תעשיית המוזיקה הנוצרית
תעשיית המוזיקה הנוצרית (לעיתים גם כתעשיית מוזיקת הגוספל) היא תת-תעשייה של תעשיית המוזיקה המתמקדת במוזיקה נוצרית ובתתי-ז'אנרים שלה, כגון מוזיקת גוספל, סאות'רן גוספל (אנ'), מוזיקה נוצרית עכשווית (אנ'), מוזיקת פולחן עכשווית (אנ') ומוזיקה כנסייתית.
כמו הקטגוריה הרחבה יותר שלה, תעשיית המוזיקה הנוצרית מורכבת מיחידים וארגונים שמרוויחים כסף באמצעות כתיבת שירים, הפקת מוזיקה מוקלטת, וכן הופעות בקונצרטים ורדיו נוצרי. השוק הנוצרי כולל גם מספר היבטים ייחודיים, כמו הפקת פזמונים ומוזיקה כנסייתית עם רישיון לשירה בציבור.
תעשייה זו, שפותחה בתחילה במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20, ומאוחר יותר בשנות ה-60, ה-70 וה-80 של המאה ה-20 (בעיקר בשל תנועת ישו (אנ') ומוזיקת ישו (אנ')), מפגינה מתחים ייחודים בין מטרות דתיות, מוזיקליות ומסחריות.[1] בעוד שתעשיית ההמוזיקה הנוצרית נתונה לכוחות כלכליים כמו תעשיית המוזיקה כולה, תעשייה זו נתונה גם לגבולות אסתטיים וחברתיים שונים, בין היתר ההבדלים בין האידיאליים החילוניים והדתיים.[2]
על פי האנציקלופדיה למוזיקה נוצרית עכשוויית, ישנן 3 סיבות לכך שתעשיית המוזיקה הנוצרית פותחה כמבנה מקביל לתעשיית המוזיקה:[3]
- תנועת ישו פיתחה מספר רב של להקות בתקופה קצרה מאוד, בעוד שהשוק הכללי לא הצליח לעשות זאת.
- היעדר מחוסר הערכה לאידאולוגיה, כמו שאמנים מתעשיית המוזיקה הנוצרית הביעו.
- אמני מוזיקת ישו הביעו חוסר אמון בתאגידים מוזיקליים חילוניים.
על פי ברוס דייוויד פורבס וג'פרי אייץ'. מאהן, תעשיית המוזיקה הנוצרית בתקופת תנועת ישו הוגדרה על ידי ארבעה מאפיינים: חוסר אהדה לתתי-ז'אנרים, הפקה נחותה, הפצה לא יעילה והיעדר חשיפה רחבה לרדיו.[4] לדוגמה, להקת הרוק הנוצרי פטרה (אנ') התקשתה למצוא קהל לסאונד ההארד רוק שלהם בעיקר בשל ההפצה המוגבלת לחנויות ספרים נוצריות.[5]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Mungons, Kevin; Yeo, Douglas (2021). Homer Rodeheaver and the Rise of the Gospel Music Industry. University of Illinois Press. ISBN 978-0-252-08583-3.
- Mall, Andrew (2020). God Rock, Inc.: The Business of Niche Music. University of California Press. ISBN 978-0-520-34342-9.
- Cusic, Don (2002). The Sound of Light: A History of Gospel Music (First Hal Leonard ed.). Milwaukee, WI: Hal Leonard Corp. ISBN 0-634-02938-X. Original publication, 1990, Bowling Green State University Popular Press. Bowling Green, Ohio.
- Powell, Mark Allan (2002). Encyclopedia of Contemporary Christian Music (First printing ed.). Peabody, Massachusetts: Hendrickson Publishers. ISBN 1-56563-679-1.
- Forbes, Bruce David; Mahan, Jeffrey H., eds. (2000). Religion and Popular Culture in America. Berkeley, California: University of California Press. ISBN 0-520-21324-6.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Mungons & Yeo 2021, pp. 91–112
- ^ Mall 2020, pp. 13–16
- ^ Powell 2002, "Introduction" pp. 9–13.
- ^ Forbes & Mahan 2000, "Evangelicals and Popular Music: The Contemporary Christian Music Industry" pp. 105–109
- ^ Cusic 2002, Part Four, pp. 279–386