותרות ואיברי אדם. התערוכה הוצגה לראשונה בטמפה שבפלורידה ב-20 באוגוסט 2005 ומאז עברה לערים רבות, בעיקר בארצות הברית ובאירופה. במקומות מסוימים בעולם, התערוכה נסגרה טרם זמנה או כלל לא הוצגה עקב הבעיות המוסריות והאתיות שבה, כגון תל אביב, ניו יורק, הוואי, בלגיה, צרפת ועוד[1].

הגופות שומרו בשיטת הפלסטינציה (Plastination), הכוללת החלפה של נוזלי הגוף והנוזל התוך-תאי באצטון ולאחר מכן החלפת האצטון בחומר פולימרי מתקשה. שיטה זו פותחה על ידי האנטומיסט הגרמני גונתר פון האגנס (Gunther von Hagens)[2]. תערוכה זו דומה לתערוכה עולמות הגוף שנפתחה ב-1995, אך אינה קשורה אליה.

לאחר כ-12 שנים בהן הוצגה בהצלחה, על אף הביקורת והפולמוס הציבורי הער שהתנהל בכל מדינה חדשה שארחה אותה, מארגני התערוכה חדלו להציג אותה.

התערוכה הגיעה גם לישראל במאי 2012 והוצגה במתחם התחנה ביפו[3].

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

התערוכה כוללת מעל 20 גופות שעברו טיפול כימי לשימורן כאשר כל גופה או איבר ממחישים לצופה נושא אחר בתחום האנטומיה (כגון המחשת מערכת השרירים, מערכת הדם, מערכת העיכול ועוד). מארגני התערוכה אינם מתירים לצלם את המוצגים.

המוצגים בתערוכה ניצבים בתנוחות טבעיות אשר מקלות על המתבונן להתרשם מנשוא המוצג (תנוחת ריצה, תנוחת עמידה, תנוחת ישיבה ועוד). חלק מהגופות נפרסו לאורכן או לרוחבן בדרך המאפשרת לצופה להתרשם ממנח האיברים בתנוחת הגופה המקובעת. או שנחתכו בצורה המאפשרת הצצה אל איבריהן.

לטענת המארגנים, מטרתם של חלק מהמיצגים היא חינוכית והיא ממחישה את נזקי העישון, נזקי ההתמכרות לסמים ואלכוהול. חלקים אחרים של התערוכה ממחישים נושא באנטומיה בדרך מפתיעה, כגון המחשת גודלו של איבר באמצעות הנחתו בידיה המושטות של גופה ניצבת שממנה הוא נלקח.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד הפולמוס סביב הצגת גופות לציבור, התערוכה ספגה ביקורת רבה עקב ספקות לגבי חוקיות השגת הגופות. מקור הגופות בעיר דאליין שבסין. קיים ספק לגבי המקור המדויק של הגופות ולגבי השאלה אם הנפטרים הסכימו להציג את הגופות בתערוכה.[4] קיימות טענות על כך שמדובר בגופות של אסירים סינים שהוצאו להורג, ועל כך שהן הושגו באמצעות סחר בגופות[5].

בעקבות מספר תחקירים, ובהם תחקיר נרחב של רשת ABC, פתח הפרקליט הראשי של ניו יורק בחקירה. הוא מצא שחברת Premier Exhibitions, אשר מציגה את התערוכה, לא יכולה למצוא את המקור המדויק של הגופות ולוודא את סיבת המוות.[6] אי לכך, נדרשה החברה להצהיר באתר האינטרנט שלה על כך שייתכן כי מדובר באסירים סיניים שהוצאו להורג.[7] כמו כן, נדרשה החברה להחזיר את מחיר כרטיס הביקור לכל מבקר, שביקר בתערוכה בניו יורק לפני החלטת הפרקליט הראשי, ומוכן להצהיר על כך שלא היה הולך לתערוכה אם המידע החדש לגבי מקור הגופות היה מונח לפניו.

על פי אמנות בינלאומיות, בהיות הגופות מסין, הצגתן במדינה של לאום אתני אחר היא בעיה משפטית[3].

ביקורת בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פתיחת התערוכה בישראל, במאי 2012, הוגשה נגדה עתירה לבג"ץ[3]

ב-15 ביולי 2012 היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, הודיע לבג"ץ כי "הצגת גופות בישראל ללא שניתנה לכך הסכמה מראש מהנפטרים מהווה פגיעה בזכות המת לכבוד". עם זאת התערוכה לא נסגרה[8].

ב-12 בספטמבר 2009, בג"ץ קבע כי מקור הגופות בתערוכה הוא מהשוק השחור, שכן הגופות הן של סינים אלמונים ולא הוצג לבית המשפט ולו אישור אחד שהגופות נתרמו למדע[9]:

בישראל מוצגת תערוכת "Bodies – תערוכת הגוף" (להלן: התערוכה), שבמסגרתה מוצגים גופות אדם וחלקי גופות אדם שעברו תהליכי שימור. טענתו המרכזית של העותר היא שהגופות וחלקי הגופות שייכות לסינים, לרבות אסירים שעונו והוצאו להורג, אשר עברו תהליכי שימור ונמכרו ב"שוק השחור" לצורך הצגתן בתערוכה למטרות מסחריות, וזאת ללא הסכמתם או הסכמת משפחותיהם לכך. המשיבות 4 - 5 לא הצליחו לאשר באופן עצמאי כי הנפטרים נתנו את הסכמתם לשימוש בגופותיהם בתערוכה, ומשכך לא עלה בידיהן לְהָזֵם חשד ממשי זה.

לא יכולה להיות מחלוקת כי בדרך התנהלות זו, כפי שנתגלתה לפנינו, נפגע כבוד האדם ובכללו כבוד המת. הבענו את מורת רוחנו מכך בפני הצדדים במהלך הדיונים שהתנהלו לפנינו. היועץ המשפטי לממשלה, שגם דעתו לא הייתה נוחה מכך, עשה מאמץ להצביע על מקור סמכות שמכוחו תוגבל התערוכה, כפי שהבהיר בהרחבה בתשובתו לצו על תנאי שהוצא מלפנינו. משהדבר לא הסתייע בידו, הפנה את הנושא למחוקק במבט צופה פני עתיד. דעתנו גם אינה נוחה ממצב הדברים הנורמטיבי הנוכחי, כפי שנפרש לפנינו, וגם אנו סבורים שראוי כי המחוקק ייתן דעתו לנושא ויתקן את הדרוש תיקון.

בג"ץ קבע שהתערוכה תיסגר טרם הזמן. עם זאת, גופים כלכליים רבים בישראל, וביניהם העיתון ידיעות אחרונות וגרופון ביזו את החלטת בג"ץ והמשיכו למכור כרטיסים לתערוכה גם אחרי פסיקתו[דרוש מקור]. פרופ' אסא כשר, כינה את בואם של תלמידי תיכון בן-גוריון בפתח תקווה לתערוכה "מעורר פלצות"[10], וטען כי מדובר בביזיון כבוד האדם והפיכתו לחפץ. לטענתו, גם אם הגופות נתרמו למדע, מדובר במעשה פסול – הפיכת האדם לחפץ. כשר טען ש"לא ניתן לחנך אחרי הליכה לתערוכה כזאת לכבוד האדם, מוסר וערכים".

למרות העתירה התערוכה הוצגה לבסוף בישראל כמתוכנן במשך ארבעה חודשים[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]