תרונג צ'ין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תרונג צ'ין
Trường Chinh
TruongChinh1955.jpg
לידה 9 בפברואר 1907
הודו-סין
פטירה 30 בספטמבר 1988 (בגיל 81)
האנוי, וייטנאם
מדינה וייטנאם
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של וייטנאם
נשיא וייטנאם ה־4
4 ביולי 198118 ביוני 1987
(6 שנים)
מזכיר המפלגה הקומוניסטית ה־2
9 בנובמבר 19405 באוקטובר 1956
(15 שנים)
נשיא האספה הלאומית בווייטנאם
15 ביולי 19604 ביולי 1981
(21 שנים)
חבר הפוליטביורו
19511986
(כ־35 שנים)
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תרונג צ'יןוייטנאמית: Trường Chinhg;‏ 9 בפברואר 190730 בספטמבר 1988) היה פוליטיקאי קומוניסט וייטנאמי שכיהן כנשיא וייטנאם בשנים 19811987. תרונג נחשב לאחד מן הפוליטיקאים הווייטנאמיים הבולטים במאבק האנטי-קולוניאליסטי במדינתו ובעיצוב הממשל הקומוניסטי. כיהן כמזכיר המפלגה בשנים 19401956 וכן למשך כמה חודשים בשנת 1986 לאחר מותו של לה דואן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרונג נולד בהודו-סין, בשטח שכיום חלק מאינדונזיה. הוא היה הבן הבכור מבין חמישה ילדים. אמנם משפחתו הקונפוציאניסטית לא הייתה עשירה, אך תרונג רכש השכלה סינית בגיל צעיר, וגיבש עמדה פוליטית אנטי קולוניאליסטית. הוא למד בתיכון צרפתי ברוח מערבית. בתקופה זו למד הגות פילוסופית רבה, בעיקר של ז'אן-ז'אק רוסו ומונטסקייה. בתקופה זו החל תרונג בפעילות פוליטית ולאומית, והוביל את מחאות הסטודנטים כנגד השלטון.

בשנת 1928 עבר להאנוי ושנים שלאחר מכן היה ממקימי המפלגה הקומוניסטית לאחר שקרא בכתביהם של קרל מרקס וולדימיר איליץ' לנין. תרונג היה ממעצביה הרעיוניים המרכזיים של התנועה עם הקמתה. בשנת 1930 נכלא בהילטון האנוי ושוחרר בשנת 1936. גם בתקופת מאסרו, תרונג המשיך בפרסום מאמרים ויצירות קומוניסטיות. עמדתו של תרונג הושפעה מכתבי מרקס, לנין והיה לתלמידו המרכזי של הו צ'י מין.

לאחר עצמאותה של צפון וייטנאם ביקר תרונג את הרפורמה בקרקעות, מה שהוביל לביקורת כנגדו במפלגה. ביקורת נוספת הוטחה נגדו בעקבות תמיכתו ברפובליקה העממית של סין במקום תמיכתם של רבים בברית המועצות. בשנים אלו תרונג היה מקורב ביותר למנהיג סין מאו דזה-דונג. בשנת 1953 תרונג ניסה להשליט רפורמת קרקעות דומה לזו שבוצעה בסין. רפורמה זו בסופו של דבר הובילה לרעב ולמות מיליונים. בשנת 1956 הרפורמה הופסקה בעקבות מחאות ציבוריות. תרונג התפטר ותמך בלה דואן. בשנים שלאחר מכן לה דואן היה המנהיג הדומיננטי במדינה, כשתרונג היה חבר פוליטביורו בלבד (אך שמר על תפקידו כדמות רעיונית חשובה). בשנת 1981 נבחר תרונג לנשיא. תקופת נשיאותו התאפיינה במשבר כלכלי מתמשך כתוצאה מקריסתה המסתמנת של ברית המועצות. תרונג ניסה לגבש רפורמות כלכליות ומבניות שיפתרו את המשברים, אך לא ביצע אותן לאור החלפתו על ידי וו צ'י קונג בשנת 1987. הוא נפטר זמן קצר לאחר מכן בגיל 81.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תרונג צ'ין בוויקישיתוף