תרזה רייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תרזה רייט
Teresa Wright
Teresa Wright 1942.jpg
לידה 27 באוקטובר 1918
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 במרץ 2005 (בגיל 86)
ניו הייבן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר (1943) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית, שחקנית תיאטרון, שחקנית טלוויזיה, שחקנית קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג רוברט אנדרסון, ניבן בוש עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תרזה רייטאנגלית: Teresa Wright; ‏ 27 באוקטובר 1918 - 6 במרץ 2005) הייתה שחקנית קולנוע אמריקאית שהופיעה ב-28 סרטים בשנות הארבעים והחמישים. בשנת 1942 זכתה בפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר על תפקידה כקרול בלדון בסרט "גברת מיניבר", באותה שנה הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר לתפקידה בסרט "גאוות היאנקים" בו שיחקה לצד גרי קופר. כמו כן שיחקה בסרטו של אלפרד היצ'קוק "צל של ספק" (1943) ובסרטו של ויליאם ויילר "שנות חיינו היפות ביותר" (1946). מסוף שנות החמישים ואילך הופיעה בסרטי וסדרות טלוויזיה עליהם זכתה בשלוש מועמדויות לפרס אמי. כמו כן הופיעה בתיאטרון על במות ברודוויי.

תולדות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בהארלם, ניו יורק וגדלה בניו ג'רזי. הוריה נפרדו בילדותה.

סמואל גולדווין גילה אותה בשעה ששיחקה בברודוויי במחזה "Life With Father" ושיבץ אותה בתפקיד אלכסנדרה, בתה של בטי דייוויס בסרט "השועלים הקטנים" ("The Little Foxes", ‏1941) על תפקיד בכורה זה זכתה במועמדות לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר. היא הייתה מועמדת לפרסי אוסקר לתפקידיה בשני סרטיה הבאים, לתפקיד הראשי ב"גאוות היאנקים" ולתפקיד המשנה ב"גברת מיניבר", בו זכתה. היא השחקנית היחידה שזכתה במועמדויות לאוסקר על שלושת הסרטים הראשונים בהם שיחקה[1].

בשנת 1946 הופיעה בשני תפקידים שזכו להערכה, שרלוט ניוטון ב"צל של ספק" של היצ'קוק ופגי סטיבנסון ב"שנות חיינו היפות ביותר" של ויליאם ויילר. ב-1947 כיכבה במערבון העגמומי "רדוף" עם רוברט מיצ'ם לפי תסריט של בעלה הראשון, ניבן בוש. בשנת 1950 שיחקה בסרטו של פרד זינמן "הגברים", לצד מרלון ברנדו בתפקיד הבכורה שלו. עד סוף שנות החמישים הופיעה בעוד עשרה סרטים, אך בהצלחה פחותה. הופעתה האחרונה בקולנוע הייתה בסרט מוריד הגשם (1997).

ב-1957 הופיעה בסרט הטלוויזיה "The Miracle Worker" ("עושה הנפלאות") במסגרת סדרת "Playhouse 90" של CBS, עליו זכתה במועמדות לפרס אמי. ב-1960 זכתה במועמדות נוספת לפרס על הופעתה בסרט "סיפורה של מרגרט ברק-וייט" ("The Margaret Bourke-White Story", שעסק בחייה של הצלמת מרגרט ברק-וייט). בפברואר 1960 קיבלה שני כוכבים בשדרת הכוכבים של הוליווד, אחד עבור כוכבות בקולנוע והשני עבור כוכבות בטלוויזיה. בין הופעותיה בטלוויזיה הופיעה בפרקים מתוך "אלפרד היצ'קוק מגיש" ו"בוננזה".

בתיאטרון הופיעה בהצגות "מרי מרי" ב-1962, "מעולם לא שרתי לאבי" (1968), "מותו של סוכן" (1975) ו-"Morning's at Seven"‏ (1980). הופעתה האחרונה על במת התיאטרון הייתה בינואר 1992 במחזה "על זמן שאול".

רייט נפטרה מהתקף לב בבית החולים של אוניברסיטת ייל בניו הייבן בגיל 86.

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייט הייתה נשואה לשני בעלים:

  • 19421952, התסריטאי ניבן בוש (Niven Busch;‏ 1903-1991)
  • 19591978, המחזאי רוברט וודרוף אנדרסון (Robert Woodruff Anderson; ‏ 1917-2009)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]