מכון התקנים הישראלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תקן ישראלי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מכון התקנים הישראלי
מכון התקנים הישראלי.png
בניין מכון התקנים
מידע כללי
מקור סמכות חוק התקנים, התשי"ג-1953
משרד אחראי משרד התעשייה והמסחר
הקמה 1953
מנכ"ל/ית אילן כרמית (ממלא מקום)
מטה מרכזי רמת אביב
עובדים 1,000
תקציב

2015[1]
הכנסות: 402 מיליון ש"ח
הוצאות: 411 מיליון ש"ח

גירעון תקציבי: 9 מיליון ש"ח
מכון התקנים הישראלי ברחוב חיים לבנון ברמת אביב
המבנים המרכזי והשמאלי

מכון התקנים הישראלי (הידוע בראשי התיבות "מת"י") הוא תאגיד סטטוטורי הפועל על פי הסמכויות שמעניק לו חוק התקנים, התשי"ג-1953[2]:

מטרת המכון היא תקינה והבטחת רמה נאותה של טיב המצרכים, אם בקביעת תקנים ואם בדרך אחרת, ורשאי הוא, בין השאר, לערוך מחקרים, סקרים ובדיקות של חמרים, מוצרים ומיתקנים, לאשר מיפרטים וכללים טכניים ולעודד את השימוש בהם, ולקיים השגחה על ייצור מצרכים בהתאם לכללים שקבע וכן לעסוק באיסוף מידע, מיונו והפצתו.

הגופים האחראים לקביעת מדיניותו של המכון נושאים אופי ציבורי: הגוף העליון הוא המועצה הכללית, תחתיו פועל ה"וועד הפועל" (הדירקטוריון). במועצה הכללית ובוועד הפועל מיוצגים כלל מגזרי המשק והחברה: המגזר העסקי, התעשייה והמסחר, המגזר הצרכני, רשויות המדינה, גופי מדע, מחקר ועוד. ממלא מקום מנכ"ל המכון מאז יוני 2017 הוא אילן כרמית.[3] למכון כ-1,000 עובדים, והכנסותיו השנתיות עומדות על כ-400 מיליון ש"ח.[4]

לשם ביצוע המשימות המוטלות עליו, פועל מכון התקנים בשלושה תחומים עיקריים: תקינה, בדיקות מעבדה והתעדה של מוצרים ושירותים. בנוסף, מרכז ההדרכה של מכון התקנים מבצע הכשרות למקצועות השונים הקשורים לפעילותו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון התקנים הישראלי הוקם על בסיס מכון התקנים הארצישראלי, שהוקם ב-1945 על ידי אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל. המכון הארצישראלי נרשם כחברה בע"מ ובדק וקבע תקנים באופן עצמאי בדרכי הפעולה הסטנדרטיות, בהן ביצוע בדיקות איכות, עריכת סקרים ומחקרים ועוד.

המכון הארצישראלי הוקם כצורך להרחיב את "המעבדה לבדיקת חומרים", שהוקמה ב-1923 אף היא על ידי ארגון הארכיטקטים ואינג'נרים (אאא"י), במטרה לבדוק את איכותם של חומרי בניין. ב-1953, 30 שנה לאחר הקמת המעבדה, עוגן המכון בחוק והוכר כסמכות היחידה למתן תו 'תקן ישראלי'.

תקינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת פעילותו של המכון בתחום התקינה והכנת התקנים היא: הגנה על הצרכן מפני מוצרים פגומים, הבטחת בטיחותו ובריאותו, הקלה על הסחר הבינלאומי, שמירה על איכות הסביבה ופישוט תהליכים לשיפור התקשורת בין הספק ללקוח.

התקן הישראלי הוא מסמך המפרט דרישות טכניות החלות על מוצר, או על שירות, או על תהליך, כדי שיתאימו לייעודם. כן דן התקן בתכונות המוצר, השירות או התהליך. את הכנת התקנים מרכז אגף התקינה, המפעיל לשם כך, מאות וועדות טכניות, שבהן חברים אלפי נציגים מכל מגזרי המשק והחברה.

תקנים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון התקנים הישראלי מייצג את ישראל בארגוני התקינה בעולם כגון: ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) והנציבות הבינלאומית לאלקטרוטכניקה (IEC). וחובר במוסדות המנהלים ארגונים אלו. המכון מקיים קשרים עם מוסדות מקבילים לו בחו"ל והוא קשור עם עמיתיו בהסכמי הדדיים שאיתם זוכה מכון התקנים להכרה בינלאומית מקיפה. קשרים אלו מסייעים לעיתים לחברות ישראליות לפתוח את הדרך לשווקים בחו"ל.

בדיקות מעבדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון התקנים הישראלי מפעיל מערך של בדיקות מעבדה המספק שירותי בדיקה למוצרים ולתהליכים. מערך הבדיקות מציע ריכוז טכנולוגיות המקיף את ענפי תעשייה רבים במעבדותיו, בין היתר: בניין, חשמל, כימיה, מזון, טקסטיל, מכניקה, אלקטרוניקה, תקשוב, מכניקה והידרוליקה.

התעדות למוצרים, תהליכים ושירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל תו תקן ישראלי

מכון התקנים הישראלי הוא הגורם בעל ההרשאות הנרחבות ביותר במדינת ישראל לצורך התעדת מוצרים ותהליכים הכוללים: תוי תקן, תעודות בדיקה ואישורים אחרים - ישראלים ובינלאומיים. פעילות ההתעדה מרוכזת באגף איכות והסמכה של המכון.

  • תו תקן - סימן המאשר כי המוצר איכותי ומתאים לדרישות התקן.
  • תו בטיחות - סימן המאשר שהמוצר מתאים לתקן הכולל דרישות בטיחות.
  • תו ירוק - סימן המאשר שהמוצר עומד בקריטריונים המוכיחים שפגיעתו בסביבה פחותה.

מכון התקנים הישראלי מתעיד אלפי ארגונים בישראל למערכות ניהול איכות כגון: ISO 9001, ISO 14001 ועוד.

הפרס הלאומי לאיכות ומצוינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון התקנים הישראלי מוביל את תחרות הפרס הלאומי לאיכות ומצוינות על שם ראש הממשלה יצחק רבין, במגזר העסקי. תחרות זו מתקיימת בהתאם להחלטות הממשלה לקידום האיכות והמצוינות בישראל. התחרות נערכת בשותפות של משרד ראש הממשלה, משרד התמ"ת, מכון התקנים הישראלי, נציבות שירות המדינה, לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים והאיגוד הישראלי לאיכות.

התחרות נערכת בשני מסלולים:

  1. מסלול האיכות והמצוינות העסקית, המנוהל על ידי מכון התקנים הישראלי
  2. מסלול המצוינות הארגונית במגזר הציבורי, המנוהל על ידי נציבות שירות המדינה

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת אזור אוניברסיטת תל אביב
(ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות)
לחצו כדי להקטין חזרה
מרכז הירידים והקונגרסים בישראלהדרייב איןהמרכז לטכנולוגיה חינוכיתהטלוויזיה החינוכיתהגנים הבוטנייםהגן הזואולוגישייח' מוניסשדרות קק"למחלף קק"לטיילת המדעהבית הירוקהפקולטה להנדסהבית הספר לעבודה סוציאליתבית הספר לכלכלהאודיטוריום סמולרשהפקולטה למשפטיםבית הכנסת צימבליסטההפקולטה לניהולהפקולטה למדעים מדויקיםבית התפוצותהספרייה המרכזית ע"ש סוראסקיספריית וינרהפקולטה לרפואהמסוף האוניברסיטהמרכז עלית לספורטהפקולטה לאמנויותהגלריה האוניברסיטאיתכיכר אנטיןבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטההפקולטה למדעי החברההמכון למחקרי ביטחון לאומימכון התקנים הישראליאפקהנווה אביביםרמת אביברחוב חיים לבנוןמסילת הירקוןמסילת החוףנתיבי איילוןMap TAU.png
אודות התמונה
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

ב-2013 פרסם מבקר המדינה ביקורת נרחבת על פעילות משרד הכלכלה (לשעבר משרד התמ"ת), אשר כללה ביקורת רבה על פעילות המכון, ועל הנזק שהיא גורמת לתחרות בישראל.[5]

בעשורים האחרונים נטען ביחס למכון כי הוא שריד מיושן המהווה חסם משמעותי לתחרות ולהורדת יוקר המחיה בישראל, מאחר שהוא כופה בדיקות יקרות על יבואנים קטנים ללא צורך,[6] כיוון שאינו מכיר בארגוני התקינה הקיימים בארצות הברית ובאירופה,[7] זאת על אף הנחיית הממשלה.[8] ועדת טרכטנברג חיזקה טענה זו,[9] והמליצה גם כן על קבלת התקינה הבינלאומית, אותה מסרב לקבל המכון.[10]

הרפורמה במכון התקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוק ההסדרים לשנת 2017–2018 הוחלט לבצע רפורמה במכון התקנים אשר תיטיב עם הציבור ותסייע בהורדת יוקר המחיה, עקב מסקנות ועדת לנג (הועדה להסרת חסמים והגברת התחרות בייבוא). במסגרת החוק הוחלט על:

  • חריגה מהתקינה הבינ"ל בתקינה הישראלית תדרוש אישור ראש הממשלה, שר האוצר ושר הכלכלה.
  • שינוי בהרכב התקינה - עד לרפורמה מי שעמד בראש ועדות התקינה היו אנשי תעשייה. הרפורמה החליפה אותם באנשי אקדמיה וייצוג הולם לצרכנם, לתעשיינים ליבואנים ולממשלה.
  • פתיחת שוק בדיקות הטובין לתקן לתחרות - מעבדות אשר הוסמכו מקצועית על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות או גוף בינ"ל החבר בארגון הבינ"ל להסמכת מעבדות ILAC, ואושרו על ידי הממונה על התקינה, יוכלו לבצע את הבדיקות הנדרשות לשם ייבוא טובין, אשר עד לרפורמה נעשו על ידי מכון התקנים בלבד.
  • העברת פעולות רגולטוריות המבוצעות על ידי מכון התקנים כזרוע של הממונה על התקינה אל הממונה על התקינה, ובניהם - קביעת הנהלים הנדרשים לנושא בדיקות ההתאמה לתקן, קביעת מסלולים להקלת משטר הבדיקות על יבואנים, בדיקת הצהרות יבואנים ועוד.
  • הסמכת מנכ"ל משרד הכלכלה לקדם תוכנית תלת שנתית להתאמת כלל התקנים הישראלים הרשמיים לתקינה הבינ"ל, כך שהם לא יכללו תנאים ייחודיים לישראל.

הסכמי הכרה בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון התקנים הישראלי חתם על הסכמי הכרה עם מעבדות בין-לאומיות לבדיקת התאמת מוצרים לתקנים בין-לאומיים. ההכרה בדוחות בדיקה נעשית בהתאם לרשימת תקני המוצרים שבכל הסכם מול כל מעבדה. ההסכמים חלים על בדיקות דגם. הבקשה להכרה תכלול את תעודת הבדיקה, דו"ח הבדיקה והזמנת הבדיקה. כאשר בתקן הישראלי יש דרישות לאומיות נוספות (תוספת לתקנים המאומצים), המעבדה בחו"ל יכולה לבצע את הבדיקה. אם המעבדה אינה יכולה לבצע את הבדיקות הללו, הן מתבצעות בארץ ואז נדרש לשלוח את דגם המוצר למכון. בחלק מההסכמים[11] מופיעה רשימת תחומים בנושא בדיקות חשמל ואלקטרוניקה. בכל תחום מוכרים כל התקנים שבתחום שפורסמו על ידי ארגון התקינה הבינלאומי לחשמל ואלקטרוניקה IEC .ביתר הנושאים כגון ציוד מכני וכימיה מופיעה רשימת תקנים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דין וחשבון שנתי 2015
  2. ^ חוק התקנים, התשי"ג-1953
  3. ^ אילן כרמית, מנהל אגף התעשיה במכון התקנים מונה לתפקיד ממלא מקום מנכ"ל. הודעות לתקשורת, מכון התקנים הישראלי. 6 ביוני 2017
  4. ^ אמיתי זיו, אורה קורן, "מכון התקנים הוא משאבה של כסף שגורמת רק נזק", באתר TheMarker‏, 24 ביולי 2013
  5. ^ ביקורת על משרד הכלכלה, דו"ח שנתי 65א' של מבקר המדינה
  6. ^ מירב ארלוזורובהאזרח נ' רצה לייבא טלוויזיות של סמסונג; ואז נתקל במכון התקנים, באתר TheMarker‏, 19 בנובמבר 2014
  7. ^ מתן חודורוב, אנליסט: מכון התקנים לא סומך על בדיקות בחו"ל, הצרכן הישראלי משלם יותר, באתר ערוץ עשר, 6 במרץ 2014 (במקור, מאתר "nana10")
  8. ^ אורה קורן, גורם ממשלתי: "מכון התקנים אינו עומד בסיכומי הרפורמה עם הממשלה", דה מרקר, 16 בינואר 2014
  9. ^ אמיתי זיו, אורה קורן, "מכון התקנים הוא משאבה של כסף שגורמת רק נזק", דה מרקר, 24 ביולי 2013
  10. ^ אורה קורן, שלומי פריזט: "עצירת הרפורמה במכון התקנים היא אסון למשק", דה מרקר, 29 ביולי 2013
  11. ^ הסכמי הכרה בין מכון התקנים הישראלי למעבדות בין-לאומיות לבדיקת מוצרים. מכון התקנים הישראלי.