תרגומי המקרא לערבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Codex Arabicus

תרגומי המקרא לערבית החלו להיכתב, בעיקר למן המאה השביעית. אולם חיבור סוגה זו תפס תאוצה החל מהמאה ה-10 לספירה, שאז התפרסם תרגומו של הרב סעדיה גאון לחומשים ולמספר ספרים נוספים – "התפסיר" (בערבית: تفسير).

בעקבות התפשטות האיסלאם, החלו להופיע תרגומים לערבית, אשר התאפיינו במגוונם שמקשה על סיווגם. הסיבה לכך היא שאלו חוברו בידי בני עממים ודתות שונים, שחיו בכפיפה אחת בעולם המוסלמי רחב הידיים. כמו כן, לא זאת בלבד שאלו תרגמו את המקרא משפות שונות – לרבות עברית, יוונית, סורית ועוד; כי אם, לתרגומים לערבית ספרותית התווספו תרגומים לדיאלקטים ערביים הרבים, שמתקיימים במקומות ובתקופות שונות. מגמה זו למעשה נמשכת עד היום, ומוסיפה עניין לחקר התרגום הערבי למקרא. [1]

עדויות לקיום תרגומים לערבית לפני התפסיר לרב סעדיה גאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסתבר כי בעידן הקדם איסלאמי ('הג'אהליה'), יהודי ערב השתמשו בכתבי הקודש בעברית, ותרגמו אותם על פה לערבית – כנהוג בקרב היהודים דוברי היוונית והארמית שבזמנם. עדות ראשונה לתרגום מקראי בכתב בערבית מופיעה בלקסיקון הביבליוגרפי Kitāb al-Fihrist (987), אשר על פיו מוסלם אחמד אבן עבדאללה אבן סלאם תרגם מילולית את כל המקרא משפות המקור (עברית ויוונית) – כנראה בתחילת המאה הט'. קיימת גם עדות לא מהימנה מההיסטוריון המוסלמי מסעודי, כי אבו כת'יר יחיא אל כתאב מטבריה, חיבר תרגום יהודי לתנ"ך. הוא גם טוען שחנין אבן איסחאק (מאה ט') תרגם את תרגום השבעים לערבית. אבל מתרגומים שעליהם דן מסעודי לא שרד מאומה. למעשה אין בידינו ידיעות מהימנות על תרגומים רציניים מהעברית לפני רס"ג, בן המאה העשירית.

עדות מוחשית ראשונה לתרגום מקורה ב-אִבְּן קֻתַיְבָּה (חי בשלהי המאה ה-9 לספירה), אשר מצטט בתחילת ספרו "אל-מעאריף" קטעים מספר בראשית בתרגום ערבי. תרגום של תהלים עז נמצא במסגד אומיי (Umayyad Mosque) - והוא כנראה מסוף המאה התשיעית. אשר לתרגומים לברית החדשה, הרי במנזר סנטה קטרינה שבסיני נמצאו שני כתבי יד. הראשון (Mt. Sinai Arabic Codex 151) חובר בדמשק בשנת 867, והוא תרגום של מעשי השליחים ושל האיגרות על פי מצע ארמי. הוא מכיל מלבד התרגום גם פירוש. כתב היד השני (Codex Arabicus) הוא palimpsest שחובר בשנת 900. [2]

תרגומים יהודיים למקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפסיר (בערבית: הפירוש) הוא תרגום חלקי של תנ"ך המסורה; אשר חובר בידי רב סעדיה גאון, במאה ה-10 לספירה. חיבור זה שהוא גולת הכותרת של תרגומי המקרא העתיקים לערבית. הוא כולל תרגום מלא של התורה, וכן של ספר ישעיהו, תהילים, משלי, ספר איוב, חמש המגילות, וספר דניאל. בניגוד למקובל בקרב המחברים היהודים – שכתבו בערבית בכתיב עברי – סעדיה גאון כתב את חיבורו בכתיב ערבי. תרגום זה מתאפיין במשלבו הערבי הגבוהה ובפרשנות שהוא טומן בחובו. בדומה לתרגום אונקלוס, הוא סוטה מהתרגום המילולי, כשבמקור יש משום הגשמת האל. כמו כן, הוא הוסיף והרחיב ואף שינה את סדר הכתוב לפי הצורך. את שמות המקומות שבמקרא הוא נטה לעבד לשמות המקומות כפי שנקראו באותה העת. רס"ג השתדל לשמר בערבית את הגזרון (אתימולוגיה) העברי ולא תמיד תרגם לערבית מילים עבריות מסוימות. [3]

התפסיר התקדש בקרב היהודים, עובד והועתק בגרסאות רבות והודפס עם הופעת הדפוס. בכתבי היד התימניים (התאג') הוא צורף לנוסח המקרא לצד תרגום אונקלוס. כמו כן, נשתמרו כתבי יד רבים בהם פירושו מתועתק בכתיב עברי בדיאלקטים המגוונים הקיימים ל-ערבית היהודית. על פי המבוא של רס"ג, וכן על פי השימוש בכתיב הערבי -למעשה המטרה שעמדה לנגד עיניו הייתה לקרב את המקרא אף ללא-יהודים. לפיכך התרגום זכה לתפוצה רבה, גם בקרב הקראים, השומרונים ומוסלמים. הוא אף אומץ בשינויים קלים אצל נוצרים קופטיים. במרוצת הדורות נוצרו עיבודים שונים של תרגומו ללשון הערבית המדוברת של אותה העת. כמו כן, יצאו לאור תרגומים מרובים להפטרות ולחמש המגילות. [4]

אשר לשאר התרגומים היהודיים למקרא, הרי ראוי לציין כי כבר בשלב מוקדם ניסו הקראים להשתחרר מהשפעתם של התרגומים הרבנים הקיימים. תרגום מלא למקרא מיוחס לפרשן הקראי יפת בן עלי, והוא מתאפיין במילוליות יתר. בנוסף אליו יצאו לאור במאות י-י"א תרגום לתורה מידי יוסף אבו-יעקב בן נוח הבוצרי, דוד בן בועז אבו-סעיד ואבו-אלפרג' הארון. גם השומרונים הוציאו תרגום על פי נוסחם - כנראה בידי אבו-אלחסן אלצורי, ותרגום זה עבר עיבוד בידי אבו-סעיד. [5]

בצפון אפריקה יצא תרגום לתורה, שהוצא לאור בידי תומאס ארפניוס (1622). כמו כן, יצאה לאור פרפרזה של עשרת הדיברות, אשר נדפסו במחזורים מוגרביים . [6]. תרגומים מעין אלו יצאו לאור בכל רחבי העולם הנוסלמי; ולרוב מתאפיינים בשימוש בכתיב ואו בתחביר עברי. [7]. במאה העשרים, הרב יוסף קאפח ליקט מן התרגום לתורה את המילים שיש בתרגומן הערבי על ידי רס"ג משום חידוש מסוים, ותרגמן בחזרה לעברית.[8]

תרגומים נוצריים למקרא עד למאה הי"ט[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרגומים הנוצריים העתיקים לביבליה הם מרובים אך טרם יצאו לאור בדפוס. התרגומים לברית הישנה לרוב מושתתים על תרגום השבעים, הפשיטתא, על התרגום הקופטי או על התפסיר. תרגום של הסירו-הקספלה נערך בידי אל-חארת' אבו סינאן במאה העשירית. בנוסף לתרגומים אלו יצאו לאור תרגומים לתהלים, בידי חאפס איבן אלבר (889). בספרד המוסלמית התקיים מפעל תרגומים גדול בהיקפו; שהוציא תחת ידיו תרגומים לקטעי מקרא בידי מוסלמים ונוצרים כאחד. האוונגליון תורגם בידי יסחאק איבן בלאסק מקורודבה (946). לפני גירוש הערבים מספרד הנוצרית, ככל הנראה הביבליה תורגמה במלואה בידי נוצרים – וזאת בכדי לעודד המרת מוסלמים. אבל ביבליות עתיקות אלו לא הותירו רושם רב במחקר. [9]

במאה הט"ז נעשו על ידי כתות נוצריות ניסיונות להעמיד קודקסים של תרגומים לביבליה כולה - וזאת בידי מספר מתרגמים, ועל בסיס ביבליות ממקורות שונים. ניסיונות אלו הניבו שלושה קודקסים חשובים: זה שנערך בידי מלקים (כ"י לנינגרד 226), תרגום קתולי (כ"י ואטיקן ar.468) וכן תרגום קופתי. [10]

הביבליה הערבית ראתה אור בדפוס לראשונה בפוליגלוטה של פריס (1629), ובעקבותיה הופיעה הפוליגלוטה הלונדונית (1657). את התרגום לערבית ערך המארוני ג'יבריל אל צהיוני אל הדאני. מצעו של התרגום אינו אחיד והוא מתבסס גם על תרגומים יהודיים. התרגום לנביאים נעשה בידי אל עלם מהמאה העשירית, והוא מושתת על תרגום השבעים האלככסנדריני, אך נקי מיסודות הקספלריים. פת'יון אבן איוב (מאה ט') תרגם את שלושת הנביאים הגדולים על סמך הפשיטתא ותרגום השבעים. בשנת 1671 התפרסמה עוד ביבליה ערבית. תרגום קתולי זה נערך ברומא בידי סרגיוס ריסי, הארכיבישופ של דמשק ובידי נזיר דומיניקני בשם Vincenzo Candido וכן בידי Francis Britius. רביזיה שלה יצאה לאור בדפוס בידי הדומיניקנים של מוסול. [11]

תרגומים נוצריים למקרא מהמאה הי"ט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה הי"ט נפתח עידן חדש בתרגומי הביבליה לערבית, ביוזמת ה-Society for Promoting Christian Knowledge ובעקבות התפתחות האוריינטליזם במערב. בסופו של דבר Samuel Lee וכן Ahmad Faris Shidyaq הוציאו תחת ידם ב-1857, תרגום שנחשב לאחד מהתרגומים המעולים של הביבליה לערבית. תרגום הביבליה הנפוץ ביותר כיום והמקובל על הכנסיות הפרוטסטנטיות, האורתודוקסיות והקופטיות הוא מהדורה של American Bible Society. כתגובה אליו, התרגום הקתולי הנפוץ ביותר הוא שנערך בידי אוגוסטין רודה RODET ובעזרת איברהים אליאזג'י. התרגום שהוא פרי של American Bible Society חובר בביירות והוא מבוסס על המצע העברי והיווני, ששימש את ה-English King James Version. הוא מתאפיין בדיוק ובהקפדה לשונית, אך שומר על צביון עממי. תרגום זה נערך בידי עלי סמיט וקורנלי ואן-דיק בעזרתם של בוטרוס אל בוסתאני, נאצף אל-יזגי ויוסוף אל-אסיר (1856-1865). תרגום זה התיישן בשל התמורות שחלו בכתיב הערבי, באוצר המילים ומשום שנעשה בו שימוש בתרגומי שאילה מהסורית. [12]

בסוף המאה ה-20 התחדש מפעל תרגומי המקרא לערבית, בעקבות יוזמה של Living Bibles International שהחלה בבירות, לאור תובנה שהביבליה אינה מובנת יותר, לקהל קוראיה. ג'ורג' חוסני יחד עם סעיד באז וסמואל שאהיד חיברו ביבליה המתחרה עם זאת של סמיט-ואן-דייק, ומחקה את ה-New International Version הפופולרית. במקביל לביבליה זו חוברה גם Today's Arabic Version, שהיא תרגום בערבית מודרנית השואף להציג מקבילה דינמית (dynamic equivalence) לטקסט המקור, הדומה במתכונתו ל-New International Version. תרגום נוסף הוא ביבליה מלאה שיצאה לאור בערבית מדוברת בשנת 2000, המכונה al-ketab ash-sharif. או Sharif Bible. כמו כן, ב-2004 יצאה ביבליה מטעם עדי יהוה. kcxu; בשני העשורים האחרונים קיימת יוזמה ליצור סדרה של ספרי ביבליה מתומצתים ומוערים, שהיא פרי עמלם של נוצרים ומוסלמים העובדים בצוותא.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמנואל טוב, ביקורת נוסח המקרא; פרקי מבוא, מוסד ביאליק, ירושלים.
  • חגי בן-שמאי (חג.ב.),"מקרא; תרגומי המקרא; ערבית", האנציקלופדיה העברית (כרך כד, עמ' 304-305), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשל"ב.
  • "מקרא; תרגומי המקרא; תרגומים נוצריים לערבית", האנציקלופדיה העברית (כרך כד, עמ' 305-306), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשל"ב.
  • יהושע בלאו, על תרגומי מקרא קראיים לערבית מן המאות העשירית והאחת-עשרה <מאמר ביקורת>, תרביץ: רבעון למדעי היהדות 67, 1997/98, עמ' 417-430
  • יהושע בלאו, תרגומי מקרא קדומים לערבית-היהודית, פעמים: פרקי עיון במורשת ישראל במזרח 83, תש"ס, 2000, עמ' 4-14
  • משה בר-אשר, לשונות מסורות ומִנהגות - עיונים בלשונות, במסורות, וביצירות של היהודים במגרב ועיונים בלשונות היהודים, הוצאת מכון בן-צבי, ירושלים תש"ע
  • Griffith, Sidney H., The Bible in Arabic: The Scriptures of the 'People of the Book' in the Language of Islam
  • Avishur, Yitzhak, Studies in Judaeo-Arabic Translations of the Bible: Tel Aviv 2001
  • H. Kassis, "The Arabization and Islamization of the Christians of al-Andalus: evidence of their Scriptures”, Languages of Power in Islamic Spain, ed. Ross Brann, Bethesda, Maryland, 1997
  • Volandt, Ronny (2015). Arabic Versions of the Pentateuch: A Comparative Study of Jewish, Christian & Muslim Sources. Brill.
  • P.S. Van Koningsveld, “Christian Arabic manuscripts from the Iberian Peninsula and North Africa: a historical interpretation”, Al-Qantara, XV (1994)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Griffith, Sidney H., The Bible in Arabic: The Scriptures of the 'People of the Book' in the Language of Islam
  2. ^ Shirley Madany (1986). "The Treasures of St. Catherine's Monastery". Middle East Resources. Archived from the original on 2000-01-18.
  3. ^ חגי בן-שמאי (חג.ב.),"מקרא; תרגומי המקרא; ערבית", האנציקלופדיה העברית (כרך כד, עמ' 304-305), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשל"ב.
  4. ^ יהושוע בלאו, עיונים בתרגום רב סעדיה גאון לתורה, בראשית (א), תשע"ט
  5. ^ יהושע בלאו, על תרגומי מקרא קראיים לערבית מן המאות העשירית והאחת-עשרה <מאמר ביקורת>, תרביץ: רבעון למדעי היהדות 67, 1997/98, עמ' 417-430
  6. ^ משה בר-אשר, לשונות מסורות ומִנהגות - עיונים בלשונות, במסורות, וביצירות של היהודים במגרב ועיונים בלשונות היהודים, הוצאת מכון בן-צבי, ירושלים תש"ע
  7. ^ Avishur, Yitzhak, Studies in Judaeo-Arabic Translations of the Bible: Tel Aviv 2001
  8. ^ יוסף קאפח, פירושי רבינו סעדיה גאון על התורה, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ד; חיבור זה שולב מאוחר יותר במהדורת החומש תורת חיים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ו.
  9. ^ Kashouh, Hikmat, The Arabic Versions of the Gospels: The Manuscripts and Their Texts, De Gruyter, 2012
  10. ^ יהושוע בלאו, תנ"ך תרגומים, אנציקלופדיה מקראית (ח), תשמ"ב, עמ' 854-861
  11. ^ חגי בן-שמאי, "מקרא; תרגומי המקרא; תרגומים נוצריים לערבית", האנציקלופדיה העברית (כרך כד, עמ' 305-306), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשל"ב.
  12. ^ Khalaf, Ghassan (2009), Shedding Light on Boustani-Van Dyck Bible Translation, Beirut, Lebanon: Bible Society
Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.