תפילת ותיקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

וָתִיקִין היא תפילת שחרית מוקדמת שבה קוראים את קריאת שמע סמוך להנץ החמה (זריחה), מסיימים את ברכותיה עם הנץ החמה, ועומדים מיד לתפילת העמידה בדיוק בזמן הנץ החמה.

כדי להספיק את הסדר הזה, מנייני הוותיקין מתחילים את התפילה זמן מה קודם להנץ החמה. בזמן זה קוראים את פרשת הקורבנות, מזמורי פסוקי דזמרא, ברכות קריאת שמע וקריאת שמע, עד שבשעת הנץ החמה עומדים לתפילת העמידה.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור למונח "תפילת ותיקין" הוא בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ו, עמוד א': "דאמר רבי יוחנן ותיקין היו גומרים אותה[1] עם הנץ החמה". ובתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ט', עמוד ב': "אמר רבי זירא מאי קראה (ספר תהלים, פרק ע"ב, פסוק ה') ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים".

פירוש המילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש המילה ותיקין היא זריזין, מקדימין: "אנשים ענווים ומחבבין מצווה".[2]

מעלת תפילת ותיקין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד בבלי האריכו מאוד במעלתה של תפילה זו, ובין השאר אמרו כי מי שמתפלל כך וסומך גאולה לתפילה, לא ניזוק כל היום. עוד נאמר על המתפלל ותיקין "זריזים מקדימים למצוות".

ברש"י משמע שתפילת ותיקין היא מצווה מעיקר הדין, אולם בתוספות כתוב רק "מצווה מן המובחר".[3]

כל כך גדולה תפילת ותיקין שלדעת חלק מהאחרונים עדיף לאדם הרגיל בתפילה זו להתפלל ותיקין אפילו יחידי מאשר במניין לאחר זמן.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]