תקרת השכר של ה-NBA
תקרת השכר של ליגת ה-NBA היא מגבלה המוטלת על הקבוצות המשחקות בליגת ה-NBA הקובעת את סך המשכורות המקסימלי שכל אחת מקבוצות הליגה רשאית לשלם לסגל השחקנים שלה בכל שנה. תקרת השכר ב-NBA היא תקרה "רכה" הנתונה למערכת מורכבת של חוקים שבהתאם להם ניתן לחרוג ממנה, בכפוף לסנקציות המוטלות על הקבוצות החורגות (בניגוד למשל לליגת ה-NFL וליגת ה-NHL, שבהן נהוגה תקרה קשיחה אשר לא ניתן לחרוג ממנה כלל). הקנסות שקבוצה שחורגת מהתקרה משלמת (המתקראים "מס יוקרה" או "מס מותרות") מחולקים בין שאר קבוצות הליגה.[1]
על פי הסכם ה-CBA (Collective Bargianing Agreement – הסכם קיבוצי) שנחתם מדי כמה שנים בין ארגון שחקני ה-NBA לבין הנהלת הליגה, גובה התקרה מתעדכן משנה לשנה ומחושב על בסיס הכנסות הליגה בשנה שחלפה - ה-BRI (Basketball-Related Income), ההכנסות הקשורות לכדורסל. בהסכם שנחתם ב-2011 כדי לסיים את שביתת ה-NBA בעונת 2011/2012, עמד האחוז מה-BRI שעל פיו נקבעה התקרה על 51.7%. בדצמבר 2016 נחתם הסכם CBA חדש בין השחקנים לבין הליגה, שתוקפו ל-7 שנים עם אפשרות יציאה לשני הצדדים לאחר 6 שנים.[2] ההסכם כולל שינויים רבים מההסכם הקודם, כמו ביטול סעיף האמנסטי והגדלת כמות השחקנים בסגל של כל קבוצה מ-15 ל-17. שני החוזים החדשים יהיו חוזים "דו סטריים", כלומר - שחקנים תחת חוזים אלו ישחקו גם בליגת הפיתוח של ה-NBA גם בליגה עצמה במקביל. גובה התקרה יהיה כ-49-51% מה-BRI.[3]
בדומה לליגות אחרות המשתמשות בתקרת שכר, תקרת השכר של ה-NBA נועדה לשלוט בעלויות ולהבטיח שוויון כלכלי בין הקבוצות. כתוצאה מהסכם זכויות השידור המוגדל של הליגה, שנחתם ב-2014 ועלותו הכוללת הסתכמה ב-24 מיליארד דולרים, תקרת השכר גדלה גם היא באופן משמעותי. כך למשל, בעונת 2007/2008 עמדה תקרת השכר על סכום של 56.68 מיליון דולרים[4] ובעונת 2014/2015 על 63.07 מיליון (יחד עם התוספת שמאפשר מס היוקרה הגיעה ל-76.8 מיליון).[5] בעונת 2016/2017 היא עומדת על $94.14 מיליון דולרים (יחד עם התוספת שמאפשר מס היוקרה - 113.29 מיליון דולרים)[6] - כאמור, בגלל חוזי זכויות השידור החדשים המכניסים לליגה כסף רב.[7]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעונתה הראשונה של הליגה, עונת 1946/1947, נקבעה תקרת שכר המבוססת על הגבלה קבוצתית, ועמדה על סך של 55 אלפי דולרים לכל קבוצה - כאשר רוב שחקני הליגה מרוויחים שכר של בין 4,000 ל-5,000 דולר לעונה. ג'ו פולקס, כוכבה של פילדלפיה ווריורס (שגם היה מלך הסלים באותה העונה), היה אחד מהמשתכרים הגבוהים ביותר, כשמשכורתו עמדה על 8,000 דולר.
התקרה בוטלה לאחר עונת הבכורה, אך הוחזרה בעונת 1984/1985 והועמדה על סך של 3.6 מיליון דולר לכל קבוצה. מאז התקרה עלתה בהדרגה. בהסכם ה-CBA של 2005 נקבע שתקרת השכר תחושב על פי 57% מה-BRI. הסכם זה פג ב-2011, מה שהוביל לשביתת השחקנים השנייה בהיסטוריה של ה-NBA. בהסכם החדש, כאמור, נקבע הרף על 51.2% מה-BRI בעונה החולפת. לפי הסכם זה,[6] וגם לפי ההסכם שנחתם בדצמבר 2016, רצפת השכר הקבוצתית עמדה על 90% מתקרת השכר המקסימלית. לעומת זאת, אחוז ה-BRI שמחושב לטובת גובה התקרה השתנה ל-49-51% נטו.
עונה | גובה התקרה בדולרים | גובה התקרה בדולרים עכשוויים[8] |
---|---|---|
1984/1985 | 3,600,000 | 8,351,654 |
1985/1986 | 4,233,000 | 9,482,471 |
1986/1987 | 4,945,000 | 10,875,300 |
1987/1988 | 6,164,000 | 13,078,858 |
1988/1989 | 7,232,000 | 14,735,307 |
1989/1990 | 9,802,000 | 19,053,665 |
1990/1991 | 11,871,000 | 21,892,594 |
1991/1992 | 12,500,000 | 22,121,696 |
1992/1993 | 14,000,000 | 24,052,259 |
1993/1994 | 15,175,000 | 25,313,160 |
1994/1995 | 15,964,000 | 25,964,444 |
1995/1996 | 23,000,000 | 36,377,126 |
1996/1997 | 24,363,000 | 37,427,717 |
1997/1998 | 26,900,000 | 40,398,269 |
1998/1999 | 30,000,000 | 44,362,822 |
1999/2000 | 34,000,000 | 49,191,429 |
2000/2001 | 35,500,000 | 49,691,341 |
2001/2002 | 42,500,000 | 57,876,356 |
2002/2003 | 40,271,000 | 53,956,872 |
2003/2004 | 43,840,000 | 57,429,923 |
2004/2005 | 43,870,000 | 55,978,492 |
2005/2006 | 49,500,000 | 61,092,581 |
2006/2007 | 53,135,000 | 63,529,534 |
2007/2008 | 55,630,000 | 64,670,660 |
2008/2009 | 58,680,000 | 65,693,975 |
2009/2010 | 57,700,000 | 64,827,478 |
2010/2011 | 58,044,000 | 64,161,544 |
2011/2012 | 58,044,000 | 62,198,239 |
2012/2013 | 58,044,000 | 60,937,175 |
2013/2014 | 58,679,000 | 60,714,504 |
2014/2015 | 63,065,000 | 64,211,026 |
2015/2016 | 70,000,000 | 71,187,552 |
2016/2017 | 94,143,000 | |
2017/2018 | 99,093,000 |
תקרת שכר אישית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקרת השכר לשחקן בודד ב-NBA נקבעת על פי הוותק של השחקן בליגה ביחס לתקרת השכר הקבוצתית. חוזה בין שחקן לקבוצה המגיע לתקרת השכר האישית נקרא חוזה מקסימום. חוזים מסוג זה ניתנים בדרך כלל לשחקנים החשובים לקבוצתם ושתורמים לה רבות, ואף מזוהים עמה. חלק משחקנים אלו משמשים כפרנצ'ייז פליירס. המשכורת השנתית המקסימלית לשחקן ששיחק שש עונות או פחות בליגה היא 25% מתקרת השכר הקבוצתית (בעונת 2016/2017 - כ-23,535,750$), לשחקן ששיחק בין 7 ל-9 עונות בליגה - 30% מהתקרה (2016/2017 - כ-28,242,900$), ולשחקן ששיחק 10 עונות ומעלה בליגה - 35% מהתקרה (2016/2017 - כ-32,950,050$). אם שחקן מחדש את חוזהו, לקבוצה ישנה אפשרות להשתמש בחריגה שתתן לשחקן 105% מהשכר העונתי שקיבל בחוזהו הקודם, כדי שלקבוצה תהיה אפשרות טובה יותר להשאיר אותו, אפילו אם השכר החדש חורג מגבולות חוזה המקסימום.
חוק דריק רוז
[עריכת קוד מקור | עריכה]"חוק שחקן צעיר ייעודי" (אנגלית: Designated Player Rule) ניתן להחלה על שחקנים מבטיחים בשנותיהם הראשונות בליגה, וגרסה מסוימת שלו, הנקראת "חוק דריק רוז" (אנגלית: Derrick Rose Rule), נותנת בידי קבוצותיהם אפשרות אטרקטיבית להשאירם בקבוצה ובידי השחקנים אפשרות לרווח גדול יותר. על פי חוקי החוזים, לשחקנים בשנותיהם הראשונות בליגה ניתן להגיש חוזה שאורכו עד 4 שנים, הנקרא חוזה רוקי. חוק דריק רוז מאפשר לשני שחקנים מכל קבוצה שנמצאים תחת חוזה כזה לחתום על הארכת חוזה ל-5 שנים אחרי שחוזה הרוקי שלהם מסתיים (במקום ההגבלה הכללית ל-4 שנים בחוזה מהסקאלה הזו), שבו המשכורת יכולה להגיע ל-25% מתקרת השכר (על פי חוקי תקרת השכר האישית). בתנאים מסוימים שהשחקן צריך לעמוד בהם, המעידים על כך שהוא אכן יגיע לגדולות, השכר יכול להגיע ל-30% מהתקרה. אלו הם הקריטריונים לחוזה של 5/30% על פי הסכם ה-CBA מ-2011:
- בחירה כפולה למשחק האולסטאר.
- בחירה כפולה לאחת מחמישיות העונה.
- בחירה לתואר ה-MVP.
הקריטריונים העדכניים שנקבעו בהסכם ה-CBA של 2017 הם אלו:
- בחירה לאחת מחמישיות העונה בעונתו הרביעית של השחקן בליגה, או בעונתו השנייה והשלישית גם יחד.
- בחירה לתואר שחקן ההגנה של העונה בעונתו הרביעית של השחקן בליגה, או בעונתו השנייה והשלישית גם יחד.
- בחירה לתואר ה-MVP בכל עונה החל מעונתו השנייה והלאה.
במידה והשחקן לא עמד באף אחד מהקריטריונים, החוזה קטן בחזרה לממדיו הקבועים בחוק הראשוני - חוזה של 25% מתקרת השכר למשך 5 שנים (ולא 4, כאמור). החוק נקרא על שם דריק רוז, שבהיותו שחקן שיקגו בולס זכה בתואר ה-MVP של עונת 2011/2012, והיה השחקן הראשון שעליו הוחל החוק.
החוק, כאמור, יכול לחול על שני שחקנים בכל קבוצה, אך זאת רק השני הועבר בטרייד בעת שהיה חתום על חוזה ייעודי, והראשון האריך את חוזה הרוקי שלו לחוזה ייעודי באותה קבוצה, או ששניהם השתמשו בחוק באותה קבוצה דרך הארכת חוזה. לא ניתן לקיים שני חוזים כאלו אם שני השחקנים הועברו בטרייד.
אלו הם השחקנים שחתמו על חוזים תחת חוק דריק רוז:
שחקנים שעמדו בקריטריונים (חוזה 5/30%) |
שחקנים שלא עמדו בקריטריונים (חוזה 5/25%) |
---|---|
דריק רוז (עד 2017) | ראסל וסטברוק (עד 2017) |
בלייק גריפין (עד 2018) | ג'יימס הארדן (עד 2018) |
פול ג'ורג' (עד 2019) | ג'ון וול (עד 2019) |
קארל-אנתוני טאונס (עד 2024) | קיירי אירווינג (עד 2020) |
אנתוני דייוויס (עד 2021) | |
דמיאן לילארד (עד 2021) | |
ג'ואל אמביד (עד 2023) |
חוק קווין דוראנט
[עריכת קוד מקור | עריכה]חריגות מתקרת השכר
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמור, תקרת השכר של ה-NBA נחשבת לתקרה "רכה" - כלומר, ישנן דרכים לעקוף את המגבלות שהיא מציבה. בהסכם ה-CBA ישנו פירוט על מגוון האפשרויות והמקרים בהם קבוצות יכולות לחרוג מתקרת השכר. אלו הם יוצאי הדופן:
חריגה בינונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעם בשנה קבוצה יכולה להשתמש בחריגה בינונית (באנגלית: Mid-level exception, או בקיצור MLE), כדי להחתים שחקן על חוזה מוגבל. בעונת 2011/2012 חוזה תחת חריגה כזו בקבוצות שנמצאו רק 4 מיליון דולרים ומטה מעל התקרה יכול היה להגיע לסכום של מיליון דולרים לכל שנה, למשך ארבע שנים. קבוצות שנמצאו יותר מ-4 מיליון דולרים מעל התקרה יכלו להחתים שחקן על חוזה של 3 מיליונים לשלוש שנים. קבוצות שנמצאו מתחת לתקרת השכר שלהן יכלו להחתים שחקן על חוזה שלא נכלל בתקרה תחת החריגה הנ"ל, בסכום של 2.5 מיליון דולרים למשך שנתיים.
מאז עונה זו, סכום החוזה המקסימלי התקף לחריגה הבינונית עלה ב-3% בכל שנה. לפני הסכם ה-CBA של 2011 חריגה בינונית לא הייתה תקפה לקבוצות שנמצאו מתחת לתקרת השכר, והשכר המקסימלי הקבוע בה היה שווה לשכר הממוצע בליגה. בהסכם שנחתם בסוף 2016 נקבע שהסכום המקסימלי של חוזה תחת החריגה הבינונית יעמוד על 9 מיליון דולרים.[9]
חריגת שחקן בשנת ה"רוקי"
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצה יכולה להחתים שחקן בשנתו הראשונה בליגה (רוקי) שנבחר על ידיה בסיבוב הראשון של הדראפט, אפילו אם היא מעל תקרת השכר.
חוזה דו כיווני
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהתאם להסכם הקיבוצי שנחתם בין ארגון שחקני ה-NBA לליגה בדצמבר 2016, החל מעונת 2017/2018 כל קבוצה רשאית להחתים עד שני שחקנים נוספים, מעבר ל-15 הקבועים בסגל, ל"חוזה כפול" (Two-way contract). עד עונה זו, כל שחקני ליגת הפיתוח של ה-NBA היו חתומים ישירות מול ליגת הפיתוח, והם יכלו לעבור במהלך העונה לכל קבוצת NBA שהציעה להם חוזה סטנדרטי. החוזה הכפול מאפשר לקבוצות ה-NBA להחתים שני שחקנים שישחקו לסירוגין עבורן ועבור קבוצת הבת שלהן בליגת הפיתוח, מבלי להסתכן בכך ש"ייחטפו" על ידי קבוצת NBA אחרת. משכורתם של שחקנים אלה בליגת הפיתוח גבוהה מהשכר אשר יתר שחקני הליגה מרוויחים, ומשכורתם ב-NBA היא שכר המינימום של הליגה; המשכורת הכוללת שלהם נקבעת על פי יחס המשחקים בהם ישתתפו בשתי הליגות, והיא לא באה בחשבון בחישובי תקרת השכר של קבוצתם. שחקנים אלו לא רשאים להשתתף בפלייאוף ה-NBA.[10]
חריגת לארי בירד
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחת החריגות הידועות ביותר היא חריגת לארי בירד. שמה של חריגה זו נובע מהנסיבות שבהן היא אופשרה לראשונה - כשבירד סיים את חוזהו בבוסטון סלטיקס, הוא רצה להמשיך ולשחק בקבוצה. לשם כך נוצרה חריגה בתקרת השכר, המאפשרת לקבוצה, תחת תנאים מסוימים, להחתים שחקן חופשי ששיחק אצלה בעונה הקודמת מחדש, על חוזה שערכו יכול להגיע לחוזה מקסימום - אפילו אם זה עובר את תקרת השכר. שחקנים העונים לקריטריונים של חריגה זו נקראים "שחקנים חופשיים וטרנים מאושרים" או "שחקנים חופשיים בירדיים" (באנגלית: "Qualifying Veteran Free Agents" או "Bird Free Agents"). הקריטריונים לחריגה כזו הם שעל השחקן לשחק בקבוצה שמחתימה אותו מחדש לפחות שלוש שנים, מבלי להיות מנופה (Waiver) או להחליף קבוצה כשחקן חופשי. במידה ושחקן מועבר בטרייד, "זכויות החריגה" שלו עוברות איתו. הזכויות לחריגה זו לשחקנים שנופו מהקבוצה תחת סעיף האמנסטי היו נשמרות בקבוצתם החדשה - כלומר, תקופת שלוש השנים מתחילה מתחילת תקופתם בקבוצה שהפעילה עליהם את סעיף האמנסטי, שבוטל ב-2016. חוזים תחת החריגה הזו יכולים להגיע לאורך של חמש שנים.
חריגת בירד מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]חריגת לארי בירד יכולה להיות מופעלת גם במקרה של שחקנים עם ותק נמוך מ-3 שנים בקבוצה. אם שחקן נהיה שחקן חופשי כשעבר שנתיים בקבוצה תחת התנאים האמורים, הקבוצה יכולה להפעיל על חוזהו חריגה זו. תחת החריגה הנ"ל, קבוצה יכולה להחתים מחדש שחקן שלה שהפך לשחקן חופשי על חוזה עד הסכום הגדול מבין השניים: 175% משכרו בעונה הקודמת או משכורת ממוצעת של שחקן ליגה. שחקן יכול להטיל וטו על טרייד שיבטל את זכויות חריגת הבירד המוקדמת שלו. חוזים תחת החריגה הזו חייבים לארוך שנתיים עד ארבע שנים בלבד.
חריגת שכר מינימום
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצת NBA יכולה להחתים שחקן בשכר המינימום של הליגה, גם במצב שבו הקבוצה נמצאת מעל לתקרת השכר, לחוזה של עד שנתיים. במקרה של חוזה לשנתיים, שכר השחקן בשנה השנייה יותאם לפי שכר המינימום הנקבע של אותה שנה. בחוזה כזה לא יכול להיות סעיף של בונוס חתימה לשחקן. חריגה זו מאפשרת גם להחתים שחקנים בשכר מינימום דרך טרייד. אין הגבלה על מס' השחקנים שניתן להחתים או לצרף לקבוצה באמצעות חריגה זו, ולכן קבוצות שנמצאות מעל תקרת השכר אך חסרים להן שחקנים בסגל יכולות למלא את הסגלים שלהם בשחקני בעלי חוזה מינימום.
חריגת טרייד
[עריכת קוד מקור | עריכה]אם קבוצה מעבירה בטרייד קומבינציית טרייד עם סכום משכורות גבוהה יותר משל הקומבינציה שהיא קיבלה בתמורה, אזי תקבל הקבוצה אפשרות לחריגת טרייד. לקבוצות עם חריגת טרייד יש עד שנה למלא את תקרת השכר באמצעות טריידים נוספים, שבהם הפער נוטה לכיוון ההפוך - משמע, הקבוצה מקבלת קומבינציה בעלת סכום משכורת גבוהה יותר ממשכורתו של השחקן ששלחה - שימומשו כל עוד ההפרש הכספי בין המשכורות של הטריידים המאוחרים נמוך או שווה לפער של הטרייד הראשון. בכך הקבוצה יכולה לשמור על חריגות אחרות (אישיות או קבוצתיות) מתקרת השכר שקיבלה בעבר. חריגה זו שימושית ביותר במיוחד במקרים של טרייד בין זכויות בחירות דראפט לשחקן; מאחר שלבחירות בדראפט אין שום ערך כספי, על פי רוב הדרך היחידה למלא את תקרת השכר תהיה באמצעות השימוש בחריגת הטרייד, אשר מאפשרת לבצע חילופי שחקנים למרות שהמשכורות אינן מאוזנות. חריגה זו יכולה גם לפצות קבוצות שמאבדות שחקן חופשי, מאחר שהן יכולות להחתים אותו מחדש ולהעבירו בטרייד באמצעות החריגה, שאותה הקבוצה תוכל לנצל בשלב מאוחר יותר (כלומר, כדי לשחרר שחקן חופשי, תעדיף הקבוצה להצהיר עליו כטרייד, וכך ליצור מצב שהיא תוכל לנצל את הפער בשכר שעזיבתו יצרה לטובת טריידים עתידיים).
חריגת שחקן מנוטרל
[עריכת קוד מקור | עריכה]חריגה זו מאפשרת לקבוצה שנמצאת מעבר לתקרת השכר, לשכור מחליף עבור שחקן שנפצע ולא יוכל לשחק ביתר העונה הסדירה (במידה ונפצע באמצע העונה) או בעונה הקרובה (במידה ונפצע בפגרה). שכר המקסימום שנקבע למחליף יהיה או 50% מהשכר של השחקן הפצוע, או לפי סך חריגת הביניים עבור קבוצה שאינה משלמת מס חריגות, הנמוך מבין השניים ייבחר. חריגה זו מחייבת בדיקה של השחקן הפצוע בידי רופא ייעודי של ליגת ה-NBA שיוודא את רמת הפציעה. לפי חוזה ה-CBA הקודם של 2005, ניתן היה להחתים שחקן בחריגה זו לתקופה של עד 5 שנים. בחוזה החדש שנחתם ב-2011, הוגבלה התקופה לשנה אחת בלבד. למרות שמדי פעם קבוצות יכולות להיעזר בסעיף חריגה אחד כדי להחתים מספר שחקנים, ההפך אינו תקף (הקבוצות לא יכולות להחתים שחקן אחד בגין כמה סעיפי חריגות שונים).
חריגת העסקה מחודשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחקן שהושעה מפעילותו בליגה בשל עבירות הקשורות לסמים וחוזר לפעילות, יכול לחתום מחדש עם הקבוצה בה היה לפני ההשעיה בתנאים של החוזה הקודם שלו.
ניפוי (Waiver)
[עריכת קוד מקור | עריכה]למעט מקרים חריגים, חוזיהם של שחקני הליגה מובטחים כך שקבוצה המחתימה שחקן על חוזה למספר שנים מחויבת לשלם לו את הסכום שנקבע למשך כל שנות החוזה. קבוצה יכולה לנפות שחקן ממצבת השחקנים שלה, אך כאמור, היא תהיה מחויבת לשלם את חוזהו, שיישאר גם כנגד תקרת השכר שלה.
בעת ניפוי שחקן מהסגל, נרשם השחקן ברשימת המנופים (Waivers) של הליגה ל-48 שעות בטרם הוא הופך לשחקן חופשי. במהלך הזמן הזה, יכולה קבוצה אחרת לקבל עליה את החוזה שלו, ולהעבירו לשחק בשורותיה. אם לא נמצאה קבוצה שתקבל עליה את החוזה בפרק הזמן הזה - הופך השחקן להיות שחקן חופשי.
קבוצה יכולה לקבל על עצמה חוזה של שחקן מנופה אם היא עומדת באחד מהתנאים הבאים:
- לקבוצה יש מקום מתחת תקרת השכר שלה לקבלת החוזה של המנופה.
- לקבוצה יש חריגת שחקן מנוטרל (Disabled Player exception) בגובה שכרו של השחקן אותו היא מעוניינת להחתים, והמנופה נמצא בשנתו האחרונה בחוזה.
- לקבוצה יש חריגת העברות (trade exception) בגובה משכורתו של המנופה.
- השחקן המנופה חתום על חוזה מינימום.
אם לא נמצאה לשחקן מנופה קבוצה שתסכים לקבל על עצמה את חוזהו, תמשיך הקבוצה המנפה לשלם את החלק המובטח של החוזה עד תומו, אך יתפנה לה בסגל מקום להחתמת שחקן אחר על פניו. מתקרת השכר של הקבוצה יגרע החלק הבלתי-מובטח של החוזה עם שחרורו מהקבוצה, אולם החלק המובטח בחוזהו, אותו תמשיך הקבוצה לשלם לשחקן בפועל, יגרע מתקרת השכר רק לכשיהפוך לשחקן חופשי.
שחקן מנופה יכול לשמור על זכויות בירד מוקדמות אם נמצאה קבוצה שתקבל עליה את חוזהו, אך הוא ישמור על זכויות בירד מלאות, רק אם ינופה דרך סעיף האמנסטי.
אם קבוצה מעבירה שחקן בטרייד, והקבוצה הקולטת מנפה את השחקן שהועבר - לא תוכל הקבוצה שהעבירה את השחקן לקבל עליה את החוזה שלו במשך שנה מיום העברתו, או עד 1 ביולי שלאחר סיום החוזה - המוקדם מבניהם.
אמנסטי (פטור/חנינה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי ההסכם שנחתם בין הנהלת הליגה לשחקנים בשנת 2011, לכל קבוצה ישנה אפשרות חד-פעמית, תחת עמידה בתנאים מסוימים, לשחרר שחקן דרך תהליך הניפוי (ראו ניפוי (Waiver)), ולגרוע את משכורתו מחישוב סך המשכורות של הקבוצה ומס המותרות. סעיף זה בוטל ולא נכלל בהסכם ה-CBA הנוכחי שנחתם בדצמבר 2016.
תנאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]על מנת שקבוצה תוכל לשחרר שחקן תחת סעיף אמנסטי, על השחקן לעמוד בשני קריטריונים:
- השחקן נמצא בקבוצה מאז 1 ביולי בשנת הליגה הנוכחית ועד לתאריך שחרורו תחת הסעיף.
- השחקן לא חתם מאז 1 ביולי בשנת הליגה הנוכחית על חוזה חדש, הארכת חוזה, או דן עם הקבוצה בתנאיו של החוזה.
חרף התנאים, יכולה קבוצה שניפתה שחקן לפני ה-1 ביולי בשנת הליגה הנוכחית, ועדיין משלמת את הסכום המובטח שבחוזהו, להפעיל על חוזהו של שחקן זה את הסעיף.
מס מותרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעבר, קבוצות היו משלמות מס מותרות באופן ליניארי לכמות שבה עברו את הסכום המותר (שנקבע על פי 53.51% מה-BRI, פחות מספר משתנים, חלקי מספר הקבוצות) - דולר על כל דולר מעבר לתקרה. כיום המס מחושב באופן שונה לקבוצות שחוזרות על הפרה של תנאי השכר (ריפיטר, אנגלית: Repeater) - קבוצות שעברו את התקרה בשלוש מתוך ארבע השנים הקודמות, ולקבוצות שלא חוזרות על הפרה כזו (נון-ריפיטר, אנגלית: Non-repeater), באופן הבא[11]:
שכר קבוצתי כולל מעל תקרת השכר | מס לקבוצה שלא חוזרת על הפרות | מס לקבוצה שחוזרת על הפרות | |||
---|---|---|---|---|---|
סכום מינימלי[א] | סכום מקסימלי[א] | מס לכל דולר[א] | מס מקסימלי[א] | מס לכל דולר[א] | מס מקסימלי[א] |
0 | 4,999,999 | 1.50 | 7,500,000 | 2.50 | 12,500,000 |
5,000,000 | 9,999,999 | 1.75 | 8,750,000 | 2.75 | 13,750,000 |
10,000,000 | 14,999,999 | 2.50 | 12,500,000 | 3.50 | 17,500,000 |
15,000,000 | 19,999,999 | 3.25 | 16,250,000 | 4.25 | 21,250,000 |
20,000,000 | 3.75[ב] | 4.75[ב] |
להלן טבלה של תשלומי מס המותרות לפי קבוצה במשך 12 שנים, בין 2002/2003 לבין 2014/2015, במיליוני דולרים:
קבוצה | 2002/2003 | 2003/2004 | 2004/2005 | 2005/2006 | 2006/2007 | 2007/2008 | 2008/2009 | 2009/2010 | 2010/2011 | 2011/2012 | 2012/2013 | 2013/2014 | 2014/2015 | כמות מס כוללת לקבוצה |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
כמות מס כוללת לעונה | 52.88 | 54.56 | N/A | 61.7 | 65.42 | 67.86 | 71.15 | 69.92 | 70.31 | 70.31 | 70.31 | 71.75 | 76.83 | N/A |
ניקס | 24.37 | 39.87 | - | 37.25 | 45.14 | 19.72 | 23.74 | 5.20 | - | - | 9.96 | 36.35 | 6.95 | 248.54 |
מאבריקס | 19.5 | 25.03 | - | 17.33 | 7.20 | 19.61 | 23.61 | 17.58 | 18.92 | 2.74 | - | - | - | 150.53 |
נטס | 5.73 | 9.39 | - | - | - | - | - | - | - | - | 12.88 | 90.57 | 19.78 | 138.55 |
לייקרס | 9.75 | 6.44 | - | - | - | 5.13 | 7.19 | 21.43 | 19.92 | 12.56 | 29.26 | 8.96 | - | 122.64 |
טרייל בלייזרס | 51.97 | 28.85 | - | - | - | - | 5.899 | - | - | - | - | - | - | 89.05 |
היט | 5.18 | - | - | - | - | 8.32 | - | 3.04 | - | 6.13 | 13.35 | 14.43 | - | 50.44 |
קאבלירס | - | - | - | - | - | 14.01 | 13.71 | 15.41 | - | - | - | - | 6.96 | 50.09 |
סלטיקס | - | 1.60 | - | - | - | 8.22 | 8.29 | 14.93 | 5.69 | 7.37 | 1.18 | - | - | 47.28 |
מג'יק | - | - | - | 7.76 | - | - | - | 11.05 | 20.18 | - | - | - | - | 38.95 |
קינגס | 17.38 | 13.14 | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | 30.52 |
טימברוולבס | 6.03 | 17.63 | - | - | 1.00 | - | - | - | - | - | - | - | - | 24.66 |
נאגטס | - | - | - | - | 2.02 | 13.57 | - | 5.56 | - | - | - | - | - | 21.16 |
סיקסרס | 12.76 | 5.10 | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | 17.86 |
סאנס | 1.89 | - | - | - | - | 3.87 | 4.92 | 4.96 | - | - | - | - | - | 15.63 |
ספרס | 0.19 | - | - | 0.90 | 0.20 | - | - | 8.81 | - | 2.52 | - | - | - | 12.60 |
גריזליס | 7.55 | - | - | 3.74 | - | - | - | - | - | - | - | - | - | 11.30 |
פייסרס | 0.89 | 3.32 | - | 4.67 | - | - | - | - | - | - | - | - | - | 8.89 |
ג'אז | - | - | - | - | - | - | - | 3.11 | 5.00 | - | - | - | - | 8.10 |
ראפטורס | 2.68 | 4.09 | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | 6.77 |
קליפרס | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | 1.33 | 4.80 | 6.13 |
באקס | 4.73 | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | 4.73 |
הוקס | 3.72 | - | - | - | - | - | - | - | - | 0.67 | - | - | - | 4.38 |
בולס | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | 3.93 | - | - | 3.93 |
ת'אנדר | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | 2.79 | 2.79 |
רוקטס | - | - | - | - | - | - | - | - | 0.76 | - | - | - | - | 0.76 |
פיסטונס | - | 0.76 | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | 0.76 |
ווריורס | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | 0 |
הורנטס | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | 0 |
פליקנס | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | 0 |
ויזארדס | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | 0 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לארי קון, שאלות נפוצות על תקרת השכר, באתר cbafaq.com
- מערכת וואלה!, חוקי השכר - מדריך לעכבר המתחיל, באתר וואלה, 14 ביולי 2004
- מערכת ONE, המשבר הכלכלי הגיע ל-NBA: תקרת השכר צונחת, באתר ONE, 8 ביולי 2009
- ירון דרוקמן, כמה עולה ניצחון ב-NBA? תלוי למי, באתר ynet, 25 באפריל 2011
- עוזי דן, קופצים עד התקרה, וגבוה יותר, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2012
- בלומברג, NBA: תקרת השכר עלתה ל-58.7 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 10 ביולי 2013
- עוזי דן, דיני חוזים ב־NBA, באתר הארץ, 30 ביולי 2014
- עומר מזיג, קית בוגאנס כמשל – איך עוקפים את חוקי הCBA בליגה הטובה בעולם, באתר Hoops, 26 בספטמבר 2014
- שירות כלכליסט, NBA: תקרת השכר תעמוד על יותר מ-108 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 20 באפריל 2015
- בזמן ששאלת – חוקי השכר, באתר הכדור הכתום, 5 בספטמבר 2015
- רועי ויינברג, חם מהתנור: הסכם קיבוצי חדש בין ה-NBA ואיגוד השחקנים, באתר Hoops, 16 בדצמבר 2016
- בריאן וינדהורסט (20 בדצמבר 2016). "Answering your questions about the new collective bargaining agreement". ESPN.com.
{{cite web}}
: (עזרה)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מס היוקרה שתשלם קליבלנד על עונת האליפות: 54 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 4 ביולי 2016
- ^ הסכם קיבוצי חדש בין הנהלת ה-NBA והשחקנים, באתר ערוץ הספורט, 15 בדצמבר 2016
- ^ פרטי ההסכם החדש באתר ה-NBA
- ^ NBA Sets Salary Cap for 2007-08 Season באתר NBA.com
- ^ תקרת השכר בעונת 2013–14 עומדת על 58.679 מיליון דולרים, אתר האנגטיים NBA
- ^ 1 2 תקרת השכר לעונת 2016/17, האתר הרשמי של ליגת ה-NBA, 2 ביולי 2016
- ^ NBA TV Deal 2014: What The $24 Billion New Agreement Means For The League, באתר IBT, 10 ביוני 2014
- ^ נכון לנתוני יוני 2016.
- ^ רועי ויינברג, חם מהתנור: הסכם קיבוצי חדש בין ה-NBA ואיגוד השחקנים, באתר Hoops, 16 בדצמבר 2016
- ^ What is a Two-Way player, באתר cbafaq.com
- ^ שאלות נפוצות על תקרת השכר, באתר cbafaq.com
- ^ ShamSports | Complete History Of NBA Luxury Tax Payments, 2001-2015