לדלג לתוכן

תרבות סמאינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תרבות סמאינה
תקופה התקופה הקדם שושלתית של מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
טווח תאריכים 3200 לפני הספירה – 3060 לפני הספירה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פלטת נערמר, נחשב לסממן איחוד מצרים העליונה והתחתונה; שימו לב לתמונות של האלה עטלף בחלק העליון, כמו גם לסֶרפּוֹפָּרדים (אנ') היוצרים את התמונה השזורה המרכזית.

תרבות סמאינה, הנקראת גם נקאדה III היא השלב האחרון של תרבות נקאדה בפרהיסטוריה המצרית העתיקה, המתוארכת לערך משנת 3200 עד 3000 לפני הספירה.[1] זוהי התקופה שבה תהליך היווצרות המדינה (אנ'), שהחל בתקופת נקאדה II, הפך לגלוי מאוד, כאשר מלכים בעלי שם עומדים בראש משטר (אנ') רב עוצמה. תקופת נקאדה השלישית מכונה לעיתים קרובות שושלת 0 או התקופה הקדם-שושלתית[1] כדי לשקף את נוכחותם של מלכים בראש מדינות בעלות השפעה, אם כי, למעשה, המלכים המעורבים לא היו חלק משושלת. בתקופה זו נרשמו שמות המלכים הללו בצורת סרכים (אנ') על מגוון משטחים כולל חרס וקברים.

התקופה הקדם-שושלתית במצרים העתיקה התאפיינה בתהליך מתמשך של איחוד מדיני, שהגיע לשיאו בהקמת מדינה אחת שהתחילה את התקופה השושלתית הקדומה. יתר על כן, בתקופה זו תועדה השפה המצרית לראשונה בהירוגליפים. יש גם עדויות ארכאולוגיות חזקות ליישובים מצריים בדרום כנען במהלך התקופה הקדם-שושלתית, הנחשבים כמושבות או מרכזי מסחר.

הקמת המדינה החלה בעידן זה ואולי אף קודם לכן. ערים קטנות שונות קמו לאורך הנילוס. מאות שנים של כיבוש צמצמו אז את מצרים העליונה לשלוש מדינות עיקריות: תיניס, נקאדה ונחן. נקאדה הייתה הראשונה שנפלה באזור שבין תיניס לנחן. לאחר מכן כבשה תיניס את מצרים התחתונה. מערכת היחסים של נחן עם תיניס אינה ודאית, אך ייתכן ששתי המדינות הללו התמזגו בשלווה, כאשר משפחת המלוכה התינית שלטה בכל מצרים. המלכים התינים נקברו באבידוס בבית הקברות שבאום אל-קעב (אנ').[דרוש מקור]

אגיפטולוגים מוקדמים כמו פלינדרס פיטרי תמכו בתאוריית המירוץ לשושלת (אנ') אשר שיערה שהמנהיגים והשליטים המצריים הראשונים היו בעצמם ממוצא מסופוטמי,[2] אך דעה זו נזנחה בקרב חוקרים מודרניים.[3][4][5][6][7]

רוב האגיפטולוגים רואים בנערמר גם המלך האחרון של תקופה זו וגם המלך הראשון של השושלת הראשונה. ייתכן וקדמו לו על פני חלקים מסוימים של מצרים העליונה השליטים קרוקודיל (אנ'), ירי-חור, קע (אנ'), ואולי המלך עקרב השני, ששמו עשוי להתייחס לאלה סרקת, מגינה מוקדמת מיוחדת של אלוהויות אחרות, או נגזר ממנה. השליטים.[8]

נקאדה השלישית השתרעה בכל רחבי מצרים והתאפיינה במספר התחלות בולטות:

ובמקרה הטוב, שנייה בולטת:

על פי משרד העתיקות של מצרים, בפברואר 2020 חשפו ארכאולוגים מצרים 83 קברים המתוארכים לשנת 3,000 לפני הספירה, הידועים בתור תקופת נקאדה השלישית. בקבורה נחשפו גם כדי קרמיקה קטנים בצורות שונות ומספר קונכיות ים, כלי איפור, כדי אייליינר ותכשיטים.[11][12]

פלטות קוסמטיות דקורטיביות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלטות דקורטיביות בולטות רבות מתוארכות לתקופת נקאדה השלישית, כמו לוח הציידים (אנ').

חפצים אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Anđelković, Branislav (2002). "Southern Canaan as an Egyptian Protodynastic Colony". Cahiers Caribéens d'Égyptologie. 3/4 (Dix ans de hiéroglyphes au campus): 75–92.
  • Bard, Katherine A. (2000). "The Emergence of the Egyptian State". In Shaw, Ian (ed.). The Oxford History of Ancient Egypt. Oxford and New York: Oxford University Press. pp. 61–88. ISBN 0-19-815034-2.
  • Midant-Reynes, Béatrix (2000). The Prehistory of Egypt: From the First Egyptians to the First Pharaohs. Oxford and Malden: Blackwell. ISBN 0-631-20169-6.
  • Shaw, Ian, ed. (2000). The Oxford History of Ancient Egypt. Oxford University Press. ISBN 0-19-815034-2.
  • Wilkinson, Toby Alexander Howard (2001). Early Dynastic Egypt (2nd ed.). London: Routledge. ISBN 0-415-18633-1.
  • Wright, Mary (1985). "Contacts Between Egypt and Syro-Palestine During the Protodynastic Period". Biblical Archaeologist. 48 (4): 240–53. doi:10.2307/3209960. JSTOR 3209960. S2CID 165458408.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תרבות סמאינה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Shaw 2000, p. 479
  2. ^ Derry, D.E. (1956). "The Dynastic Race in Egypt". Journal of Egyptian Archaeology. 42: 80–85. doi:10.1177/030751335604200111. S2CID 194596267.
  3. ^ Wilkinson, Toby (1999). Early dynastic Egypt. London: Routledge. p. 15. ISBN 0415186331.
  4. ^ Yurco, Frank (1996). "An Egyptological Review". (1996). Black Athena revisited. Chapel Hill: University of North Carolina Press. pp. 62–100. ISBN 0807845558.
  5. ^ Zakrzewski, Sonia R. (2007). Population continuity or population change: Formation of the ancient Egyptian state. Highfield, Southampton: Department of Archaeology, University of Southampton.
  6. ^ *Pg33-"Early Nile Valley populations were primarily coextensive with indigenous African populations. Linguistic and archaeological data provide key supporting evidence for a primarily African origin".Shomarka Keita and A.J. Boyce "The Geographic and Origins and Population Relationships of Early Ancient Egyptians". Celenko Theodore (ed). (1996). Egypt in Africa. Indianapolis, Ind.: Indianapolis Museum of Art. pp. 20–33. ISBN 0936260645.
  7. ^ *Pg84-85 "major burial sites of those founding locales of ancient Egypt in the fourth millennium BCE, notably El-Badari as well as Naqada, show no demographic indebtedness to the Levant. They reveal instead a population with cranial and dental features with closest parallels to those of other longtime populations of the surrounding areas of northeastern Africa, such as Nubia and the northern Horn of Africa".Ehret, Christopher (20 June 2023). Ancient Africa: A Global History, to 300 CE. Princeton: Princeton University Press. pp. 83–86, 167–169. ISBN 978-0-691-24409-9.
  8. ^ Shaw 2000, p. 71.
  9. ^ Meza, A.I. (2007) “Neolithic Boats: Ancient Egypt and the Maltese Islands. A Minoan Connection” J-C. Goyon,C. Cardin (Eds.) Actes Du Neuvième Congrès International Des Égyptologues, p. 1287.
  10. ^ Robinson, D. (2012). "Review of: Anderson, A., et al. (2010), The Global Origins and Development of Seafaring". International Journal of Nautical Archaeology. 41 (1): 206–208. doi:10.1111/j.1095-9270.2011.00333_2.x. S2CID 162515460.
  11. ^ Geggel, Laura (21 February 2020). "Dozens of ancient Egyptian graves found with rare clay coffins". livescience.com. Retrieved 2020-06-28.
  12. ^ ["الكشف عن 83 مقبرة أثرية بمنطقة آثار كوم الخلجان بمحافظة الدقهلية"https://www.youm7.com/story/2020/2/12/الكشف-عن-83-مقبرة-أثرية-بمنطقة-آثار-كوم-الخلجان-بمحافظة/4628503 ]. اليوم السابع. 2020-02-12. Retrieved 2020-06-28.
  13. ^ Brovarski, Edward. "REFLECTIONS ON THE BATTLEFIELD AND LIBYAN BOOTY PALETTES": 89.