תעריף

תעריף הוא שיטה לקביעת מחיר של מוצרים, בעיקר של שירותים, שאופי צריכתם משתנה ולכן אינו מאפשר קביעה מראש של המחיר הסופי שישולם בגינם. תעריפים מבוססים על חיוב לפי יחידות מדידה הנקבעות ומתומחרות מראש. התעריף הוא מנגנון גמיש שעושה שימוש בנתונים קלים למדידה ובכך מאפשר לחשב בדיעבד מה מחיר המוצר שנצרך.

בניגוד למחיר קבוע או למחירון, הקובעים סכום אחיד למוצר או לשירות, תעריף מגדיר את אופן החישוב של המחיר בהתאם לנתוני הצריכה בפועל.

שימושים

תעריפים משמשים בדרך כלל במקרים הכוללים אחד או יותר מהמאפיינים הבאים:

• שונות גדולה בין משתמשים או שימושים – כאשר הלקוחות צורכים כמויות שונות של אותו השירות, שמוענק בלי קשר לצריכתו.
• הצורך בצדק וחלוקה שוויונית של עלויות – תעריף מאפשר שמי שצורך יותר ישלם יותר, וכך נמנעת סבסוד יתר של צרכנים כבדים על ידי צרכנים קלים.
• פיקוח ציבורי או אסדרה – בתחומים שבהם מעורבת המדינה או רשות ציבורית נקבעים תעריפים רשמיים כדי למנוע ניצול או אפליה. התעריפים נקבעים מראש, לרוב על ידי גוף מפקח, ומפורסמים לציבור כדי להבטיח שקיפות ואחידות בגבייה.
• שירותים התלויים במשתנים חיצוניים.
• שירותים שאופי הצריכה שלהם משתנה.
• תמחור שונה על פי סוג הצרכן.

שירותים נפוצים בהם מקובל תמחור על פי תעריפים הם דואר, שליחויות, הובלה, תחבורה ציבורית, מוצרי תשתית (מים, חשמל, גז בישול וכיוצ"ב), תחומים מסוימים של מיסוי, ביטוח אלמנטרי ועוד. רכיבי שכר מסוימים מחושבים לפי תעריף: שכר לעובד שעתי, למשל, מחושב לפי תעריף שעה כפול מספר השעות שעבד.

יחידות מידה

יחידות המידה שמשמשות לקביעת המחיר הסופי בתעריפים יכולות להיות מכמה סוגים:

• מדידה ישירה של המוצר: הכמות המדויקת שנצרכה על ידי הלקוח. כמות זו יכולה להיות יחידת מידה פיזית כמו ק"ג, ליטר, קילומטר, קוט"ש – אך יכולה להמדד גם ביחידות זמן כמו משך שימוש (שעות). בחלק מהתחומים נהוגים תעריפים מדורגים, שבהם המחיר ליחידת צריכה משתנה בהתאם לכמות שנצרכה.
• תנאי השימוש במוצר – התמחור יכול להיות לפי תזמון של השימוש: יום/לילה, ימות השבוע/סופ"ש, לפי מקום גאוגרפי של הצריכה, לפי הביקוש לשירות או משתנים חיצוניים אחרים המשפיעים על מתן השירות או על ערכו לצרכן.
• סוג המשתמש או זהותו – תעריפים מאפשרים תמחור מותאם לאוכלוסיות מסוימות, למשל תעריפי אזרחים ותיקים או סטודנטים.

אסדרה

לוחות תעריפים משמשים מעין חוזה בין גופים רגולטוריים כגון ועדת שירותים ציבוריים, ממשלה או רשות מקומית לבין עסקים המבקשים לספק מוצר או שירות לציבור, לעיתים בתמורה לזיכיון בלעדי.

תעריפים נדרשים בדרך כלל מספקי שירותים ציבוריים כגון מים, גז טבעי, חשמל, טלפון וטלוויזיה בכבלים. כאשר קיימת אסדרה בתחום, הם נדרשים גם מעסקים פרטיים כמו חברות הובלה, מוניות ומפעילי גרר. ברוב המקרים מקבלת החברה הרוצה לספק את השירות זיכיון המעניק לה בלעדיות גאוגרפית, לצמיתות או לתקופה קצובה, לעיתים עם אפשרות לחידוש.

החברה מגישה לגוף הרגולטורי הצעה משפטית המתארת את השירותים או המוצרים שיסופקו ואת המחירים המבוקשים בעבורם. ההצעה נבחנת על ידי הרשות, וכאשר היא מאושרת (עם או בלי תיקונים) היא נחשבת תעריף מחייב. רק אז רשאית החברה לספק את השירותים במחירים שנקבעו. במקרים רבים מהווה האישור גם אישור בלעדיות למתן השירות באותו אזור גאוגרפי.

ראו גם

• עלות שולית
• תעריף עומס וזמן בישראל
• דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות
• מכס