תקבולת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תקבולת

הַשָּׁמַיִם, מְסַפְּרִים כְּבוֹד-אֵל / וּמַעֲשֵׂה יָדָיו, מַגִּיד הָרָקִיעַ.
 יוֹם לְיוֹם, יַבִּיעַ אֹמֶר / וְלַיְלָה לְּלַיְלָה, יְחַוֶּה-דָּעַת.
 אֵין-אֹמֶר, וְאֵין דְּבָרִים / בְּלִי, נִשְׁמָע קוֹלָם.

תהילים, פרק י"ט, פסוקים ב'-ד'

תִּקְבּוֹלֶת (בלועזית: פָּרָלֶלִיזְם) היא אמצעי ספרותי שרווח במיוחד בשירת המקרא, אך קיים לעיתים גם בפרוזה המקראית, בשירת ימי הביניים ובעת החדשה. שתי צלעות המקבילות זו לזו, בתוכן, בהטעמה, במקצב, בתבנית התחבירית או בחומר הסמנטי (לא כל תקבולת מתאימה בכל הקריטריונים הללו) - מכונות תקבולת. אברי התקבולת יכולים להיות שווים או שונים בגודלם או בצורתם, וההתקשרות יכולה לבוא על פי עקרונות שונים ואף על פי ניגודים.[1]

מטרת התקבולת היא חזרה על הנושא במילים נרדפות, שונות ופעמים רבות ציוריות במיוחד, כדי להטמיע אותו בלב השומעים, וכדי לעטר את השיר או המבע באמצעים צורניים המייפים את הטקסט ומקלים על קליטתו.

סוגי תקבולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקבולת נרדפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורת התקבולת הרווחת ביותר היא זו שבה מקבילות וחופפות שתי צלעות/איברים בשיר, מבחינת התוכן, הצורה והמקצב.[2]

הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה / וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי.
 יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי / תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי, 
   כִּשְׂעִירִם עֲלֵי-דֶשֶׁא / וְכִרְבִיבִים עֲלֵי-עֵשֶׂב.

 

עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי / נְשֵׁי לֶמֶךְ, הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי:
   כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי / וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי.

מְלִיצָתִי בְּדַאְגָתִי הֲדוּפָה /
וְשִׂמְחָתִי בְּאַנְחָתִי דְחוּפָה

שלמה אבן גבירול / מליצתי בדאגתי

תקבולת ניגודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני אברי התקבולת מביעים דבר והיפוכו

הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ / וְאַתֶּם תִּרְעָבוּ
 הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׁתּוּ / וְאַתֶּם תִּצְמָאוּ
הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׂמָחוּ / וְאַתֶּם תֵּבֹשׁוּ

בֵּן חָכָם, יְשַׂמַּח-אָב / וּבֵן כְּסִיל, תּוּגַת אִמּוֹ

תקבולת משלימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיברים משלימים זה את זה

תּוֹרַת ה' תְּמִימָה / מְשִׁיבַת נָפֶשׁ
   עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה / מַחְכִּימַת פֶּתִי

הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּדֶשֶׁא
בּרַחַשׁ שַַרְעַפוֹת וְדַרְדַּרִים.
הֲרֵי אַתְּ מְזֻבֶּלֶת לִי בְּדֶשֶׁן,
בְּגֶלֶל שֶל צֹאנִים וְעֲדָרִים

אברהם שלונסקי / הרי את

תקבולת מדורגת[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפתחות הנושא באיברים

נָשְׂאוּ נְהָרוֹת, ה' /
נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם /
יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם

תקבולת מוצלבת/מצטלבת (כִיאַסְטית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תקבולת מוצלבת

סדר המילים המקבילות הפוך בשתי הצלעות.

שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם / בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ

תקבולת חסרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבר השני מחסיר חלק מהמשפט שקיים באבר הראשון לדוגמה בשירת למך:

כִּי שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם-קָיִן / וְלֶמֶךְ, שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנימין הרשב, "מקצבי המקרא", בספרו תולדות הצורות של השירה העברית מן התנ"ך עד המודרניזם, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ח, עמ' 27–40.
  • מנחם זהרי, נתיבות בשירה המקראית, כרמל, 1933
  • יהושע מנחם רוזנברג, אמצעים ספרותיים בשירה המקראית, על המקרא ועל הוראתו, חוב' א', משרד החינוך והתרבות – המינהל הפדגוגי – האגף לתוכניות לימודים, תשנ"ג, עמ' 48–76.
  • יצחק אבישור, החזרה והתקבולת בשירה המקראית והכנענית, פרסומי מרכז ארכאולוגי, 2002.
  • מבוא למקרא, יחידות 3 ,4 ,5, האוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ח 1988–תש"ן 1990, עמ' 50–59.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בנימין הרשב, "מקצבי המקרא", בספרו תולדות הצורות של השירה העברית מן התנ"ך עד המודרניזם, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ח, עמ' 27–40; וראו גם: מנחם זהרי, נתיבות בשירה המקראית, כרמל, 1933.
  2. ^ כך, בפסוק א' בשירת האזינו (דברים לב) קיימת התאמה סמנטית ומקצבית בין שתי הצלעות, מתוך שוני במבנה התחבירי. ראו: פרנק פולק, הסיפור במקרא: בחינות בעיצוב ובאמנות, מוסד ביאליק, 1994, עמ' 485.