תרגומי מגילת אסתר לארמית

תרגומי מגילת אסתר לארמית הם שני תרגומים (הקרויים "תרגום ראשון" ו"תרגום שני") הכוללים, בנוסף לתרגום המילולי גם חומר מדרשי ואגדי רב. זמן ומקום חיבורם אינו ידוע, אך הוא מאוחר לתרגום יונתן, שלא תרגם את המגילות. רב האי גאון (המאה ה-10) מעיד על קיומם של לפחות שני תרגומים לאסתר, כלומר זמן חיבור התרגומים הוא בין המאה ה-5 ל-10. התרגום אינו מכיר את האסלאם ולפיכך ככל הנראה קדום לעליית האסלאם במאה השביעית.

מאפייני התרגומים

שני התרגומים כוללים בנוסף לתרגום גוף הטקסט העברי גם תוספות אגדיות, אך אלו המופיעות בתרגום השני ארוכות ומפורטות הרבה יותר (חלקן מופיעות גם במדרש אבא גוריון), עד כדי הפיכתו למדרש או מקרא משוכתב ולא לתרגום.

התרגומים מוזכרים בתשובת רב האי גאון

תרגום שאצלכם מניין לכם? ומי אמרו? כי מכדי יונתן בן עוזיאל לא גילה תרגום הכתובים כל עיקר. אין זה המצוי אצלכם אילא תרגום של הדיוטות. ולא עוד אלא שיש כאן בבבל תרגום אסתר כמה גונים משונים זה מזה, אחד יש בו תוספת הרבה ומדרשות ואחר אין בו.

כך, לדוגמה, מספר התרגום השני בהמשך לפסוק ב' בפרק א', אגדה ארוכה על כיסא המלכות של אחשוורוש, שיוצר במקורו על ידי חירם מלך צור עובר שלמה המלך ומשם מפליג לשיר שבח לשלמה. לאחר השיר מובא תיאור מפורט של כיסא המלכות על כל מדרגותיו, קישוטיו והידוריו וכן תיאור גלגוליו לאחר שנלקח כשלל מירושלים בידי שישק עד שהגיע לפרס.

תרגום לעברית של התרגום השני נקרא "פתשגן הכתב" ומודפס במקראות גדולות.

ראו גם

• תוספות למגילת אסתר

לקריאה נוספת

• מהדורה מדעית: Grossfeld, The Targum Sheni to the Book of Esther: A Critical Edition Based on Ms. Sasson 282 with Critical Aparatus, New York: Sepher Hermon Press, 1994
• יונה מהלר, התרגום הארמי מתורגם לעברית, ספריית בית אל, תש"ן
• הענוך בן חיים לעווין, שרתי במדינות: מגילת אסתר עם תרגום ראשון, תרגום שני ופירוש רש"י, וכתרגום לתרגום שני הוספנו הפירוש 'פתשגן הכתב', ברוקלין, 2009

קישורים חיצוניים

• מיכאל סוקולוף, התרגומים למגילת אסתר
• תרגום שני, ברלין, תרנ"ח, באתר HebrewBooks
• תרגום ראשון, ויקיטקסט
• תרגום שני, ויקיטקסט