תרגומי המקרא לערבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תרגומי המקרא לערבית קיימים החל מהמאה ה-10 לספירה. הידוע שבהם הוא תרגומו של רב סעדיה גאון, "התפסיר".

  • אִבְּן קֻתַיְבָּה (חי בשלהי המאה ה-9 לספירה) מצטט בתחילת ספרו "אל-מעאריף" קטעים מספר בראשית בתרגום ערבי.
  • "התפסיר" (בערבית: הפירוש) חובר על ידי רב סעדיה גאון, במאה ה-10 לספירה. ובניגוד מהמקובל בקרב המחברים היהודים לכתוב בשפת המקום ובאותיות העבריות - כתב סעדיה גאון את חיבורו באלפבית הערבי. ככל הנראה, מפני שמטרתו הייתה לקרב את המקרא אף ללא-יהודים.
חיבור זה זכה לתפוצה רבה, והוא עובד והועתק בגרסאות רבות. בנוסף, בכתבי היד התימניים (התאג') הוא צורף לנוסח המקרא לצד תרגום אונקלוס. כמו כן, נשתמרו כתבי יד רבים בהם פירושו מתועתק לאלפבית עברי (ערבית-יהודית).
תרגומו של סעדיה גאון מאופיין בפרשנות ובגמישות מדי פעם, ואינו מילולי כל העת. אף הוא כמו תרגום אונקלוס נטה מהפירוש המילולי במקומות שיש בהם משום הגשמת האל, כמו כן, את שמות המקומות שבמקרא הוא נטה לתרגם לשמות המקומות כפי שנקראו באותה העת.
תרגומו של סעדיה גאון מאופיין בלשון ספרותית גבוהה. במרוצת הדורות נוצרו עיבודים שונים של תרגומו ללשון הערבית המדוברת של אותה העת.
הרב יוסף קאפח ליקט מן התרגום לתורה את המילים שיש בתרגומן הערבי על ידי רס"ג חידוש מסוים, ותרגמן בחזרה לעברית.[1]
  • בלקסיקון הביבליוגרפי פהרסת נטען כי המוסלמי אחמד אבן עבדאללה אבן סאלם תרגם את ספרי התנ"ך מעברית ואת ספרי הברית החדשה מיוונית, בתחילת המאה ה-9 לספירה, אולם אין בידינו ממצאים מתרגום זה ולא ניתן לאשש או לדחות את קיומו.
  • תרגום מעברית לערבית מיוחס לפרשן הקראי יפת בן עלי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמנואל טוב, ביקורת נוסח המקרא; פרקי מבוא, מוסד ביאליק, ירושלים.
  • חגי בן-שמאי (חג.ב.),"מקרא; תרגומי המקרא; ערבית", האנציקלופדיה העברית (כרך כד, עמ' 304-305), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשל"ב.
  • "מקרא; תרגומי המקרא; תרגומים נוצריים לערבית", האנציקלופדיה העברית (כרך כד, עמ' 305-306), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשל"ב.
  • יהושע בלאו, "על תרגומי מקרא קראיים לערבית מן המאות העשירית והאחת-עשרה <מאמר ביקורת>", תרביץ: רבעון למדעי היהדות 67, 1997/98. (עמודים 417-430)
  • יהושע בלאו, "תרגומי מקרא קדומים לערבית-היהודית", פעמים: פרקי עיון במורשת ישראל במזרח 83, תש"ס, 2000. (עמודים 4-14)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסף קאפח, פירושי רבינו סעדיה גאון על התורה, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ד; חיבור זה שולב מאוחר יותר במהדורת החומש תורת חיים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ו.
Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.