תפלת החדש
 | |
| סידור תפלת החודש שנדפס בליבורנו בשנת 1844 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שפת המקור | עברית |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | סידור תפילת החדש |
| היברובוקס | תפילת החדש - עם פירוש עבודה שבלב, באתר היברובוקס |
תפִלת החֹדֶש הוא שמו של סידור בנוסח הספרדים. הסידור יצא לאור לראשונה בשנת ה'תקס"א (1801) בליוורנו שבאיטליה, והוא משקף את מנהגי התפילה של יהודי צפון מערב איטליה, צפון אפריקה וקהילות המזרח וגם בין חלק מיהודי תימן שהתפללו על פי נוסח שאמי. הסידור נדפס בליוורנו חמש שנים לפני מות החיד"א ומובאות בו מפסיקותיו, הגהותיו והנהגותיו.
שמו של הסידור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיבה שהסידור נקרא תפלת החדש מפורטת בשער הסידור על ידי המוציאים לאור בכמה מן המהדורות:[1]
סידור זה נקרא תפלת החדש לפי שהוא לשפוך שיחה לפני אל חי מדי יום ביומו, מדי שבת בשבתו ומדי חדש בחדשו
נוסח הסידור[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוסחו של הסידור הוא לפי מנהג הספרדים והוא זהה לנוסח הסידור "תפלת ישרים" שנדפס באמסטרדם בשנת ה'ת"ק (1740) ובמספר מהדורות שהאחרונה שבהן נדפסה בליוורנו בשנת ה'תק"ס (1800) בהגהתו של החיד"א.[1]
מהדורות הסידור ותפוצתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
המהדורה הראשונה של הסידור הידועה נדפסה בשנת ה'תקס"א (1801) בליוורנו, שם נדפס הסידור במהדורות רבות (ידועות לפחות 19), עד לשנת ה'תשל"ב (1972). כן נדפס הסידור במספר רב של מהדורות במקומות שונים, במהלך המאה ה-19 ה-20 וה-21.[2]
מהדורות עם פסקי הלכות ופירושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כבר בהוצאה הראשונה היה הסידור עשיר בפסיקותיו והנהגותיו של החיד"א, ואולם החל מהמהדורה שנדפסה בליוורנו בשנת ה'תר"י (1850) ניכרת תוספת של פסקים, ליקוטים והערות רבים, מתוך הסידורים של רבי אברהם אנקווה.[3] את פסקי ההלכה עד הלכות ברכות העתיק הרב אנקווה מהספרים "קשר גודל" לחיד"א. מהלכות ברכות ואילך הוא ליקט את הלכות בעיקר מספרי החיד"א ומהספרים "משפט כתוב" לרבי אברהם פינסו ו"זכור לאברהם" לרבי אברהם אלקלעי, וכן מספר חיי אדם לרבי אברהם דנציג ופוסקים אחרים. ללקט הפסקים הוא הוסיף בתוך סוגריים פסקים והערות משלו.
החל מהמהדורה של שנת ה'תרט"ו (1855) נוסף לסידור פירוש "עבודה שבלב" מרבי אליהו בן אמוזג, העוסק בהבאת טעמים ונימוקים על ענייני התפילה, הלכותיה ונוסחאותיה. הרב בן אמוזג הוסיף לסידור גם את מנהגי עירו ליוורנו.[4] יצוין כי החל ממהדורת ה'תרט"ז (1856) הפירוש מכונה במהדורות מסוימות "שלימות הלב". פירוש זה מבוסס ברובו על הספר "לקט הקציר" של רבי אברהם כלפון. עם תוספות אלו נשאר הסידור עד למהדורות שיוצאות בימינו.
תפוצת הסידור ומהדורות חדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפוצת הסידור ידעה עליות ומורדות, בעיקר עקב ההשפעה של הסידורים והמחזורים "חקת עולם" שנדספו על ידי שלמה מוסיוף בירושלים בשנת ה'תרנ"ג (1893), כשהוא נעזר ברב נסים עיני, שנחשב לבקיא בדקדוק ובנוסחאות שמקורם מהקבלה. סידורו נחשב למועדף בין היתר משום שהתפילות נדפסו בו במקומן וללא דילוג - דבר שהיה נחשב לחידוש בזמנו; וכן שילבו בו שם אדנות בתוך האות ה' השנייה של שם הויה - כפי המלצת מקובלים.[5] מאז נדפסו סידורים שונים שאימצו את הנוסח והחידושים הללו כשהם מוסיפים את נוסחאותיו של הבן איש חי, ודחקו בכך את מקומו של "תפלת החדש", וכך מרבית הסידורים שנדפסו בארץ ישראל מאז, מבוססים על נוסח הסידור של רבי נסים עיני, כשנוסחם מכונה "נוסח עדות המזרח". אך למרות הירידה בביקוש, גם לאורך כל המאה ה-20 נדפסו מהדורות חדשות של "תפלת החדש" (חלקן הגדול מהדורות צילום).[2]
בראשית המאה ה-21 מתחזקת המגמה בקרב מספר עדות לשוב למנהגן הקדום ולהתפלל בסידור "תפלת החדש", וכך חלה עדנה מחודשת במעמדו של הסידור שנסדר מחדש ויצא במספר מהדורות חדשות ולתפוצה נרחבת. בשנת ה'תשנ"ח (1998) נדפס הסידור מחדש על ידי מכון "אוצרות גאוני וחכמי ספרד". בשנת ה'תשס"ד (2004) יצאה לאור מהדורה בשם "תפלת החדש - ליוורנו - מהדורת ארץ ישראל", על ידי דוד לוי (שאינה זהה למהדורה המקורית אלא משנה את הנוסח לפי מנהגי אלג'יריה ומספר תיקונים פרי המהדיר), ובשנת ה'תשס"ז (2007) הוציא רואי מרגלית מהדורה חדשה של תפלת החדש המיועדת ליוצאי תימן המתפללים בנוסח השאמי שהיה נפוץ ביהדות שרעב.
עם התגברות המגמה בקרב חלקים מהעדה המרוקאית לשוב אל המנהגים שנהגו במרוקו, קיבל סידור תפילת החודש, שהיה נפוץ בקרב העדה, עדנה מחודשת. וכך יוצא לאור סידור "תפלת החדש - השלם" במספר מהדורות, החל משנת ה'תשע"ג (2012), על ידי מכון "ספורנו". במהדורות אלו הוחזרו למקומן כל ההשמטות, ועשתה עבודה המסתמכת על 19 המהדורות הידועות של הסידור המקורי שהודפס בליוורנו, הכוללת תיקוני מילים וניקוד, פתיחת ראשי תיבות, פירוש "שלמות הלב", הדגשת שווא נע וקמץ קטן, ועוד מספר תוספות לפי מנהג מרוקו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
רפאל תורג'מן, מסורת הלשון של התפילות בסידור "תפילת החודש", אוניברסיטת בר-אילן, ה'תשמ"ד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סידור תפילת החדש
- רפאל תורזמן, מהדורותיו של הסידור "תפלת החדש" ותפוצתו בעדות ישראל, באתר "ברית"
- מבוא למהדורה האחרונה של הסידור "תפלת החדש", באתר "ספורנו"
- רשימת הפרסומים של תפלת החדש, בקטלוג הספרייה הלאומית
- תפילת החדש - עם פירוש עבודה שבלב, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 ראו: תפלת החדש, "מבוא", הוצאת ספורונו, ה'תשע"ח.
- ^ 1 2 מהדורות לדוגמה: ירושלים (תרנ"ה, תרע"ד, תש"ל, תשל"ה, תשמ"ב, תשס"ו, תשע"ד), וינה (תרס"ה, תר"פ, תרצ"א, תרצ"ד, תרצ"ח), תל אביב (תשכ"ו, תש"ל, תשל"ב), מומבי (תרמ"ט, תרצ"א, תרצ"ז), אשדוד (תשנ"ח). ראו עוד: רשימת הפרסומים של תפלת החדש, בקטלוג הספרייה הלאומית.
- ^ חסד לאברהם (ליבורנו, תר"ה), ונדפסו שוב בסידור תפלת כל פה חלק ב - לימודי ה' (ליבורנו, תר"ח).
- ^ את הפירוש הוא הדפיס בשם "אב"א" הרומז לשמו, וממה שכתב בסדר קריאת שמע "מר זקני מהרר"א קורייאט" עולה המסקנה ש"אב"א" המדובר הוא ר"א בן אמוזג. וראו: תפילת החדש - סדר קריאת שמע, באתר היברובוקס; והערה.[1]
- ^ ראו הקדמת הסידור "חקת עולם". כרטיס הספר של הסידור "חקת עולם" באתר הספרייה הלאומית.