תרכובת כימית היפותטית
תרכובת כימית היפותטית היא תרכובת כימית שלא זוהתה מניעה תאורטית ליצירתה, אך לא ידוע כי סונתזה, נצפתה, בודדה, זוהתה או הוכחה כקיימת. יציבות תרכובת ותכונות אחרות שלה ניתנות לחיזוי בעזרת כלי כימיה חישובית, אך השערה על קיום תרכובת יכולה להתבסס גם על שיקולים כימיים שאינם חישוביים, כגון קיום תרכובות הדומות בתכונותיהן או קיום נגזרות או מלחים של התרכובת.
כמה תרכובות היפותטיות קשות מאד ואולי בלתי אפשריות לייצור, בשל מגבלות מרחביות (למשל טטרה-טרט-בוטילמתאן, כלור הפטאפלואוריד, ClF7, או ברום הפטאפלואוריד, BrF7) או מתח קשר (למשל טטראהדראן (אנ')). תרכובות אחרות עשויות להיות לא יציבות בצורה קיצונית עקב פירוק, איזומריזציה, פילמור, שחלוף או דיספרופורציונציה. חלקן עשויות להתקיים רק כחומר ביניים. לאחרות, כמו למשל היפרקובאן (אנ'), אין שיטה ידועה לסינתזה.
חלק מהתרכובות הרדיואקטיביות לא סונתזו עקב זמן מחצית החיים הקצר של אחד היסודות (לדוגמה, פרנציום הידרוקסיד FrOH, רדון הקספלואוריד RnF6, אסטטין הפטפלואורידי ופוליוניום (II) פלואוריד PoF2).
תרכובות אם מסוימות טרם בודדו, למרות קיומו של אנלוג מבני שלהן. כך למשל, בורול (אנ') לא בודד למרות קיומו של פנטאפנילבורול. קיומן של תרכובות היפותטיות מוסק לעיתים מקיומן של תרכובות אחרות, כגון הסקת קיום חומצה מקיום המלח שלה, או מלח הקיים עם קטיון מסוים אך לא עם אחר. דוגמאות לחומצות כאלו הן חומצה דיסולפרית וחומצה סולפרית, שמלחיהן יציבים.
תרכובות היפותטיות משמשות לעיתים בניסויים מחשבתיים.
כמה תרכובות שהיו זמן רב היפותטיות בודדו בסופו של דבר. כך למשל אשלגן טריכרומט הופק בקנה מידה קטן וידוע כחומר מחמצן חזק מאוד. הועלו השערות לגבי קיומם של נתרן טריכרומט ונתרן/אשלגן טטרכרומט אך התרכובות טרם בודדו. תרכובת נוספת שסונתזה לאחר שנים בהם הייתה היפותטית היא פנטזול.[1]
ישנן תרכובות אשר פורסם כי זוהו, אך כיום נחשבות כתרכובות כימיות היפותטיות או אפילו לכאלו שאין בסיס תאורטי לקיומן. דוגמאות לתרכובות כאלו הן פולימר מים (אנ'), חמצן טטרפלואוריד, כרום הקספלואוריד ואוסמיום אוקטפלואוריד.
קיומו של אתילן דיון (אנ') הוצע בשנת 1913 ובשנת 2015 פורסם כי נצפה ספקטרוסקופית,[2] אך פרסום מאוחר יותר הצביע כי ככל הנראה התצפית הספקטרוסקופית אינה מעידה על קיומו של אתילן דיון אלא של חומר אחר, בעל חתימה ספקטרוסקופית דומה.[3]
חלק מהתרכובות מצויות במעין מעמד ביניים, בו קיימים פרסומים או עדויות על מציאתם אך אלו אינן חזקות דיין או שנויות במחלוקת. כך למשל, לגבי אוזון ציקלי, דווח כי קיימות עדויות למציאת כמות קטנה שלו על פני השטח של מגנזיום אוקסיד החשוף לאוויר.[4]
דוגמאות נוספות לתרכובות היפותטיות הן קסנון אוקטפלואוריד, הקסזין (אנ'), אוקטאזקובן (אנ') ,חנקן פנטפלואוריד (אנ') וטטרפלואורואמוניום פלואוריד (אנ').
רניום הפטהידריד טרם בודד, אך מלח שלו, אשלגן נונהידרידורנאט (VII) (אנ'), יציב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Butler, R. N.; Stephens, John C.; Burke, Luke A. (2003). "First generation of pentazole (HN5, pentazolic acid), the final azole, and a zinc pentazolate salt in solution: A new N-dearylation of 1-(p-methoxyphenyl) pyrazoles, a 2-(p-methoxyphenyl) tetrazole and application of the methodology to 1-(p-methoxyphenyl) pentazole". Chemical Communications (8): 1016–1017. doi:10.1039/b301491f. PMID 12744347.
- ↑ "An elusive molecule—finally revealed". Phys.Org. 2015-07-13.
- ↑ Katharine G. Lunny, Yanice Benitez, Yishai Albeck, Daniel Strasser, John F. Stanton, Robert E. Continetti (2018): "Spectroscopy of Ethylenedione and Ethynediolide: A Reinvestigation". Angewandte Chemie, International Edition, volume 57, issue 19, pages 5394-5397.doi:10.1002/anie.201801848
- ↑
Plass, Richard; Kenneth Egan; Chris Collazo-Davila; Daniel Grozea; Eric Landree; Laurence D. Marks; Marija Gajdardziska-Josifovska (30 בנובמבר 1998). "Cyclic Ozone Identified in Magnesium Oxide (111) Surface Reconstructions" (PDF). Physical Review Letters. 81 (22): 4891–4894. Bibcode:1998PhRvL..81.4891P. doi:10.1103/PhysRevLett.81.4891.
{{cite journal}}: (עזרה)