תצורת קונגלומרט אילת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תצורת קונגלומרט אילת
תכונות
סוג תצורה
גיל פרוטרוזואיקון
ליתולוגיה קונגלומרט
מיקום
אזור אילת, נחל שלמה
מדינה ישראל
חלק מ חבורת אילת-נביעות
יחידת סלע מתחת סלעים וולקנים צעירים מסוף עידן הפרקמבריון.
יחידת סלע מעל מישור הגידוע יוצר אי התאמה. בחלק מהמקומות הורבדה מעל תצורת עמודי שלמה.
עובי עד 400 מטרים.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תצורת קונגלומרט אילת היא תצורה גאולוגית מסוף עידן העל של הפרקמבריון, המורכבת מקונגלומרט של חלוקי סלעים וולקניים, פלוטונים וסלעים מותמרים המופיע בגוש אילת (חבורת אילת-נביעות) שהיא חבורת הסלעים מהתקופה העתיקה ביותר הנחשפת בישראל (הכוללת את סלעי התשתית הפרקמברית, סלעים שהותמרו מסלעים אלו, ובמקרה של הקונגלומרט - הורבדו משברי סלעים אלו)[1].

גיל קונגלומרט אילת קדום ל-585 מיליון שנה כי הוא חדור על ידי דייקים ריוליטיים שגיל אחד מהם תוארך למועד זה. הקונגלומרט הוא תוצאה של זרימת גרופת גסה (Cohesive Debris Flow).

מרבית הקונגלומרט נגדע על ידי תהליך הגידוע שיצר מישור גידוע (פנפליין) שסחף את סלעי התשתית, ולכן הוא מופיע במה שהיה באותה תקופה שקעים ואזורים נמוכים. כיום נשחף בגדת נחל שלמה ליד העיר אילת כשהסלעים המרכיבים אותו מצויים, בין השאר, בהר שלמה ובהר אסא. הקונגלומרט מופיע גם בירדן (קונגלומרט סרמוג') ובמצרים (קונגלומרט חמאמאת).

הרכב הקונגלומרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסלעים המרכיבים את הקונגלומרט הם הסלעים הפרקמבריים של הגוש הגאולוגי של אילת שנשברו והורבדו יחד כקונגלורמט. שברי הסלעים הם זוויתיים, גדולים וגסים ברובם. בין הסלעים ניתן למצוא

  • שברי סלעים מותמרים דוגמת גנייס רודד ומיגמטיט רודד (סלע המורכב מרצועות של צפחה וגרניט).
  • שברי סלעים פלוטוניים דוגמת גרניט אילת, גרניט עמרם, גרניט יהושפט. העובדה שמוצאים סלעים מסוג זה מלמדת כי תהליך הגידוע שסחף את סלעי התשתית היה בעיצומו כאשר נוצר הקונגלומרט.
  • שברי סלעים וולקניים (איגנמבריט).

החלוקים מלוכדים במטרקיס של ארקוזה, טוף, זכוכית מגמטית וחומרים געשיים אחרים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אריה שמרון, עורכים: נחמה שפרן ועמנואל מזור, המכלול של עידן הפריקאמבריון, נדבכים בגיאולוגיה של ישראל, רמת אביב, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1987, עמ' 60