לדלג לתוכן

תרבות סטרצ'בו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תרבות סטרצ'בו (בסרבית: Starčevo - Старчево) הייתה התרבות החקלאית הראשונה שהתפתחה בדרום-מזרח אירופה, בין השנים 6200 ל-5400 לפני הספירה לערך. תרבות זו מהווה חוליה מרכזית בתהליך הנאוליתיזציה של אזור הבלקן והמישור הפאנוני, בכך ששמרה על מאפיינים מסוימים מהתקופה המזוליתית לצד אימוץ חידושים טכנולוגיים וחברתיים של התקופה הנאוליתית. בני תרבות סטרצ'בו היו אוכלוסייה חדשה באזור, אך טיב היחסים עם הקהילות המזוליתיות המקומיות עדיין אינו ברור לחלוטין. תרבות זו נחשבת חלק מהמרחב התרבותי הרחב יותר של תרבות סטרצ'בו-קרש-קריש (Starčevo-Körös-Criş) (אנ'), הכולל גם תרבויות מקבילות בהונגריה וברומניה.[1][2][3][4][5][6]

העדויות הארכאולוגיות מעידות על כך שתרבות סטרצ'בו יצרה מערכת חברתית וכלכלית מאורגנת היטב, ששילבה מסורת טכנולוגית עם חידושים בתחום הבנייה והייצור, בהשפעת המזרח הקרוב ובעיקר אנטוליה, תוך שימוש בנתיבי מים כגורם מרכזי בהתפתחות הכלכלית והחברתית שלה. טכניקות הקרמיקה והעיטור שפותחו בתקופת סטרצ'בו המשיכו להתפתח בתרבויות המשך והיוו את הבסיס למסורות קרמיות בתרבויות מאוחרות יותר באזור, דוגמת תרבויות וינצ'ה וסופוט (אנ').[1][2][4][6]

תרבות סטרצ'בו נקראת על שם האתר האפונימי סטרצ'בו-גראד (אנ'), שנמצא ליד הדנובה כ-16 ק"מ מזרחית לבלגרד, סרביה, בו נערכו חפירות ארכאולוגיות בתחילת המאה ה-20.[4][7]

התפוצה הגאוגרפית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות סטרצ'בו התפרסה על פני אזור נרחב באגן הדנובה המרכזי, ממערב רומניה והונגריה בצפון, ועד לאזורים המרכזיים של אלבניה ומקדוניה הצפונית בדרום, מבולגריה במזרח ועד מרכז קרואטיה ומרכז בוסניה במערב. ההתפשטות הגאוגרפית הרחבה מעידה על השפעתה התרבותית המשמעותית, הקשרים התרבותיים והחברתיים בין קהילות שונות ועל יכולת הסתגלות לתנאי סביבה מגוונים.[1][4][8]

כ-600 אתרים מתקופת תרבות סטרצ'בו אותרו במרחב הגדול הזה[3] כשהחשובים מביניהם הם: סטרצ'בו גראד, דוניה בראנייבינה (Donja Branjevina) ובייקה (Baika) בסרביה, וינקובצי (Vinkovci), זאדובראבליה (Zadubravlje) וגלובו (Galovo) בקרואטיה, וכמו כן אוברה I (Obre I) בבוסניה, וסארווש (Sarvaš) בהונגריה.

מאפייני התיישבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישובים היו לרוב כפרים קטנים שנבנו ליד נהרות, כמו הדנובה, הסאווה והדראווה, שסיפקו מי שתייה, השקיה, אפשרות לדיג ונתיבי מסחר. חלק מהישובים היו על גבעות נמוכות בקרבת נחלים קטנים. הם הוקמו במרחקים קצרים זה מזה (3–5 ק"מ), עדות לרשת חברתית-כלכלית צפופה. היישובים כללו בתי מגורים, ומבנים נוספים, כמו בורות לאחסון מזון, סדנאות קרמיקה עם כבשנים, בורות לעיבוד חומרי גלם שונים וכן מתחמי קבורה טקסיים. הבתים תוכננו כך שיתאימו לתנאי הסביבה והאקלים, וניתן להבחין בהתפתחותם לאורך שלבים כרונולוגיים שונים. כמו כן נמצאו עדויות לשימוש בבארות מים עמוקים המעידים על תכנון מתקדם של אספקת מים סדירה כבר בשלב מוקדם של ההתיישבות.[1][3][4][5][6]

מבנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנים ביישובים שונים כללו שני טיפוסי בתי מגורים: האחד, מבנים חפורים למחצה (pit-houses) — מבנים עגולים או אליפטיים חפורים באדמה, עם עמודים דקים לתמיכה בקירות. בתוך מבנים אלו נמצאו מוקדי אש ששימשו לחימום ואפייה. סגנון בניה זה היה הסגנון הקדום יותר.[1][4][5][6]

הסגנון השני, בתים עיליים – בתי עמודים (post houses) – מבנים מלבניים עם שלדי עץ, קירות קלועים ומטויחים בבוץ (wattle and daub) (אנ') ורצפות חימר מהודק מוגבהות מעל פני הקרקע. סגנון בניה זה נחשב מאוחר יותר. מבנים כאלה (עם או בלי רצפה) מופיעים כבר בשלבים המוקדמים של תרבות סטרצ'בו, אך רק ביישובים גדולים וככל הנראה שימשו למטרות מיוחדות. מבנים כאלה הופכים נפוצים יותר בשלבי ההתפתחות המאוחרים יותר, ואז הם שימשו ככל הנראה למגורים.[1][4][5][6]

סדנאות עבודה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתרי חפירות שונים נמצאו בתוך היישובים מתחמי ייצור ייעודיים, נפרדים מהמגורים, ששימשו למלאכות שונות כגון ייצור כלי אבן ונשק, כלי חרס, צלמיות ותכשיטים, כלים לעיבוד עורות, טוויית חוטים ואריגת טקסטיל, טחינת תבואה ואפיית לחם. רובם היו בבורות חפורים באדמה בצורות שונות (מעוגלות, אליפטיות, או לא-סדירות), אך חלקם בנויים, כמו, מבנים לצורך אחסון, כבשנים ומתקני שריפה. בתי המלאכה מצביעים על חלוקת עבודה בתוך הקהילה ומעידים על שלב מוקדם של התמחות מקצועית בתוך הכלכלה הנאוליתית.[6][9]

כלכלה וטכנולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות סטרצ'בו התבססה על כלכלה חקלאית מגוונת והצטיינה בפיתוח טכנולוגיות ייצור מתקדמות יחסית לתקופתם. ההישגים הכלכליים והטכנולוגיים מצביעים על קהילה מתקדמת לזמנה, שהתאפיינה בתכנון קפדני של ייצור ומסחר.

חקלאות וגידול בעלי חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני תרבות סטרצ'בו גידלו מגוון רחב של גידולים חקלאיים, כולל חיטה, שעורה וקטניות. לצד זאת, הם גידלו בעלי חיים מבויתים כגון כבשים, עיזים, חזירים ובקר. הם הצליחו לפתח תהליכים חקלאיים שכללו עיבוד קרקע ושימוש בכלים ייעודיים. עם זאת, ציד חיות בר ולקט היוו נדבך משלים לכלכלה החקלאית, בעיקר באזורים שבהם משאבי הטבע היו זמינים יותר. עדויות נמצאו לפעילות ציד ודיג, כולל שימוש במלכודות, חצים וכלי דיג פשוטים. אחד הממצאים החשובים הוא סירת קאנו מעץ מלא, שמעידה על השימוש בנתיבי מים לניידות ולדיג.[1][5][6]

טכנולוגיה וסדנאות ייצור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני תרבות סטרצ'בו אימצו ופיתחו טכנולוגיות ייצור מתקדמות לזמנם, תוך שילוב בין מסורות מזוליתיות לחידושים נאוליתיים. הם שילבו טכניקות מקומיות עם השפעות מהמזרח הקרוב, הן בבחירת חומרי גלם כמו שיש וקלציט והן בשיטות עיבוד עצם. שיטות אלה שמרו על מסורות מקומיות, אך גם כללו חידושים שנלקחו מאזורים אחרים. שילוב זה מעיד על תרבות דינמית, ששמרה על שורשיה תוך התאמה לשינויים טכנולוגיים.[1][5][6][7][10]

באזורי היישוב נמצאו עדויות למתחמים ייעודיים ששימשו כמתחמים לייצור ועיבוד חומרים שונים, כולל עצמות, קרניים, אבן וקרמיקה. סדנאות אלו שימשו לייצור מגוון רחב של פריטים – החל מכלים חקלאיים וכלי עבודה, ועד לחפצי פולחן ותכשיטים.

  • סדנאות כלי אבן – בהם ייצרו כלים כגון גרזנים, אזמלים, פטישים וכלי אוכל. בתעשיית האבן ניתן לזהות מעבר לשימוש בכלים כגון אבני שחיקה ואבני ריסוק. השימוש במשטחי שחיקה איפשר עיבוד מתקדם ומדויק יותר של חומרים שונים, כולל עצמות וקרניים.[1][6]
  • עיבוד עצמות וקרניים – השימוש היה בעיקר בעצמות וקרני בעלי חיים מבויתים אך גם בקרני צבי, מהם ייצרו מחטים, כלי תפירה, לטיפול בטקסטיל ועור וכן ידיות לכלים או כפות ומריות.[5][10]
  • סדנאות קרמיקה – כללו כבשנים מתקדמים ושטחי עבודה לייצור ושריפת מגוון כלים יומיומיים, כמו כלי אוכל ואחסון, משקולות לאריגה, אך גם פסלונים וחפצי פולחן. תרבות חומרית זו הייתה החידוש הבולט והמשמעותי של תרבות סטרצ'בו. כלי החרס עוטרו בדגמים גאומטריים מורכבים, כמו ספירלות, קווים מפותלים, רשתות וזרים. הצבעים השולטים היו אדום, לבן ושחור על רקע חום-אדמדם. טכניקת העיטור כללה חריטה של הצורות ומילוין בחומר לבן, מה שיצר ניגודיות בולטת. השימוש בכלי חימר הפך להיות נפוץ יותר ככל שחלפו השנים והקישוטים הפכו למורכבים יותר.[2][4][5][6]

נמצאו שרידים המעידים על טוויית חוטים ואריגת טקסטיל, כמו שלד של מסגרת עץ יחד עם משקולות חרס קטנות, מה שמעיד על כך שבמקום התבצע ייצור טקסטיל באמצעות נול אנכי.[1] ייתכן כי התפתחות זו קשורה בעלייה בייצור חוטים מצמחים מתורבתים, כמו פשתן.

קמעות, תכשיטים וחפצי פולחן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתרים השונים של תרבות סטרצ'בו נמצאו חפצים טקסיים כחלק ממנחות קבורה, כולל כלי חרס, עצמות בעלי חיים ותכשיטים מצדפות. ממצאים אלה מחזקים את ההשערה שבני התרבות האמינו בחיים שלאחר המוות ובחשיבות טקסי המעבר. חפצי הנוי בתרבות סטרצ'בו שימשו לביטוי זהות, מעמד וקשרים חברתיים. רבים מהם נעשו מחומרים אורגניים כמו עצם, קרניים וצדפות.[2][3][7]

  • קמעות בצורת ראש בקר – נמצאו פריטים נדירים שנעשו בעיקר מחימר, אך נמצאו גם דוגמאות מאבן, בעיקר שיש וקלציט. ייתכן שהם שימשו למטרות פולחניות או סמליות.[2]
  • תכשיטים – כמו תליונים, חרוזים, צמידים, דיסקיות, טבעות ואבזמים. רבים מהתכשיטים נעשו מחומרים אורגניים כמו עצם, קרניים ושיניים, וכן מצדפות כגון שִדְרנית ודנטליום (אנ'), אלו מעידים על קשרי מסחר אזוריים. תכשיטים אלו עשויים לשקף גם הבדלי מעמד חברתי.[2][7][11]
  • חפצי פולחן – נמצאו ממצאים כמו פסלונים אנתרופומורפיים וזואומורפיים, חלקם שבורים במכוון, מה שמעיד על טקסים דתיים ייחודיים.[2][7]

מנהגי הקבורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהגי הקבורה של תרבות סטרצ'בו כפי שעולים מתוך הממצאים הארכאולוגיים מספקים עדות לתפיסות דתיות ורוחניות, ששילבו בין פולחן, חברה וטקסים, מצביעים על הבנה מעמיקה של מעגל החיים והמוות, ומעידים על מבנה חברתי מורכב שבו מעמד, פולחן וזהות תרבותית היו שזורים זה בזה.[1][2][3][6][9][11]

המתים נקברו בתוך תחומי היישוב, לרוב באדמה בסמוך לאזורי מגורים, אך במתחם מגודר בנפרד. הקבורה בוצעה לרוב בקברים בודדים, ולעיתים רחוקות נמצאו קבוצות קטנות של קברים. המיקום של הקברים לצד אזורי מגורים עשוי להעיד על תפיסה הוליסטית של מחזור החיים, שבה המתים המשיכו להיות חלק מהמרקם החברתי של הקהילה.[1][3][4][9][12]

הנפטרים הונחו בקבר בתנוחה עוברית, על צד ימין או שמאל – תנוחה שייתכן ושיקפה את התפיסה של חזרה אל חיק האדמה או לידה מחדש. בחלק מהמקרים, נחשפו שלדים חסרי גולגולת, דבר שעשוי לרמוז על מנהגים פולחניים ייחודיים או על חשיבות סמלית שניתנה לגולגולת כחלק ממנהגי הקבורה.[1][3][4]

הממצאים מצביעים גם על הבדלים משמעותיים בין קברים. חלק מהקברים כללו מנחות טקסיות כגון כלי חרס, עצמות בעלי חיים, אבני שחיקה וכלי צור. נוכחותם של ממצאים אלו בקברים עשויה להעיד על אמונה בחיים שלאחר המוות, וכן על טקסים שנועדו ללוות את המתים בדרכם לעולם הבא. חלק מהקברים הכילו פריטי יוקרה נדירים, כגון קמעות שיש, כלי חרס מיניאטוריים עם מסכות אנתרופומורפיות, ותכשיטים מצדפות שִדְרנית. באחד האתרים נמצא מבנה קבורה עם גג ששופץ או חודש מספר פעמים. דבר המצביע על חשיבותו של המבנה לאורך זמן. הבדלים משמעותיים אלה מרמזים על קיומה של היררכיה חברתית בתוך הקהילה וכי בני קבוצה מסוימת זכו למעמד מועדף על פני אחרים.[3][4][11]

מנהגי הקבורה בתרבות סטרצ'בו היו חלק ממסורת רוחנית רציפה, שניכרים בה קשרים ברורים לתרבויות מאוחרות יותר, כמו תרבות וינצ'ה. ממצאים אלו תומכים בהשערה על המשכיות דתית ותרבותית באזורי דרום-מזרח אירופה לאורך התקופות הנאוליתיות.[11]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 Kornelija Minichreiter, Above-ground Structures in the Settlements of the Starčevo Culture, 2011-01-01
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Secure Verification, rai.ai.ac.rs
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Kornelija Minichreiter, Katarina Botić, Early Neolithic burials of Starćevo culture at Galovo, Slavonski Brod (Northern Croatia), Documenta Praehistorica 37, 2010-12-31, עמ' 105–124 doi: 10.4312/dp.37.10
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 The Starčevo culture [Donau-Archäologie], web.archive.org, ‏2018-04-03
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Secure Verification, rai.ai.ac.rs
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Kornelija Minichreiter, The architecture of Early and Middle Neolithic settlements of the Starčevo culture in Northern Croatia, Documenta Praehistorica 28, 2001-12-22, עמ' 199–214 doi: 10.4312/dp.28.11
  7. ^ 1 2 3 4 5 Selena M. Vitezović, Neolithic Decorative Objects from Osseous Materials from the Site Starčevo – Grad, Zbornik Narodnog muzeja-serija: Arheologija, 2011 - researchgate.net, 2011
  8. ^ Dragana Magoč, Starčevačka i Vučedolska kultura, 2015-07-10
  9. ^ 1 2 3 Kornelija Minichreiter, The White-painted Linear A Phase of the Starcevo Culture in Croatia. | EBSCOhost, openurl.ebsco.com, ‏2007-01-01
  10. ^ 1 2 Selena Vitezović & Dragana Antonović (ed.), ANTLER AS RAW MATERIAL IN THE STARČEVO CULTURE, ARCHAEOTECHNOLOGY: studying technology from prehistory to the Middle Ages, Beograd: Izdavač - Srpsko arheološko društvo, 2014, עמ' 151-174
  11. ^ 1 2 3 4 Vladimir Leković, The Starčevo Mortuary Practices — New Perspectives, Godišnjak Centra za balkanološka ispitivanja, 1985, עמ' 157–172
  12. ^ Kornelija Minichreiter, Slavonski Brod, Galovo, arheološka istraživanja 2012., Annales Instituti Archaeologici IX, 2013-12-13, עמ' 26–30
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תרבות_סטרצ%27בו&oldid=40846720"