תקנות בית השיכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תקנות בית השיכר
מידע כללי
מאת ג'ון אירווינג
שפת המקור אנגלית
סוגה רומן
נושא הפלה מלאכותית, יתמות עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה William Morrow and Company עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1985
מספר עמודים 543
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת זמורה ביתן
תאריך 1988
תרגום ישעיהו לויט
סדרה
ספר קודם מלון ניו-המפשייר עריכת הנתון בוויקינתונים
הספר הבא תפילה לאוון מיני עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-2-02-009224-1
הספרייה הלאומית 003364499, 001073262
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תקנות בית השיכראנגלית: The Cider House Rules) הוא רומן מאת ג'ון אירווינג. הספר יצא לאור בשנת 1985 ועובד בהמשך לסרט קולנוע ולמחזה. תורגם לעברית בשנת 1988 על ידי ישעיהו לויט ויצא לאור בהוצאת זמורה ביתן.

הרומן מתאר את קורותיו של הומר וולס, יתום שנולד ב-1922[1] בבית היתומים "סנט קלאודס" שבמדינת מיין, שם הוא מתבגר תחת השגחתו של ד"ר וילבור לארץ', הרופא המנהל את המוסד. במוסד מצויים בעיקר ילדים שננטשו אחרי הריונות לא רצויים. בבחרותו, הומר עובד בחווה לייצור סיידר, בבעלותם של זוג שעברו הפלה יזומה לא חוקית ולמרות היותו אדם לבן, הוא מתערה בחברת הפועלים השחורים.

הספר בוחן את העקרונות העומדים מאחורי חוקים ותקנות ואת מידת תקפותם של אלו, בעיקר על ידי בחינתם מנקודת המבט של האיסור הגורף על הפלות יזומות וההתנגדות המוסרית הנפוצה לאלו.

אירווינג כתב את התסריט לסרט בשם זה בשנת 1999 וזכה על כך בפרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר[2].

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה משתרעת לאורך תקופה של 30 שנה, החל בשנות ה-20 של המאה ה-20 ועד לשנות החמישים.

ראשית העלילה מתרחשת בבית יתומים ממשלתי הממוקם בסנט קלאודס, מיין - עיירת פועלים בתעשיית הנייר, נטושה ברובה, שהקשר העיקרי בינה לבין העולם הוא תחנת רכבת. בית היתומים הוקם ומנוהל על ידי ד"ר לארץ' וכולל מרפאה אזורית בה (בין השאר) מתבצעות לידות והפלות.

המיקום השני בו העלילה מתרחשת הוא חווה לגידול תפוחים (בעיקר לסיידר, אך לא רק) בשם "בוסתן אוֹשֶנוויוּ" (באנגלית: נוף אוקיינוס), הנמצאת בקרבת העיירות הרטס רוק והרטס הייבן, מיין. החווה, בבעלותו של וואלאס וורטינגטון, איש עסקים חובב חקלאות, מספקת עבודה רבה לתושבי שתי העיירות.

חייו של הומר וולס[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר הסיפור מתמקד בחייו של הומר, מיום לידתו ועד לשובו לבית היתומים כמנהל ורופא. הומר נולד בבית היתומים, שם ממתינים הילודים הלא רצויים לאימוצם. הומר אומץ מספר פעמים אולם בכל פעם האימוץ מסתיים בכישלון והוא שב לבית היתומים: בהיותו תינוק, הוריו המאמצים הראשונים חזרו בהם מכוונת האימוץ לאחר שהסיקו שהוא פגום מכיוון שלא בכה. המשפחה השנייה שאמצה אותו התמודדה עם בעיית הבכי על ידי התעללות פיזית לשם הבאתו לידי בכי, וכשנודע הדבר לד"ר לארץ' הוא הוציא את הומר מידיהם. במשפחה הבאה ניסה אחד מילדי המשפחה לבצע בהומר מעשה סדום, והומר נמלט לבית היתומים, והזוג האחרון שאימץ את הומר נהרג במפולת עצים שנגרמה כתוצאה מרעידת אדמה. הזוג נהרג כשהומר היה בן 12, וכיוון שכך הוא לא מועמד לאימוץ נוסף.

כאשר מבין ד"ר לארץ' כי הומר עומד להתבגר בסנט קלאודס, הוא מטיל עליו חובות ומשימות שבהדרגה הופכות אותו לאדם אחראי ולחלק מצוות בית היתומים. מכיוון שבסביבות בית היתומים אין אמצעים להמשך לימודיו של הומר, מלמד אותו ד"ר לארץ' את המקצוע שלו - להיות רופא מיילד, בשילוב של לימודים עיוניים והתנסות מעשית בהדרכתו. בטרם הגיעו לגיל 20 נאלץ הומר להתמודד עם מקרה חירום רפואי כאשר ד"ר לארץ' נעדר במפתיע מהמרפאה. הומר מציל את חייה של אישה שלקתה באקלמפסיה.

במקביל, מתפתחת בין הומר למלוני מערכת יחסים זוגית, עקב היותם שני המתבגרים היחידים במוסד. מערכת היחסים מתחילה ביוזמת מלוני, והיא גם סוחטת מהומר הבטחה כי לא יעזוב אותה בבית היתומים. על אף שד"ר לארץ' חושב שמערכת היחסים הזאת מזיקה לשני הצדדים, הוא מבין שבנסיבות בהן הם נמצאים אין טעם להפריע לקשר בין הומר ומלוני.

במהלך הכשרתו כרופא מפתח הומר תובנות משלו בנושא ההפלות. בבוקר היום שקנדי מגיעה בלווית וואלי לבצע הפלה בסנט קלאודס, מתעמתים הומר וד"ר לארץ כשהאחרון מגלה כי הומר מתנגד לביצוע הפלות מטעמים מוסריים, ובמהלך העימות מסביר הומר לד"ר לארץ' כי אינו מעוניין ברפואה.

עם הגעת קנדי למרפאה, מתאהב בה הומר. וואלי, עמו טייל במהלך ההפלה, מזמין אותו ליומיים לחווה. כשלארץ' שומע על ההצעה הוא דוחק בהומר לקבלה בטענה כי מדובר בהזדמנות לצאת מבית היתומים ולהתפתח בכיוונים חדשים, ושיהיה נכון להאריך את שהותו אם הדבר יתאפשר. הומר יוצא בבהילות ברכבם של קנדי ווואלי, מבלי להפרד לשלום ממלוני. מלוני, שרואה את המכונית מתרחקת עם הומר בתוכה, מבינה שההבטחה הופרה.

חייו של ווילבור לארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווילבור לארץ' הוא הגיבור השני של הסיפור, אותו מלווה הסיפור מילדותו ועד מותו. לארץ' נולד בשנות ה-60 של המאה ה-19 בפורטלנד, מיין, למשפחה מהמעמד הבינוני-נמוך. אמו עבדה במשק הבית של ראש העיר, ואביו, האלכוהוליסט היה פועל בנמל. כנער מצא לארץ' מפלט מסביבתו בספרים, דבר שהפך אותו לתלמיד מצטיין והובילו ללימודי רפואה. לאחר לימודיו הוא מוצא עבודה בבית יולדות בדרום בוסטון, שם הוא מטפל באוכלוסייה הענייה ומגיע לתובנות לגבי הבאת ילדים לעולם, הטיפול בהם וגורלם של ילדים לא רצויים.

במהלך עבודתו במרפאה מגיעה אליו מרת איימס, מטופלת שעסקה בזנות, איתה היה ללארץ' מגע בטרם החל את לימודיו. לארץ' לא מצליח להציל את חייה, ומתברר כי היא מתה מצפדינה. יום לאחר מותה, מגיעה בתה, שגם היא עוסקת בזנות וגם אותה הכיר לארץ' (אם כי לא השתמש בשירותיה) ומראה ללארץ' את החומר אותו לקחה אמה באופן קבוע על מנת להפיל עוברים, החומר שגרם למחלתה ולמותה. הבת, שמצויה בהריון, דורשת מלארץ' שיבצע בה הפלה, אך הוא מסרב מכיוון שהפלות אינן חוקיות. כעבור שבוע מופיעה הנערה במרפאה כשהיא גוססת כתוצאה מביצוע הפלה שלא על ידי רופא, ומתה. הטראומה שלארץ' חווה, ותחושתו כי הוא אחראי למות הנערה, מאלצת אותו לבחון את נושא ההפלות על כל היבטיו, והוא מחליט לבצע הפלות לא חוקיות. השמועה על רופא שמבצע הפלות מתפשטת והוא מוצא עצמו כ"מושיע" בדרום בוסטון, ובשל כובד האחריות מחליט לעזוב את בוסטון ולחזור לפורטלנד. אך גם בפורטלנד, העשירה יותר, נדרשים שירותיו הלא חוקיים.

בזמן שהותו בפורטלנד, כרופא מכובד, הוא מקבל הצעה לעבור למרפאה בסנט קלאודס. לארץ' מקבל את ההצעה, אך במקביל למרפאה הוא מייסד בית יתומים, בו שוהים הילדים הלא רצויים שנולדו והושארו במרפאה. במקביל, הוא ממשיך לבצע הפלות.

במלחמת העולם הראשונה מגויס לארץ' ויוצא לצרפת, שם חווה את מוראות המלחמה.

אושנוויו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקו השני של הספר מתחיל עם נסיעתו של הומר לאושנוויו, ועוקב אחרי שלושה קווי עלילה נפרדים - הומר, ד"ר לארץ' ומלוני.

הומר וקנדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הומר מגיע עם וואלי וקנדי לאושנוויו בסוף אביב 1941, שם הוא מתוודע לשפע של חוויות אשר לא היו מוכרות כלל בסנט קלאודס, בהן שחייה, קולנוע, מוסכמות חברתיות, ועוד. הומר מועסק במספר עבודות ומצליח בכולן ומוערך מאוד על ידי כל הסובבים אותו, ומוזמן להישאר עד סוף הקיץ. הוא חולק עם וואלי את חדרו וזה הופך לחברו הטוב ביותר. עם תום הקיץ שב וואלי ללימודיו בקולג' מרוחק, ממנו הוא שב רק לחגים (ביקורו הראשון מתרחש בחג ההודיה). גם קנדי מתחילה לימודים בקולג', אך הוא קרוב יותר לביתה ולכן היא חוזרת בכל סוף שבוע. הומר, שהוזמן על ידי אוליב להישאר ולעבוד בחווה והופך ל"יד ימינה", מתראה עם קנדי בסופי שבוע, והם מתוודים על אהבתם ההדדית, אך מבינים כי שניהם גם אוהבים את וואלי ואינם רוצים לפגוע בו.

לאחר מתקפת הפתע על פרל הארבור, עוזב וואלי את הקולג' ומתגייס לחיל האוויר, למורת רוחן של אוליב וקנדי. לאחר תקופת הכשרתו כטייס מוצב וואלי במזרח הרחוק. הומר וקנדי תורמים למאמץ המלחמתי בהתנדבות בבית חולים, שם זוכה הומר מדי פעם, ולתדהמת הצוות, להפגין את יכולותיו הרפואיות. באביב 1942 מוצב וואלי בהודו. בתחילת הקיץ, מופל מטוסו מעל בורמה והוא נעדר. לאחר כחודש מגיע אות חיים מאנשי צוות המטוס שצנחו, ומעדויותיהם עולה תמונה קשה, לפיה סיכוייו של וואלי לשרוד היו נמוכים ביותר. הומר וקנדי, השותפים באהבתם ובצערם, מקבלים את מותו של וואלי כעובדה. קנדי נכנסת להריון לא מתוכנן מהומר.

כשהומר מגלה על הריונה של קנדי, הוא מסרב בכל תוקף כי תבצע הפלה. על מנת להסתיר את הריונה מסביבתם, הם יוצאים לסנט קלאודס ושם הם מבלים את תקופת ההריון בהתנדבות בבית היתומים. באמצע אפריל 1943 נולד בנם, אנג'ל. כשבוע לאחר לידתו, מתקבלת הידיעה כי וואלי נמצא חי אך הוא משותק ובמצב רפואי קשה ביותר. הומר וקנדי חוזרים לאושנוויו, ומציגים את אנג'ל כיתום שאומץ על ידי הומר.

לאחר החלמה ארוכה מאוד, חוזר וואלי לאושנוויו כנכה בכיסא גלגליו. אוליב, אמו, לא שורדת את ההמתנה לבואו ונפטרת מסרטן. עם חזרתו נישאים וואלי וקנדי, הומר מקבל עליו את ניהול החווה, וארבעתם - הומר, וואלי, קנדי ואנג'ל, מנהלים חיי משפחה בבית החווה, כאשר אנג'ל רואה בהומר ובוואלי את אבותיו, ובקנדי את אמו.

מלוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר אחרי עזיבתו של הומר נוטשת גם מלוני את בית היתומים ויוצאת למסע חיפוש אחריו, אך מוצאת בעיקר את עצמה. מלוני נודדת ממקום למקום כשהיא מקבלת על עצמה עבודות זמניות אותן היא מבצעת בהצלחה מרובה וזוכה להערכת מעסיקיה. לבסוף היא מגיעה לעיר באת', שם היא פוגשת את לורנה שהופכת להיות בת זוגה, ומועסקת כחשמלאית במספנות. מלוני מפסיקה את החיפוש אחרי הומר ובמשך 15 שנה חיה עם לורנה.

ד"ר לארץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצוות של סנט קלאודס וד"ר לארץ' בראשו לוקח מספר שבועות להתאושש מעזיבתם המפתיעה של הומר ומלוני, כאשר צצה בעיה חדשה ולא צפויה: שינויים באיוש חבר הנאמנים של המוסד דוחפים לפיקוח על הנעשה בבית היתומים, וד"ר לארץ' חושש כי זה רק עניין של זמן עד אשר יתגלה כי הוא מבצע במוסד הפלות לא חוקיות. ד"ר לארץ' מכשיר את הקרקע לחזרתו של הומר כרופא במוסד, ביוצרו זהות בדויה בשם "פאזי סטון", יתום שכביכול יצא מהמוסד, למד רפואה, ועובד בבתי חולים בהודו. ד"ר לארץ' מזייף מסמכים המעידים על לימודיו וכן חליפת מכתבים בינו לבין "ד"ר סטון" המעידה על התנגדותו העזה של "ד"ר סטון" לביצוע הפלות.

בעוד הקשר של ד"ר לארץ' עם הומר נשמר לאורך כל תקופת שהותו באושנוויו, הרי שלאיש מהם אין מושג מה עלה בגורלה של מלוני.

שבירת הכללים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקו השלישי של הספר מתרחש לאחר כ-15 שנה (1958).

הומר מנהל את החווה באושנוויו, ויחד עם קנדי, וואלי ואנג'ל מקיים חיי משפחה מאושרים, אך על האושר מעיבים שני סודות - היותו של אנג'ל בנם הביולוגי של הומר וקנדי, והקשר המיני הנמשך בין הומר וקנדי. הומר וקנדי מניחים שוואלי מודע לשני הסודות, ומסכים בשתיקתו.

בבאת', מגלה לורנה למלוני כי היא הרה. מלוני מנתקת את הקשר הזוגי עם לורנה, ויוצאת לפגוש את הומר, מאחר שבמהלך הזמן למדה היכן נמצאת אושנוויו. מלוני, שאותה לא ניתן לרמות, מטיחה בו את האמת אודות התנהגותו: הוא שוכב עם אשתו של נכה ומעמיד פנים שהילד אינו שלו. "חרא רגיל של המעמד הבינוני. בגידה ואמירת שקרים לילדים". לדבריה, תמיד ציפתה שיהיה גיבור, אך גילתה כי הוא שרץ.

המפגש מזעזע עמוקות את הומר. הוא וקנדי מגיעים למסקנה כי אנג'ל בגר מספיק על מנת לדעת את האמת אודותיו, ומחליטים כי יחשפו את כל האמת, ביודעם כי משמעות ההחלטה היא ניתוק הקשר המיני ביניהם, וחוששים מתוצאות נוספות אותן אינם יכולים לחזות מראש.

בסנט קלאודס, מעורר ביקורה של מלוני אצל הומר חשש כבד כי היא תחשוף את הנעשה במקום, וד"ר לארץ', שכבר בשנות ה-90 לחייו, משלים את תוכניתו להבאת הומר חזרה בזהות בדויה, אך הומר מסרב לבקשתו של ד"ר לארץ'.

בינתיים, מתחילה שוב עונת הקטיף. צוות הקוטפים הוותיק בראשות מר רוז חוזר, ואליהם נלווית בתו של מר רוז (ששמה הפרטי רוז), נערה בגילו של אנג'ל, ובתה התינוקת. אנג'ל מתאהב נואשות בנערה, אך מוזהר על ידי צוות הקוטפים להתרחק ממנה. אנג'ל מגלה כי רוז מותקפת על בסיס קבוע וחושד כי מי שתוקף אותה הוא אביה, אך לא יכול להוכיח זאת. על אף האזהרות אנג'ל מהדק את הקשר עמה, והיא מגלה לו כי היא נאנסה ובהריון. היא מבקשת את עזרת אנג'ל במציאת רופא שיבצע בה הפלה. אנג'ל מבקש את עזרת משפחתו, והומר מתקשר לסנט קלאודס על מנת להודיע כי הוא שולח לשם את רוז לבצע הפלה, אך מגלה שד"ר לארץ' הלך לעולמו לפני שעות מספר, ואין מי שימלא את מקומו.

הומר מבין כי אם לא יבצע את ההפלה בעצמו הוא מעמיד את חייה של רוז בסכנה. קנדי נוסעת להביא את רוז בזמן שהומר עושה את ההכנות להפלה. כאשר קנדי מגיעה לבית השיכר, מגורי פועלי הקטיף, היא שומעת את מר רוז אונס את בתו, בזמן שיתר הפועלים מונעים ממנה להיכנס לבית, ומבינה שמי שפגע ברוז כל הזמן היה אביה, והוא אבי העובר שבבטנה. קנדי לוקחת את רוז לבית החווה. להומר, שעדיין מהסס בשל שיקולים מוסריים, היא מספרת מי האב על מנת "להקל" עליו לבצע את ההפלה.

לאחר שהומר מבצע את ההפלה, ולאור הנסיבות, הוא מבין שבהינתן שבכך שההפלות הוצאו מחוץ לחוק, נשללה מנשים זכות הבחירה, והוא אינו יכול לעמוד על זכות הבחירה של עצמו, כל עוד זו נשללה מאחרים. ואחר שהומר וקנדי חושפים בפני וואלי ואנג'ל את האמת, הוא מקבל על עצמו את הזהות הבדויה שיצר עבורו ד"ר לארץ', ומתקבל כמנהל החדש של סנט קלאודס.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הומר וולס - יתום שנולד בסנט קלאודס. הוא אומץ מספר פעמים על ידי משפחות שונות, אך כל ניסיונות האימוץ הסתיימו בכישלון, והוא הופך ל"דייר קבוע" בבית היתומים ובפועל לחלק מצוות התפעול של המקום, ולעוזרו העיקרי של ד"ר לארץ', אשר מכשיר אותו כרופא. עם זאת, הומר מתנגד לגישתו של ד"ר לארץ' להפלות. בהגיעו לתחילת שנות ה-20 של חייו עוזב הומר את בית היתומים ומצטרף אל קנדי קינדל ווואלי וורטינגטון למשך 15 שנה בחוות הסיידר, שם נהרה בנו אנג'ל בהריון לא רצוי. לאחר מותו של ד"ר לארץ' חוזר הומר בזהות בדויה לבית היתומים ולוקח על עצמו את ניהולו.
  • ד"ר ווילבור לארץ' - רופא, מייסדו ומנהלו של בית היתומים, העוסק גם בתיעוד ההיסטוריה של סנט קלאודס. בתחילת דרכו הרפואית מגלה ד"ר לארץ' כי בעוד שהריונות לא רצויים "אינם מכירים" בהבדלים מעמדיים, הרי הזמינות של ביצוע הפלה בטוחה כן. במרפאת בית היתומים עוסק לארץ' ביילוד נשים שמגיעות על מנת "להפטר" מתוצאה של הריון לא רצוי (ומשאירות את הוולד כיתום לטיפול בבית היתומים), ובמקביל, באופן לא חוקי, בביצוע הפלות בנשים המגיעות לשם כך.
לארץ' מהווה דמות אב עבור הומר, הוא הדואג לחינוכו והכשרתו המקצועית, והומר הוא האדם היחיד אותו לארץ' זכה לאהוב בכל חייו.
  • קנדיס ("קנדי") קינדל - ילידת הרטס הייבן, בתו של דייג סרטנים ומכונאי מחונן. קנדי היא אישה חזקה, נאמנה ועצמאית. קנדי עוברת הפלה במרפאת סנט קלאודס, שם היא ובן זוגה וואלי וורטינגטון פוגשים בהומר ומזמינים אותו להתגורר עמם בחווה. הומר וקנדי מתאהבים זה בזו, וכשמטוסו של וואלי מופל מעל בורמה והוא נעדר (וקרוב לוודאי אינו בחיים) היא הופכת בחשאי לבת זוגו של הומר. קנדי נכנסת להריון לא רצוי ממנו נולד אנג'ל. כשוואלי חוזר לבסוף מבורמה שמה קנדי סוף לזוגיות עם הומר ונישאת לוואלי.
  • מלוני - יתומה מסנט קלאודס. כמו הומר, גם למלוני לא נמצאה משפחה מאמצת. מלוני חזקה פיזית, מרת נפש, קשוחה ותוקפנית. היא השותפה המינית הראשונה של הומר. היא גורמת להומר להבטיח שלא לעזוב אותה כל עוד היא בבית היתומים, וכשהוא יוצא במפתיע לחווה מבלי להשאיר עקבות היא פותחת בחיפושים אחריו מתוך כוונה להתנקם בו.

דמויות משניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • וואלי וורטינגטון - בנו של וואלאס וורטינגטון, המייסד והבעלים של החווה. וואלי הוא בן למעמד הגבוה, יפה תואר, נערי, קל דעת וטוב לב. הוא מכניס את קנדי להריון לא רצוי, ומלווה אותה בזמן ההפלה (מאורע חריג מאוד בנוף ההפלות של סנט קלאודס). במלחמת העולם השנייה הוא מצטרף לחיל האוויר האמריקאי, ומטוסו מופל מעל בורמה, הוא נעדר ונחשב למת. לאחר שנה במהלכה הוסתר וטופל בכפר בבורמה הוא חוזר לחווה, משותק מהמותניים ומטה, ועקר.
  • אוליב וורטינגטון - אשתו של וואלאס ואמו של וואלי. מנהלת את חוות אושנוויו. היא "מאמצת" את הומר גם כבן וגם כמועסק, דואגת להשלמת השכלתו והופכת אותו ליד ימינה בניהול החווה. היא מודעת למשולש שנוצר בין הומר וואלי וקנדי, ולאחר הפלת מטוסו של וואלי מעדיפה כי הומר וקנדי ימשיכו כזוג, על מנת שיוכלו לטפל בוואלי לכשישוב. מתה ממחלת הסרטן לפני שוואלי מסיים להחלים ושב הביתה.
  • אנג'ל וולס - בנם של הומר וקנדי. הומר וקנדי מסתירים את עובדת היותו בנם הביולוגי, והוא מוצג כבנו המאומץ של הומר. אנג'ל מגלה את האמת בהיותו בן 15. אנג'ל מתאהב ברוז רוז, ורוצה להיות סופר.
  • עדנה, אנג'לה וקרוליין - אחיות בבית היתומים המסייעות לד"ר לארץ' הן בטיפול ביתומים, והן בביצוע הלידות וההפלות.
  • ארתור רוז - שמו המלא של מר רוז, אפרו-אמריקאי, ראש צוות פועלי הקטיף בחווה. הוא מנהל את הצוות על פי חוקים משלו, אותם הוא אוכף תוך שימוש אלים בסכין.
  • רוז רוז - בתו של מר רוז. מנוצלת מינית ונאנסת על ידי אביה, ואף נכנסת ממנו להריון.

ניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר הסיפור נסוב סביב העימות שנוצר בין הומר לד"ר לארץ בנושא ההפלות, וכפועל יוצא עצם עבודתו של הומר כרופא. הן הומר והן ד"ר לארץ יכולים להיחשב כפרוטגוניסט של הסיפור, וכאנטגוניסט זה של זה. למרות שניתן לקבל את הרושם כי הומר הוא הדמות הראשית בסיפור, הרי שחלק גדול מהעלילה מתמקד בד"ר לארץ', הן בחייו המוקדמים ובאופן בו עוצבה תפיסת עולמו, והן במעשיו בזמן שהומר נמצא מחוץ לסנט קלאודס. לפעולותיו של ד"ר לארץ' השפעה רבה על הומר - הן אלה שמצד אחד מאפשרות את חזרת הומר לסנט קלאודס, ומצד שני "סוגרות את המלכודת" על הומר ומותירות אותו ללא בסיס מוסרי להחלטותיו: בעצם מותו, אף שכבר אינו מודע לכך, מאלץ ד"ר לארץ' את הומר להפר את הכללים שקבע לעצמו ולבצע הפלה. אך גם לאורך כל שהותו של הומר באושנוויו משפיעה דמות האב שהיה עבורו ד"ר לארץ' על דרכי פעולתו.

ואולי האנטגוניסט האמיתי של הסיפור הוא סוגיית ההפלות, כמקור לעימות בין שני הגיבורים. ד"ר לארץ', התומך בזכותן של נשים להפיל (אנ'), רוצה שהומר ילך בעקבותיו ויהיה לרופא מיילד ומפיל. הומר, התומך בזכותם של תינוקות להיוולד, אינו מסוגל לבצע הפלות ולפיכך אינו מעוניין להיות רופא.

נקודת השיא של הסיפור מתרחשת כאשר הומר מבין שאין לו ברירה אלא לבצע הפלה ברוז רוז. עובדת מותו של ד"ר לארץ' מכה אותו בהלם, ולכך מצטרפת הידיעה המזעזעת כי ההריון הוא תוצאה של אונס שנאנסה על ידי אביה. גם אז לא נוטש הומר את עמדתו המוסרית, אך מבין כי אינו יכול להרשות לעצמו בחירה חופשית כל עוד לנשים הרוצות בהפלה אין בחירה כזו.

תמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כללים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמה העיקרית של הסיפור היא שבסופו של דבר, כל אדם הוא שקובע את הכללים שמנחים את פעולותיו, וזאת גם כאשר התכתיבים החברתיים מצפים ממנו לפעול אחרת. הספר דן רבות ב"תכונות" של הכללים: הכללים לא תמיד מבוססים על הגיון, מוסר או על צדק, לאנשים יש נטייה להפר את כלליהם הם, ואל להם לצפות כי האחרים ינהגו על פי כלליהם.

דוגמאות בולטות למערכות כללים בסיפור הם הכללים של ד"ר לארץ', הן בכל האמור בניהול שגרת החיים בבית היתומים, והן ביחס לנשים המגיעות ללדת או להפיל. קנדי היא שקובעת את הכללים במשולש היחסים עם וואלי והומר. מר רוז קובע את הכללים לפיהם מתנהלת קבוצת הקוטפים שבראשותו. הומר מנסה לפענח את הכללים של הדרייב אין, והומר לבסוף גם קובע את הכללים של בית השיכר - כללים שאיש אינו מקיים, כולל הוא עצמו.

בחירה חופשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמה משנית בסיפור היא הבחירה החופשית, ולאו דווקא בהקשר של ההפלות אלא באופן כללי. לאורך כל הסיפור מופיעות דמויות ולכולן יש בחירה חופשית, אלא שקיימים הבדלים ניכרים במנעד הברירות העומדות בפניהם: חלק מהדמויות נהנות ממגוון רחב מאוד של דרכי פעולה אפשריות, בעוד שעבור דמויות אחרות הבחירה החופשית מצומצמת ביותר, ולעיתים היא בין חלופות גרועות. המסקנה אליה מוביל הסיפור היא כי אין זה מוסרי להסתתר מאחורי הזכות לבחירה חופשית, כאשר לא כולם נהנים מאותן החלופות.

להומר ולמלוני בחירה חופשית מועטה מאוד - בראשית חייהם היא מצומצמת להחלטה האם לקבל את מה שמציעים להם או לא. ההזדמנויות שלהם הן חד פעמיות וללא חלופות. וואלי וקנדי, לעומת זאת, נהנים ממגוון רחב מאוד של אפשרויות - לעבוד, ללמוד, להתגייס לצבא, להתחתן. אך הדוגמה העיקרית בסיפור היא הפער בנגישות להפלות בין נשים עניות לבין נשים עשירות, כשהאחרונות נהנות מאפשרות להיעזר בשרותיהם של רופאים מקצועיים, הראשונות מסכנות את חייהן בעצם ההחלטה לבצע הפלה.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמה משנית נוספת היא הרחבת מושג המשפחה. לאורך כל הסיפור אנשים מגדירים עבור עצמם מהי משפחה, ולא בהכרח בהתאם למוסכמות.

המשפחה החריגה הראשונה המוצגת היא בית היתומים עצמו, בו הצוות משמש כהורים ליתומים השוהים בו, ומקפיד מאוד על שגרת חיים "משפחתית" (למשל נוהג קבוע של סיפור לפני השינה). משפחות חריגות נוספות הן מלוני ולורנה החיות כזוג לסביות - תופעה חריגה מאוד בנוף של שנות ה-40 וה-50, והמשפחה אותה מקימים הומר, וואלי וקנדי. המסר המועבר בסיפור הוא כי משפחה היא "נורמלית" אם היא מתפקדת ככזו, ואין זה משנה ממי היא מורכבת. הספר מציג גם מספר דוגמאות הפוכות - כיצד משפחות שהרכבן הוא כמקובל בחברה, נכשלות בתפקודן כמשפחה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שנת לידתו של הומר לא מצוינת במפורש, אך ניתנת לחישוב בדרך הבאה: ההתקפה על פרל הארבור (1941) מתרחשת בחורף הראשון של הומר באושנוויו. באביב שלפניו עוברת קנדי את ההפלה, כלומר תחילת הקשר שלה עם וואלי חייב להתרחש ב-1940. מכיוון שנכתב מפורשות כי בעת הזאת היה וואלי בן 21 וכי הומר צעיר ממנו ב-3 שנים, מכאן שהומר יליד 1922
  2. ^ נסים דיין, ‏כל החיים לפניו, באתר גלובס, 27 בינואר 2000