תקיפת בני אדם על ידי בעלי חיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: פירוט יתר של התנהגויות שונות של בעלי חיים שונים, יש לצמצם לרשימת תקיפות בעלי חיים מפורסמות ולתמצת במידת האפשר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בעלי חיים תוקפים בני אדם מכל מיני סיבות. חלקם תוקפים להגנתם על עצמם או על צאצאיהם או משפחתם. אחרים הם טורפים, אשר יכולים לטרוף אנשים או למען חטיפת מזון. כמה חיות יתקפו אדם שחודר לשטחם עד שייצא ממנו ומספר בעלי חיים תוקפים בטעות (למשל מדוזות). כמו כן מחלות כמו הכלבת יגרמו לבעלי חיים לתקוף ללא סיבה אמיתית, מלבד העובדה שהם חולים. אצל פילים ישנו מצב המכונה "מוסט", בו זכרים יתקפו בעלי חיים ואנשים בשל ההורמונים שלהם.

לא רק חיות בר תוקפות אנשים אלא גם ובעיקר חיות בית כמו כלבים או פרים וכן חיות מחמד שונות כמו חתולים, חמוסים ואף ארנבונים. תדירות המתקפות משתנה בהתאם למקום הגאוגרפי. בארצות הברית הסיכוי להינשך על ידי כלב גבוה מהסיכוי למות ממכת ברק, לפי המועצה הלאומית לביטחון[1] כאשר 5 מיליון ננשכים בשנה.

מתקפת בעלי חיים היא סכנה גדולה על בריאות הציבור כשמתקפות רבות בכל שנה מסתיימות במוות. מרבית המתקפות קורות בידי יצורים ארסיים או תוקפניים ביותר וכן בידי כלבים. בארצות הברית כל נסיבות המוות ממתקפות חיות מגיעות למרכזים לבקרת מחלות ומניעתן שבמשרד הבריאות האמריקאי. ארגון הבריאות העולמי גם הוא משתדל לאסוף נתונים, אך איסוף המידע שמגיע ממדינות עולם שלישי לקוי ברובו כשתקיפות רבות לא מדווחות.

בעבר מתקפות של בעלי חיים טורפים כמו טיגריסים, אריות או תנינים וכן בעלי חיים ארסיים שונים היוו סכנה גדולה לבני האדם. במשך הזמן, חלק גדול מבני האדם אינו חי עוד בקרבה בלתי אמצעית לטבע, ולפיכך, גם לבעלי חיים טורפים. בנוסף, הפיתוח הטכנולוגי איפשר לאדם לנצח ולהקטין את הסיכוי להיפגע ולמות וכן פיתוח של נסיוב נגד ארס עוזר להציל חיים רבים כל שנה. רק חיות מעטות (ביניהם אריות וטיגריסים חלשים) צדים באופן מכוון אנשים. למרות זאת, מתקפות עדיין מערערות את הביטחון האנושי וגורמות לדימוי שלילי למינים רבים.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יונקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיגריס הוא אחד מבעלי החיים המעטים הרואים באדם טרף. טיגריסים טורפים אנשים כל שנה בהודו וסביבתה.
פוחלצי אריות צאבו אוכלי אדם מטנזניה

חתולים גדולים כמו אריה (אנ'), נמר (אנ') וטיגריס (אנ') יתקפו אנשים למאכל כאשר הם מזדקנים ומתקשים לטרוף חיות בר. מרבית המתקפות מתרחשות במדינות עולם שלישי בהם האנשים חיים בקרבת הטבע ובנוסף קשה לתעד נתונים מהמתקפות בהם. מתקפות נוספות יכולות לקרות מיגוארים ופומות אך התקריות נדירות יותר (אנ'). אין מידע מדויק על מתקפות אך אריות הורגים 250 אנשים בשנה וטיגריסים בערך אותו מספר אנשים[2].

מספר חתולים כמו אריות צאבו או טיגריס צ'אמפאווט (אנ') נודעו כאוכלי אדם, אשר הרגו מאות אנשים.

אפילו חתול הבית (אנ') המשמש כחיית מחמד נפוצה, לעיתים עשוי להיות אגרסיבי כלפי בעליו, במיוחד כאשר הוא מרגיש מאוים, או כאשר הוא נגוע בכלבת. מלבד הכלבת, פגיעת החתול עשויה להעביר מחלות קשות, לדוגמה מחלת שריטת החתול.

כלביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נשיכת כלב
כלבים החולים בכלבת הורגים אנשים רבים כל שנה. בתמונה כלב מתאמן בתרגיל של צבא ארצות הברית

כלבים רבים ובייחוד זנים של כלבי בעלי לסתות חזקות כמו האמסטף והרוטוויילר יכולים להרוג באמצעות נשיכה קטלנית והם בעלי אופי אגרסיבי. בנוסף הם לא חוששים מהאדם, לצידו הם חיים. הנשיכות של הכלב יכולות לגרום לחורים מדממים בעור, ולזיהומים שונים, ביניהם כלבת, שהיא מחלה קטלנית. כ-17 אלף אנשים בשנה (נתוני 2015) נהרגים מכלבת כל שנה[3]. כחלק מהמאבק בתקיפות נחקק בישראל חוק להסדרת הפיקוח על כלבים.

כלבי בר כמו זאבים (אנ'), קויוטים (אנ') ודינגו (אנ') (למשל של עזריה צ'מברלין) יימנעו בדרך כלל מתקיפת אנשים ויעדיפו הריגה של יונקים אחרים כמו פרסתנים. עם זאת זאבים גדולים החולים בכלבת יתקפו בדומה לכלבי בית וקויוטים לא יתקפו כלל אנשים (חוץ מילדים), למעט קויוטים חולי כלבת או קויוטים מזרחיים. בנוסף זאבים בכמה אזורים בהודו צדים ילדים ואנשים חלשים, הנקרים בדרכם. למרות הדימוי הרווח בספרות של הזאבים כתוקפניים הם יימנעו ממתקפות. רק כ-10 מתקפות של זאבים נגמרות במוות[4].

צבועיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבועים הם טורפים בעלי עוצמת נשיכה חזקה מאוד והם מסתובבים בקבוצות גדולות מאוד, הגדולות ביותר ליונקים מסדרת הטורפים, מה שנותן להם יתרון בציד טרף גדול או מחטיפת מזון לטורפים אחרים כמו אריות. הצבועים לרוב מתרחקים וחוששים מבני אדם בשעות היום, אך להקות גדולות בלילה יכולות לקבל תעוזה ולתקוף גם חיות בית או בני אדם.

לרוב הצבועים הם אוכלי נבלות המחפשים גוויות אנושיות שנהרגו באירועים שונים, למשל במלחמת האזרחים הסודאנית השנייה צבועים התרגלו בקביעות לאכילת בשר אדם. גם שבט המסאי וההדזה נהגו להשאיר גופות לאכילת צבועים. עם זאת הם נוהגים בחששנות כלפי אנשים חיים.

המתקפות מצבועים התרחשו בידי 2 מינים: צבוע מנומר וצבוע מפוספס[דרוש מקור], הראשון בשכיחות גבוהה בהרבה, ובמקרים רבים התרחשו על ידי צבועים גדולים מאוד - ששקלו מעל 70 ק"ג. במלאווי זוג צבועות מנומרות הרגו 27 אנשים, רובם ילדים נשים ואנשים חולים ופגיעים[דרוש מקור]. בנוסף צבועים עוקבים אחרי אנשים ההולכים לבדם בשטחי הסוואנה למשל קבוצות של ציידים-לקטים או אנשים שאיבדו את ביתם בשריפות.

דוביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוב גריזלי. דובי גריזלי הורגים אנשים רבים בכל שנה, אם כי בדרך כלל יתרחקו מבני אדם

הדובים (אנ') הם יצורים תוקפניים בעלי כפות עם טפרים ענקים ולסתות חזקות מאוד והם יכולים לתקוף אם יתגרו בהם או אם הם רעבים ביותר. באזורים מסוימים אנשים נאלצים להישאר בבתים כדי שלא יותקפו בידי דובים. הדובים הקטלניים ביותר הם: דוב חום ובייחוד הגריזלי, דוב שחור אמריקאי, דוב שחור אסייתי, דוב שפתני ודוב קוטב, אשר רואה באדם טרף. הסכנה עם מרבית המפגשים עם דובים היא היותם בלתי צפויים.

סמוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמורים הם בעלי חיים נועזים שיכולים להרוג בעל חיים כפול מגודלם ולאיים על טורפים גדולים מהם בהרבה ואולם רובם קטנים מכדי לצוד או להילחם באנשים.

גירית הדבש היא מין גדול של סמור בעל מבנה קשוח ביותר בעלת עור רופף וקשיח במיוחד שגם מכה של מצ'טה לא תהרוג אותה[דרוש מקור]. הגירית היא חיה אגרסיבית אך לרוב נמנעת ממפגש עם האדם. בצפון הודו היו דיווחים שגיריות תקפו עופות בלולים וגם ילדים וכן חפרו בורות בהם הוטמנו גופות[דרוש מקור]. סיפורים כאלה נדירים אך גיריות חולות בכלבת באזור קניה ובהודו תקפו אנשים ופצעו אותם קשה ביותר. למעשה גירית הדבש היא מבין מחוללי הכלבת העיקריים בקניה.

גם לוטרות עשויות להיות תוקפניות, בייחוד בחבורות גדולות. לוטרה ענקית היא מבין האגרסיביות שבלוטרות ותקריות של אנשים שנפלו לכלובם הסתיימו בפציעות קשות ביותר, כאשר להקת הלוטרות נשכה ושרטה אותם שוב ושוב.

פציעות נוספות נגרמות בידי חמוס הבית המגודל בבתים וכל שנה מדווח על כמה תקריות פציעה של בעלים לא זהירים.

טורפים ימיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית הטורפים הימיים הם איטיים ושובבים ולא יתקפו אנשים, אלא אם יפגעו בהם. המין היחיד היכול לצוד אנשים הוא כלב ים נמרי המצוי לאורך חופי אנטארקטיקה. כלב ים זה הוא טורף-העל של היבשת והוא שחיין זריז בעל מלתעות חזקות ומהירות מפתיעה.

מתועדים מספר מקרים בהם הוא תקף אדם על החוף או במים, האחרון שבהם הסתיים במותה של הביולוגית קריסטי בראון מהמרכז הבריטי לחקר אנטארקטיקה, בעת ששחתה במרחק לא גדול מהחוף ונסחבה לעומק 70 מטר בידי כלב ים שפצע אותה קשה[5]. עם זאת התקיפה נחשבת לטעות בזיהוי או למגננה ולא לטריפה. אירעו מספר תקריות בהם כלב ים זה כמעט טרף אנשים, בין השאר מתואר סיפור כזה בספרו של אלפרד לנסינג "אנדיורנס", המתאר את משלחתו של ארנסט שקלטון לקוטב הדרומי (1914–1916). הוא עשוי לתקוף גם סירות מרוץ.

אריות ים גם תוקפים לעיתים אנשים. מקרים של מתקפות אריות ים התרחשו באוסטרליה (בידי אריה ים אוסטרלי) ולאורך מפרץ סן פרנסיסקו המאוכלס באריות ים קליפורנים המתרגלים לנוכחות האדם ולעיתים חוטפים דגים לדייגים או אף מושכים ילדים מהמזח לים. תקרית אחת בסן דייגו על אריה ים שמשך גבר בן 62 מסירה לים והסתיימה ברגל שנוקבה עד העצם[6].

מינים אחרים מתקיפים בתדירות קטנה בהרבה, בין השאר אריה ים שטלר, פיל ים והניבתן (אנ'), התוקף בעיקר סירות גומי בים. הם יתקפו בעיקר כדי להבריח אנשים משטח הרבייה שלהם או מתוך סקרנות. עקב גודלם ונשיכתם החזקה הם יכולים להיות קטלניים.

היפופוטם[עריכת קוד מקור | עריכה]

היפופוטמים תוקפים באפריקה כל שנה אלפי אנשים אשר מתקרבים אליהם או עוברים בתוך שטחם. עוצמת הנשיכה החזקה של ההיפופוטם ואופיו התוקפני גורמת לו להרוג בקלות אנשים, הן בתוך המים והן מחוצה להם. ככל הנראה 500 אנשים נהרגים מהיפופוטמים בכל שנה[7].

פיליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיל הודי מסתער על רכב בשמורה בהודו. פילים הורגים אנשים רבים כל שנה.

הפילים - האפריקני והאסייתי - בעלי אופי תוקפני ולעיתים הם נמצאים בתחרות ישירה עם ילידים השומרים על גידוליהם החקלאיים ומסלקים אותם באלימות. התנהגות זו יכולה לגרום לפילים להיות עוינים לאדם ולתקוף אף ללא התגרות. בנוסף פילים זכרים במצב מוסט מלאים בהורמונים ויכולים לפגוע באנשים ובחיות אחרות. הפיל יכול להשתמש בחטיו העצומים או בחדקו להרוג מיד או למחוץ למוות אנשים תוך דהרה לעברם, כפי שאירע במקרה המפורסם של הפילה טייק.

דו"ח של נשיונל ג'יאוגרפיק מ-2005 מדווח על 500 הרוגים כל שנה מעימותים עם פילים.

מפריטי פרסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרנף הודי מתבונן בפקח שמורה בהודו. קרנפים יכולים לתקוף בפראות ולגרום למכה קטלנית בזכות קרנם החדה.

חמשת מיני הקרנפיים החיים הם בעלי חיים גדולים (שוקלים למעלה מטונה) בעלי קרן חזקה וחדה המיועדת לגרימת נזק גדול[8]. למרות שהם נראים מגושמים הם יכולים לנוע במהירות מפתיעה של מעל 40 קמ"ש ועקב ראייתם החלשה הם חושדים בקלות ועלולים להתפרץ גם ללא התגרות, בייחוד אם הם ליד הגורים. התוקפניים ביותר הם הקרנף ההודי ושני המינים האפריקאים: קרנף רחב-שפה וקרנף צר-שפה. מתקפה של קרנף שועט היא תמיד קטלנית לאדם. הקרנף יתקוף אפילו כלי רכב ואפילו רוכבים מעל גב פילים.

בצפון הודו (בעיקר במדינת אסאם) ובנפאל קרנפים הורגים יותר מאשר טיגריסים או פילים. עם זאת הירידה בכמות הקרנפים וכריתת קרניהם מפחיתה את המפגשים העוינים.

סוסים יכולים לתקוף לעיתים אנשים. מתקפה של סוסי בר פראיים קרתה באזורים שונים עם תוצאות קטלניות רבות[9]. עם זאת לא כל סוסי הבר תוקפניים וישנם הבדלים בין זני סוסי הבר, למשל סוסי המוסטנג האמריקאים הם פראיים ותוקפניים ועימותים בינם לאנשים מתרחשים לעיתים קרובות. לעומתם סוסי הברומבי האוסטרלים בעלי אופי רגוע בהרבה, ייתכן שכיוון שהם אינם מוגנים מציד או שהם אינם חיים לצד האדם.

גם סוסים מבויתים לחלוטין עשויים לתקוף בעת פחד או אף סקרנות. הסוס יכול לבעוט בפרסותיו לכל הכיוונים ולשלוח בעיתות חזקות ביותר או לנשוך עם שיניו החזקות. הוא קטלני מכל צד של גופו. בנוסף סוסים יכולים לגרום נזק לרוכביהם או לרכב שהם מוליכים. סוסים גם מעורבים בכמה תאונות קטלניות שונות. לרוב סוסים שהורגלו לאימונים ואילוף אנושי יהיו פחות תוקפניים מאשר סוסים שלא חוו אימון ממאמן מקצועי.

גם תקיפות של טפירים נרשמו אך רק בשביה, בעת שמטפלים לא זהירים התקרבו וגרמו לטפירים להיבהל. נשיכת הטפיר יכולה לגרום לפצעים קשים אך היא קוראת רק לעיתים נדירות.

פרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבט של תאואים אפריקני יכול לתקוף בעוצמה קטלנית. כל שנה נהרגים 200 אנשים מתקיפות תאואים.

מיני הפרים למיניהם הם בעלי חיים גדולים מאוד, משקל חלקם עולה על 1 טונה (1,000 קילוגרם) והם בעלי אופי אגרסיבי היכול להשתנות במהירות ממצב רגוע לתוקפני. למינים אלה קרניים גדולות ורחבות המשמשות לנגיחה ביריבים או בטורפים אך יכולה גם לגרום לפציעות חמורות ולמוות.

המסוכנים שבפרים הם התאו האפריקני ומיני התאו האמיתיים כמו תאו מים ותאו אסייתי. תאואים יכולים להיות תוקפניים ביותר כאשר הם חשים באויבים, למשל צייד עם רובה. בעזרת קרניהם הענקיות והחדות הם יכולים לגרום לפצעים קשים ביותר. הסכנה הגדולה בהם היא המתקפה בקבוצה גדולה, תוך שחלק מהפרטים מגיחים לעבר האדם המתקרב אליהם מאחור והורגים אותו. בערך 200 אנשים נהרגים בשנה מתאואים.

נוסף על התאואים אנשים מותקפים בידי הביזון האמריקאי, אשר מתקיף בפארקים הלאומיים בארצות הברית יותר מאשר דובים ולעיתים קרובות גם גורם למוות. גם מינים מהסוג פר כמו הגאור ויאק הבר יכולים לתקוף אנשים במצבי לחץ ולהרוג בקלות. נוסף עליהם ישנם פרים מבויתים ההורגים אלפי אנשים כל שנה, למשל במלחמת שוורים.

יעלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה מהיעלים ביניהם כבש המושק או צפיר הקורדילרים מהרי הרוקי עלולים לתקוף בעוצמה כאשר הם חשים איום. מתקפה שלהם יכולה לשבור עצמות או להטיח אנשים מצוקים תלולים. מתקפה של צפיר קורדילרים הורגת אדם אחד כל שנה, אך נגרמת רק לעיתים נדירות[10].

גם עזים יכולות לנגוח באמצעות קרניהם ביריבים, בייחוד זכרים חזקים בעת הרבייה.

אייליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייל קנדי מתנפל על תיירת בגרנד קניון

האיילים נראים כיצורים עדינים אך למעשה אנשים רבים נהרגים כל שנה ממתקפה של איילים, לרוב זכרים אך גם נקבות עם גוריהם עלולות לתקוף[11]. המסוכן ביותר הוא אייל קורא שלרוב בעל מזג נוח אך עלול להיבהל בקלות ולרוץ לעבר מקור הסכנה. עם זאת רוב הפציעות מהאייל מסתיימות בפציעות קלות, מאחר שהוא משתמש בפרסותיו ורגליו. השימוש בקרניים הגדולות קטלני יותר אך האייל ישתמש בהם כמוצא אחרון. האיילים לא מזהירים לפני התקיפה והם יכולים לנוע במהירות ולבעוט מכל כיוון אפשרי.

איילים תוקפניים אחרים הם אייל אציל ואייל קנדי אך גם איילים קטנים יותר כמו אייל פרדי ויחמור עשויים לפרוץ במתקפה, לעיתים ללא סיבה נראית לעין, ובעזרת קרניהם החדות המסועפות לגרום לפציעות חדות. האייל יכול להמשיך לנגוח עד שהאדם נופל.

מפגשים עם איילים הורגים 2 אנשים בממוצע כל שנה, זאת בנוסף לאיילים הגורמים לתאונות דרכים קטלניות שמספרם כפול בהרבה.

חזיריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזירים הם אוכלי כל בינוניים עד גדולים וחלקם חיים בקרבת האדם. לרוב הם יימנעו ממפגשים אך חזירי בר בקבוצות גדולות יכולים להתקרב אל האדם ולעיתים לפגוע בו. מתקפות רבות נגרמות מידי נקבות עם גורים כשגם הזכרים יצטרפו אליהם. בנוסף חזירים ייפגעו באנשים שצדו אותם או הרחיקו אותם מגידוליהם. רק בעיתות רעב קשות החזירים ינסו לפגוע בבני אדם ללא התגרות.

התקפות של חזירים הן נדירות אך חמורות מאחר שהם נוגחים כשפיהם פעור ובכך הם חושפים את חטיהם הגדולים שיכולים לגרום לנזק רב. רוב הפגיעות מתרחשות בחלק התחתון של הגוף לאורך הירך. לרוב הם נלחמים עד שהאדם אינו מסוגל לקום יותר.

בנוסף לחזירי בר חזירי בית שהתפראו (אנ') יכולים להוות איום על חיות בר ועל אנשים. המסוכנים מביניהם הם "חזירי גב התער" של אוסטרליה והחזירים הפראיים של טקסס ואריזונה, אשר בין השנים 1825–2012 גרמו ליותר ממאה פציעות ולמעל 5 הרוגים, האחרון שבהם התרחש בטקסס בנובמבר 2019, אז אשה מאנבואק (Anahuac) הותקפה בידי קבוצת חזירים ומתה מאובדן דם[12]. גם חזירי בית יכולים לפצוע ולהרוג את בעליהם.

קנגוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינים הגדולים ביותר במשפחתם הקנגוריים ובכלל ביונקי הכיס: קנגורו אדום, קנגורו אפור מזרחי וקנגורו אפור מערבי יכולים לפגוע באדם. קנגורים משוטטים עלולים להיות תוקפניים בייחוד בעונת הרבייה וכן מתחושת איום מאדם או רכב מתקרב. הקנגורו יכול לקפץ גבוה ולבעוט עם רגליו הגדולות, מה שיכול לשסף בטן אנושית. בכל שנה ישנן כמה תקריות בסמוך ליישובים, אך לרוב הן מסתכמות בכמה שריטות וחבלות. על פי כמה הערכות בין 2000 ל-2010 דווח על 2000 הרוגים מפגיעות קנגורו[13].

בנוסף תקריות של תאונות דרכים עם מעורבות הקנגורו קורות בשכיחות גבוהה, מאחר שהקנגורו עשוי להתפרץ לכביש בעת המפגש. לאורך אוסטרליה ישנם תמרורי אזהרה מקנגורו חוצים.

פרימטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקוקי רזוס בשוטטות אחרי מזון בהודו. להקות גדולות עשויות להתנפל ולחטוף מזון מאנשים או לנשוך.

מרבית הפרימטים יימנעו מקרבה לאדם אך כמה מהמינים הנועזים והחברתיים יותר או המינים הגדולים עשויים להיות איום גדול[14].

חלק מהקופים יכולים להוות מטרד גדול באזורים שונים, למשל בהודו בה להקות מקוק רזוס משתלטים על מזון וחפצים של תיירים, עוברי אורח ותושבים והמסרבים לחטיפה עלולים להינשך. בנוסף הם יכולים להתנפל על עוברי אורח חלשים ולפצוע אותם קשה ובנוסף מפיצים שלל מחלות קטלניות. תקרית ידועה שנגרמה באסון כוללת חטיפת תינוק במדינת אודישה שקרתה ב-2018, במהלכה התינוק נמצא מת מאוחר יותר. תקרית נוספת הובילה למותו של סגן ראש עיריית דלהי, Surinder Singh Bajwa (אנ') כאשר נפל מגגו לאחר עימות עם קופים. אך לרוב הם לא מנסים ליטול בחיים. מתקפות אחרות יכולות להיגרם בידי קופי לנגור אפור או קפוצ'ינים שהם אגרסיביים מאוד.

נשיכת הקוף (אנ') היא חמורה בעיקר עקב הניבים הגדולים שלהם ועקב המחלות שהם גורמות, ביניהם כלבת, הרפס ודלקת המוח הקטלנית. ההרוגים ממחלות אלה רבות ועומדות על מעל 80% מהננשכים. אחד מההידועים שבהרוגים הוא אלכסנדרוס הראשון, מלך יוון, אשר מת מאלח דם כתוצאה ממתקפת קופי מקוק ברברי שהיו בגינתו.

בנוסף ישנם פרימטים בעלי מבנה גוף העוזר להם לפגוע ולהרוג במהירות כמו הבבון, המנדריל והדריל וקופי אדם כמו השימפנזה, הגורילה ואפילו האורנגאוטן. שימפנזות בכמה אזורים באפריקה תוקפים תושבים החיים בקרבתם ואף טורפים תינוקות.

לוריס איטי הוא פרימט בעל ארס המופרש מבית שחיו. ארס זה לא קטלני מאוד אך אדם אחד נהרג כתוצאה מאנפילקסיס.

לווייתנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לווייתני קטלן שהופיעו בפארקי מים כמו בסיוורלד, אורלנדו תקפו כמה פעמים את מאמניהם.

רוב הלווייתנים אינם פוגעים בבני אדם למעט מין אחד - לווייתן קטלן, שהוא טורף-העל של הימים המסוגל לצוד כל טורף ימי אחר.

מרבית המתקפות (אנ') מתרחשות בתנאי שבי למשל בפארקי מים שהידוע שבהם הוא התקרית מסיוורלד, אורלנדו, בה קבוצת קטלנים (ביניהם טיליקום) הרגה את מאמניהם. ייתכן שהמתקפות נבעו מתסכול מחיי השבי והצורך של הלווייתן לצוד באופן פעיל. אירועים אלה הובילו ליצירת הסרט בלאקפיש.

קרו גם מתקפות של קטלנים בטבע, אך הם לא היו קטלניות. מתקפות אלה קרו במספר אזורים ביניהם בקליפורניה, אלסקה, איי גלאפגוס וגם לכמה משלחת טרה נובה מחוקרי הקוטב הדרומי. חלק מניסיונות המתקפה נגרמו עקב טרף של כלבי ים במים, מה שגרם לבלבול הלווייתנים. בנוסף קטלנים לחופי פורטוגל תקפו כלי שיט בעתות לחץ[15].

בנוסף לקטלנים ישנם פגיעות שנגרמות על ידי דולפינים כמו דולפינן, הן בפארקי מים ודולפינריום והן בים. התקיפות נדירות יחסית על אנשים ורובם נגרמות עקב התקרבות מצד האדם, אותה מפרש הדולפין כאיום. הדולפין טיאו (אנ') מסאו פאולו הידוע בשם "הדולפין הרוצח", ידוע בהריגת צוללן שניסה לתפוס אותו ובתקיפה של עוד 28 צוללנים.

לווייתני מזיפות כמעט ואינם נתקלים או תוקפים אנשים. עם זאת צוללנים באוסטרליה הותקפו בידי לווייתנים גדולי סנפיר, לאחר שהתקרבו יותר מדי לגור לווייתן ולאמו[16][17].

מכרסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעט מאוד מכרסמים יתקפו אנשים, מרביתם מינים גדולים כמו הבוניים והקפיבארה שעשויים להשתמש בשיניהם הגדולות בשביל להנחית נשיכות מכאיבות וחמורות. מתקפות של בונים (אנ') הם שכיחות בהרבה ממה שחושבים והן קורות באמריקה ובאירופה הן על היבשה והן במים. רוב המתקפות הם עקב התקרבות מאיימת של האדם לסכר הבונה אך הבונה יכול לתקוף אם הוא חולה כלבת. בתקרית שאירעה בבלארוס ב-2013 בונה הרג דייג בן 60 באמצעות נשיכה של רגלו ופגיעה בעורק הרגליים. מתקפות נוספות על אנשים לא היו קטלניות, אך בונים הרגו כלבי מחמד שונים, בתקרית אחת בונה תקף בחופי נובה סקוטיה, אף שהוא מצוי לרוב במים מתוקים.

סנאיים גם תקפו אנשים בתקריות שונות. לרוב המתקפה נובעת גם היא מכלבת או מפגיעה אחרת של הסנאי והוא מסוגל לקפוץ על חזה של אדם ולגרום לפציעות חמורות. בנוסף סנאים התרגלו לחיים לצד האדם במקומות רבים, מה שמוביל לעימותים. תקריות כאלה אירעו בכמה ערים, ביניהם בניו יורק.

להקות חולדות גם עלולות לתקוף אנשים, כאשר הם מפחדים או באזורים צפופים ביותר. קרו כבר מקרים שנחיל ענק של חולדות טרף אנשים חולים שישנו[18]. בנוסף הם מפיצים מחלות קטלניות.

מכרסמים קטלניים נוספים הם דורבניים וסמרניים. הם אינם תוקפים אנשים אך בעת איום עשויים לתקוע קוצים מכאיבים למי שמתקרב אליהם. הפציעות מקוצים אלה עשויות להרוג, אם כי לרוב הדורבן יימנע ממגע עם האדם.

דלשינאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית הדלשינאים הם איטיים ולא יתקפו אנשים, אך מין אחד - דוב נמלים גדול תקף והרג אנשים באמצעות חיבוקו הקטלני וטפריו העצומות כמו של טיגריס. דובי נמלים שהופתעו בטבע גרמו למותם של 3 אנשים ותקרית אחת בשבי גם הסתיימה במות מטפל.

ארמדילאים אינם מסוכנים לרוב אך הם עלולים להפיץ מחלות כמו צרעת וסלמונלה וכן לגרום לתאונות דרכים. בנוסף הם בעלי טפרים חזקים וטבעם לא צפוי, כך שרצוי להימנע מקרבה אליהם.

זוחלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הכשת נחש
אדם מופיע מול קוברה מונוקלית בתאילנד. הקוברות יכולות לתקוף בעוצמה קטלנית במקרים בהם המאמן הקרב אליהם אינו מיומן דיו. בנוסף הם מסתובבים בבתים רבים בחיפוש טרף. הם הורגות מאות אנשים באסיה כל שנה.
ביטיס מתנפח, הקטלני שבנחשי אפריקה

נחשים ארסיים מהווים סכנה בכל מקום בו הם נמצאים, כולל בים מנחשי ים. לנחשים רבים מאפיינים שונים של אגרסיביות, עוצמת ארס וכמות הכשות ממוצעת. במדינות רבות קשה לאסוף נתונים על הכשות אך מדובר באחוז גבוה של הרוגים כל שנה, ייתכן שמעל 50 אלף[7] ויש המניחים שמעל 100 אלף.

בהודו ידועים ארבעת הנחשים הקטלניים ביותר בשם "4 הגדולים": קוברה הודית, צפע ראסל, קרייט מצוי ואפעה קריני. באוסטרליה ישנם מינים רבים של נחשים ארסיים ממשפחת הפתניים, היכולים להרוג בקלות ובראשם הטאיפן (אם כי פתן חום מזרחי הורג יותר מכולם). באפריקה בולטים נחשי הקוברה והממבה למיניהם וכן המינים ביטיס גבוני וביטיס מתנפח, הקטלני מכולם.

גם נחשי חנק כמו האנקונדה ונחשי פיתון כמו הפיתון הבורמזי, פיתון סלעים אפריקני או פיתון מרושת יכולים לפגוע קשה. כוחם הברוטלי עוזר להם למעוך ולסחוט את ריאותיו של טרפם; נחשים כאלו עשויים לבלוע אדם בוגר בשלמותו[19]. עם זאת המתקפות שלהם נדירות בהרבה מאלה של הנחשים הארסיים.

לטאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלטאה היחידה שתוקפת בני אדם דרך קבע היא כוח ענק מהאי קומודו באינדונזיה. לטאה זו מגיעה לאורך של 3 מטרים ומשקל של מעל 160 ק"ג, כך שהיא יכולה לטרוף אדם בקלות באמצעות שימוש בשיניה המשוננות דמויות הסכין, טפריה הענקיות וזנבה השרירי. בנוסף היא בעלת ארס המונע קרישת דם, אך הוא חלש ביחס לארס נחשים.

הלטאות נמנעות לרוב מתקיפה גלויה ורוב המתקפות נובעות מאנשים שהתרחקו מקבוצה גדולה או בעת שהכוח הריח טרף. ידועים 6 מקרים של מוות מהלטאה.

בנוסף כוחיים אחרים כמו כוח המים, כוח התחרה או כוח אוסטרלי יכולים לנשוך ולגרום לפגיעות קשות באמצעות שיניהם וטופריהם וכך גם כמה מהטגואיים. ההלודרמיים הם הלטאות הארסיות היחידות ולעיתים נדירות הם גורמים למוות, אך המקרים נדירים.

תנינאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנין היאור, התנין הקטלני בעולם, הורג מאות אנשים כל שנה באפריקה.

התנינים למיניהם הם טורפים שבזכות גודלם יכולים להרוג גם אנשים למאכל (אנ'). הם בעלי עוצמת נשיכה חזקה ורובם מתקיפים ממארב כאשר הם מסתתרים תחת למים. בנוסף הם יתקיפו אנשים המתקרבים לביציהם או צאצאיהם. באזורים רבים בעולם, אנשים נאלצים להשתמש במים בהם שורצים תנינים, מה שמוביל לאסון שלא תמיד מדווח בזמן. המינים הקטלניים ביותר הם תנין היאור, תנין הים ותנין אמריקאי. תנינים הורגים כל שנה בערך 1,000 איש[7].

האליגטורים תוקפים הרבה פחות אנשים כל שנה, אך עדיין לא יהססו להרוג אנשים המהווים טרף קל (אנ').

צבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבים לא יתקפו אנשים בטבע וידועות רק מספר תקריות של תקיפה מצידם.

בני המשפחה צבים נשכניים הם האגרסיביים ביותר מבין הצבים והם טורפים מעולים בעלי לסתות חזקות ומסוכנות. קרו כמה תקריות של תקיפה בידי צב נשכן מצוי ואף צב אליגטור אך לרוב הם קרו כאשר הצב הוצא מהמים ליבשה, בה הוא מרגיש פגיע ותוקפני יותר. ידועה תקרית שקרתה בדרום גרמניה, בה צב אליגטור שברח מהשבי תקף אנשים עד שנלכד. הצבים אסורים לגידול מאז 1999 בגרמניה[20].

גם צבי ים עלולים לתקוף לפעמים, בעיקר צוללנים או גולשים השוחים קרוב מדי לעברם כשמרבית התקיפות קורות מצבים זכרים גדולים בעונת הרבייה[21]. לצב יש מקור קרני חזק היכול לגרום לפציעה חזקה ואף לשבור עצמות ובמים הוא יכול להאיץ במהירות. עם זאת התקריות הללו נדירות, קורות בעיקר באזורים מאוכלסים מאוד הן באנשים והן בצבים.

עופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב העופות נמנעים או חסרי יכולת לפגוע קשה באדם. רק המינים הגדולים ביותר יכולים לגרום לנזק רציני, מרביתם חסרי יכולת תעופה.

המסוכן ביותר הוא הגדול בעופות, היען, אשר יכול לבעוט בעיטות חזקות באמצעות האצבעות השריריות שלו, לשסף את בטן או צוואר היריב ולהרוג אותו. יענים יתקפו פולשים לטריטוריה שלהם או איומים על ביציהם ואפרוחיהם. אחריו קזואר מצוי הוא תוקפני ביותר והוא בעל דורבנות חזקות ברגליו. הוא בעל יכולת קפיצה גבוהה, מה שמאפשר לו לפגוע לא רק בבטן אלא גם בראשים. ועם זאת הוא לרוב הוא יימנע מעימותים ויילחם רק לאחר גירוי חזק או כאשר הוא עם צאצאים. גם האמו יכול לבעוט באיברים רגישים ולהרוג.

שאר העופות הרבה פחות קטלניים, אם כי חלקם עלולים לתקוף ולפצוע קשה. התוקפניים מביניהם הם עופות דורסים כמו עיט כתר שתועד כמעט חוטף ילד (העיט נהרג בידי המשפחה), עיטם לבן-זנב שתועד כשניסה לחטוף ילד בנורווגיה (אך נכשל)[22] וההרפיה הענקית עם טפרים גדולים כמו טפרי דוב. גם הפרס יכול לתקוף אנשים חלשים ומסופר כי הרג את ההוגה היווני אייסכילוס. מתקפה של עופות יכולה להיגרם בידי מינים ממשפחת השחפיים, חמסניים, העורביים, מרבו אפריקני ועופות דורסים (כמו עיט זהוב, עיטם ואוח מצוי). המין עקעק אוסטרלי תוקף בעונת הרבייה רוכבי אופניים ועלול לגרום לפציעות קשות.

עופות נוספים היכולים לפגוע באדם הם אווזים וברבור מצוי התוקפים במקורם וכנפיהם החזקות ויכולים להרוג כלב. במקרה אחד זוג ברבורים הטביע למוות פולש שחדר לשטחו.

פרוקי-רגליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקרבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקרב הודי אדום הוא אחד העקרבים הקטלניים בעולם.

עקרבים תוקפים (אנ') בדומה לנחשים להגנה. חלק מהעקרבים, בייחוד אלה ממשפחת העקצניים, הם בעלי בלוטות ארס מוגדלות היכולות להרוג אדם שנוגע בהם. לאחרות כמו העבידיים ארס חלש יותר והם משתמשים בצבתותיהם להרג ולמגננה. עקיצות עקרבים באזורים רבים לא מדווחת, אך מעריכים שמעל 3,250 אנשים נהרגים מעקיצות[2].

שני עקרבים מסוכנים יותר מכל עקרב אחר: עקצן צהוב, המצוי בישראל ועקרב צהוב ברזילאי, שניהם ממשפחת העקצניים. באמריקה הצפונית המסוכן מבין העקרבים הוא עקרב צהוב אריזוני ובהודו המסוכן ביותר הוא עקרב הודי אדום, ההורג אלפי אנשים כל שנה - מרביתם ילדים וקשישים.

עכבישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עכביש המשפך של סידני הוא אחד העכבישים הקטלניים ביותר. הוא מכיש כמה עשרות אנשים באוסטרליה.

כמעט כל מיני העכבישאים הם ארסיים, ולרוב משתמשים בארסם כדי לשתק, או להרוג, את טרפם. אמנם עכבישים ארסיים לרוב לא יתקפו יצורים גדולים מהם כבני אדם לצורך מטרה זו, אולם הם בהחלט עלולים לעקוץ אדם שמהווה עליהם איום לצורך הגנה עצמית (אנ'). הקטלניים ביותר מבין מיני העכבישים הם עכביש המשפך של סידני ועכביש נודד ברזילאי, אשר גורמים לקורבנות רבים כל שנה. גם מינים נוספים כמו האלמנה השחורה והארסן החום, הנפוצים בישראל, עשויים לגרום לפגיעות שונות באדם, ברמות שונות של חומרה ולעיתים גם למוות[23]. לעומת זאת עכבישים מפורסמים כמו הטרנטולה אינם בעלי עקיצה גרועה משל דבורה.

נמלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנמלים הם חרקים חברתיים התוקפים עם קבוצה שלמה ולרבים מהם ישנו עוקץ קטלני. המסוכנת מבין הנמלים לפי אתר גינס שיאי עולם היא נמלת הבולדוג או "נמלת השור" מהמין Myrmecia pyriformis, והיא בעלת לסתות גדולות ומשוננות וארס חזק מאוד. בטסמניה האוכלוסייה רגישה אליו ביותר (מעל 3% בעלי אלרגיה לארס ורבים מתים מהעקיצות). נמלים תוקפניות נוספות הם נמלי אש הגורמים לצריבה חזקה בעת העקיצה (הארס עשיר באלקלואידים) שכוללת התנפחות וגירוי עז וגם בחילות, כאבי חזה ובמקרה של אלרגיה יכול להסתיים במוות. הנמלים מתקיפות בעת ובעונה אחת, מה שמגביר את הסיכוי להלם אנפילקטי.

נמלה נוספת היא נמלת הקליע (Paraponera clavata), המדורגת כחרק הארסי ביותר לפי מדד שמידט לדירוג כאב מעקיצות והכאב שלה יכול לגרום להימום ולאובדן הכרה מרוב כאב, אם כי לא למוות, והיא משמשת לטקס חניכה של כמה שבטים באמזונאס.

לעומתם נמלי הגדוד של אמריקה הדרומית ואפריקה נחשבות לאיום מסוכן על היער, אך הן איטיות יחסית, עיוורות לחלוטין ואינם חיות בקרבת האדם ובנוסף הארס שלהם חלש יחסית והן הורגות באמצעות שימוש בלסתות. לא ידוע על אף אדם שנפגע ממתקפותיהם, אם כי מספיק נמלים יכולות לעקוץ ולהרוג אדם בוגר.

דבורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדבורים הם חרקים חברתיים המגוננים כגוף אחד על כוורת שלמה בעזרת עוקץ מלא בארס (אנ'). עקיצה של דבורה בודדה יכולה להכאיב אך לא להרוג, אלא אם כן הקורבן לוקה באלרגיה לארס. לרוב, עוקץ הדבורה "נקרע" מגופה בשעה שהיא עוקצת, מה שגורם למותה, ומונע אפשרות של עקיצה חוזרת.

התוקפנית ביותר מבין הדבורים הוא זן שפותח במעבדה מדבורי דבש ודבורים אפריקניות ומכונה דבורה קטלנית. דבורים שכאלו תוקפניות בעיקר כשתוקפים את הכוורת, אך גם תזוזה סתמית בקרבת הכוורת מרגיזה את הדבורה הקטלנית. דבורים קטלניות עשויות לרדוף שעות רבות ולמרחק של עד כ-30 קילומטרים אחרי הקורבן ולעקוץ אותו בכמויות רבות, זאת אף על פי שארסם חלש יחסית.

מעל 1,000 אנשים נהרגו במתקפות אלה. דבורים רגילות הורגות 53 אנשים בשנה, כשהמוות נובע מהלם אנפילקטי.

צרעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צרעת ענק אסייתית היא הגדולה שבצרעות ובעלת עוקץ ארוך ועוקצני. נחיל צרעות יכול לגרום למוות מהלם אנפילקטי.

בניגוד לדבורים, עוקץ הצרעה נועד לא רק להגנה עצמית, אלא גם לתקיפה ולהריגה של טרפן. לרוב הארס אינו קטלני לבעלי חיים גדולים לרבות האדם, אולם עקיצה מידי צרעה נחשבת ליותר כואבת מעקיצת הדבורה כיוון שהארס מכיל 5% יותר אצטילכולין מארס הדבורה. עוקץ הצרעה לא "נקרע" מגופה, כמו אצל הדבורים, אלא נשאר במקומו ועל כן צרעה יכולה לעקוץ אדם שוב ושוב.

הצרעה המסוכנת ביותר, ואחד החרקים המסוכנים ביותר בעולם כולו, היא צרעת ענק אסייתית הנפוצה במזרח אסיה. צרעה זו גדולה במיוחד: אורכה עשוי להגיע למעל 5 סנטימטרים. עקיצתן מכילה רעל עצבי חזק, ועקיצות רבות יכולות לגרום להלם אנפילקטי, אי-ספיקת כליות ואף לדום לב ולמוות. כמות ההרוגים ביפן מהעקיצות של צרעות רבות מגיע ל-30–40 כל שנה. בסין המספרים גבוהים אף יותר[24]. גם עקיצת צרעות אחרות (כמו צרעה מזרחית או גרמנית) יכולות להיות מסוכנת לאנשים אלרגיים.

נדלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנדלים הם יצורים מרובי רגליים בעלי זוג של טפרים מלאי ארס (אנ'). לרוב הוא מיועד לשתק טרף קטן כמו חרקים ואצל המינים הגדולים גם חולייתנים קטנים. השימוש שלו להגנה משני ולרוב העקיצות כואבות מאוד אך אינם קטלניות. עם זאת המינים הגדולים ביותר כמו רבנדל אמזונאס ענק יכולים לייצר ארס רב יחסית שיכול להרוג ילדים או אנשים חולים או לגרום לנמק, כאבים קשים ובחילות ולעיתים הפצע משאיר זיהומים. כמו כן אלרגיה לארס יכולה להרוג אנשים רגישים.

היוטיובר קויוטי פטרסון דיווח שנעקץ בידי רבנדל הירוס (Scolopendra heros) והכאב ממנו היה גרוע יותר משל נמלת קליע.

בעלי-חיים ימיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמלץ לבן, הקטלני שבכרישים. מתקפות כרישים גורמות ל-6 הרוגים בשנה.

כרישים יכולים לגרום לפגיעות קשות בעזרת לסתותיהם החזקות ושיניהם המחודדות (אנ'). ארבעה מינים קטלניים יותר מכל השאר: כריש ארך-גף, כריש שורי, כריש טיגרי והקטלני מכולם - עמלץ לבן. כרישים נוספים (כמו עמלץ כחול, פטישן גדול, כריש כחול וכריש שחור-סנפירים) יתקפו אנשים בנסיבות שונות.

המתקפות יכולים לנבוע כתוצאה מנשיכה לטעימת מזון חדש, עם תוצאות קטלניות או אולי לטריפה בפועל. מתקפות רבות מסתיימות במוות או בתלישת איברים. למרות זאת כרישים הורגים רק 6 אנשים בשנה.

דגים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבנון הוא הדג הקטלני ביותר וארסו יכול להרוג תוך כאבים מייסרים ביותר.

בנוסף לכרישים דגים שונים עשויים לתקוף אנשים. הקטלניים ביותר הם דגי האבנון שכפי ששמם מרמז מוסווים ביותר ונראים כאבן. דריכה עליהם יכולה לגרום לכאבים מייסרים ביותר שעשויים להרוג, אלא אם ניתנת עזרה רפואית בזמן. האבנון חי לאורך חופים טרופיים סביב האזור האינדו-פסיפי ושם סכנתם גבוהה. הוא נחשב למקור פחד גבוה כקרב שבטים ילידים באיים שונים. גם מינים של עקרבנוניים כמו הזהרון עשויים לדקור בסנפיריהם פולשים ולגרום לארס מייסר.

שפודניים עלולים לתקוף בטעות כאשר הם מזנקים אל פני המים ברדיפה אחרי דגים קטנים. מינים גדולים כמו חניתן תניני עלולים לתקוע את לסתותיהם החדות במהירות בדייגים או צוללנים ולגרום לפצעים חמורים. נרשמו כמה מקרי מוות מדג זה, מפגיעות בעיניים ובלב של צוללנים. אך מרבית הפגיעות נגרמות בטעות, כשהחניתן נמשך לשעוני או פנסי הצוללנים.

טריגוניים וקרוביהם (הטריגונאים) הם גם דגים מוסווים שעשויים לתקוף בתגובה להתקרבות אליהם (אנ'). לטריגון עוקץ ארוך לאורך עמוד השדרה והוא יכול להזדקר כמו זנב עקרב ולעקוץ כלפי מעלה. הארס עצמו לא קטלני מאוד ויגרום בעיקר לעקצוצים וכאב אך גם לטראומה מקומית, שלשולים או הקאות. הטריגון עשוי להיות קטלני אם העוקץ יפגע בבית החזה והלב. שני מקרי מוות קרו כך, ביניהם להרפתקן האוסטרלי סטיב ארווין.

מורניים גם יכולים לתקוף גם ללא התגרות, לרוב עם התקרבות לשטחם הפרטי או כשהם מריחים מזון, מה שנפוץ באיים שנהגו להאכילם. למורנות ישנם לסתות חזקות עם מבנה לסתות בתוך גרונם העוזר למשוך טרף לפיהם. השיניים שלהם מכוסות בחיידקים וזיהומים שגם עוזרים להרוג. נשיכה של מורנות גדולות יכולות לגרום לנזק גדול, עם פגיעה בגפיים אך לרוב אינה קטלנית. לעומת זאת אכילת בשר מורנה יכולה לגרום לסיגואטרה. דגי שונית נוספים שיתקפו במספר נסיבות הם ברקודה ענקית, נצרתן זיתני ודקר גוליית אטלנטי.

מינים של שפמנונאים גדולים גם עלולים לתקוף אנשים ומין אחד - שפמנון תניני ענק נודע כטורף אנשים, לאחר סדרת אירועי טריפה שקרו בנהר קורי בנפאל (אנ'). מין שפמנון קטן בהרבה הוא הקנדירו שהוא מוצץ דם העלול לשחות לעבר איברי מין של אנשים. בנוסף יש כמה שפמנונים ארסיים מאוד, כמו שפמיתיים.

הצמדאים הם דגים טפיליים מוצצי דם ובעיתות רעב רציניות עלולים לפצוע שחיינים החולפים לידם ולמצוץ מדמם.

הפיראניים, יתקפו רק לעיתים נדירות (בעיקר כשהמים רדודים והמזון נדיר) יתקפו הפיראנות אדם בריא המסוגל לנוע[25]. בכל זאת, תועדו מקרים של פיראניות הטורפות אדם חי[26].

באמוזנאס מצוי גם המין צלופח חשמלי היכול להמם טרף וטורפים באמצעות מעל 860 וולט כך שהוא יכול להרוג אדם, אך המפגשים איתו נדירים. נפוצים יותר מפגשים עם חשמלנאים הפולטים עד 220 וולט או עם אצטגנוניים.

כמה דגים גדולים יכולים לתקוף דייגים המנסים לדוג אותם ואף להרוג במכה חזקה או לנפץ סירות דיג, ביניהם נמנים דג החרב והמפרשניים. רוב המתקפות מסוג זה התרחשו כתוצאה מדיג עם צלצל וחלקם הסתיימו במוות.

מדוזות וצורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדוזה קובייתית אוסטרלית היא מהחיות הארסיות והקטלניות בעולם. כל שנה נהרגים מעל 40 אנשים ממדוזות.

מדוזות הם יצורים שקופים חסרי עמוד שדרה שאינם בעלי עצבים ושייכים למערכת הצורבים. אך הם בעלי תאים צורבים שלעיתים יכולות להיות קטלניות. המסוכנת מכולם היא מדוזה קובייתית אוסטרלית, החיה בחופי אוסטרליה וגורמת לכאבים עזים ולמוות. עם זאת היא איננה מתקיפה את הקורבן אלא "נתקלת" בו. מדוזות נוספות כמו מדוזת אירוקנג'י יכולים לגרום לשרשרת אירועים קטלנית. מדוזות נוספות קטלניות פחות אך צורבות מאוד הם שלפוחן מצוי (שלמעשה שייך לקבוצת ההידרתים), מדוזת רעמת האריה ומדוזת סרפד פסיפית. מדוזות הורגות כ-40 איש בשנה, אך מתקפות של תאי הארס שלהם מתרחשות יותר[2].

רכיכות ימיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהרכיכות הימיות הם קטלניים ביותר ועשויים לתקוף עם התגרות. בין הקטלניים ביניהם מצויים החרוטיים ובראשם המין חרוט מסוכן (Conus geographus) ותמנון כחול-טבעות המצויים סביב האזור האינדו-פסיפי. הם איטיים ולא תוקפניים אך יתקפו אוספי צדפות ואנשים שנוגעים בהם ואז המתקפה מגיעה במהירות. רכיכות אלה יכולות להרוג אדם תוך שעה בודדה אם לא יקבל טיפול בזמן.

רכיכות אחרות כמו שאר סילוניות (אנ') יתקפו רק לעיתים נדירות אלא אם ייתפסו או ייפגעו. הגדולות שבסילוניות - דיונון עצום ודיונון ענק יכולים לגרום לפגיעה קשה באמצעות הקרסים שעל זרועותיהם ומקורם הקשיח בעל הארס. עם זאת המתקפה שלהם נדירה ביותר. תוקפני יותר הוא דיונון הומבולדט הנפוץ לאורך חופי מזרח האוקיינוס השקט ומגיע לאורך 2.5 מטרים. דיונון זה צד בחבורות והוא נמשך לאורם של צוללנים החוקרים אותו, לרוב בעת טירוף אכילה. מתקפה מדיונון זה יכולה לשבור זרוע עקב מבנה המקור החזק שלו.

המין תמנון פסיפי ענק הוא התמנון הגדול ביותר ולעיתים הוא מפתיע צוללנים, אך מעולם לא תועד טורף אחד. בעבר היה מנהג היאבקות בתמנונים של צוללנים מנוסים שנאבקו בתמנון ענקי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Injury Facts Chart, www.nsc.org
  2. ^ 1 2 3 Jessica Learish, The 24 deadliest animals on Earth, ranked, CNET (באנגלית)
  3. ^ Prof Christopher J L Murray, Global, regional, and national life expectancy, all-cause mortality, and cause-specific mortality for 249 causes of death, 1980–2015: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2015, Lancet (London, England) 388, 2016-10-08, עמ' 1459–1544 doi: 10.1016/S0140-6736(16)31012-1
  4. ^ Lydia Ramsey, These are the world's deadliest animals, Business Insider
  5. ^ הידיעה בנשיונל ג'יאוגרפיק(הקישור אינו פעיל, 22.5.2020)
  6. ^ Fisherman thought he was "going to die" after sea lion yanked him overboard, www.cbsnews.com (באנגלית)
  7. ^ 1 2 3 "What are the world's deadliest animals?" (באנגלית). 15 ביוני 2016. בדיקה אחרונה ב-13 באוקטובר 2019. 
  8. ^ Rhino Attacks On Humans, www.rhinosinfo.com
  9. ^ Dangerous Horses, www.thelongridersguild.com
  10. ^ Brian Palmer, What should you do if you're attacked by a mountain goat?, Slate Magazine, ‏2010-10-19 (באנגלית)
  11. ^ Deer Attacks, wirelessdeerfence.com
  12. ^ https://www.nytimes.com/2019/11/26/us/texas-woman-killed-feral-hogs.htm(הקישור אינו פעיל, 22.5.2020)
  13. ^ Reminder: Kangaroos Are Dangerous Don't Mess With Them | 10 daily, 10daily.com.au
  14. ^ what to do if you're attacked by monkeys
  15. ^ https://www.mako.co.il/hix-nature/Article-143e16bb0a4e471027.htm?sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=1758979194 מפחיד: זו הסיבה שקטלנים החלו לתקוף סירות באוקיינוס האטלנטי
  16. ^ https://www.mako.co.il/hix-special/Article-3a620428bd4b371026.htm?sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=1863218895 אוסטרליה: מטיילת שצללה בשונית אלמוגים נמחצה בין שני לווייתנים עצומים
  17. ^ https://www.mako.co.il/hix-nature/Article-7b19b1b0749b371027.htm בפעם השנייה השבוע: לוויתנית ענקית תוקפת שוחים בים
  18. ^ "Girl mutilated by rats in French home". BBC News (באנגלית). 8 בספטמבר 2017. בדיקה אחרונה ב-25 במאי 2020. 
  19. ^ דוגמה למקרה.
  20. ^ Turtle Attacks Humans: Police to the Rescue!, www.animalfunfacts.net
  21. ^ Do Sea Turtles Attack?, Urban Esteem (באנגלית)
  22. ^ McKenzie, Steven (2 בספטמבר 2011). "Eagles taking children 'nonsense'". BBC News (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-25 במאי 2020. 
  23. ^ כיצד מזהים עכביש ארסי באתר insectour
  24. ^ עשרות אלפים בסין חיים בפחד מצרעות הענק הקטלניות, באתר "הארץ"
  25. ^ האמת על התקפות פיראניה (באנגלית) (ארכיון)
  26. ^ מערכת ynet, בוליביה: דגי פיראניה טרפו והרגו נער שקפץ לנהר, באתר ynet, 7 בדצמבר 2011