סבוראים
סָבוֹרָאִים (בעלי סברא) – ובספרות התורנית רבנן סבוראי – הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה־5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה־6 או אמצע המאה ה־7). כינוי זה מבוסס על השם "סבורא", שמופיע בתלמוד הירושלמי, מסכת קידושין, שפירושו בעל סברא, מבין דבר.
המקור הקדום ביותר המזכיר את הסבוראים, מגדיר אותם כקבוצה־תקופה ומכנה אותם בשם זה הוא אגרת רב שרירא גאון.
בשונה מקודמיהם, האמוראים, שיצרו את התלמוד, עסקו הסבוראים לא ביצירה חדשה אלא בעיקר בהסברה, הטמעה והשלמה של התלמוד. לסבוראים חלק רב בעריכת התלמוד הבבלי – ליקוט גרסאות והשוואת נוסחאות, וישנה דעה שהם אלו שסדרו את סוגיות הגמרא על יד המשנה, ויש מדבריהם שנכנסו לגוף התלמוד. בכך סיימו הסבוראים את תהליך כינוסו ועריכתו של התלמוד. מלבד זאת, לא הותירו הסבוראים אחריהם טקסט כתוב, בשונה מכל שאר תקופות ישראל, לכן הידע עליהם הוא דל ביותר.
סוגיות סבוראיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי עדויותיהם של כמה מן הראשונים, בתלמוד שבידינו נטמעו כמה סוגיות סבוראיות, רובן בראשי המסכתות או בפתחם של נושאים חדשים. העיסוק הפרשני בסוגיות הללו הוא בדרך כלל באמצעות ניתוח לשוני, ולעיתים קרובות יש בו השוואה בין חלקי המסכת, והרחבה של הדיון, אך אין בו תוספות הלכתיות ועקרוניות. דוגמאות ידועות לסוגיות סבוראיות: הפתיחה למסכת קידושין (ב/א–ג/א), הפתיחה לסדר נזיקין (בבא קמא ב/א–ג/ב), סוגיית המגדף (מסכת סנהדרין, דף נ"ו, עמוד א').
פסיקות סבוראיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימת דעה כי חלק מהמקומות שבתלמוד בו חלוקים אמוראים, ובסוף מחלוקתם נאמר "והלכתא כרב פלוני" או "והלכתא כך וכך", פסיקה זו היא הוספה של הסבוראים.
שמות סבוראים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבה יוסי
- רב אחאי מבי חתים
- רב רחומי
- רב שמואל בריה דרב אבהו
- רב סימונא
- רב עינא
- רב אחא בר נהלאי
- רבנא סמא בר רבנא יהודה
- רבינא בר אמוציא
- רב אחדבוי בר בטינא
- רב רבאי דמן רוב
- רב גדא
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב ד"ר יעקב אליהו אפרתי, תקופת הסבוראים וספרותה, אגודת "בני אשר" פתח תקווה, ה'תשל"ג
- יעקב שמואל שפיגל, הוספות מאוחרות סבוראיות בתלמוד הבבלי: חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת תל אביב, ה'תשל"ו
- הרב ד"ר אליהו רחמים זייני, רבנן סבוראי וכללי ההלכה – כרך א', חיפה ה'תשנ"ב (עוד שני כרכים עתידים לצאת)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב ד"ר בנימין מנשה לוין, רבנן סבוראי ותלמודם, ירושלים ה'תרצ"ז, הוצאת אחיעזר תל אביב, באתר אוצר החכמה
- הרב יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים ח"ג, באתר HebrewBooks
- "סַבּוֹרָאֵי", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 133–134, באתר היברובוקס
- סבוראים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- סבוראים, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- הרב יהודה (אודי) פרומן, רבנן סבוראי (מתוך "התלמוד כהווייתו"), באתר "דעת"
- תקופת הסבוראים, שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה מבוא לתורה שבעל פה, אתר מכון מאיר.
- המשך תקופת הסבוראים תחילת הגאונים, שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה מבוא לתורה שבעל פה, אתר מכון מאיר.
- מנחם ברונפמן, הסבוראים: על תקופה עלומה בתולדות עם ישראל, באתר בית חב"ד
- סבוראים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סבוראים | ||
---|---|---|
דור ראשון | רבה יוסי ראש ישיבת פומבדיתא • רב אחאי • רב שמואל בריה דרב אבהו • רב רחומי השלישי | |
דור שני | רב סימונא - ראש ישיבת פומבדיתא • רב עינא - ראש ישיבת סורא | |
דור שלישי | רב רבאי מרוב - ראש ישיבת פומבדיתא | |
תנאים • אמוראים • גאונים • ראשונים • אחרונים |