תקשורת סלולרית בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מגדל המים מראשית ימי עפולה, העומד עדיין במרכז העיר, משמש כתורן אנטנות לרשת סלולרית

בישראל ישנן חמש חברות המפעילות מערכת תקשורת סלולרית מלאה: פלאפון, סלקום, פרטנר, הוט מובייל (לשעבר "מירס") וגולן טלקום. מספר חברות נוספות פועלות במודל של מפעיל וירטואלי חלקי או מלא: רמי לוי תקשורת, הום סלולר, YouPhone, סלקט תקשורת ו-019 מובייל - ולמספר חברות אחרות נתן משרד התקשורת רישיון דומה אך פעילותן טרם החלה[1]. בנוסף, קיימות חנויות עצמאיות לממכר טלפונים סלולריים ואביזרים נלווים. השירותים הסלולריים בישראל כוללים שיחות קוליות (פנים ארציות, בינ"ל, משיבון סלולרי ועוד), הודעות SMS ו-MMS, שיחות ווידאו, גלישה מהירה באינטרנט (ובעזרתם גם יישומים נוספים כגון ניווט GPS, טלוויזיה ומוזיקה בהתאמה אישית ועוד). משרד התקשורת מקיים תהליך להוזלת המחיר בתחום הסלולר על ידי הגברת התחרותיות והפחתת חסמי הכניסה: הכנסת ניידות מספרים, ניתוק הזיקה בין הטלפון הסלולרי למפעיל הסלולרי, הגדלת מספר המפעילים (הן המלאים והן הווירטואליים), והגמשת תנאי הרישוי בייבוא מכשירים סלולריים לישראל. מעריכים כי בשנת 2013 נמכרו בישראל כ-3 מיליון מכשירים סלולריים, מתוכם כ-2.4 מיליון מכשירים חכמים[2].

השם הרשמי על פי החוק במדינת ישראל לטלפון הסלולרי הוא רט"ן - רדיו טלפון נייד, אך כמעט ולא נעשה בו שימוש מחוץ לחקיקה ולרגולציה. בישראל נפוץ גם, באופן לא רשמי, השימוש בכינוי פלאפון כשם גנרי לכל מכשיר טלפון סלולרי. כינוי זה נוצר כתוצאה מהיטמעותו המוצלחת בציבור של המותג של חברת פלאפון תקשורת, שהייתה הראשונה ששווקה מכשיר סלולרי בישראל.

חברות סלולר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלאפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פלאפון תקשורת

התקשורת הסלולרית בישראל החלה עם הקמתה של חברת פלאפון בשנת 1986. החברה, שהייתה שותפות של חברת מוטורולה ישראל ותדיראן, קיבלה רישיון ראשון לאספקת שרותי טלפון סלולרי. לחברה הוקצתה הקידומת 050, ופוטנציאל המכירה שלה הוערך בכאלפי מכשירים בודדים בכל ישראל. הטכנולוגיה הייתה טכנולוגיה אנלוגית, אשר בהשוואה לטכנולוגיה הספרתית שהחליפה אותה, עשתה שימוש מאד לא יעיל בתדרים שהוקצו לה. מצד שני, כמות תחנות הבסיס שנדרשו על מנת לתמוך ברשת הייתה מועטה והשידור היה בהספקים גבוהים בהשוואה למקובל למשל ב-GSM. המכשירים הראשונים היו כבדים ומגושמים והתאימו להתקנה בכלי רכב בלבד. מאוחר יותר סופקו מזוודות תקשורת, שאפשרו להוציא את המכשירים מהרכב, אך אלה עדיין היו כבדות ומסורבלות.

תעריפי השיחה היו יקרים מאד. בתקופה זו, כאשר חיובי הטלפון היו לפי שיטת אזורי חיוג, נחשב אזור החיוג 050 לאזור בעל תעריף מקסימלי. מלבד זאת חויב בעל הטלפון בעלות נוספת בעבור כל שיחה יוצאת ונכנסת. המכשיר הסלולרי נחשב בתקופה זו לסמל סטטוס גבוה והמותג פלאפון הפך להיות שם גנרי למכשיר הסלולרי. חברת פלאפון קידמה את המותג על ידי שנתנה ללקוחותיה סטיקר להדביק על המכונית, עם שם המותג, על מנת להעלות את יוקרתו של בעל המכשיר.

באוקטובר 1994 נכנסה חברת בזק לשותפות עם מוטורולה בבעלות החברה. ב-2004 הפכה בזק לבעלת המניות היחידה של פלאפון.

וואלה! מובייל

ב-1 בדצמבר 2014 השיקה פלאפון באמצעות וואלה! תקשורת (חברה-בת של קבוצת בזק) מותג שירותי סלולר חדש בשם וואלה! מובייל. החברה פועלת במתכונת של מפעיל וירטואלי ומשתמשת ברשת פלאפון.

היי מובייל

ב-11 באפריל 2016 השיקה פלאפון בשיתוף עם חברת לונאמי (בבעלות יעקב קדמי) מותג שירותי סלולר חדש בשם היי מובייל. מותג זה פונה בעיקר לצעירים, חיילים וסטודנטים עם חבילות והצעות אטרקטיביות עבור קהל יעד זה.[3]

סלקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סלקום

בתחילת שנות ה-90, הוציא משרד התקשורת מכרז להקמת רשת סלולרית נוספת. בשנת 1994 הוקמה חברת סלקום אשר הציעה לראשונה חלופה לרשת פלאפון. סלקום מיצבה את עצמה כחברה זולה, אשר נותנת שרות להמונים ואכן עם פתיחת חנויותיה, צבאו המונים על הפתחים וחיכו שעות בתור על מנת לרכוש מכשיר. הטכנולוגיה שבה השתמשה סלקום הייתה טכנולוגיה דיגיטלית, דבר אשר אפשר לה שימוש יעיל יותר בתדרים שעמדו לרשותה. הטכנולוגיה שנבחרה הייתה TDMA.

בתחילת הדרך, סבלה רשת סלקום מאיכות נמוכה, תקשורת חד כיוונית, קולות מתכתיים ומבעיות אמינות. בחברת פלאפון החליטו בתקופה זו למצב את עצמם כשירות איכותי, המיועד לבעלי היכולת. בדיעבד מסתבר כי החלטה זו של פלאפון, ההבנה המאוחרת שיש לעבור לטכנולוגיה דיגיטלית והוויתור על ההמונים, גרם לחברה לאבד את הבכורה בשוק הסלולרי ועקבותיה ניכרים עד היום.

להתפשטות הטלפון הסלולרי בקרב הציבור, תרמה החלטה של משרד התקשורת, לבטל את החיוב על שיחות נכנסות ולאפשר חיוב של יוזם השיחה בזמן אוויר. עם תחילת הדרך, העיבה על סלקום פרשה של מכשירים תקולים, אך לאחר שבעיה זו נפתרה, המשיכה סלקום בצבירת מנויים ואף שיפרה את איכות השרות. במקביל, העלתה מחירים, עד כי מחיריה השתוו למחירי פלאפון.

פרטנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרטנר תקשורת

לקראת 1998, הגיעה יכולת הרשת האנלוגית של פלאפון לקצה היכולת והיא ביצעה מהלך של שדרוג לטכנולוגיה דיגיטלית. הטכנולוגיה שנבחרה הייתה CDMA. באותו הזמן כמות המנויים הכוללת של סלקום ופלאפון נמדדה במעל מיליון לקוחות ונראה היה כי השוק הסלולרי רווי. אף על פי כן, יצא משרד התקשורת במכרז למפעיל סלולרי שלישי. מסיבה זו, כמות הניגשים למכרז זה הייתה קטנה.

במכרז השלישי זכתה חברת פרטנר, אשר הקימה רשת חדשה בשם אורנג'. הטכנולוגיה שנבחרה הייתה GSM, שהפכה להיות הטכנולוגיה המובילה בעולם, בעיקר בגלל היכולת להפריד בין המכשיר לבין הקו, באמצעות כרטיסון SIM המכיל את הזהות של קו הטלפון ואשר נכנס לתוך המכשיר.

למרות נקודת הפתיחה המאוחרת שלה, הצליחה פרטנר להשיג כמות רבה של לקוחות והשוק הסלולרי, שנראה היה כי הגיע לרוויה, גילה כי יש בו פוטנציאל רב שלא מומש. להצלחתה של פרטנר תרמה שיטת תמחור על פי חבילות, שבאותה תקופה הייתה חידוש בשוק הסלולרי בישראל. מאותה תקופה חברת פלאפון איבדה את הבכורה והגיעה למקום השלישי מבחינת כמות המנויים[4].

012 מובייל

ביוני 2012 השיקה חברת פרטנר באמצעות 012 סמייל (חברה-בת של פרטנר) מותג שירותי סלולר חדש בשם 012 מובייל. החברה פועלת במתכונת של מפעיל וירטואלי ומשתמשת בתשתית רשת פרטנר.

HOT mobile[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – HOT mobile

חברת HOT mobile שנקראה בתחילה מירס היא חברה שהוקמה מחטיבת התקשורת של מוטורולה והמשיכה את שרות מכשירי הקשר ברשת רב תדר. רשת זו אפשרה תקשורת מסוג ווקי טוקי בין המנויים לבין עצמם. לקראת סוף שנות ה-90, ביצעו במירס חיבור עוקף לרשת הטלפוניה. הדבר בוצע על ידי מספרי גישה שונים ברשת הטלפוניה הרגילה והקשה של קוד מנוי מירס לאחר מכן. שיטת חיבור זו הייתה מסורבלת ולא נוחה. בשנת 2001, קיבלה מירס רישיון מפעיל סלולרי לכל דבר ובכך הפכה להיות הרשת הסלולרית הרביעית, הפועלת בטכנולוגיית ה-iDEN. עד שנת 2012 התמקדה מירס בארגונים גדולים בשוק המסחרי ובין השאר זכתה במכרזים של גופים כגון צה"ל. בשנת 2012 מיתגה החברה עצמה מחדש כ-Hot mobile, והתמקדה מאז גם בשוק הפרטי.

גולן טלקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גולן טלקום

גולן טלקום זכתה ביולי 2011 במכרז להפעיל רשת דור 3 בישראל החל משנת 2012 וקיבלה את הקידומת 058[5]. החברה הוקמה על ידי מיכאל גולן, איש עסקים שעלה לישראל מצרפת בשנת 2007, ושותפים לו איל התקשורת הצרפתי קסבייה ניאל ומשפחת פריינטה הצרפתית-יהודית. המודל העסקי שלה מבוסס על תמחור חודשי קבוע לצרכן, במקום על דקות שיחה. המודל פותח ויושם קודם לכן בתחום הטלפוניה הקוויים בחברה שהקים ניאל בצרפת, "Free", שהציעה "חבילת טריפל" (טלפון, אינטרנט וטלוויזיה) ללקוחות, תמורת 50 אחוז מהמחיר שהיה מקובל בשוק. החברה היא המפעילה החמישית שנכנסה לשוק התקשורת הסלולרית בישראל והיא מחזיקה בהסכם נדידה פנים ארצית עם סלקום והוט מובייל.

מפעילות וירטואליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעיל רשת סלולרית וירטואלית (MNVOׂ) קונה זמן אוויר ממפעיל סלולרי רגיל ומוכר אותו ללקוחותיו תחת המותג שלו. 11 חברות חברות בישראל קיבלו ממשרד התקשורת רישיון להפעלת רשת סלולרית וירטואלית, אך רק 5 מתוכן הפעילו אותו הלכה למעשה: רמי לוי תקשורת, הום סלולר, YouPhone, סלקט תקשורת ו-019 מובייל. חברות כגון 012 מובייל (פרטנר) ו-וואלה! מובייל (פלאפון, מקבוצת בזק) פועלות במתכונת דומה, אך אינן פועלות תחת רישיון של מפעיל רשת סלולרית וירטואלית (MVNOׂ), אלא על ידי רישיון של מפעיל רשת סלולרית (MNO), השייך לחברות האם שלהן.

רמי לוי תקשורת

החברה הראשונה להפעיל רשת סלולרית וירטואלית[6]. החלה להציע שירותי סלולר בדצמבר 2011, כשקידומות המספרים שהוקצו למנויים חדשים של הרשת הם 055-6.

פועלת על תשתית של פלאפון תקשורת.

סלקט תקשורת

החלה להציע שירותי סלולר בדצמבר 2014, כשקידומות המספרים שהוקצו למנויים חדשים של הרשת הם 055-70 ו-055-71. מתמקדת בשוק העסקי ומציעה חבילות תקשורת ייחודיות לעסקים קטנים ובינוניים[7].

פועלת על תשתית של פלאפון תקשורת.

019 מובייל (טלזר 019)

החלה להציע שירותי סלולר באוגוסט 2015, כשקידומות המספרים שהוקצו למנויים חדשים של הרשת הם 055-9. מתמקדת בעיקר במגזר העובדים הזרים[8][9], וכן במגזר החרדי בשל שיתוף פעולה עם נטפרי.

פועלת על התשתיות של פלאפון תקשורת.

הום סלולר

החברה הוקמה על ידי קבוצת פישמן והחלה את פעילותה באפריל 2012, כשקידומות המספרים שהוקצו למנויים חדשים של הרשת הם 055-22. פעילות המכירות שלה מתבססת על פנייה ללקוחות רשת "הום סנטר". ביולי 2015 נמכרה לחברת סלקום[10].

YouPhone

הוקמה כחברה בת של אלון רבוע כחול ישראל והחלה את פעילותה במאי 2012, כשקידומות המספרים שהוקצו למנויים חדשים של הרשת הם 055-88. פעילות החברה מתבססת על רשתות המרכולים מגה ו-AM:PM וכן על רשת תחנות הדלק דור אלון. ביולי 2015 נמכרה לחברת פלאפון, כאשר באוקטובר אותה שנה העסקה אושרה באופן סופי והושלמה[11].

תדרי הסלולר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכות הסלולר בישראל מופעלות על ידי החברות השונות, בתחומי תדר שונים[12], כמתואר בטבלה הבאה:

סוג דור 2 - (GSM) דור 3 - (UMTS/WCDMA/HSPA/HSDPA) דור 4 - [(LTE (FDD-LTE] דור 4+ - [LTE Advanced]
שם החברה 900MHz 1800MHz 850MHz - Band 5 900MHz - Band 8 2100MHz - Band 1 850MHz - Band 5 1800MHz - Band 3 2100MHz - Band 1 850MHz - Band 5 1800MHz - Band 3 2100MHz - Band 1
סלקום (הום סלולר[13]) לא קיים רשת עצמאית רשת עצמאית[14][15] לא קיים רשת עצמאית לא קיים רשת עצמאית לא קיים לא קיים לא קיים לא קיים
פרטנר (012 מובייל) רשת עצמאית רשת עצמאית לא קיים רשת עצמאית רשת עצמאית לא קיים רשת משותפת עם הוט מובייל רשת משותפת עם הוט מובייל לא קיים רשת משותפת עם הוט מובייל רשת משותפת עם הוט מובייל
פלאפון (וואלה! מובייל, היי מובייל, PMobile ו- יופון[16]) לא קיים לא קיים רשת עצמאית לא קיים רשת עצמאית רשת עצמאית רשת עצמאית לא קיים רשת עצמאית רשת עצמאית לא קיים
גולן טלקום לא קיים נדידה לסלקום נדידה לסלקום לא קיים נדידה לסלקום לא קיים נדידה לסלקום לא קיים לא קיים לא קיים לא קיים
הוט מובייל נדידה לפרטנר נדידה לפרטנר לא קיים נדידה לפרטנר רשת עצמאית + נדידה לפרטנר לא קיים רשת משותפת עם פרטנר רשת משותפת עם פרטנר לא קיים רשת משותפת עם פרטנר רשת משותפת עם פרטנר
רמי לוי לא קיים לא קיים נדידה לפלאפון לא קיים נדידה לפלאפון נדידה לפלאפון נדידה לפלאפון לא קיים לא קיים לא קיים לא קיים
019 טלזר[17] נדידה לפרטנר נדידה לפרטנר נדידה לפלאפון* נדידה לפרטנר נדידה לפרטנר/ פלאפון* נדידה לפלאפון* נדידה לפרטנר נדידה לפרטנר לא קיים לא קיים לא קיים

לתחום התדרים שבשימוש החברות השונות, חשיבות רבה בהתאמת המכשיר הסלולרי לרשת. מכשיר שאינו תומך בכל התדרים של חברת הסלולר של המנוי יסבול מבעיות קליטה וכיסוי חלקי במקרה הטוב, ומחוסר יכולת להשתמש במכשיר כלל במקרה הרע. אמנם ניתן לראות כי כל החברות בישראל תומכות בתדר 2100, אך הסתמכות על תמיכה בתדר זה בלבד בעייתית, שכן לא מובטח כיסוי מלא בתדר 2100, וכמו כן לתדר זה יש עבירות מוגבלת בתוך בניינים ומקומות סגורים.

מכשירים סלולריים מסוגים שונים תומכים בשיטות שידור שונות ובתחומי תדר שונים[18]:

  • מכשירי דור 2 - ברשתות סלקום, פרטנר, והמפעילים הווירטואליים המשתמשים בתשתיות שלהן. לא ניתן להשתמש במכשירים אלו ברשתות האחרות.
  • מכשירי דור 3 (הפועלים בתדר 850MHz ו-2100MHz) - ברשתות סלקום, פלאפון וגולן טלקום. מכשירים אלו תואמים גם לרשת פרטנר ללא תדר 900MHz ברשת ה-3G (דור 3).
  • מכשירי דור 3 (הפועלים בתדרים 900MHz ו-2100MHz) - ברשת פרטנר והוט מובייל (במסגרת נדידה לפרטנר). המכשירים תואמים לרשתות סלקום וגולן טלקום (במסגרת נדידה לסלקום) ו-012 מובייל (במסגרת נדידה לפרטנר), תוך הסתמכות על רשת ה-2G שלהם בתור גיבוי. ברשת פלאפון יש הסתמכות על תדר 2100MHz בלבד, ולכן התאמתם באזורים שונים עלולה להיות חלקית.
  • מכשירי דור 3 הפועלים בכל התדרים אשר יתאימו לכל הרשתות הם לדוגמה iPhone 4 ומעלה, וכמו כן-Samsung Galaxy S II ומעלה.
  • מכשירי דור 4 LTE - תדר 850MHz (רצועה 5). עושות בו שימוש רשתות פלאפון, וואלה מובייל, היי מובייל, יופון, ורמי לוי. תדר 1,800MHz (רצועה 3). עושות בו שימוש רשתות פרטנר, 012 מובייל, סלקום, גולן טלקום, פלאפון, וואלה מובייל, היי מובייל, יופון, הוט מובייל ורמי לוי. תדר 2,100MHz (רצועה 1). עושות בו שימוש רשתות פרטנר, 012 מובייל והוט מובייל. בעתיד יאושר תדר 2,600MHz (רצועה 7). בעתיד יאושר שימוש בתדר 900MHz (רצועה 8).
  • מכשירי דור 4 LTE - הפועלים בכל התדרים אשר יתאימו לכל הרשתות הם לדוגמה (A1457, A1530) iPhone 5s ומעלה, וכמו כן- (G900F, G900I) Samsung Galaxy S5 ומעלה.
  • מכשירי דור 4+ LTE Advanced - נדרשת תמיכה ב LTE Cat6 ומעלה, המאפשר שימוש ב 40MHz לשימוש בשתי רצועות תדרים לדוגמה iPhone 6S ומעלה, וכמו כן- Samsung Galaxy S7 ומעלה.

אולם, ישנם מכשירים המיועדים למדינות או חברות מסוימות, שחסר בהם התדר 1800MHz, שעליו פועל הדור הרביעי בישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – מכשיר קשר, זימונית

כבר בשנת 1968 בוצע בישראל ניסוי קצר מועד להפעלת טלפונים ניידים ברכבים של הדואר במערכת שנקראה "מערכת טלפון ניידת ומשוכללת"[19]. עד שנות ה-80 של המאה ה-20, התקשורת הניידת היחידה שהייתה זמינה, הייתה באמצעות מכשירי קשר, אשר נתמכו ברשת רב תדר, שהופעלה על ידי מוטורולה. רשת זו, אשר לימים הפכה להיות רשת מירס, הייתה מנותקת לחלוטין מרשת הטלפונים הקווית ושימשה בעיקר גופים בתחומי התחבורה (מוניות, כלי טיס ושיט), גופי ביטחון שונים וארגונים עם צוותי שטח.

מלבד זאת הוקמה רשת חד כיוונית של מכשירי זימונית שונים, שאפשרו לקבל הודעות קוליות או כתובות, אך לא להגיב עליהן.

שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשור הראשון של המאה ה-21, המשיכו חברות הסלולר להשקיע בשיפורים טכנולוגיים ובמקביל במציאת שווקים חדשים, כגון בני נוער. המודעות ההולכת וגדלה להשפעות בריאותיות של קרינת טלפון סלולרי הביאה את החברות לייסד במשותף את פורום החברות הסלולריות, גוף שמטרתו "להציג בפני הציבור את העובדות בנוגע לבטיחותה של הרשת"[20].

באמצע העשור החלו החברות להקים רשתות דור 3, אשר חייבו הוספת תחנות בסיס רבות, דבר שהביא את קונפליקט הקרינה והבריאות לממדים חדשים. במקומות מסוימים אף הוצתו אנטנות, אך הצורך ההולך וגדל של הציבור בתקשורת הסלולרית, גרם לירידה בהתנגדות ולהשלמת הציבור עם התחנות. לנושא זה תרמה מדיניות שקופה יותר של משרד התקשורת והחברות השונות, בנושא מיקומי האנטנות[דרוש מקור].

עשור זה התאפיין גם בעליית השימוש ב-SMS. השימוש הלך ונפוץ ככל שהתווספו מכשירים אשר תומכים בקלות בתכונה זו. SMS הפך להיות כלי תקשורת לכל דבר ואף הפך להיות כלי מוביל בקשר בין הטלוויזיה המסחרית לבין קהל הצופים. טכנולוגיות אחרות, כגון שיחות וידאו, או הודעות MMS לא הצליחו להתחבב על הציבור וזאת למרות ההשקעה הגדולה של החברות בדור השלישי.

עם כניסת אורנג' לשוק הסלולרי ב-1999 לראשונה בישראל הוקמה רשת GSM שאפשרה הבאת מכשירים ניידים מחו"ל. לאחר כמה שנים גם סלקום הקימה רשת בטכנולוגיית GSM. חברת פלאפון היחידה שדילגה על המהלך ועברה ישירות לרשת דור שלישי ב-2006 באיחור משמעותי ביחס למתחרותיה.

נכון ל-2006, ל-87% ממשקי הבית היה לפחות מכשיר סלולרי אחד ול-62% ממשקי הבית היה יותר ממכשיר אחד[21].

בסוף שנת 2008 החלו החברות הסלולריות הגדולות, להציע שירותי אינטרנט מהיר על גבי התשתית הסלולרית ובמחירים נמוכים מבעבר. הדבר פתח אפשרויות תקשורת חדשות, המתבססות על היכולת האינטרנטית של המכשירים המודרניים. כך למשל, ניתן לבצע שיחות סקייפ על גבי אינטרנט סלולרי ואף קיומם של מפעילי סלולר וירטואליים[22].

2010 - רגולציה ורפורמה בתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2010 אישרה הכנסת את חוק ההסדרים במסגרתו אושרו סעיפים שמטרתם להביא להגברת התחרות ולביטול חסמי מעבר. אלה התווספו לשורת החלטות של משרד התקשורת שנועדו לקדם את התחרות בשוק התקשורת בישראל, ובכללן פרסום מכרז לשני מפעילים נוספים ומתן רישיון לשש חברות לשמש כמפעילים סלולריים וירטואליים[1]. התקנות החדשות שנקבעו:

ניידות מספרים וקנסות יציאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ניידות מספרים

חברות הסלולר קיבלו בישראל קידומת לכל חברה. לקוח אשר ביקש לעבור מחברה לחברה היה צריך לעבור מחסום של שינוי מספר הטלפון שלו, דבר שהיווה תמריץ שלילי ודיכוי התחרות. בשנת 2005 הוציא משרד התקשורת הוראות, אשר חייבו את החברות להיערך לאפשרות לנייד מספרי טלפון בין החברות. יוזמה זו נתקלה בהתנגדויות רבות, אך בסופו של דבר, בדצמבר 2007, יצאה הניידות לדרך ואפשרה למנוי לעבור חברה מבלי לוותר על המספר.

מחסום נוסף שהקשה על תחרות בתחום הסלולר, היא שיטת התמחור. על מנת לשמור על הלקוחות, יצרו חברות הסלולר השונות חבילות מורכבות, הכוללות תנאים והנחות שונים ומשונים, כאשר הבסיס המשותף לרוב החבילות הללו, הוא התחייבות הלקוח ל-36 חודשים. "שבירת" התוכנית לפני תום 36 החודשים, גררה קנסות ותשלומים שונים. משרד התקשורת נלחם אף בשיטה זו, בהעמידו את זמן ההתחייבות המקסימלי לכ-18 חודשים.

לפי חוק ההסדרים, על חברות הסלולר נאסר להכניס מרכיב של קנסות יציאה בהסכמים שלהן עם מנויים. החברות תוכלנה לגבות אך ורק תשלום סמלי עבור הפסקת ההתקשרות - %8 כפול מספר החודשים שנותרו למנוי בתקופת ההתחייבות עם בעל הרישיון שלו. בנוסף, נאסר על החברות לפרוע באופן מיידי את התשלומים שנותרו למנוי עבור המכשיר. בכך, חויבו החברות לאפשר למנוי שביקש לעזוב את החברה לפרוע את התשלומים שנותרו לו באמצעות עסקת אשראי בתשלומים, ולא בדרך של פירעון מיידי[1].

חסימת כרטיסי SIM ונדידה פנים ארצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חל איסור על החברות הסלולריות למכור מכשירי סלולר נעולים המיועדים לשימוש רק בכרטיסי ה-SIM של החברה עצמה[1]. בנוסף החברות הסלולריות מחויבות לפתוח ללא תשלום כל מכשיר סלולר שנמכר על ידן בעבר כשהוא נעול לשימוש מפעיל אחר. משמעות ההחלטה היא כי לקוח היה יכול לקחת מכשיר שהוא רכש ברשת אחת ולעבור איתו לחברה אחרת, מבלי שייאלץ להיות תלוי בחברה אותה הוא מבקש לעזוב, בצורך לפרוץ תמורת תשלום את אפיון הנעילה של המכשיר.

החברות הסלולריות שפעלו עם כניסת החוק (פלאפון תקשורת, סלקום, פרטנר תקשורת ומירס) חויבו באירוח חברות סלולריות חדשות על הרשת שלהן (שירותי נדידה פנים ארצית) וזאת עד שאלו ישלימו את פריסת הרשת שלהן[1].

חובת הנייטרליות ברשת הסלולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נייטרליות הרשת

החוק קובע חובת נייטרליות ברשת האינטרנט הסלולרית - לרבות נייטרליות תמחירית ונייטרליות טכנולוגית (במכשירי הסלולר). החברות מחויבות שלא להפלות אספקת שירותים הניתנים על גבי רשת האינטרנט בדיוק כמו ברשתות הנייחות. המשמעות היא איסור על חברות הסלולר להטיל מגבלות על שימוש באפליקציות מסוימות או בפרוטוקולים מסוימים ברשת האינטרנט.

2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגברת התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2011 החלה ירידת מחירים עם תחילת פעילותה של רמי לוי תקשורת, החברה הראשונה שהפעילה רשת סלולרית וירטואלית. במאי 2012 חלה בשוק הסלולרי בישראל ירידת מחירים חדשה וחדה, בעקבות כניסתן של שתי מפעילות חדשות, גולן טלקום והוט מובייל (לשעבר מירס). באמצע מאי הודיעו גולן טלקום ואחריו הוט מובייל שהן מתחילות להעניק שירות, והציעו חבילות של דיבור, SMS וגלישה ללא הגבלה ב-89 עד 99 ש"ח. מחירים אלו היו בערך שליש מהמחיר שנדרש כדי לקבל עד אז חבילה דומה בחברות הוותיקות. בנוסף, עבור לקוחות שלא היו מעוניינים בחבילה, הציעו החברות החדשות מחירי דקת שיחה שנעו סביב 10 אגורות לדקה, פחות משליש מהמחיר שהיה מקובל קודם לכן. אלמנט נוסף של הוזלה נגע לתקשורת לחו"ל ובחו"ל. החבילות של החברות החדשות כללו שיחות חינם ליעדים רבים בחו"ל, וכן הוזלה במחירי השימוש בטלפון הסלולרי בעת נדידה בחו"ל.

החודש הראשון לפעילותן של החברות החדשות אופיין בתלונות רבות של לקוחות על קשיים בניוד מספרים ועל קושי להשיג נציגי שירות, הן בחברות החדשות והן בחברות הישנות. אף על פי כן, ההתלהבות מהתנאים החדשים בשוק עלתה על כל הציפיות, ובתוך שלושה שבועות עברו מאה אלף מנויים להשתמש בשירותי החברות החדשות[23].

בנוסף, באותה תקופה החלו פעילותם מפעילים וירטואליים: YouPhone של רשת הריבוע הכחול, והום סלולר של הום סנטר. כמו כן אורנג' פתחה מותג מוזל תחת השם של חברת הבת 012. הם הצטרפו לרמי לוי שהקים מפעיל וירטואלי עוד קודם לכן תחת חברת הבת רמי לוי תקשורת.

עם תחילת פעילותן של המפעילות הווירטואליות והמפעילות המלאות הרביעית והחמישית, נוסף על ירידת המחירים והתגברות התחרות בין החברות השונות[24], חל גם שינוי בהתפלגות המנויים בין החברות השונות. על פי נתונים ממאי 2012[25]:

  • סלקום עם 3.36 מיליון מנויים, ונטישה של 6.3%
  • פרטנר עם 3.15 מיליון מנויים, ונטישה של 8%
  • פלאפון עם 2.88 מיליון מנויים, ונטישה של 3.9%
  • הוט מובייל עם 400 אלף מנויים (כולל מנויי מירס)[26]
  • רמי לוי תקשורת עם 62 אלף מנויים, ונטישה של 3%
  • גולן טלקום עם 738 אלף מנויים[27]
  • הום סלולר עם 11 אלף מנויים

לצד התועלת לצרכן, לשינויים אלו היו השלכות שליליות על העובדים בחברות התקשורת והמשקיעים בהן הן ישירות והן דרך פירמידת שליטה. מניות התקשורת נפלו ב-48% במחצית הראשונה של 2012, משום שהתחרות בענף גבתה מחברות התקשורת מחיר שהיה מעבר למצופה. הירידה ברווחיות גרמה לכך כי החברות הסלולריות לא יכלו להעביר דיבידנדים לבעלי השליטה בהן, דבר שערער את מצב חברות החזקה אלה, כדוגמת איי די בי חברה לאחזקות שפרסמה הערת עסק חי. כדי להתייעל ולהתאים את עצמן לתנאי השוק המשתנים הודיעו החברות הוותיקות על קיצוצים בכוח אדם. הן הנמיכו משמעותית את מחיריהן, והציעו חבילות בלי הגבלה במחירים שנעו בין 119 ל-159 ש"ח (הבדלי המחיר היו תלויים בעיקר בתנאי הגלישה) אך אלו עדיין היו יקרות מהמחירים שהציעו החברות החדשות.

הרפורמה ביבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 ביולי 2012 נכנס לתוקף צו שיזם שר התקשורת משה כחלון[דרוש מקור] ואושר על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת, שמעניק פטור ליבואנים מקבלת רישיון סחר ואישור סוג, עבור יבוא וסחר בסמארטפונים ומכשירים סלולריים. הצו מקל על היבוא ומאפשר לייבא כל מכשיר מקורי וחדש, שקיבל אישור תקינה של הדירקטיבה האירופית Directive1999/5/EC או אישור של הנציבות הפדרלית לתקשורת בארצות הברית, והוא נושא סימון המעיד על העמידה בדרישות. הרציונל מאחורי הרפורמה הוא הסרת חסמי כניסה לשוק הפוגעים בתחרות החופשית ובצרכנים[28].

2014 - LTE[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2014 חברות הסלולר החלו בפעילויות הקמה והשקה של רשתות LTE[29][30]. לחברת סלקום הוקצה תחום תדר[31] והיא חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם פלאפון וגולן טלקום להקים במשותף את התשתית האלחוטית של רשת הדור הרביעי[32][33]. לפרטנר יש תחום תדר ונפרסה תשתית ראשונית בעיר הרצליה, עם הצהרה לסיים ב-2014 את הפריסה של פרטנר ברחבי ישראל[34].

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולן טלקום פירקה בשנת 2015 את האנטנות שהתקינה והחלה לפעול כמפעילה וירטואלית העושה שימוש בתשתיות של חברת סלקום. צעד זה והעובדה שלא אושר הסכם איחוד רשתות עם סלקום מול משרד התקשורת, העמידו בסימן שאלה את המשך פעילותה של החברה, ובאוגוסט 2015 הודיעה החברה שהיא עומדת למכירה. בנובמבר 2015 הודיעה סלקום שהיא רוכשת את החברה[35] תמורת 1.17 מיליארד שקלים חדשים, ותישא בכל חובותיה כלפי הלקוחות ומשרד התקשורת.

2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2017 הודיעה גולן טלקום כי היא תירכש על ידי "אלקטרה צריכה"[36].

סלולרי כשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חותמת ועדת הרבנים מופיעה בהפעלת המכשיר הכשר
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סלולרי כשר

רבנים ומחנכים בציבור החרדי הבחינו שהטלפונים הסלולריים המתקדמים נרכשים על ידי בני נוער חרדיים ואלו משתמשים בשירותי התוכן ללא כל בקרה. כתוצאה מכך, נחשפו צעירים אלה לתכנים אינטרנטיים מגוונים, שחלקם נחשב בציבור החרדי כתועבה. הרבנים, שחששו לגורלם הרוחני של בני הנוער, הקימו ועדת רבנים מיוחדת - "ועדת הרבנים לענייני תקשורת", שבחנה דרכים לפתרון הבעיה. הפתרון הראשון היה יצירת אפשרות של חסימת מספרים מסוימים ומניעת חיבור לאינטרנט סלולרי. הפעלת חסימה כזו הייתה על פי בקשה ממוקד השירות של החברה סלולרית. את רשימת מספרי הטלפון החסומים העבירה ועדת הרבנים לחברות הסלולר ואף עדכנו אותה לפי הצורך.

לקראת סוף 2004 החליטה ועדת הרבנים לפנות בשנית לחברות הסלולריות הפועלות בישראל ולתבוע מהן לשווק טלפון סלולרי "כשר", שמלבד האפשרות לשוחח בו, הוא נטול כל תכונה נוספת. לאחר שחברות הסלולר הוותיקות התנגדו, מחשש שיפגעו הכנסותיהן, נענתה מירס, אשר לא היו לה לקוחות בשוק החרדי, לפנייה והייתה הראשונה לספק את המכשיר הסלולרי הכשר הראשון בישראל. ההצלחה הייתה רבה ואלפי מנויים הצטרפו לפתרון המכשיר הכשר, כהמלצת ועדת הרבנים. לאחר שראו כי מאבדים נתח שוק במגזר, יישרו קו שאר החברות והחלו משווקות מסלולי מנויים, המיועדים לציבור החרדי המשתמש בסלולרי כשר. כיוון שהשירותים הנוספים מהווים מקור הכנסה לא מבוטל לחברות הסלולר ועל-מנת למנוע מהציבור החילוני להשתמש בטלפון כשר, קבעו החברות כי בשבתות התעריף לשיחה יוצאת הוא כעשרה שקלים לדקה. באופן זה, נמנע הצרכן שאינו שומר שבת לרכוש מכשיר כשר, שמא ידבר בו בשבת ויחויב במחיר מופקע זה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 משרד התקשורת, לשכת הדובר, הודעה לתקשורת - הרפורמה בענף התקשורת יוצאת לדרך, 29 בדצמבר 2010
  2. ^ צחי הופמן, ‏שוק הסלולר ב-2013: הנתח של סמסונג צנח ב-22%, באתר גלובס, 20 במרץ 2014
  3. ^ תגידו היי: פלאפון משיקה מותג סלולר מוזל לצעירים – hii mobile | pocket פוקט, pocket.co.il
  4. ^ על פי נתוני החברות בערכים אודותיהן
  5. ^ אסף גלעד, גולן טלקום זכתה במכרז מפעיל הסלולר החמישי, באתר כלכליסט, 18 ביולי 2011
  6. ^ מהפכת הסלולר - רמי לוי משיק את חברת הסלולר החדשה שלו, mako
  7. ^ אבי וייס, המפעילה הווירטואלית סלקט תקשורת משיקה חבילת תקשורת לעסקים, Telecom News, ‏17 בדצמבר 2014
  8. ^ זיו, אמיתי (14 ביולי 2013). "מפעילה סלולרית חדשה בישראל: טלזר; תפנה למגזר העובדים הזרים". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2016. 
  9. ^ טלזר-019 מתחילה להפעיל את "הרישיון האחוד" שלה ומציעה מסלולי סלולר, Telecom News, ‏29 באוגוסט 2015
  10. ^ שוק הסלולר ממשיך להתכווץ: סלקום רוכשת את הום סלולר, כלכליסט - www.calcalist.co.il
  11. ^ זיו, אמיתי (29 באוקטובר 2015). "מיזוג ראשון בתחום הסלולר: פלאפון השלימה רכישת יופון". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2016. 
  12. ^ תחומי התדרים והטכנולוגיות בהם פועלות החברות הסלולריות, באתר משרד התקשורת
  13. ^ שוק הסלולר ממשיך להתכווץ: סלקום רוכשת את הום סלולר, כלכליסט - www.calcalist.co.il
  14. ^ ב-2011 סלקום הקצתה את תדר ה-Mhz 850 ששימש את רשת ה-TDMA שלה לשיפור משמעותי של טווח הקליטה ברשת ה-UMTS
  15. ^ גד פרץ, ‏הרשת הישנה של סלקום מתרוקנת: החברה תשתמש בתדרים לדור השלישי, באתר גלובס, 3 באוגוסט 2008
  16. ^ אמיתי זיו, YouPhone עוברת דירה: נוטשת את פרטנר ותתארח על רשת פלאפון, באתר TheMarker‏, 1 בינואר 2014
  17. ^ https://019mobile.co.il/mobile/
  18. ^ כיצד אדע שמכשיר הסלולר שברשותי תואם את רשת החברה אליה ברצוני להצטרף?, באתר משרד התקשורת
  19. ^ מודעה ותמונה בנושא, דבר, 4 בפברואר 1968
  20. ^ על פי דף "אודותינו" שבאתר הפורום.
  21. ^ דו"ח ועדת גרונאו, ע"מ 43
  22. ^ עומרי לוי, מהם מפעילים סלולריים וירטואליים?, באתר ynet, 29 באפריל 2008
  23. ^ רותי לוי, אמיר טייג, חגיגת הסלולר: כ-100 אלף מצטרפים לחברות החדשות ב-3 שבועות, באתר TheMarker‏, ‏5 ביוני 2012
  24. ^ מירב קריסטל, אביב סלולרי: כל ההצעות של החברות החדשות, באתר ynet, 15 במאי 2012
  25. ^ גיל קליאן, "יהיה לנו קשה לשמור על מחירים כאלה", באתר כלכליסט, 24 במאי 2012
  26. ^ גד פרץ, ‏גולן טלקום מפחיתה את מחיר החבילה "ללא הגבלה" ל-49 שקל בחודש, באתר גלובס, 25 בנובמבר 2012
  27. ^ https://www.golantelecom.co.il/web/
  28. ^ אילן גטניו, מהפכת הסלולר: אושרה רפורמת הסמארטפונים, ישראל היום, 30 ביולי 2012
  29. ^ יאיר מור, ‏הטכנולוגיה הכי חשובה לסמארטפון שלכם כבר פה, באתר ‏mako‏‏, ‏16 בינואר 2014‏
  30. ^ גד פרץ, ‏הקרב הבא בסלולר: התנגדות לשחקנים נוספים, באתר גלובס, 5 ביוני 2014
  31. ^ אמיתי זיו, מנכ"ל סלקום מבטיח: "תהיה לנו רשת ה-LTE הטובה ביותר", באתר TheMarker‏, 2 באפריל 2014
  32. ^ גד פרץ, ‏הסכם שת"פ לרשת דור 4 בין סלקום, פלאפון וגולן טלקום, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2013
  33. ^ גד פרץ, ‏מנכ"ל פלאפון: "איחוד הרשתות יוריד 1,000 אנטנות", באתר גלובס, 1 ביוני 2014
  34. ^ אמיתי זיו, פרטנר מכריזה: נסיים לרשת את ישראל בדור 4 סלולרי בסוף 2014, באתר TheMarker‏, 15 בינואר 2014
  35. ^ חזי שטרנליכט, ‏מכה לשוק: סלקום רוכשת את גולן טלקום, באתר ישראל היום, 5 בנובמבר 2015 07:57
  36. ^ אמיתי זיו, "מחירי הסלולר יעלו": אלקטרה רוכשת את גולן טלקום בכ-350 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 3 בינואר 2017