לדלג לתוכן

תעשיית סייבר בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תעשיית הסייבר בישראל, המהווה חלק חשוב מתעשיית התוכנה בישראל, כוללת קשת רחבה של חברות העוסקת בפיתוח ובשיווק של תוכנה המשמשת להגנה מפני לוחמת סייבר ופשעי סייבר. הענף כולל חברות הפועלות בו תקופה ממושכת כחברות עצמאיות, יחד עם חברות הזנק שנמכרו לחברות זרות וממשיכות לפעול בישראל כמרכזי פיתוח של החברות הרוכשות. בישראל מתקיימת, בחשאי וגם בגלוי, גם פעילות של פיתוח כלים התקפיים ללוחמת סייבר.

שורשיה של תעשיית הסייבר בישראל בסוף שנות ה-80, עם הקמתן של חברות אחדות שעסקו בפיתוח תוכנת אנטי וירוס ובאבטחת מידע. אחת מחברות אלה, BRM, נוסדה על ידי ניר ברקת, אלי ברקת, יובל רכבי ועמרי מן. עם השנים הפכה BRM לבית גידול עבור עסקים אחרים בתחום והשקיעה בחברות כ"בקווב" (BackWeb) וצ'ק פוינט, בה הושקעו 400 אלף דולר. ברקת כיהן כיו"ר החברות בשנותיהן הראשונות.

ב-2014 נרכשו שמונה חברות ישראליות, תמורת סכום כולל של כ-700 מיליון דולר, וברבעון הראשון של 2015 נרכשו שש חברות תמורת סכום כולל של כ-300 מיליון דולר.[1]

בעשור הראשון של המאה ה-21 החלו גם החברות הבולטות בתעשייה ביטחונית בישראל בפעילות נרחבת בתחום זה - התעשייה האווירית,[2] רפאל - מערכות לחימה מתקדמות,[3] אלביט מערכות (באמצעות חברת הבת "סייברביט", שמרכזת את הפעילות של אלביט מערכות בתחומי מודיעין הסייבר והגנת הסייבר[4]) והתעשייה הצבאית.[5]

להערכת מכון היצוא, בשנת 2014 עסקו בתחום כ-250 חברות ישראליות וכ-25 חברות רב-לאומיות שלהן סניפים בישראל. היקף היצוא שלהן לארצות הברית הגיע לכ-2.5 מיליארד דולר, וכלל היצוא של מערכות ושירותים בתחום זה מישראל הסתכם בכ-3 מיליארד דולר.[1]

כוח האדם העיקרי לתעשייה מגיע מהאוניברסיטאות ומהמכללות (בעיקר מהחוגים למתמטיקה, מדעי המחשב והנדסת תוכנה) ומהיחידות הטכנולוגיות של צה"ל (ממר"ם, יחידה 8200, מצו"ב ועוד).

חברות בולטות בתחום הגנת סייבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות ישראליות פועלות בשוק העולמי ומציעות הגנה משלל איומי סייבר. החברות הבולטות בתחום הן:

אקזיטים בולטים בתחום הגנת הסייבר:

  • חברת "סאיוטה" (Cyota), שהוקמה בשנת 1999 על ידי נפתלי בנט (לימים ראש ממשלת ישראל) ואחרים, נמכרה בשנת 2005 לחברת RSA תמורת 145 מיליון דולר.[10]
  • חברת "פרוד סיינסס" (Fraud Sciences), שנוסדה על ידי שבט שקד וסער וילף, נמכרה בשנת 2008 לחברת Paypal תמורת 169 מיליון דולר.[11]
  • חברת "טראסטיר" (Trusteer), שהוקמה בשנת 2006 על ידי שלמה קרמר ומיקי בודאי, נמכרה בשנת 2013 לחברת IBM, תמורת כ-800 מיליון דולר.[12]
  • חברת "אאוראטו" (Aorato) שנוסדה בשנת 2011 על ידי האחים עידן ואוהד פלוטניק ומיכאל דולינסקי, נמכרה בשנת 2014 לחברת מיקרוסופט תמורת 200 מיליון דולר.[13]
  • אימפרבה: נוסדה בשנת 2002 על ידי שלמה קרמר, עמיחי שולמן ומיקי בודאי. עוסקת בפיתוח תוכנה לאבטחת מידע.[14] נמכרה בסוף 2018 לקרן תומא בראבו (אנ') תמורת 2.1 מיליארד דולר.[15]

פעילות בולטת בתחום הסייבר ההתקפי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 התפרסמה פרשת הסוס הטרויאני, שבה הופעלה רוגלה בשם "TargetEye" למעקב אחר פעילות במחשבים של חברות אחדות ואנשים פרטיים. מפתחי התוכנה ואחדים מלקוחותיהם נעצרו והורשעו.

חברה בולטת בתחום הסייבר ההתקפי היא קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות, שבשליטת קרן פרנסיסקו פרטנרס, העוסקת בפיתוח תוכנה ללוחמת סייבר ולריגול דיגיטלי, ומוכרת את מוצריה בעיקר לממשלות, באישור משרד הביטחון. מוצרה העיקרי היא רוגלה בשם פגסוס. חברה בולטת נוספת בתחום זה היא קנדירו. ב-3 בנובמבר 2021 הכניסה ארצות הברית את שתי החברות הללו לרשימת הגופים שפועלים בניגוד לאינטרס הלאומי של ארצות הברית. הן נוספו לרשימה בשל ראיות לכך שהן פיתחו וסיפקו תוכנות ריגול לממשלות זרות.[16]

חברות נוספות בתחום הסייבר ההתקפי:

  • סלברייט, המתמקדת בעיקר בפיתוח תוכנה וחומרה לשליפה, שיתוף וניתוח נתונים ממכשירים סלולריים, תיעודן של שיחות טלפון, ובנוסף רשתות חברתיות, מחשבים ומקורות מידע המצויים בענן.
  • ורינט מערכות עסקה בפיתוח מערכות מודיעין לשוק הביטחוני, ובפברואר 2021 פוצלה פעילות זו לחברה חדשה בשם קוגנייט (Cognyte).

באמצעי התקשורת נמתחה ביקורת על שמוצרי סייבר התקפי מיוצאים מישראל גם למדינות העושות בהם שימוש לא ראוי, כגון מעקב אחר עיתונאים וראשי אופוזיציה.[17]

בדצמבר 2020 פורסם כי מוצרים של חברת NSO שימשו לפריצות מתוחכמות לטלפונים ניידים, ובנובמבר 2021 הודיע משרד המסחר האמריקאי על הוספתה של חברת NSO לאחת מן הרשימות השחורות של המשרד. פעולות אלה, ותקריות נוספות של חברות ישראליות בתחום הסייבר, גרמו לכך שגורמים רבים בעולם החלו להסתכל בחשדנות הולכת וגוברת כלפי מוצרי סייבר התקפי ישראליים.[18]

בדצמבר 2021 פרסמה חברת "מטא" שהסירה מפייסבוק מאות חשבונות שמשמשים שבע חברות הפועלות לאיסוף מודיעין על משתמשי פייסבוק. ברשימת החברות הללו נכללו ארבע חברות ישראליות: קובוובס טכנולוג'יס, קוגנייט, בלאק קיוב ובלוהוק סי. איי. אסטרטגיה.[19][20][21]

בדצמבר 2022 הודיעה קרן העושר של נורווגיה על הפסקת ההשקעה בחברת קוגנייט, משום שחלק מלקוחות החברה מואשמות בהפרה חמורה של זכויות אדם.[18]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 יובל אזולאי, ‏המספרים המדהימים של תעשיית הסייבר בישראל, באתר גלובס, 29 ביולי 2015
  2. ^ התעשייה האווירית סיימה את 2014 עם עשרות מיליוני דולרים בתחום הסייבר, באתר התעשייה האווירית
    התעשייה האווירית מקימה מפעל סייבר חדש, בהנהלת אסתי פשין, "אנשים ומחשבים", 31 בינואר 2017
  3. ^ הדס גליקו, רפאל זכתה במכרז להקמת חדר הסייבר הלאומי בהיקף של 100 מיליון ש', באתר כלכליסט, 29 ביוני 2015
  4. ^ שירי חביב ולדהורן, ‏אלביט מערכות רוכשת חטיבה מנייס תמורת עד כ-158 מ' ד', באתר גלובס, 21 במאי 2015
  5. ^ מנהלת סייבר חדשה הוקמה בתעשייה הצבאית, באתר "IsraelDefense‏", 30 בדצמבר 2013
  6. ^ Application Delivery & Application Security Products, באתר רדוור
  7. ^ Products, באתר סייבר ארק
  8. ^ אתר אימפרבה
  9. ^ SentinelOne | Autonomous AI Endpoint Security Platform, SentinelOne (באנגלית אמריקאית)
  10. ^ עופר לוי, ‏סאיוטה הישראלית נמכרת ל-RSA האמריקנית תמורת 145 מיליון דולר במזומן, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2005
  11. ^ eBay Acquires Fraud Sciences For $169 Million, TechCrubch, Jan 28, 2008
  12. ^ אתר למנויים בלבד ענבל אורפז, אור הירשאוגה, מיכל רמתי, יבמ רוכשת את טראסטיר תמורת יותר מ-800 מ' ד'; שלמה קרמר יגרוף כ-280 מ' ד', באתר TheMarker‏, 15 באוגוסט 2013
    Trusteer is now part of IBM, באתר IBM
  13. ^ אתר למנויים בלבד אמיר טייג, אאוראטו נמכרה למיקרוסופט תמורת 200 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 13 בנובמבר 2014
  14. ^ אתר אימפרבה
  15. ^ Thoma Bravo buys cybersecurity co Imperva for $2.1b, Globes
  16. ^ איתמר אייכנר, ארה"ב מאשימה את NSO בפגיעה באינטרס הלאומי: "כלי ריגול להשתקת התנגדות", באתר ynet, 3 בנובמבר 2021
  17. ^ אתר למנויים בלבד בעילום שם, עבדתי בסלברייט. הם מרחו אותנו, באתר הארץ, 27 ביולי 2021;
    עידן רינג, בעקבות האוגן: דרושים גיבורות וגיבורים ישראלים, באתר העין השביעית, 13 באוקטובר 2021
  18. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד שגיא כהן ויוסף חרש, "תרמה להפרת זכויות אדם": קרן העושר הנורווגית הודיעה שתפסיק להשקיע בקוגנייט הישראלית, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2022
  19. ^ עומר כביר, חברות סייבר ישראליות תקפו בפייסבוק עשרות אלפי אנשים, לרבות עיתונאים ומתנגדי משטר, באתר כלכליסט, 16 בדצמבר 2021
  20. ^ David Agranovich, Mike Dvilyanski, Taking Action Against the Surveillance-For-Hire Industry, Meta, December 16, 2021
  21. ^ אתר למנויים בלבד שגיא כהן, "שכירי חרב של סייבר": תעשיית הריגול הדיגיטלי בישראל מקבלת כרטיס אדום, באתר TheMarker‏, 19 בדצמבר 2021.
  22. ^ ניר חסיד, ‏מחזון למציאות: ישראל ומהפכת הסייבר, עדכן אסטרטגי, יולי 2022
  23. ^ פרויקט מתקפת הסייבר על "Waze" באתר הטכניון.