תקופת דגירה (מחלה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: תרגמת, וניסוח לקוי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

תקופת דגירהאנגלית: Incubation period) היא הזמן שחלף בין חשיפה לאורגניזם פתוגניות, כימי או קרינה, וכאשר ניכרים לראשונה תסמינים וסימנים. במחלה זיהומית טיפוסית, תקופת הדגירה מסמלת את התקופה שלקח האורגניזם המכפיל להגיע לסף הדרוש לייצור תסמינים במארח.

בעוד שתקופת ההרדמה או השהייה עשויים להיות שם נרדף, לפעמים מבדילים בין תקופת הדגירה, התקופה שבין זיהום להופעת המחלה, לבין התקופה הסמויה, הזמן מהזיהום ועד לזיהום. הקצר יותר תלוי במחלה. אדם עלול לסבול מחלות, כמו סטרפטוקוקוס בגרון, מבלי להציג סימפטומים. בהתאם למחלה, האדם עלול להיות מדבק או לא במהלך תקופת הדגירה.

בזמן השהיה זיהום הוא תת-קליני. ביחס לזיהומים נגיפיים, בדגירה הנגיף משכפל. זאת בניגוד לזמן השהייה, שבו הנגיף הרדום אינו משכפל. דוגמה להשהייה היא זיהום ב- HIV. ל- HIV תחילה אין סימפטומים ואינם מראים סימנים לאיידס, אף על פי שה-HIV משכפל במערכת הלימפה וצובר במהירות עומס נגיפי גדול. אנשים אלה עשויים להיות זיהומיים.

תקופת הדגירה אינטרינזית וחיצונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונחים "תקופת דגירה פנימית" ו"תקופת דגירה חיצונית" משמשים במחלות הנישאות וקטורית. תקופת הדגירה המהותית היא הזמן אותו לוקח אורגניזם להשלים את התפתחותו במארח. תקופת הדגירה החיצונית היא הזמן שלוקח לאורגניזם להתפתח במארח.

לדוגמה, ברגע שנטמע על ידי יתוש, טפילי המלריה חייבים לעבור התפתחות בתוך היתוש לפני שהם מדביקים את בני אדם. הזמן הדרוש להתפתחות יתוש נע בין 10 ל־28 יום, תלוי במין הטפיל ובטמפרטורה. זוהי תקופת הדגירה החיצונית של אותו טפיל. אם יתוש (נקבה) לא תשרוד יותר מתקופת הדגירה החיצונית, היא לא תוכל להעביר טפילים במלריה.

אך אם יתוש מעביר בהצלחה את הטפיל לגוף אנושי באמצעות נגיסה, הטפיל מתחיל להתפתח. הזמן שבין הזרקת הטפיל לאדם להתפתחות הסימפטומים הראשונים של מלריה הוא תקופת הדגירה המהותית שלו.

קביעת הגורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת הדגירה הספציפית לתהליך מחלה היא תוצאה של מספר גורמים, כולל:

  • מינון או חיסון של גורם זיהומי
  • מסלול החיסון
  • שיעור ההעתקה של הגורם הזיהומי
  • רגישות המארח
  • תגובה חיסונית

דוגמאות למחלות אצל בני אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב וריאציה בין-אישית, תקופת הדגירה מבוטאת תמיד כטווח. במידת האפשר, עדיף לבטא את הממוצע ואת האחוזון העשירי וה-90, אם כי מידע זה אינו תמיד מדויק.

מחלה בין לבין פרק זמן
צלוליטיס הנגרמת על ידי פסטורלה מולטוסידה 0 1 ימים
כולרה 0.5 4.5 ימים
הצטננות 1 3 ימים
קורונה 2 11.5/ 12.5 / 14 ימים
קדחת דנגי 3 14 ימים
אבולה 1 21 (95%), 42 (98%) ימים
זיהום אריתמה (אנ') 13 18 ימים
ג'יארדיה 3 21 ימים
איידס 2 3 שבועות, חודשים, ויותר.
מונונוקליוזיס זיהומית (קדחת בלוטות) 28 42 ימים
שפעת 1 3 ימים
מחלת קורו 10.3 13.2 שנים (בממוצע)
מרבורג (אנ') 5 10 ימים
חצבת 9 12 ימים
מרס 2 14 ימים
חזרת 14 18 ימים
נורו-וירוס 1 2 ימים
שעלת 7 14 ימים
פוליו 7 14 ימים
כלבת 1 3 חודשים, אך עשויים להשתנות משבוע לשבוע, עד שנה.
Rocky Mountain spotted fever (אנ') 2 14 ימים
אדמדמת אביבית 5 15 ימים
אדמת (חצבת גרמנית) 14 21 ימים
סלמונלה 12 24 שעות
שנית 1 4 ימים
סארס 1 10 ימים
אבעבועות רוח 7 17 ימים
טטנוס 7 21 ימים
שחפת 2 12 שבועות
טיפוס הבטן 7 21 ימים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תקופת דגירה בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.