תקווה II
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר |
גוסטב קלימט |
| תאריך יצירה |
1907 |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
1,105 מ"מ |
| גובה |
1,105 מ"מ |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה |
468.1978 (המוזיאון לאמנות מודרנית) |
| מיקום | המוזיאון לאמנות מודרנית |
תקווה II (בגרמנית: Hoffnung II) הוא ציור מאת האמן האוסטרי גוסטב קלימט, אשר נוצר בשנים 1907–1908. היצירה מוצגת באוסף הקבוע של המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, בקומה החמישית, בגלריות על-שם אלפרד ה. באר הבן.
תיאור היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור מציג אישה הרה כשהיא רוכנת קדימה ועוצמת את עיניה, כמבקשת להגן בתפילתה על חיי העובר שברחמה. מאחורי בטנה מבצבץ גולגולת – דימוי של מוות המרחף מעל חוויית ההיריון. בתחתית הקומפוזיציה נראות שלוש נשים נוספות, ראשן מורכן וכפות ידיהן מורמות, כנראה בתפילה או באבל. תחושת האֵבל המרומזת מעלה שאלה לגבי עתידו של היילוד, ומציבה ספק בפרשנות האופטימית שמשתמעת משם היצירה.
קלימט העניק לציור במקור את השם חזון (Vision), אך מאחר שקדמה לו יצירה אחרת בשם "תקווה" (1903), גם היא מציגה אישה הרה, נקרא הציור הנוכחי בשם תקווה II והתקבע כך בתולדות האמנות.[1]
סגנון והשפעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור מאופיין בשילוב של אלמנטים דקורטיביים מרהיבים וטכניקת ציור מושפעת ממקורות אמנותיים מגוונים. שמלתה של האישה מעוטרת בדוגמה מוזהבת שטוחה, המזכירה סמלים ביזנטיים או איקונות רוסיות, בעוד שהגוף מוצג בתלת-ממדיות חושנית. ביצירה זו מתקיימים בצמידות נושאים של לידה, מוות וארוס — שלושת המניעים העיקריים של נפש האדם על-פי תפיסות מודרניות בראשית המאה ה-20.[1]
קלימט, שפעל בווינה של שלהי האימפריה האוסטרו-הונגרית, הושפע ממגוון מסורות אמנותיות, בהן אמנות ביזנטית, מתכת מיקנית, שטיחים פרסיים, מיניאטורות מזרחיות, פסיפסים מרוונה ומסכים יפניים. השקפתו האמנותית התעצבה גם על רקע זמנו, בעידן שבו פעל זיגמונד פרויד בעירו –וינה. חקירותיו הפסיכואנליטיות של פרויד בתחום הדחפים המיניים ותשוקת המוות שיקפו ואף התלכדו עם נושאים שעמדו במרכז יצירתו של קלימט.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 Gustav Klimt. Hope, II. 1907-08 | MoMA, The Museum of Modern Art (באנגלית)