תפילת ותיקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ותיקין היא תפילת שחרית מוקדמת שבה קוראים את קריאת שמע סמוך להנץ החמה, מסיימים את ברכותיה עם הנץ החמה, ועומדים מיד לתפילת העמידה בדיוק בזמן הנץ החמה (זריחה).

כדי להספיק את הסדר הזה, מנייני הוותיקין מתחילים את התפילה זמן מה קודם להנץ החמה. בזמן זה קוראים את הקורבנות, מזמורי פסוקי דזמרה, ברכות קריאת שמע וקריאת שמע, עד שבשעת הנץ החמה עומדים לתפילת העמידה.

המקור למונח "תפילת ותיקין" הוא בתלמוד הבבלי, מסכת ברכות, כ"ו, ע"א: "דאמר רבי יוחנן ותיקין היו גומרים אותה (את קריאת שמע) עם הנץ החמה, כדי שיסמוך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום".

מעלת תפילת ותיקין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד האריכו מאוד במעלתה של תפילה זו, ובין השאר אמרו כי מי שמתפלל כך וסומך גאולה לתפילה, לא ניזוק כל היום. עוד נאמר על המתפלל ותיקין "זריזים מקדימים למצוות".

כל כך גדולה תפילת ותיקין שלדעת חלק מהאחרונים עדיף לאדם להתפלל ותיקין אפילו יחידי מאשר במניין לאחר זמן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


First page of the first tractate of the Talmud (Daf Beis of Maseches Brachos).jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.