תרגומי מגילת אסתר לארמית
תרגומי מגילת אסתר לארמית הם שני תרגומים (הקרויים "תרגום ראשון" ו"תרגום שני") הכוללים, בנוסף לתרגום המילולי גם חומר מדרשי ואגדי רב. זמן ומקום חיבורם אינו ידוע, אך הוא מאוחר לתרגום יונתן, שלא תרגם את המגילות.[1] רב האי גאון (המאה ה-10) מעיד על קיומם של לפחות שני תרגומים לאסתר, כלומר זמן חיבור התרגומים הוא בין המאה ה-5 ל-10. התרגום[דרושה הבהרה] אינו מכיר את האסלאם[דרושה הבהרה] ולפיכך ככל הנראה קדום לעליית האסלאם במאה השביעית.[דרוש מקור] התרגום השני נוצר ככל הנראה במאה ה-8.[2]
מאפייני התרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שני התרגומים כוללים בנוסף לתרגום גוף הטקסט העברי גם תוספות אגדיות, אך אלו המופיעות בתרגום השני ארוכות ומפורטות הרבה יותר (חלקן מופיעות גם במדרש אבא גוריון), עד כדי הפיכתו למדרש או מקרא משוכתב ולא לתרגום.
התרגומים מוזכרים בתשובת אחרון גאוני בבל, רב האי גאון (המאות ה-10 וה-11):
- "תרגום שאצלכם מניין לכם? ומי אמרו? כי מכדי יונתן בן עוזיאל לא גילה תרגום הכתובים כל עיקר. אין זה המצוי אצלכם אילא תרגום של הדיוטות. ולא עוד אלא שיש כאן בבבל תרגום אסתר כמה גונים משונים זה מזה, אחד יש בו תוספת הרבה ומדרשות ואחר אין בו".
כך, לדוגמה, מספר התרגום השני בהמשך לפסוק ב' בפרק א', אגדה ארוכה על כיסא המלכות של אחשוורוש, שיוצר במקורו על ידי חירם מלך צור עבור שלמה המלך ומשם מפליג לשיר שבח לשלמה. לאחר השיר מובא תיאור מפורט של כיסא המלכות על כל מדרגותיו, קישוטיו והידוריו וכן תיאור גלגוליו לאחר שנלקח כשלל מירושלים בידי שישק עד שהגיע לפרס.
המסורות שנוספו לתרגום השני מוכרות מהמדרשים, אולם חלק קטן מהם הגיע ככל הנראה ממסורות שהתקיימו בעל פה ואף ממסורות מוסלמיות.[2]
תרגום לעברית של התרגום השני נקרא "פתשגן הכתב" ומודפס במקראות גדולות.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מהדורה מדעית: Grossfeld, The Targum Sheni to the Book of Esther: A Critical Edition Based on Ms. Sasson 282 with Critical Aparatus, New York: Sepher Hermon Press, 1994
- יונה מהלר, התרגום הארמי מתורגם לעברית, ספריית בית אל, תש"ן
- הענוך בן חיים לעווין, שרתי במדינות: מגילת אסתר עם תרגום ראשון, תרגום שני ופירוש רש"י, וכתרגום לתרגום שני הוספנו הפירוש 'פתשגן הכתב', ברוקלין, 2009
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאל סוקולוף, התרגומים למגילת אסתר
- תרגום שני, ברלין, תרנ"ח, באתר HebrewBooks
- תרגום ראשון, ויקיטקסט
- תרגום שני, ויקיטקסט
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ג', עמוד א'
- ^ 1 2 יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, על המקורות החוץ-מקראיים, תרגום שני למגילת אסתר, עמ' 278.
| פורים | ||
|---|---|---|
| מצוות החג | מקרא מגילה • מתנות לאביונים • משלוח מנות • סעודת פורים • שתיית יין בפורים • פרסום הנס | 
|
| מנהגים | משנכנס אדר מרבין בשמחה • אוזן המן • רעשן • התחפשות | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש • ושתי • המן • עשרת בני המן • זרש • בגתן ותרש • מרדכי היהודי • אסתר • חרבונה • התך • הגי • אבגתא • תוספות למגילת אסתר • תרגומי מגילת אסתר לארמית • היעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר | |
| תפילות ופיוטים | למנצח על אילת השחר • על הנסים • אשר הניא • ויאהב אומן ("קרובץ לפורים") • מי כמוך ואין כמוך • קוראי מגילה | |
| שירים | ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר • חג פורים (שיר) • אני פורים • ליצן קטן נחמד • ככלות ייני • רשימת שירים ופיוטים לפורים • פיוטים ושירים נוספים | |
| שמחת פורים | פורים שפיל • רב פורים • עדלאידע • ליל שיכורים • פרודיות לפורים | |
| שונות | פרשת זכור • מצוות זכירת מעשי עמלק • מחיית זכר עמלק • תענית אסתר • סעודת אסתר • מסכת מגילה • זכר למחצית השקל • פורים קטן • פורים שני • פורים משולש • עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון • בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר • קבר אסתר ומרדכי | |