תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל), התש"ף-2020 הן תקנות שעת חירום שהותקנו על ידי ממשלת ישראל, מכוח סמכותה לפי סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה,[1] במסגרת סדרת תקנות שעת חירום שהתקינה[2] לצורך התמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל. הן נכנסו לתוקפן ב-3 באפריל 2020. תוקפן נקצב תחילה לתקופה של שלושים יום והוארך בהמשך מספר פעמים, עד 3 ביולי.

התקנות נקבעו לאחר שהוברר כי ביישובים מסוימים בישראל קיים שיעור גבוה של נשאים וחולים במחלת נגיף קורונה 2019. הן מיועדות לאפשר את הגבלת התנועה של אנשים אל יישובים אלו ומתוכם, בניסיון לעצור את התפשטות המגפה. הן קובעות מגבלות משמעותיות על חופש התנועה של הפרט ועל חופש העיסוק.

ב-4 במאי, לאחר ביטול חלק ניכר מהמגבלות שנקבעו במקור בתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (וחלו על כל אוכלוסיית המדינה), הורחבו תקנות האזור המוגבל כך שהוכללו בהן כאפשרויות פעולה חלק מההגבלות שהיו כלולות קודם לכן בתקנות הגבלת הפעילות.

תקנה זו בוטלה על ידי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש בסעיף 42.

הכרזה על אזור מוגבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגזי מזון וציוד שחולקו על ידי פיקוד העורף לתושבי העיר בני ברק, לאחר כניסת צה"ל לאזור בעקבות הכרזתו כ"אזור מוגבל"

התקנות מסמיכות ועדת שרים שנוצרה לצורך העניין להכריז על אזור כמוגבל וזאת על דעת הממשלה. בוועדה זו נכללים ראש הממשלה, שר הבריאות, שר הפנים, שר הביטחון, השר לביטחון הפנים ושר האוצר; ראש הממשלה עומד בראשה, ובהיעדרו – שר הפנים.[3] בהחלטת הממשלה מספר 265 שפורסמה ב-26 ביולי נקבע מחדש הרכב הוועדה.[4]

הוועדה הוסמכה להכריז על אזור כמוגבל בהתמלא כל אלו –

  1. התפשטה בו מחלת הקורונה בהיקף נרחב.
  2. הוועדה שוכנעה שיש הכרח בהגבלת הכניסה אליו והיציאה ממנו כדי למנוע את התפשטות המחלה מחוץ לו.
  3. בתקופת ההכרזה תתקיים אספקה נאותה של מצרכים ושירותים חיוניים בתוך אותו אזור.

הוועדה הוסמכה להכריז על אזור כמוגבל[5] לתקופה של עד שבעה ימים, וכן הוסמכה להאריך את ההכרזה לתקופות נוספות של עד חמישה ימים כל אחת, ובלבד שתקופת ההכרזה הכוללת לא תעלה על 21 ימים. במקרה הצורך הוסמכה הוועדה להאריך את תוקף ההכרזה מעבר ל-21 יום במצטבר, וזאת באישור ועדה מוועדות הכנסת. נקבע כי אם חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות את ההכרזה על אזור מוגבל, תודיע ועדת השרים על ביטול ההכרזה לאלתר.

הכרזה או הארכתה ייכנסו לתוקף עם פרסומן באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה, ויפורסמו ברשומות בסמוך לאחר מכן. התקנות קובעות כי לאחר מתן הכרזה תודיע ועדת השרים על כך מיד לראשי הרשויות המקומיות שבאזור המוגבל וכן לוועדה מוועדות הכנסת. בנוסף יובאו ההכרזה וההגבלות הכרוכות בה לידיעת השוהים באזור המוגבל באמצעות פרסום בעיתונים, בערוצי תקשורת, באינטרנט, במודעות מודפסות על שלטי חוצות או בכל דרך יעילה אחרת שתבטיח את יידוע הציבור בהיקף הרחב ביותר האפשרי בנסיבות העניין.

הכרזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין ההרכזות:

  1. ב־2 באפריל הוכרז השטח המוניציפלי של בני ברק כאזור מוגבל.[6] אכיפת ההכרזה החלה למחרת. ב-7 באפריל דחה בית המשפט העליון עתירה שהוגשה על ידי ארבעה עורכי דין תושבי בני ברק לביטול ההכרזה.[7] העיר נמסרה לשליטה צבאית בפיקודו של רוני נומה, צה"ל הכריז על מבצע "קרן לייזר" ובמסגרתו חילק מזון ותרופות וכן סייע בפינוי חולים מהעיר[8]. ב-16 באפריל חודשה ההכרזה עד ל-20 לחודש, אך הוגבלה לכניסה ויציאה מהעיר באמצעות תחבורה ציבורית.[9] הכניסה והיציאה אושרה רק ברכב פרטי.
  2. ב-5 באפריל, הוכרזו שמונה ערים ו-15 שכונות בירושלים כ"אזור מוגבל".
  3. ב-12 באפריל הוכרזו כאזורים מוגבלים ארבעה[10] מתוך שבעה רבעים עירוניים בירושלים (למעט חלקים שהוחרגו מהם) עד 15 באפריל.[11][12] ב-16 באפריל חודשה ההכרזה עד ה-19 לחודש.[9]
  4. ב-17 באפריל הוכרזו אזורים מוגבלים ביישובים הערביים דיר אל-אסד ובענה.[13]
  5. ב-24 באפריל הוכרזו חלקים מהערים בית שמש ונתיבות כאזורים מוגבלים מ-26 באפריל ועד 1 במאי.[14] הסגר כלל הגבלת תנועה לנכנסים וליוצאים משכונות אלו.
  6. ב-30 באפריל הוכרזו האזורים הבאים כמוגבלים: שכונות קריית צאנז, קריית בעלז ורוממה בירושלים, שכונות 9 ו-10 בחורה. כמו כן הוארכה ההכרזה כאזור מוגבל על שכונת רמת בית שמש ב' בבית שמש בלבד.[15] ב-5 במאי הוארכה ההכרזה על אזורים מוגבלים בשכונות בחורה למשך חמישה ימים.[16]
  7. ב-17 ביוני, הוחלט שיוטל סגר בשכונות שבתל אביב-יפו, רהט וערערה-בנגב.[17]
  8. ב-24 ביוני הוכרזו העיר אלעד וכמה שכונות מטבריה כאזורים מוגבלים.[18]
  9. ביולי, הפרמטרים שהובילו להטלת מגבלות מיוחדות בערים ואף סגר מקומי היו 50 חולים ומעלה, יותר מ-151 חולים ל-100 אלף תושבים והכפלת המספר תוך שבוע.[19] ב-7 ביולי הוכרזו כישובים מוגבלים שכונות בירושלים, בית שמש, קריית מלאכי, לוד ורמלה.[20] הכרזות אלה היו אחרי שחוק הקורונה הזמני נחקק.
  10. למחרת, הוכרזה ביתר עילית. ועדת השרים אישרה למפקד הצבאי של אזור יהודה ושומרון להכריז על העיר כ"שטח מוגבל".[21]
  11. ב-8 בספטמבר הוכרזו 40 יישובים כאזורים מוגבלים, החל מהשעה 19:00 ועד לשעה 5:00 בבוקר שלמחרת - למשך שבוע.[22] בשעות אלה, יציאה הוגבלה ל-500 מטרים מהבית או לטובת חריגים.[23] זאת אחרי התנגדות לסגר בערים. הכרזה זאת הייתה בכפוף לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש ולא כדרך תקנות לשעת חירום. אחרי הסגר השני הוטלו סגרים בעראבה, בוקעתא, שטח הקריה החרדית בחצור הגלילית, בועיינה-נוג'ידאת, מג'דל שמס, נצרת וכדומה.[24][25] הגנים נשארו פתוחים.[26] בסגר השלישי ולאחריו לא הוכרזו סגרים מקומיים.

בנוסף להכרזות שבוצעו על ידי הממשלה: ב-9 באפריל החליטו באכסאל, דבורייה וג'סר א-זרקא לחסום פיזית את דרכי הגישה אליהם, על מנת למנוע התפרצות[27]. ב-15 באפריל בעקבות התפרצות גבוהה בדיר אל אסד. נקראו תושבי העיר, ותושבי נחף, בענה ומג'ד אל כרום להישאר בבתים[28]. ב-18 במאי, עקב הדבקות משפחה, הורתה עיריית תל אביב לתושבי שכונת נווה עופר להימנע מיציאה למרחב הציבורי שלא לצורך וכן לא לערוך תפילות בחצרות בתי הכנסת[29].

הגבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקנות קובעות כי בתקופת תחולתה של הכרזה על אזור כמוגבל יחולו ההגבלות הבאות או חלק מהן, כפי שתקבע ועדת השרים בכל מקרה לפי נסיבותיו.

יציאה מאזור מוגבל וכניסה אליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אדם המתגורר בדרך קבע באזור המוגבל לא יצא ממנו אלא לאחת מהמטרות הבאות ובכפוף ככל האפשר להצגת אסמכתא לצורך ביציאה:
    • האדם הוא שוטר, חייל או איש צוות רפואי היוצא מהאזור במסגרת תפקידו;
    • קבלת טיפול רפואי חיוני שלא ניתן לקבלו באותו אזור;
    • השתתפות בהליך משפטי שמחייב את נוכחותו;
    • הלוויה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה;
    • העברה של קטין שהוריו חיים בנפרד אל ההורה המתגורר מחוץ לאזור המוגבל, ובלבד שאותו הורה הוא ההורה המשמורן או מצוי במשמורת משותפת;
    • יציאה לצורך חיוני אחר לאחר מתן אישור על ידי מי שהוסמך לכך על ידי ראש רשות החירום הלאומית.
  • אדם לא ייכנס לאזור מוגבל אלא במקרים הבאים ובכפוף ככל האפשר להצגת אסמכתא לצורך שבכניסה:
    • כניסת אדם המתגורר דרך קבע באזור;
    • לצורך כניסת גוף הצלה, משטרת ישראל, וכן צה"ל ושירות ההתגוננות האזרחית לצורך מתן סיוע אזרחי בלבד;
    • כניסת איש צוות רפואי לצורך ביצוע תפקידו;
    • כניסת עובדים סוציאליים לפי חוק;
    • כניסת עובדי רווחה בתפקידים שהוגדרו;
    • כניסת עיתונאי ועובד מקצועות התקשורת;
    • כניסה לצורך אספקת מוצרים ושירותים חיוניים, לרבות שירותי חשמל, מים, תקשורת ופסולת;
    • העברה של קטין שהוריו חיים בנפרד על ידי אחד מהוריו לביתו של ההורה השני;
    • כניסה לצורך חיוני אחר לאחר מתן אישור על ידי מי שהוסמך לכך על ידי ראש רשות החירום הלאומית.

פעילות בתוך האזור המוגבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם המתגורר בדרך קבע באזור המוגבל לא ייצא ממקום מגוריו למרחב הציבורי אלא לצורך הפעולות או המטרות האלה:

  • הגעה למקום עבודתו וחזרה ממנו והסעה של עובד לעבודה;
  • הצטיידות במזון, תרופות ומוצרים חיוניים וקבלת שירותים חיוניים;
  • קבלת שירות רפואי או תרומת דם;
  • הפגנה, הליך משפטי או הגעה לכנסת;
  • טיפול במסגרת רווחה;
  • פעילות ספורט של אדם אחד או שני אנשים קבועים;
  • יציאה מהמגורים של יחיד או של אנשים הגרים באותו מקום, לזמן קצר ולמרחק של עד 100 מטרים ממקום המגורים ולמרחב הציבורי;
  • יציאה למקווה, לתפילה, להלוויה, לברית או לחתונה;
  • יציאה לצורך סיוע רפואי לאדם אחר או סיוע לאדם עם קושי או מצוקה הדורשים סיוע;
  • יציאה לפעילות מותרת במוסדות חינוך
  • העברה של קטין, שהוריו חיים בנפרד, על ידי אחד מהוריו, לביתו של ההורה השני;
  • העברה של קטין שההורה האחראי עליו נדרש לצאת לצורך חיוני מותר ואין במקום המגורים אחראי שניתן להשאיר את הקטין בהשגחתו.

הוראות נוספות:

  • בתוך האזור המוגבל לא יופעלו עסקים מסוגים שנמנו בתוספת לתקנות,[30] אך הותרה הפעלת חנות למכירת מזון שאינה בית אוכל, בית מרקחת, חנות אופטיקה, חנות למכירת מוצרי היגיינה וכן מעבדה לתיקון מוצרי תקשורת או מחשבים.
  • בית אוכל יפעל בהזמנה מראש באמצעות טלפון או האינטרנט ובשירות משלוחים בלבד ללא איסוף ממנו.

השגות וערעורים על אכיפת ההגבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקנות קובעות דרכי השגה על החלטות שנתקבלו לפיהן:

  • על החלטות בנוגע לכניסה לאזור או יציאה ממנו, או מניעתן לצורך המטרות הספציפיות שנמנו בגוף התקנות – ניתן להשיג בפני קצין משטרה שהוסמך לצורך כך על ידי מפכ"ל המשטרה
  • על החלטות בנוגע לכניסה מהאזור ויציאה ממנו, או מניעתן למטרה שלא נמנתה במפורש בתקנות – ניתן להשיג בפני ראש רשות החירום הלאומית או סגנו.

על בעל הסמכות לתת החלטה בהשגה לתת את החלטתו ככל האפשר לא יאוחר מ־24 שעות לאחר המועד שבגינו התבקשו הכניסה לאזור המוגבל או היציאה ממנו. על החלטה שניתנה ביחס להשגה ניתן לערער בדרך של הגשת עתירה מנהלית לבית משפט לעניינים מנהליים.

סמכויות עזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצורך אכיפת ההכרזה וההגבלות שלפיה, ניתנו לשוטרים במסגרת התקנות סמכויות אכיפה באזור המוגבל ובסביבתו הקרובה: בין השאר – לעכב ולמנוע כניסה ויציאה של אדם וכלי רכב מהאזור, לדרוש מאדם להזדהות, ולעשות שימוש בכוח סביר לשם מילוי הדרישות.

התקנות קובעות גם כי אם מצא ראש רשות החירום הלאומית כי הספקתם של שירותים קיומיים לאוכלוסייה באזור המוגבל עלולה להיפגע, בידו לפנות לשר העבודה והרווחה בבקשה כי יפעיל סמכויות מסוימות שניתנו לו במסגרת חוק שירות עבודה בשעת חירום. מדובר בסמכות השר לקרוא בצו את כל העובדים במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים (כפי שהוגדרו באותו חוק) לעבודה באותם מפעלים, או לקרוא בצו לשירות עבודה כל אדם או כל סוג בני אדם החייבים בשירות עבודה (כלומר כל תושב מגיל 16 ועד גיל פרישה).

החרגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקבע כי התקנות לא יחולו על משכן הכנסת, בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ובתי הדין הדתיים ועל תנועתם של חברי הכנסת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה
  2. ^ תקנות, צווים, החלטות, הוראות והודעות הקורונה, באתר "נבו הוצאה לאור"
  3. ^ החלטה 4957, EzGOV, המרכז להעצמת האזרח
  4. ^ ועדת שרים להכרזת אזור מוגבל במסגרת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש | מספר החלטה 265, באתר GOV.IL
  5. ^ ב-2 ביוני תוקנו התקנות באופן שהכרזה על אזור כמוגבל תתקבל בוועדה ברוב קולות ובהסכמת ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי.
  6. ^ הממשלה קיימה ישיבת ממשלה טלפונית במסגרתה אישרה החלטות נוספות בנושא התפשטות נגיף הקורונה, באתר משרד ראש הממשלה, 2 באפריל 2020.
    קביעת העיר בני ברק כ"אזור מוגבל" לפי תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל), התש"ף-2020, משרד ראש הממשלה, 2 באפריל 2020
  7. ^ גלעד מורג, בג"ץ דחה את העתירה נגד ההגבלות בבני ברק: "ידה של הזכות לחיים על העליונה", באתר ynet, 7 באפריל 2020
    בג"ץ 2435/20 ידידיה לוונטהל עו"ד ואחרים נ' בנימין נתניהו ראש הממשלה ואחרים, ניתן ב־7 באפריל 2020
  8. ^ הצבא תופס פיקוד על הערים החרדיות, באתר ישראל היום, ‏4 באפריל 2020 (ארכיון)
  9. ^ 1 2 הודעה משותפת של משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות ומשרד הפנים, באתר משרד ראש הממשלה, 16 באפריל 2020.
  10. ^ מפת רבעים – ירושלים
  11. ^ ועדת השרים להגדרת ״אזור מוגבל״ קבעה הלילה בישיבה טלפונית את הרבעים המפורטים להלן בעיר ירושלים כאזור מוגבל, באתר משרד ראש הממשלה, 12 באפריל 2020.
  12. ^ איתמר אייכנר, סגר יוטל על ארבעה רובעים בירושלים, באתר ynet, 12 באפריל 2020.
  13. ^ איתמר אייכנר, חסן שעלאן ואדיר ינקו, מחולה אחד ל-62 חולים תוך שבוע: סגר ראשון ביישוב ערבי, באתר ynet, 17 באפריל 2020
  14. ^ הכרזה על אזורים בנתיבות ובבית שמש כ"אזור מוגבל" לפי תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל), התש"ף-2020, באתר ממשלת ישראל, 24 באפריל 2020.
  15. ^ הכרזה על שכונות בירושלים ובחורה, הארכת הכרזה של אזור בבית שמש וסיום הכרזה של אזורים בבית שמש ובנתיבות כ"אזור מוגבל", באתר משרד ראש הממשלה, 30 באפריל 2020.
  16. ^ ההכרזה, באתר משרד ראש הממשלה.
  17. ^ דנה ירקצי ובועז אפרת, הרכבת תשוב לפעילות ביום שני; מסתמן: מופעי תרבות כבר בסופ"ש, באתר news.walla.co.il, ‏17 ביוני 2020 (ארכיון)
  18. ^ הודעה על הכרזה על שכונות בטבריה ועל אלעד כאזור מוגבל לפי תקנות שעת חירום, י"פ 8937 מ-24 ביוני 2020
    הודעה על תיקון ההכרזה על שכונות בטבריה ועל אלעד כאזור מוגבל לפי תקנות שעת חירום, י"פ 8942 מ-25 ביוני 2020
  19. ^ אלו הקריטריונים שהכניסו את רעננה ויבנה לרשימה הבעייתית, באתר ynet, 9 ביולי 2020
  20. ^ מאיה הורודניצאנו, יניר יגנה, בועז אפרת, יקי אדמקר‏, הגבלות הקורונה נכנסו לתוקף: שכונות בחמש ערים נכנסו לסגר, באתר וואלה!‏, 10 ביולי 2020
  21. ^ דנה ירקצי, בועז אפרת‏, השרים אישרו: סגר בביתר עילית לשבוע בעקבות התפרצות הקורונה, באתר וואלה!‏, 8 ביולי 2020
  22. ^ אנה רייבה ברסקי, ‏שכונות באילת ובאשקלון ברשימה: אלו היישובים שעליהם יוטל הסגר הלילי, באתר מעריב אונליין, 8 בספטמבר 2020
  23. ^ הנחיות לישובים לפי תוכנית הרמזור, באתר משרד הבריאות
  24. ^ ברק רביד, מירב כהן‏, בעקבות התחלואה: סגר הוטל על עראבה; ההגבלות באכסאל הוסרו, באתר וואלה!‏, 18 בנובמבר 2020
  25. ^ מירב כהן‏, בשל העלייה בתחלואה: סגר בשכונות בחורה וכסייפה; ההגבלות על נצרת הוארכו, באתר וואלה!‏, 25 בנובמבר 2020
  26. ^ הנחיות באזור מוגבל - אחרי הסגר השני
  27. ^ חסן שעלאן, התפרצות קורונה בצפון: ראש המועצה חסם כביש בין שני יישובים ערביים, באתר ynet, 10 באפריל 2020
  28. ^ מעריב אונליין, ‏משרד הבריאות: ישנה רמת תחלואה גבוהה מאוד בדיר אל אסד, באתר מעריב אונליין, 15 באפריל 2020
  29. ^ משפחה נדבקה בקורונה: תושבי נווה עופר בת"א התבקשו להישאר בבית, באתר ynet, 18 במאי 2020
  30. ^ אלו הם קניונים למעט חנויות מסוגים שפתיחתם הותרה במפורש, שוק למעט שוק סיטונאי וכן עסקים ושירותים שונים בתחום התרבות, התיירות, הנופש והפנאי.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.