תרבית שתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תרבית שתן היא בדיקת מעבדה שמטרתה לאבחן דלקת בדרכי השתן.

שתן תקין הוא לרוב נוזל מעוקר, אולם קיימים מספר מצבים בהם האדם בריא אך בתרבית השתן תהיה צמיחה. מאחר שהשופכה אינה סטרילית, וממוקמת בקרבת איבר המין הנשי או בזה הגברי, וכן בקרבת פי הטבעת, הרי שבעת מתן שתן יאספו בשתן חיידקים הנמצאים באזור איבר המין או על העור.

שיטות איסוף שתן לתרבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתן "אמצע זרם"[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ניקוי יסודי של אזור איבר המין באמצעות מים וסבון אנטי חיידקי, אוספים רק את אמצע זרם השתן (mid-stream), כלומר, התחלת מתן השתן תהיה לשירותים (כך השתן הראשון שוטף את החיידקים) והמשך השתן יהיה לרוב נקי מחיידקים.

שיטה זו יעילה כל עוד יש שיתוף פעולה מצד הנבדק, אם כי בתינוקות זכרים שאינם שולטים בשתן ניתן להשכיב את התינוק על גבו ולחכות שישתין, ולאסוף את אמצע הזרם בכוס מהאוויר.

צנתור שלפוחית השתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיטה זו (קטטריזציה) מחדירים באופן סטרילי צינור דק לשופכה ואוספים שתן ישירות משלפוחית השתן. שיטה זו מפיקה לרוב שתן סטרילי, ומשמשת לאיסוף שתן בחולים שאינם מסוגלים לשתף פעולה, למשל בתינוקות.

סיבוכים (נדירים): אם הצנתור נעשה באופן לא נקי - החדרת זיהום לדרכי השתן.

ניקור סופרה פובי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיטה זו (Suprapubic aspiration) אוספים שתן באופן סטרילי למזרק באמצעות מחט המוחדרת דרך העור לשלפוחית השתן. שיטה זו היא היעילה ביותר להשגת שתן סטרילי. בשימוש בתינוקות, בילדים ובבעלי חיים. מבחינת כאב, הרושם הוא שהניקור אינו כואב יותר מבדיקת דם רגילה.

יתרונות: השיטה בטוחה יותר מקטטריזציה מבחינת סיכון לגרימת דלקת בדרכי השתן. השתן המופק הוא סטרילי.

מגבלות: שלפוחית השתן צריכה להיות מלאה יחסית כדי לאתר אותה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]