תרגיע (סדרת טלוויזיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תרגיע
Curb Your Enthusiasm
כרזת העונה השלישית של "תרגיע"
כרזת העונה השלישית של "תרגיע"
סוגה קומדיית מצבים
יוצרים לארי דייוויד
שחקנים לארי דייוויד
שריל היינס
ג'ף גרלין
סוזי אסמן
ג'יי בי סמוב
ריצ'רד לואיס
ארץ מקור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
שפות אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עונות 12
מספר פרקים 120+פרק ספיישל
הפקה
מפיק לארי דייוויד עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה HBO עריכת הנתון בוויקינתונים
הפצה האחים וורנר טלוויזיה, הולו, HBO Max עריכת הנתון בוויקינתונים
טכניקת צילום מצלמה יחידה עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק 26–58 דקות
שידור
רשת שידור HBO
רשת שידור בישראל ביפ (עונות 1-7) (בעבר)
ערוץ 2 (קשת) (בעבר)
yes stars 3 (בעבר)
yes Comedy
yes Oh (בעבר)
yes VOD
סלקום tv
HOT HBO
תקופת שידור מקורית 15 באוקטובר 20007 באפריל 2024
קישורים חיצוניים
האתר הרשמי
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תרגיעאנגלית: Curb Your Enthusiasm; בתרגום מילולי: רסן את התלהבותך) היא קומדיית מצבים טלוויזיונית אמריקאית בכיכובו של לארי דייוויד, יוצר וכותב קומדיית המצבים "סיינפלד" (יחד עם ג'רי סיינפלד). הסדרה עלתה לשידור ברשת HBO בשנת 2000 והיא נחשבת לאחת הסדרות המוערכות ביותר על ידי מבקרי טלוויזיה. עד ל-2004 הסדרה זכתה בפרס אמי אחד מתוך עשרים מועמדויות, וכן בפרס גלובוס הזהב לקומדיית הטלוויזיה הטובה ביותר לשנת 2003. הסדרה הושפעה מתוכנית ספיישל יחידה בת שעה מ-1999 שנשאה את אותו השם.

הסדרה שודרה במשך 8 עונות עד שנת 2011, ולאחר מכן הייתה בהפסקה לתקופה בלתי מוגבלת. ביוני 2016, לאחר היעדרות של כ-5 שנים מהמסך, הודיעה רשת HBO כי הסדרה חודשה לעונה תשיעית,[1] שעלתה לשידור ב-1 באוקטובר 2017. בדצמבר 2017 הודיעה HBO כי הסדרה תשוב לעונה עשירית,[2] אשר עלתה לשידור ב-19 בינואר 2020. ביוני 2020 הודיעה HBO כי הסדרה תחודש לעונה 11.[3] בתחילת נובמבר 2021 עלתה העונה ה-11 ברשת HBO האמריקאית. באפריל 2022 לארי דייוויד אישר שהסדרה תחודש לעונה 12 ובכך תגיע לסיומה.[4][5] בתחילת 2024 החלו שידורי עונה 12.

בישראל, הסדרה משודרת ב-yes Comedy וב-yes VOD, בסלקום tv וב-HOT HBO. בעבר, שודרה גם ב-yes Stars, ב-yes Oh, בערוץ ביפ ובערוץ 2 (קשת).

רקע והפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסדרה מתרחשת בלוס אנג'לס והסביבה, והיא מבוססת באופן רופף על חייו של דייוויד כמיליונר המתקרב לגיל הפרישה, בעידן שאחרי "סיינפלד". העלילה מתוארת לפעמים כמימוש משופר של קונספט ה"תוכנית על לא-כלום" המפורסם של "סיינפלד".

המתירנות היחסית של רשת HBO לעומת רשת NBC, שבה שודרה "סיינפלד", מעניקה לדייוויד יד חופשית יותר בבחירת הנושאים הקומיים, וכן בעיסוק מקיף יותר בנושאים שבהם עסק ב"סיינפלד": מוזרויות ובנאליות של חיי היומיום, התפתלויות ביזאריות של יחסים בינאישיים והתייחסות אירונית בצורה מופרזת לחיים. הסדרה בנויה מסיפורים אירוניים שנבנים תוך הצגה מפורטת של קשת הרגישויות של דייוויד, נטייתו להתקפי זעם וכן זלזולו המופגן במוסכמות של יחסים בין בני-אדם, שבסופו של דבר חושפים נטייה בלתי-מודעת להרס עצמי. דייוויד לרוב מאתגר מוסכמות חברתיות שאינן מקובלות עליו, ומבקר את החברה שנכנעת למוסכמות אלה.

"תרגיע" מופקת בסגנון של תוכנית מציאות. היא מצולמת בעזרת מצלמת-יד ונמנעת מתסריטים כתובים מראש. השחקנים מקבלים קווי עלילה מפורטים עבור כל סצנה ונדרשים לאלתר את הדיאלוגים שלהם בהתאם. אשתו של דייוויד בסדרה נקראת שריל דייוויד (שריל היינס). הסדרה מפתחת מפרק לפרק קווי עלילה ובדיחות פנימיות שמתארים את היחסים שבין בני הזוג. שריל היא אשה סבלנית, אך גם כזו שניתן לנצל בקלות. מנהלו הנאמן של דייוויד בסדרה נקרא ג'ף גרין (ג'ף גרלין) והוא מלווה את דייוויד באש ובמים, ולרוב מצדד בו. אשתו חמומת המוח של ג'ף נקראת סוזי (סוזי אסמן) והיא לרוב מסוגלת לחשוף בקלות את מזימותיהם האפויות-למחצה של לארי וג'ף.

דייוויד הודה באחד הראיונות שאף על פי שהתרחשויות רבות בסדרה הן השתקפויות של ניסיונו האישי, לארי דייוויד שמוצג בסדרה הוא הלארי דייוויד שהוא-עצמו אינו מסוגל להיות במציאות, בגלל רגישותו לכבודם של אחרים ולמוסכמות חברתיות. לדוגמה, דייוויד אוסר על דמויות הסדרה להשתמש בעלבונות מפורשים כנגד דמויות אחרות, אלא אם כן סופג העלבון אישר זאת מראש, מחשש לכבודם של השחקנים. חשיבותה של העלילה בסדרה היא ביצירת מצבים קומיים ששואפים להציג את הזיוף והגיחוך של התרבות בת זמננו המקפידה על "תקינות פוליטית" המתיימרת להיות 'מתקדמת' יותר כשלמעשה היא אוסף של קלישאות נבובות.[דרוש מקור]

הפקתה של העונה החמישית של "תרגיע" החלה בינואר 2005, והפרק הראשון לעונה שודר ב-25 בספטמבר של אותה שנה. מנכ"ל HBO כריס אלברכט ביקש מדייוויד לקצר את פרקי העונה החמישית כך שיארכו פחות מ-30 דקות. כשקיבל אלברכט את שני הפרקים הראשונים של העונה הוא גילה שהם אורכים בדיוק 29 דקות ו-59 שניות, כולל רשימת הקרדיטים.

ב-14 ביוני 2016, לאחר הפסקה ארוכה, הכריזה רשת HBO כי הסדרה תשוב לעונה תשיעית. בהודעה אמר נשיא הרשת: "אנחנו כבר לא יכולים לחכות ולראות מה לארי דייוויד מתכנן".[6] לארי דייוויד התייחס לבשורה תוך פרפרזה על דבריו של יוליוס קיסר כשאמר "הלכתי, לא עשיתי כלום, חזרתי". העונה התשיעית עלתה לשידור ב-1 באוקטובר 2017.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנונה הדוקומנטרי למחצה של הסדרה והעובדה שדייוויד ושחקנים רבים אחרים מגלמים את עצמם, תורמים לטשטוש בהבחנה בין דמיון למציאות.

  • לארי דייוויד (בתפקיד עצמו): כוכב הסדרה. עשיר אך חסר כישורים חברתיים ולמעט מקרים בודדים, חסר מזל לחלוטין במצבים חברתיים. מפסיד כמעט תמיד בעימותיו עם אנשים ממעמד נמוך יותר ממנו (מלצרים, פקידים, מזכירות וכדומה). הוא רגיש מאוד לרגשותיהם של אחרים (למשל הנכים) אך שלא בכוונה, מצליח להעליב אותם קשות פעם אחרי פעם. הוא קורבן תמידי של הנוירוזות הטפשיות ועקשנותו שלו עצמו, וכן של רגישויות-יתר של אנשים אחרים ושל נסיבות וגורל שכמעט תמיד מפלים אותו לרעה.
  • שריל דייוויד (שריל היינס): אשתו של לארי ובהמשך גרושתו. מהווה לעיתים קרובות מכשול לתוכניותיו ומתרגזת בקביעות מהשגעונות שלו.
  • ג'ף גרין (ג'ף גרלין): מנהלו האישי וחברו הנאמן של לארי. תומך בו לחלוטין בכל דבר ועניין. אובססיבי לסקס ולפורנוגרפיה ובגד באשתו פעמים רבות.
  • סוזי גרין (סוזי אסמן): אשתו של ג'ף. כמעט תמיד מתייחסת לעלילותיהם של לארי וג'ף בחוסר אמונה מוחלט. חמת מזג.
  • ליאון בלאק (ג'יי בי סמוב): חברו השחור של לארי שגר לצידו. אחד מבני המשפחה ניצולת סופת ההוריקן "קתרינה", שאותה אירחו לארי ושריל בביתם בעונה 6. המשפחה עוזבת תוך זמן קצר, אך ליאון הוא היחיד אשר נשאר להתגורר בביתו של לארי.

להופעות אורח של שחקנים ובדרנים ידועים (אשר לרוב מגלמים דמויות פיקטיביות של עצמם) יש לעיתים קרובות תפקיד מרכזי בעלילה. ריצ'רד לואיס, טד דנסון וונדה סייקס מופיעים בפרקים רבים כחבריו של לארי ושריל, ושלי ברמן מגלם את אביו. ג'רי סיינפלד הופיע ללא דיאלוג בפרק החותם של עונה 4 ומאוחר יותר בעונה השביעית, בפרק העוסק בהפקת פרק האיחוד של "סיינפלד". ג'וליה לואי-דרייפוס, מייקל ריצ'רדס וג'ייסון אלכסנדר הופיעו גם הם בסדרה. עוד הופיעו: מרטין סקורסזה, אלאניס מוריסט, יו הפנר, דייוויד שווימר, מל ברוקס, בן סטילר, רוזי אודונל, דסטין הופמן, מייקל בלומברג, בוב אודנקירק, אד בגלי הבן, וינס ווהן, בוב איינשטיין ועוד.

עלילת הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למעט העונה הראשונה מ-2000, כל אחת מעונות הסדרה מציגה עלילה מתמשכת משל עצמה, או שתי עלילות במקביל. בדומה לאופן בו לארי דייוויד וג'רי סיינפלד בנו את עונות 4 ו-7 של סיינפלד.

  • עונה 2 (2001): לארי מחליט לעבוד על פרויקט טלוויזיוני חדש, בהתחלה עם ג'ייסון אלכסנדר ולאחר מכן עם ג'וליה לואי-דרייפוס. הסדרה הייתה אמורה לעסוק בשחקן שכיכב בעבר בקומדיית מצבים מצליחה ואינו מצליח למצוא עבודה כיוון שהקהל מזהה אותו רק עם הדמות שגילם בעבר. לארי מוותר לבסוף על הרעיון משלל סיבות.
  • עונה 3 (2002): לארי מצטרף אל חבורת משקיעים במסעדה, שביניהם גם טד דנסון ומייקל יורק. במהלך העונה לארי והמשקיעים נתקלים בבעיות רבות (כדוגמת חפירה במטבח לצורך מציאת גופה, ואי מציאת שף), והעונה מסתיימת בפתיחה המפוארת של המסעדה.
  • עונה 4 (2004): לארי עובד עם מל ברוקס, בן סטילר ודייוויד שווימר על הפקה מחודשת של המחזה "המפיקים" מעל בימת ברודוויי. בנוסף, הוא מנסה להתמודד עם המתנה שהעניקה לו אשתו לכבוד יום הנישואין העשירי שלהם: מפגש מיני חד-פעמי עם אשה אחרת.
  • עונה 5 (2005): אביו של לארי, המאושפז בבית החולים, מגלה לו שקיים סיכוי שהוא בן מאומץ. לארי שוכר חוקר פרטי שיגלה את האמת. בנוסף, ריצ'רד לואיס חברו ממתין להשתלת כליה ולארי מתגלה כמועמד מתאים ומתבקש לתרום את כלייתו.
  • עונה 6 (2007): לארי ושריל מארחים בביתם את משפחת בלאק, משפחה אפרו-אמריקאית ניצולת סופת ההוריקן "קתרינה". לקראת סוף העונה שריל נפרדת מלארי.
  • עונה 7 (2009): משפחת בלאק עוזבת את ביתו של לארי, למעט ליאון (ג'יי בי סמוב), אחד מבני המשפחה, שנשאר לגור איתו. לארי מבין ששריל יכלה לשהות במחיצתו רק כאשר הוא עבד ויצר, אחרת הוא נתפס בעיניה כבלתי נסבל. הוא מחליט לכתוב פרק איחוד לסיינפלד ולאחד את כל שחקני הסדרה וללהק את שריל כאשתו של ג'ורג' קוסטנזה, וכך להיות במחיצתה ולהתקרב אליה. במהלך העונה מתקיימות חזרות של פרק האיחוד ההיסטורי ובסיום העונה משודר חלק מפרק האיחוד המדובר.
  • עונה 8 (2011): לארי מתגרש משריל ונהנה מחייו כרווק. הוא עובר במקביל לג'ף וסוזי לניו יורק. חציה הראשון של העונה מצולם בלוס אנג'לס, והחצי השני בניו יורק. בעונה מתארחים: ריקי ג'רבייס, מייקל ג'יי פוקס ורוזי אודונל בתפקיד עצמם. בסוף העונה לארי טס לפריז.
  • עונה 9 (2017): כוללת הופעות אורח של ג'ימי קימל, אליזבת' בנקס והשופטת ג'ודי בתפקיד עצמם. בעונה זו לארי מתגורר שוב בלוס אנג'לס. בעונה זו לארי חי בצל הפתווה שהוטלה עליו על ידי האייתוללה, לאחר שחיקה אותו כאשר התארח בתוכניתו של ג'ימי קימל. הוא נאלץ לגור במלון ולשנות את מראהו. בעקבות שיחה עם סלמאן רושדי, מחליט לארי לשוב לחייו ולא להסתתר עוד. בהמשך מתבטל גזר הדין כנגד לארי דייוויד.
  • עונה 10 (2020): לארי רב עם "מוקה ג'ו", בעלים של בית קפה. הוא מחליט להקים בית קפה מתחרה בסמוך לבית הקפה שלו על מנת לעשות לו "דווקא". בצילומי עונה זו בוב איינשטיין שגילם את מרטי פנקהאוזר לא יכול היה להשתתף בגלל מחלתו, ממנה נפטר לאחר מכן. מרטי הוצג בעונה זו כמי שמטייל בסין.
  • עונה 11 (2021) לארי מתכנן להעלות סדרה העוסקת בו בשנות ה-20 לחייו, וצפויה להיקרא "לארי הצעיר". לצערו של לארי, גנב שפורץ לביתו נופל לבריכה שבחצר הבית שלו ומת. מכיוון שלארי לא הציב גדר סביב הבריכה כמתבקש בחוק, הוא נסחט על ידי אחיו של הפורץ, ונאלץ לתת לבתו של אחי הפורץ, מריה סופיה, שחקנית צעירה ולא מוכשרת, תפקיד ראשי בסדרה. לארי מנסה לבטל את חוק חובת הצבת הגדר. הוא מקיים קשר רומנטי עם חברת מועצת העיר סנטה מוניקה, במטרה שזו תדאג לביטול החוק, ובכך לארי יוכל להחליף את מריה סופיה.
  • עונה 12 (2024) בתחילת העונה, שהוכרז עליה שתהיה האחרונה, מסתבר שחוק הצבת הגדר עומד על כנו, וכי מריה סופיה הפכה לסלבריטאית הודות לתוכנית "לארי הצעיר". לארי מתחייב בפני המנטור של אירמה, חברת המועצה לשעבר, שלא להפרד ממנה למשך חצי שנה כדי שהיא תוכל להתמודד עם האלכוהוליזם שלה. בתחילת העונה, הופך לארי לגיבור לאומי, ומוצג כלוחם זכויות האזרח, זאת מכיוון שבמהלך ביקורו באטלנטה, הוא מגיש בקבוק מים לידידה שהשאילה לו זוג משקפיים, מבלי לדעת שבכך הוא מפר חוק בחירות מקומי (אמיתי!) האוסר להציע מים לעומדים בתור בקלפי. לארי נעצר, ובהמשך הסדרה המשפט תלוי ועומד כנגדו.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגיע היא אחת מהסדרות המוערכות ביותר של שנות האלפיים, והיא שובחה עבור הכתיבה שלה והקומדיה האלתורית של שחקניה. התוכנית זכתה בביקורות חיוביות מאז יציאתה.

באתר מטאקריטיק לעונתה הראשונה של התוכנית ציון של 80% (בהתבסס על 20 ביקורות),[7] ציון של 93% לעונתה השלישית (בהתבסס על 12 ביקורות),[8] 88% לעונתה הרביעית (בהתבסס על 18 ביקורות),[9] 91% לחמישית (חמש ביקורות),[10] 89% לשישית (תשע ביקורות),[11] 81% לשביעית (18 ביקורות),[12] 86% לשמינית (שש ביקורות)[13] ו-74% לעונתה התשיעית (בהתבסס על 10 ביקורות).[14]

באתר Rotten Tomatoes לתוכנית ציון 89% לעונתה הראשונה ו-79% לעונתה התשיעית,[15] וב-IMDb לתוכנית ממוצע ביקורות של 8.7 מתוך 10.[16]

בשנת 2016, מגזין רולינג סטון דירג את התוכנית במקום ה-19 בתוכניות הטלוויזיה הגדולות בכל הזמנים.[17]

מדיה אחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר בעל אותו שם הוצא לאור ב-19 באוקטובר 2006 על ידי הוצאת גות'האם. הספר כולל סיפורים מעברו של לארי דייוויד האמיתי, ראיונות, פרשנויות שונות לפרקי הסדרה, תסריטים של סצינות חתוכות ותמונות מההפקה. תוכן הספר מתאים לחמש העונות הראשונות של הסדרה.[18]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במעבר בין סצנות נשמעת מוזיקה מתזמורת של וונדל יופונס ומחברת ספריית מוזיקה בשם Killer Tracks.[19] תכופות נשמעים עיבודים אינסטרומנטליים ל"Three Little Maids From School Are We" מבית The Mikado, והריקוד הצועני הקצבי "Les tringles des sistres tintaient" מבית Carmen.

שיר הנושא הפותח והסיום (שלא מוזכר בקרדיטים) הוא "Frolic" מאת המלחין האיטלקי לוצ'אנו מיקליני. לארי דייוויד שמע את המוזיקה בה נעשה שימוש בפרסומת לבנק שנים לפני יצירת התוכנית וחשב שיש לה איכות קלילה ומשמחת.[20] פסקול לא רשמי שוחרר על ידי חברת Mellowdrama Records בשנת 2006.[21]

דוקומנטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט תיעודי של נטפליקס משנת 2017, "Long Shot", חשף כי צילומים גולמיים מצילומי פרק לעונה הרביעית של התוכנית שבוצעו באצטדיון נתנו לחואן קטלאן אליבי לזמן ביצוע רצח וסייעו להוכיח את חפותו.[22]

סקירת סדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונהפרקיםשודרה לראשונה (ארצות הברית)
הפרק הראשוןהפרק האחרון
ספיישל HBO17 באוקטובר 1999
11015 באוקטובר 200017 בדצמבר 2000
21023 בספטמבר 200125 בנובמבר 2001
31015 בספטמבר 200217 בנובמבר 2002
4104 בינואר 200414 במרץ 2004
51025 בספטמבר 20054 בדצמבר 2005
6109 בספטמבר 200711 בנובמבר 2007
71020 בספטמבר 200922 בנובמבר 2009
81010 ביולי 201111 בספטמבר 2011
9101 באוקטובר 20173 בדצמבר 2017
101019 בינואר 202022 במרץ 2020
111024 באוקטובר 202126 בדצמבר 2021
12104 בפברואר 20247 באפריל 2024

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תרגיע בוויקישיתוף

ביקורות:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ וואלה! תרבות‏, הסדרה "תרגיע" של לארי דיוויד חודשה לעונה תשיעית ב-HBO, באתר וואלה!‏, 14 ביוני 2016
  2. ^ בשורה מרגשת: "תרגיע" של לארי דיוויד תשוב לעונה 10, באתר וואלה!‏, 14 בדצמבר 2017
  3. ^ Joe Otterson, Joe Otterson, ‘Curb Your Enthusiasm’ Renewed for Season 11 at HBO, Variety, ‏30 ביוני 2020 (באנגלית)
  4. ^ White, Peter (April 10, 2022). ‘Curb Your Enthusiasm’: Larry David Confirms HBO Comedy Will Be Back For Season 12. Deadline. retrieved April 11, 2022
  5. ^ Ethan Shanfeld, ‘Curb Your Enthusiasm’ Final Season Trailer: Larry David Pisses Off Dan Levy, Sean Hayes, Vince Vaughn and More, Variety, ‏2024-01-11 (באנגלית אמריקאית)
  6. ^ "תרגיע" של לארי דיוויד חוזרת למסך, באתר ynet, 15 ביוני 2016
  7. ^ "Curb Your Enthusiasm: Season 1". Metacritic. נבדק ב-14 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Curb Your Enthusiasm: Season 3". Metacritic. נבדק ב-14 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Curb Your Enthusiasm: Season 4". Metacritic. נבדק ב-14 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Curb Your Enthusiasm: Season 5". Metacritic. נבדק ב-10 ביולי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Curb Your Enthusiasm: Season 6". Metacritic. נבדק ב-14 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Curb Your Enthusiasm: Season 7". Metacritic. נבדק ב-10 ביולי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Curb Your Enthusiasm: Season 8". Metacritic. נבדק ב-10 ביולי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Curb Your Enthusiasm: Season 9". Metacritic. נבדק ב-4 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Curb Your Enthusiasm". Rotten Tomatoes. נבדק ב-19 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Curb Your Enthusiasm". IMDb. נבדק ב-19 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Sheffield, Rob (21 בספטמבר 2016). "100 Greatest TV Shows of All Time". Rolling Stone. נבדק ב-24 באוקטובר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Deirdre Dolan, Curb Your Enthusiasm: The Book (עמ' 208), amazon, ‏19 באוקטובר, 2006 (באנגלית)
  19. ^ Goldwasser, Dan (April 5, 2006). "Exclusive – Curb Your Enthusiasm – First Listen". SoundtrackNet.
  20. ^ The Paley Center for Media, Curb Your Enthusiasm - Larry David on Theme Song (Paley Center), Youtube, ‏29 ביולי, 2009
  21. ^ Steve Sodzi, Curb Your Enthusiasm, amazon
  22. ^ Kirsten Fleming, How ‘Curb Your Enthusiasm’ saved this man from prison, ניו יורק פוסט


פרסים בהם זכתה הסדרה