תקרית הירי בהלמנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מחוז הלמנד, אפגניסטן (באדום)

תקרית הירי בהלמנד היא אירוע אשר התרחש ב-15 בספטמבר 2011[1] ובמהלכו אלכסנדר וואיין בלקמן, סמל בחיל הנחתים המלכותי, ירה במחבל טליבאן מנוטרל במחוז הלמנד שבאפגניסטן. בעקבות התקרית, שלושה לוחמי חיל הנחתים המלכותי נשפטו בעילום שם על ידי בית דין צבאי[2].

ב-8 בנובמבר 2013[1][2][3] זוכו שניים מהלוחמים,[1][4] אולם השלישי נמצא אשם ברצח,[1] תוך הפרת סעיף 42 של חוק הכוחות המזוינים משנת 2006.‏[3] בכך, הפך לוחם זה לחייל הבריטי הראשון שהורשע ברצח במהלך קרב מחוץ לגבולות המדינה מאז מלחמת העולם השנייה[5].

ב-5 בדצמבר,[3] נשיא בית המשפט העליון לורד תומאס, יחד עם שני שופטי בג"ץ אחרים, הסירו צו איסור פרסום וחשפו את שמו של החייל שהורשע - סמל אלכסנדר וויין בלקמן.[6] ב-6 בדצמבר, בלקמן נידון למאסר עולם (ולכל הפחות עשר שנות מאסר),[7] ולהדחה מהכוחות המזוינים של בריטניה.[8] ב-22 במאי 2014, בית המשפט לערעורים הפחית את העונש המינימלי מ-10 ל-8 שנים.[9]

ב-19 בדצמבר 2013, בעקבות הסרת צו איסור פרסום שמנע זאת עד אז, נחשפו שמותיהם של שני נאשמים נוספים בפרשה - רב"ט כריסטופר גלין ווטסון ונחת ג'ק אלכסנדר המונד.[10]

ב-28 באוקטובר 2015, משרד ההגנה אסר על מספר רב של חיילים בשירות מלהגיע לעצרת תמיכה בסמל בלקמן, באומרו כי האירוע הוא "מחאה פוליטית". עם זאת, עורכי הדין שייצגו את מארגני העצרת הצהירו כי לא כך הדבר, וכי האירוע הוא "הפגנת תמיכה באחד מאחינו הנחתים, ולא מחאה פוליטית".[11][12] עצומה אינטרנטית גייסה למעלה מ-100,000 חתימות הקוראות לשחרורו המיידי של סמל בלקמן, מארגני העצומה טענו כי בלקמן הורשע על כך שהגן על ארצו.

התקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"נער חבלי עולם זה, יא זונה. זה שום דבר שאתה לא היית עושה לנו ... הרגע הפרתי את אמנת ז'נבה".

המקור באנגלית
"Shuffle off this mortal coil, you cunt. It's nothing you wouldn't do to us .... I just broke the Geneva Convention".
סמל אלכסנדר בלקמן

התקרית התרחשה במחוז הלמנד שבאפגניסטן, במהלך המבצע הצבאי "Herrick",‏[6] שנערך כחלק ממאמץ ההכוחות הבריטים במלחמה באפגניסטן. אלכסנדר בלקמן, לוחם ביחידה 42 של הקומנדו הבריטי, חיל הנחתים המלכותי,[13] לקח חלק בסיור רגלי שנתקל בשדה בלוחם אפגני שנפצע מירי של מסוק אפאצ'י.[1][5][8] בלקמן הורה להעביר את האפגני אל מחוץ לטווח ראייה של מערכת מעקב הקרקע הבריטית,[1] מצלמה על בלון המרחף מעל לבסיס הצבאי הקדמי הבריטי שבמחוז הלמנד, המכסה את האזור שאליו נשלח צוות הסיור שכלל את בלקמן.[9] בסרטון וידאו, שהוצג כראיה במשפט שנערך לאחר מכן, נראים הנחתים גוררים אדם ובועטים בו.[14] בלקמן הורה לשניים מעמיתיו להפסיק מתן עזרה ראשונה למורד הפצוע[1] ולבסוף ירה בו בחזהו עם אקדח 9 מ"מ,[8][14] כשהוא מצטט מתוך "המלט" של שייקספיר: "נער חבלי עולם זה, יא זונה. זה שום דבר שאתה לא היית עושה לנו".[5][10][14][15] לאחר מכן הוא הוסיף: "הרגע הפרתי את אמנת ז'נבה".[3][16]

המשפט הפלילי והכרעת הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר אירועי ה-15 בספטמבר, בלקמן המשיך עם שירותו הצבאי, ועזב את מחוז הלמנד בסוף אוקטובר 2011.‏[6] ב-13 באוקטובר 2012, על פי החלטת התביעה הצבאית, חמישה נחתי מארינס הועמדו לדין פלילי והואשמו ברצח המורד האפגני חסר-השם.[1] ההליכים הפליליים החלו לאחר שהמשטרה הבריטית (האזרחית) גילתה קטעי וידאו חשודים במחשב נייד של חייל.[2] נגד שניים מהנחתים בוטלו האישומים ב-5 בפברואר 2013.[1] שלושת הנחתים האחרים הופיעו לראשונה בבית המשפט באוגוסט 2013, וכפרו באשמות נגדם.[2] משפטם הצבאי של שלושת הנחתים, שבדיונים הופיעו מאחורי פרגוד מאחר שהוטל צו איסור פרסום שמנע את חשיפת זהותם,[2] החל ב-23 באוקטובר 2013[1] ונמשך שבועיים.[2] חבר הנאמנים של בית הדין הצבאי (המקבילה הצבאית לחבר מושבעים הקיים בהליכים אזרחיים)[1] מנה שבעה חברים,[3][15] במקום הרכב של חמישה חברים, כפי שמקובל במקרים חמורים פחות.[17]

הן פסק הדין[1] והן גזר הדין ניתנו בבית המשפט הצבאי שבבולפורד, וילטשייר (ב-8 בנובמבר 2013 וב-6 בדצמבר 2013, בהתאמה).[2][3][7] את המשפט ניהל הפרקליט הצבאי הראשי עו"ד ג'ף בלקט.[17][5] בלקמן הורשע בעבירה עם חובת ענישה במאסר עולם,[2][8] ועל כן זהו העונש המינימלי שניתן היה לגזור עליו, משנמצא אשם.[17] בלקמן נידון למאסר עולם עם מינימום של עשר שנות מאסר (כלומר: יוכל להשתחרר על תנאי רק לאחר ריצוי עשר שנות מאסר בפועל).[7] ב-22 במאי 2014, לורד ג'ון תומאס, נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, אישר את עונש מאסר העולם, אך קבע כי עונש המאסר המינימלי יופחת ל-8 שנים.[9]

איסור פרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה בית המשפט המלכותי בו הוסר צו איסור הפרסום על זהותם של שלושת הנחתים.

במקביל להליכים המשפטיים הפליליים שהתקיימו כנגד הנחתים, נערכו הליכים משפטיים נוספים, הנוגעים לזהותם של הנאשמים. בסתיו של שנת 2012, השופטים אלסום ובלקט הוציאו צווי איסור פרסום האוסרים את חשיפת זהותם של הנאשמים, בשל הסיכון כי לאחר חשיפת זהותם הם יהפכו למטרות לתקיפת טרוריסטים.[1][6] למהלך זה התנגדו גורמים שונים בתקשורת הבריטית.[1] עורך הדין של אחת מסוכנויות הידיעות הבריטיות טען כי אין מקום להוצאת צווי איסור פרסום במקרה זה כי, ראשית, גם זהותם של מקבלי מדליות ועיטורים בכוחות המזוינים הבריטיים פורסמו בעבר בתקשורת, ואלו לא הפכו למטרות לתקיפה; ושנית, כי שמותיהם של אנשי הצבא הבריטי, שנחקרו בעקבות אירוע דומה שהתרחש בבצרה, עיראק ב-2003, לא זכו להגנה באופן דומה.[18] צו איסור הפרסום היו בתוקף, כאשר החל המשפט באוקטובר 2013.‏[1] הצו הוסר בנוגע לסמל בלקמן (שעד כה כונה "Marine A")‏[13] ב-5 בדצמבר 2013, בהחלטת בית המשפט העליון.[3] השופט הבכיר ביותר שהיה מעורב בפסק דין זה היה נשיא בית המשפט העליון, הלורד תומאס.[3][4] אותו פסק דין קבע שגם זהויותיהם של נחתים B ו-C יחשפו, אלא אם כן יגישו ערעור לבית המשפט העליון של הממלכה המאוחדת.[10] ערעור כזה לא הוגש בתוך המועד שנקבע, ולפיכך, ב-19 בדצמבר 2013, נחשפו זהויותיהם של נחתים B ו-C - רב"ט כריסטופר גלין ווטסון ונחת ג'ק אלכסנדר המונד.[10][19] צו איסור הפרסום של זהויותיהם של נחתים D ו-E נותר בעינו ב-19 בדצמבר, כל עוד הפרקליט הצבאי הראשי לא החליט אחרת.[19]

פרט לזהות הנאשמים, ג'ף בלקט הגביל גם את הגישה ציבורית לראיות שהוצגו במהלך המשפט. ב-8 בנובמבר הוא שיחרר קטעי אודיו ותמלילים מתוך סרטון הווידאו של הטכנאי אשר הוקרן במהלך הדיונים בבית הדין הצבאי,[14] אך פסק כי סרטון וידאו המלא לא ישוחרר,[6][14][20] שכן שיחרורו עלול "להגביר את האיום לפגיעה באנשי שירות בריטיים".[14][20] ב-5 בדצמבר 2013, בית הדין הצבאי לערעורים אישר את ההחלטות הקודמות האוסרות על שחרור קטעי הווידאו של ההתקפה וחלק מתמונות הסטילס ממנה.[1] בית המשפט קבע, עם זאת, כי האיסור היה כדי למנוע שימוש בחומר למטרות הקצנה, ולא כי הפרסום מהווה סיכון לחיי הנאשמים.[1]

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההליכים המשפטיים הנוגעים לנחתים זכו בבריטניה לתשומת לב ציבורית ותקשורתית רבה.

בתגובה להרשעתו של בלקמן, קצין חיל הנחתים המלכותי ביל דאנהם כינה את הרצח "סטייה מזעזעת ומחרידה" שאינה "עולה בקנה אחד עם האתוס, הערכים והסטנדרטים של חיל הנחתים המלכותי", אבל היה זה בכל זאת "מקרה בודד".[2] הגנרל סר מייק ג'קסון אמר שהמקרה "העציב" אותו.[2]

הרשעתו של בלקמן הובילה להפגנת תמיכה ציבורית בנחתים, לרבות יצירת קבוצות מדיה חברתית ועצומות באינטרנט המבקשות כי תינתן לבלקמן הקלה בעונש או כי ישוחרר.‏[21]‏ הדיילי טלגרף הביע תמיכה באחת העצומות שפורסמו באתר האינטרנט Change.org, הקוראת להקל בעונש.[22]

לאחר שבלקמן נידון ל-10 שנות מאסר, הגנרל סר ניק הוטון קרא למעשיו "פשע מתועב" וציין כי "רצח הוא רצח".[21] לעומת זאת, מפקדו של בלקמן, לוטננט-קולונט סיימון צ'פמן, יחידת הקומנדו 42, כתב במכתב שהוקרא בבית המשפט כי לבלקמן הייתה "שגיאה רגעית בשיקול הדעת" וכי הוא "לא איש רע", והוסיף כי הוא מעניק לו את "תמיכתו המלאה".[23] בלקמן עצמו הצהיר כי הוא "הרוס" וגם "מאוד מצטער על כל נזק שנגרם לחיל הנחתים המלכותי".[7][15]

בספטמבר 2015 קולונל אוליבר לי, מפקד יחידת הקומנדו 45, התפטר מתפקידו כאות מחאה על היחס כלפי בלקמן.[24]

בחודש דצמבר 2016 נדחתה בקשתו של בלקמן לשחרור מוקדם, דחייה עליה הגיש ערעור.[25] ב-28 באפריל 2017 שוחרר מהכלא.[26]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 1.14 1.15 1.16 Marines A & Ors v Guardian News and Media & Other Media 2013 EWCA Crim 2367 (5 December 2013), Court Martial Appeal Court (England and Wales)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 2.8 2.9 Littlewood, Alex (8 November 2013). "Marine guilty of Afghanistan murder", BBC News. Archived from the original on 10 November 2013. Retrieved 9 December 2013.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 3.7 Beale, Jonathan; Wyatt, Caroline (5 December 2013). "Marine convicted of Afghan murder named". BBC News. Archived from the original on 5 December 2013. Retrieved 9 December 2013.
  4. ^ 4.0 4.1 Morris, Nigel (6 December 2013). "Royal Marine Sgt Alexander Blackman jailed for life for the murder of Afghan insurgent". The Independent. Archived from the original on 15 December 2013. Retrieved 16 December 2013.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Farmer, Ben (6 December 2013). "Killer Marine told he 'increased risk of revenge attacks' and sentenced to minimum 10 years". The Daily Telegraph. Retrieved 9 December 2013.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 Morris, Steven; Norton-Taylor, Richard (5 December 2013). "Marine who murdered Taliban prisoner loses fight to remain anonymous". The Guardian. Archived from the original on 8 December 2013. Retrieved 9 December 2013.
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 "Marine 'devastated' after prison sentence". The Daily Telegraph. 6 December 2013. Retrieved 9 December 2013.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 R. v. Sergeant Alexander Wayne Blackman (Bulford Military Court 6 December 2013). Text
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 R -v- Sergeant Alexander Wayne Blackman and Secretary of State for Defence 2014 EWCA Crim 1029 (22 May 2014), Courts Martial Appeal Court (England and Wales)
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 Press Association (19 December 2013). "Court names Royal Marines acquitted of Afghan insurgent's murder". The Guardian. Archived from the original on 20 December 2013. Retrieved 19 December 2013.
  11. ^ Farmer, Ben (26 באוקטובר 2015). "Troops warned not to attend Sgt Alexander Blackman rally". Daily Telegraph. בדיקה אחרונה ב-27 באוקטובר 2015. 
  12. ^ "MoD bans military personnel from rally supporting jailed ex-Royal Marine". ITV News. 27 באוקטובר 2015. בדיקה אחרונה ב-27 באוקטובר 2015. 
  13. ^ 13.0 13.1 R. v. Marines A, B, C, D & E (Court Martial Appeal Court and Divisional Court of The Queen's Bench Division 5 December 2013). Text
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 14.4 14.5 Stretch, Euan (8 November 2013). "'Could put one in his head if you want?': Court martial tape of alleged execution released". Daily Mirror. Archived from the original on 9 November 2013. Retrieved 9 December 2013.
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 Robson, Steve (6 December 2013). "Royal Marine Sergeant Alexander Blackman jailed for ten years for executing injured Taliban insurgent". Daily Mirror. Archived from the original on 6 December 2013. Retrieved 9 December 2013.
  16. ^ Terrill, Chris (9 April 2014). Marine 'A': Criminal or Casualty of War? (Television production). BBC One. Retrieved 10 April 2014.
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 Rozenberg, Joshua (5 December 2013). "Marine's life sentence is fixed by law – but the minimum term is not so simple". The Guardian. Archived from the original on 8 December 2013. Retrieved 9 December 2013.
  18. ^ R v Marines A – E (Court Martial 7 November 2012). Text
  19. ^ 19.0 19.1 R -v- Marines A, B, C, D & E (Court Martial Appeal Court 19 December 2013). Text
  20. ^ 20.0 20.1 R -v- Marines A, B and C (Bulford Military Court 28 October 2013). Text
  21. ^ 21.0 21.1 Farmer, Ben; Terrill, Chris (13 December 2013). "Marine A wife: It was war, my husband is not a murderer". The Daily Telegraph. Archived from the original on 17 December 2013. Retrieved 26 November 2014.
  22. ^ "Petition: leniency for Marine A". The Daily Telegraph. 11 November 2013. Archived from the original on 15 August 2014. Retrieved 26 November 2014.
  23. ^ "Commanding officer's letter defends Sergeant Alexander Blackman", from BBC News
  24. ^ Strachan, Graeme (11 September 2015). "Former Arbroath CO quits Royal Marines, accusing military chiefs of Alexander Blackman betrayal". The Courier. Retrieved 18 September 2015.
  25. ^ "Murder appeal ex-marine Alexander Blackman refused bail". BBC. 21 בדצמבר 2016. ארכיון ארכיון מהמקור מ-21 December 2016. בדיקה אחרונה ב-21 בדצמבר 2016. 
  26. ^ "אלאור אזריה הבריטי" שוחרר מהכלא, באתר ynet, 28 באפריל 2017