תפילת מוסף של שבת

תכנת שבת
תִּכַּנְתָּ שַׁבָּת רָצִיתָ קָרְבְּנוֹתֶיהָ. צִוִּיתָ פֵּרוּשֶׁיהָ עִם סִדּוּרֵי נְסָכֶיהָ. מְעַנְּגֶיהָ לְעוֹלָם כָּבוֹד יִנְחָלוּ. טוֹעֲמֶיהָ חַיִּים זָכוּ. וְגַם הָאוֹהֲבִים דְּבָרֶיהָ גְּדֻלָּה בָחָרוּ. אָז מִסִּינַי נִצְטַוּוּ עָלֶיהָ, צִיווּיֵי פְּעַלֵיהָ כָּרָאוּי. וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלהֵינוּ לְהַקְרִיב בָּהּ קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת כָּרָאוּי. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ. תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יום הַשַּׁבָּת הַזֶּה. נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצונֶךָ. כְּמו שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתורָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבודֶךָ כָּאָמוּר: וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְנִסְכּוֹ. עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ. ישמח במלוכתך...

תפילת מוסף של שבת היא תפילת מוסף מיוחדת הנאמרת רק בשבת. תפילה זו נאמרת כנגד קרבן מוסף שהיו מקריבים בשבת בבית המקדש.

מבנה הברכה

המבנה של תפילת המוסף של שבת הוא תפילת שבע – שלוש הברכות הראשונות (שבח) ושלוש האחרונות (הודאה) הקבועות לכל תפילת עמידה וביניהן ”מעין המאורע” – ברכת קדושת היום המזכירה את השבת. בברכה האמצעית אומרים את הפסוקים בתורה המפרטים את קרבן מוסף של שבת, וכן מתפללים לבניין בית המקדש ולהשבת העבודה בו.

נוסח הברכה

לפתיחת הברכה מצויים שני נוסחאות. על פי הנוסח הרווח בכל הקהילות (נוסח אשכנז, ספרד, איטליה, רומניא, פרובאנס ורוב קהלות הספרדים), הברכה פותחת בפיוט שמיוסד בראשי תיבות של הא' ב' בסדר תשר"ק: "תִּכַּנְתָּ שַׁבָּת רָצִיתָ קָרְבְּנוֹתֶיהָ". יש מהראשונים שכתבו שהנוסח הנכון הוא 'תקנת' בק', כך למשל כתב ר"י בן יקר:

אנו אומרים תקנת שבת בכל ארץ צרפת, וכותבין אותו בק' על שם "אזן ותקן", ודרשינן 'שלמה תיקן עירוב שבת' כלומר רצית שיעשו תיקון לשבת שיוכל לצאת איש ממקומו ובספרד נוהגים אותו בכ', 'תיכנת שבת' על שם הכתוב "חצבה עמודיה שבעה מכלל דקרי לשבת עמוד וכתוב "על תיכנתה עמודיה סלה"

בנוסח עדות המזרח ונוסח ספרד אחרי התשר"ק מופיעות מנצפ"ך. ובערוך השולחן כתב ”ומה טוב ויפה נוסחת הספרדים אז מסיני נצטוו צוויי פעליה כראוי שיש בזה אותיות מנצפ"ך” (ערוך השולחן, או"ח סימן רפו יב).

בטור כתב שהתכוונו לרמז ב'תשרק' ”על שם הגאולה דכתיב אשרקה להם ואקבצם”. עוד כתב ”ויש בה כ"א תיבות עד אז מסיני כנגד וביום השבת ועולת שבת שיש בה כ"א תיבות”.

למשה צוית

נוסח נוסף מופיע בנוסח הרמב"ם, וכן בנוסח בלדי של יהודי תימן וחלק מהספרדים:

לְמֹשֶׁה צִוִּיתָ עַל הַר סִינַי מִצְוַת שַׁבָּת זָכוֹר וְשָׁמוֹר. וּבוֹ צִוִּיתָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ לְהַקְרִיב בָּהּ קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת כָּרָאוּי:

באבודרהם הביא אף הוא שמנהגו לומר נוסח זה: ”אומר שלש ראשונות ואחר כך למשה צויתה על הר סיני על שם ועל הר סיני ירדת. ורב עמרם ורבי' סעדיה התחילו תפלה זו תכנת שבת רצית קרבנותיה ולפי שאין מנהגינו לאמרה לא רציתי להאריך בפירושה”

הבדלי הנוסחאות מופיעים ברבים מהראשונים, כך למשל כתב בעל הטורים בספרו:

ונוהגין בספרד לומר למשה צוית ובאשכנז נוהגין לומר תכנת שבת מיוסדת על אלפא ביתא של תשר"ק

— ארבעה טורים, אורח חיים, סימן רפ"ו

סיום הברכה הוא אחיד בכל הנוחסאות, ובדומה לשאר תפילות השבת "או"א רצה (נא) במנוחתנו ... ברוך אתה ד' מקדש השבת".

פירוש הברכה

תכנת שבת - מלשון 'ייסוד', הקב"ה ייסד ותיקן את השבת, או מלשון הפסוק "ותוכן לבנים תתנו".

רצית קרבנותיה - בשביל שצריכין לחלל עליו השבת תיקנו לומר רצית קרבנותיה - אף על פי שיש בה חילול שבת רצית בהן.

צוית פירושיה עם סדורי נסכיה – ציוית אותנו במפורש איך לסדר את לחם הפנים במקדש ואת הנסכים על המזבח. ובמחזור ויטרי כתב ש"קרבן שבת ונסכיו נאמרו בדיבור אחד".

• מענגיה לעולם כבוד ינחלו... – אלו המתענגים על השבת ואוהבים אותה, יזכו לחיים, גדולה וכבוד ויטעמו את טעמה הטוב של השבת.

טעמיה חיים זכו - מי שטועם ומקיים את מצוות השבת, זוכה לחיים.

אז מסיני נצטוו עליה - בראשונים ובאחרונים העירו שמלשון זה נראה שהציווי על שבת נאמר במעמד הק סיני, בעוד בחז"ל למדו שמצוות שבת נאמרה קודם לכן בזמן חניית בני ישראל במרה.

טעמיה חיים זכו

בראשונים כתבו שיש עניין לטעום ממאכלי השבת קודם השבת, לבדוק ולוודא שהם עשויים כפי הצורך. במחזור ויטרי בפירושו על תפילה זו כתב: ”טועמיה חיים זכו. תנא כל הטועם תבשילו בערב שבת מאריכין לו ימיו ושנותיו” (מחזור ויטרי, קצא).

וכן כתב בבית יוסף בשם שבלי הלקט סמך למנהג זה ממילות תפילה 'טעמיה חיים זכו':

טועמיה חיים זכו המכבדים אותה במיני מאכל ומטעמים ויש סומכין מכאן לטעום תבשילו מערב שבת

— בית יוסף על ארבעה טורים, אורח חיים, סימן רפ"ו, בשם שיבולי הלקט סימן פב.

וכן כתב בשער הכוונות לאריז"ל ”גם ראוי לאדם לטעום כל התבשילין שמבשל בערב שבת לכבוד השבת כי הוא דוגמת האדם המכין סעודה למלך וטועם התבשילין, אם הם טובים, ואם חסרין איזה תבלין כדי שיתקנם או כדי שיבשל תבשילים אחרים. וכ"ז הוראה שמקבל האורח בסבר פנים יפות. וזהו סוד "טועמיה חיים זכו" שתקנו בתפילת מוסף דשבת המתחיל "תכנת שבת רצית קרבנותי' כו'", כי כל הטועם התבשילין של שבת מערב שבת זוכה לחיים עליונים.” (שער הטבילה)

אתה יצרת

ערך מורחב – אתה יצרת

כאשר חל ראש חודש בשבת, נאמרת ברכה שונה הפותחת במילים "אַתָּה יָצַרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּדֶם כִּלִּיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּום הַשְּׁבִיעִי" וחותמת ב"בָּרוּךְ אַתָּה ד' מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים".

קישורים חיצוניים

תפילת תכנת שבת, באתר ויקיטקסט

• ד"ר נתנאל כהן, תכנת שבת מול למשה צוית – שתי פתיחות לברכה אחת ..., באתר הספרייה הלאומית
• בביאור נוסחאות שונות שבמוסף של שבת, באתר ישיבת שעלבים
• שרה חבשוש, ‏שרה חבשוש ורונן שפירא, "למשה צוית' או 'תכנת שבת'? השפעת האר"י על גלגולי נוסחת הפתיחה בברכת מוסף שבת במנהג הספרדי', שרה חבשוש ורונן שפירא, מכלול, לו (תשפ"ג), עמ' 121–139., " למשה צִוית" או "תִכּנת שבת"? השפעת האר"י על גלגולי נוסחת הפתיחה בברכה האמצעית של מוסף שבת במנהג הספרדי, 2023/01/01, באתר Academia.edu

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.