תקייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תקיה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "תקיה" מפנה לכאן. לערך העוסק באביזר המשרדי, ראו תיקיה.

תקייה או תאקיה (בערבית تقیة, בתעתיק מדויק: תקיה) היא אחד היסודות באסלאם (השיעי והסוני). לפי התקייה, מותר למוסלמי להתחזות ולהטעות את האויב, והונאה והסתרת האמת מותרת כדי להגן על האסלאם ועל המאמינים המוסלמים מפני "כופרים" ומוסלמים עוינים. ה"תקייה" ננקטת כאשר יד "המאמינים" על התחתונה, ובמטרה לרמות את האויב. לעתים על ידי השגת הסכם זמני, אותו מפירים כאשר מאזן הכוחות משתנה.

מקור בקוראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסוקים בקוראן בתרגום חופשי:

  • "מוסלמי רשאי לפייס כופרים בפיו אך לא בלבו" (סורה 3 פסוק 28).
  • "אלוהים הוא הטוב בזוממים" (סורה 3 פסוק 54, סורה 8 פסוק 8 וסורה 10 פסוק 21).
  • "נסיבות חמורות עלולות לחייב מוסלמים לפייס כופרים כאמצעי זהירות, גם אם מצטיירים כמחללי האסלאם" (סורה 16 פסוק 106).
  • "אללה לא יבדוק את שבועותיך חסרות-ההיגיון, אלא את כוונות לבך" (סורה 2 פסוק 225).

הסכם חודייביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"תקייה" נלקחה מהסכם חודייביה ב-628 לספירה, ההסכם נחתם בין מוחמד לבני שבט קורייש, והופר שנתיים לאחר מכן (שנת 630) על ידי מוחמד. לפי "החודאיבייה", הסכם עם כופרים הוא זמני, בלתי-מחייב וצעד טקטי. שנועד לאפשר לצד המוסלמי להתאושש ולהתגבר, עד שיחסי הכוחות יהיו לטובת המוסלמים.

תחילה אומצה התקייה על ידי השיעים שרואים בו אחד משלושת היסודות של האסלאם. השיעים אימצו את התקייה תחת השלטון הסוני מפני שנאלצו להסתיר את שיוכם לשיעה. מאוחר יותר גם הסונים אימצו את התקייה להשתמש בה כלפי אחרים ובעיקר כלפי דתות אחרות.

פוליטיקה בישראל ובעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיגים במדינות אירופה וארצות הברית לרוב מהמפלגות הלאומיות, טוענים שההסכמים עם מדינות וקבוצות איסלמיות אפופים באי ודאות כי לא ניתן לדעת אם ההסכם תקף בעיני אותן מדינות וקבוצות, או שנחתם ברוח התקייה ומטרתו רק למשוך זמן ולרמות את המערב.

מנהיגי המפלגות הלאומיות בישראל טוענות שההסכמים עם אש"ף נועדו להטעות את מדינת ישראל ולגרום לה לחזור לקווי 67, שלטענתם אינם בני הגנה, לתקוף את מדינת ישראל מקווים אלו (על פי תוכנית השלבים של אש"ף) ולהשמידה.

השיעים לאורך הדורות נהגו במדינות סוניות להתחזות לסונים בהתאם לעקרון התקיה. המהפכה האסלאמית באיראן ב-1979 קרא לסיום התקיה של השיעים.

ממשלות ישראל מ-1999 נוקטות עמדה זו מול הגרעין האיראני, וטענות שהסיכומים עם המערב נועדו למשוך זמן עד להשגת יכולת יצור של פצצה גרעינית על ידי איראן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]