תפילות ראש השנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תפילות ראש השנה הן מהתפילות הארוכות ביותר שמתפללים בבית הכנסת (מלבד יום כיפור), וזאת הן בשל התוספות המיוחדות לתפילה בראש השנה, והן משום המתינות המיוחדת בתפילה ביום זה, והניגונים שמנגנים בה.

תפילות ראש השנה, ארתור שיק, 1948

ההוספות והשינויים בתפילת שמונה עשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך שחרית לראש השנה, גרמניה, המאה ה-14

ההוספות בכל עשרת ימי תשובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתפילות עשרת ימי תשובה ישנם מספר שינויים והוספות בתפילת העמידה, שינויים אלה קיימים אף בתפילות ראש השנה, שכן ימי ראש השנה הם בכלל עשרת ימי תשובה.

בתלמוד מוזכרים שני שינויים: הראשון בחתימת ברכת קדושת השם 'המלך הקדוש' והשני בחתימת ברכת המשפט - המלך המפשט, וכך אמרו בתלמוד:

כל השנה כולה אדם מתפלל האל הקדוש מלך אוהב צדקה ומשפט, חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכפורים שמתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט"

בזמן הגאונים הנהיגו להוסיף בעשרת ימי תשובה עוד הוספות מעניין ימי הדין:

בסדר רב עמרם גאון[3] מובא לפני וכתוב לחיים תוספת ארוכה: "זכור רחמיך וכבוש כעסך וכלה דבר וחרב ומשחית ומגפה ויצר הרע ושנאת חינם ועבודה זרה וחלול השם וכל מחלה וכל תקלה וכל קטטה וכל גזרה רעה מעלינו ומעל כל בני בריתך" ואחר כך אומרים "ועל כולם...תמיד שמך מלכנו לעולם ועד" ואז מוסיפים "וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך". כך היה נהוג גם בנוסח צרפת, מנהג דומה השתמר בנוסח איטליה. לפי מנהג אשכנז אומרים את הנוסח "זכור רחמיך" בחזרת הש"ץ של מוספי ראש השנה, ושל תפילות יום כיפור לפני "וכתוב לחיים".

היו מהגאונים שהתנגדו להוספות אלו,[4] משום שהם נוגדים את הכלל שאין אומרים בקשות בג' ברכות ראשונות וג' ברכות אחרונות, והיו שהנהיגו כפשרה לומר זאת רק בראש השנה וביום הכיפורים, אולם למעשה נהוג לאמרם בכל עשרת ימי תשובה. חוץ מובכן תן פחדך שכנראה בשל ארכו נהוג ברוב קהילות ישראל לאמרו רק בראש השנה ויום כיפור, אמנם בנוסח הרמב"ם וכן מנהג תימן וארם צובא נהוג לאמרו כל עשרת ימי תשובה.

ברכת קדושת השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בברכת אתה קדוש יש שנהגו להוסיף קטע זה, (גם אצל מי שלא נהג להוסיף "ובכן תן פחדך") "קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך". יש קהילות שאמרו נוסח זה במקום הנוסח הרגיל של ברכת "קדושת השם", ויש שאמרו נוסח אחר "לדור ודור המליכו לאל".

בכל הנוסחאות מוסיפים בחתימה את הפסוק "ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה". ומקדימים לו "ככתוב" או "ונאמר".

מלכויות, זכרונות ושופרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלכויות זכרונות ושופרות

בתפילת מוסף של ראש השנה מברכים תשע ברכות בניגוד לתפילת מוסף בשבת ויום טוב שהיא של שבע ברכות, מוסיפים את אמירת מלכויות זכרונות ושופרות.

מקור ההוספה הוא על פי האמור בתלמוד במסכת ראש השנה: "אמר רבה, אמר הקדוש ברוך הוא, אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות, מלכיות - כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות - כדי שיבא לפני זכרוניכם לטובה, ובמה - בשופר." (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"ד, עמוד ב')

ברכת מלכויות, מציינת את המלכת האל, ברכת זכרונות, את העלאת זכרונם של ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, וברכת שופרות מציינת את מצות תקיעת שופר.

לפי המנהג המקובל משלבים את ברכת המלכויות יחד עם ברכת "קדושת היום", כדעת רבי עקיבא.

בתוך הברכה אומרים עשרה פסוקים, שלשה פסוקים מהתורה שלושה מהכתובים ושלושה מהנביאים, ומסיימים בפסוק נוסף מהתורה.

ותערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקהילות אשכנז נהוג להוסיף בסוף ברכת העבודה:

"ותערב לפניך עתירתנו כעולה וכקרבן.
אנא רחום ברחמיך הרבים השב שכינתך לציון עירך וסדר העבודה לירושלים.
ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות".

ויש שנהגו גם לחתום: "שאותך לבדך ביראה נעבוד" במקום הנוסח הרגיל של: "המחזיר שכינתו לציון". נוסח זה הוא למעשה חתימתה של ברכת העבודה בזמן הבית ובנוסח הארצישראלי הקדום.

תפילות ופיוטים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוכת לימים נוראים עם המילים הפותחות את הפיוט "עת שערי רצון להפתח"

פיוטים בנוסח אשכנז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקהילות אשכנז נהוג להוסיף בברכות קריאת שמע ובחזרת הש"ץ פיוטים שונים, הפיוטים התחברו בתקופות קדומות מאוד, ומכונים בשמות לפי מקומם בתפילה, "אהבה" "גאולה" "זולת" "יוצר" "אופן" "מאורה" "סילוק"[5] ועוד.

כיום מקובל ברוב קהילות יוצאי מזרח אירופה שלא לומר פיוטים בתוך ברכות קריאת שמע, או בתוך הקדושה, וזאת על פי דעת הגר"א[6] ואחרים.

הפיוטים הנאמרים בברכות מלכויות זכרונות ושופרות נקראים "תקיעתא".

פיוטים בנוסח הספרדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקהילות ספרד נוהגים לומר בליל ראש השנה את הפיוט אחות קטנה, ולפני תקיעת שופר אומרים את הפיוט עת שערי רצון להפתח.

אבינו מלכנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי התפילה אומרים בראש השנה את התפילה הקדומה[7] אבינו מלכנו.[8]

תשליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הנוהגים לומר בראש השנה תפילה מיוחדת הנקראת תשליך ונאמרת כמקובל על המים. וכוללת מספר פסוקים. כיום נהוג לומר עם תפילה זו תפילה נוספת שמקורה בספר חמדת ימים. אולם יש הנמנעים מלאמר תפילה זו.

הנני העני ממעש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקהילות אשכנז נהוג שהחזן אומר לפני תפילת מוסף את הפיוט, "הנני העני ממעש".[9]

מנהגים שונים בתפילות ראש השנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מנהגי תפילה מיוחדים הנוהגים רק בתפילות ראש השנה.

  • בתפילת עלינו לשבח נוהגים להשתחוות באמירת "ואנחנו כורעים", יש הנוהגים בכריעה על הברכים ויש הנוהגים בהשתטחות מלאה – "פישוט ידיים ורגלים".[10]
  • בניגוד לכל ימי השנה בהם מתפללים תפילת שמונה עשרה בלחש דווקא, יש הנוהגים בראש השנה להתפלל בקול רם.[11]
  • יש מבני אשכנז הנוהגים להתפלל את תפילות ראש השנה בכריעה,[12] גם זאת בניגוד להלכה והמנהג בשאר ימות השנה.[13]
  • יש הנוהגים ללבוש בתפילות ראש השנה קיטל - מלבוש מיוחד מבד לבן, ואחרים נוהגים שרק החזן, התוקע ו'המקריא' לובשים קיטל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אולם יש שטענו ש'ובכן תן פחדך' אינו מתקנת הגאונים, אלא שריד מברכת 'מלכויות' שנאמרה לדעת רבי יוחנן בן נורי בברכת קדושת השם, ראו רבי בצלאל הכהן מוילנה בסוף ספר זבחי תרועה על תפילת ראש השנה, וכן אצל גולדשמידט מבוא עמ' כ' הערה 13.
  2. ^ לפי נוסח אשכנז ונוסח ספרד מוסיפים תוספת זו בין "לעולם ועד" ל"וכל החיים" ולמנהג הספרדים מוסיפים אותה לאחר "וכל החיים יודך סלה" לפני "ויהללו ויברכו".
  3. ^ מהדורת פרומקין עמוד קמ"ז
  4. ^ שערי תשובה סי׳ קנ"א, מחזור ויטרי עמ' 362 ואילך, שבולי הלקט ועוד.
  5. ^ הפיוט המפורסם נתנה תוקף הוא "סילוק".
  6. ^ מעשה רב אות ר"ה. וראו תשובות משיב דבר של הנצי"ב מוואלז'ין חלק א' סימן י"ג.
  7. ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ד, עמוד ב'.
  8. ^ ראו י.מ. אלבוגן 'התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית', עמ' 111-112.
  9. ^ נדפסה לראשונה בסדור ר' נפתלי הירץ טרייבש, טינגן ש"כ.
  10. ^ מנהג הגר"א. מעשה רב החדש סי' ט"ז.
  11. ^ אולם לדעת הגר"א אין להתפלל בקול רם כמו בכל השנה. ביאור הגר"א סי' תקפ"ב ס"ק כ"ב, ומעשה רב אות ר"ג.
  12. ^ תוספות ברכות י"ב ע"ב ד"ה כרע, וראו תוספות רבינו פרץ שם, טור ושולחן ערוך סי' תקפ"ב סעיף ד'.
  13. ^ אולם לדעת הגר"א אין לכרוע. מעשה רב אות ר"ג.