תרמוגרפיה רפואית

תֶּרְמוֹגְרַפְיָה רפואית היא תחום בתרמוגרפיה המפיק מידע אבחוני מקרינה תת-אדומה של גוף האדם. תרמוגרפיה עושה שימוש במצלמות תרמוגרפיות כדי ליצור הדמיית תת-אדום, בדומה להדמיה באמצעות אולטרה סאונד או באמצעות קרני רנטגן. תרמוגרפיה מאפשרת זיהוי אזורים בגוף בהם זרימת הדם אינה תקינה. בתרמוגרפיה נעשה בה שימוש על ידי וטרינרים ורופאי ספורט כדי לזהות דלקות.
טכנולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצלמת האינפרא אדום קולטת בעיקר את קרינת החום הנפלטת משכבת הדרמיס של העור עד לעומק של כ-5 מ"מ. השינויים בחום הנפלט מהעור תלויים אך ורק בשינויי זרימת הדם בדרמיס. חום הנוצר בשרירים, אין הולכת חום שנוצרת במפרקים או בעצמות אל רקמת העור ולכן חום שלא נוצר ברקמת העור עצמה אינו משפיע על טמפרטורת העור. כמו כן, אין הולכה ישירה של חום מהחלקים הפנימיים של הגוף אל העור. המצלמה אינה קולטת באופן ישיר תהליכי חום המתרחשים בתוך הגוף, אף על פי שמטפלים אלטרנטיביים טוענים כי ניתן לגלות בעזרת המצלמה תהליכים פנימיים.
התאוריה לשימוש בתרמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השימוש בתרמוגרפיה כשיטה לזיהוי תהליכים המתרחשים שלא בקרבת פני שטח הגוף מתבסס על הטענה כי יש התאמה בין פליטת חום באזורים שונים של העור, לבין מצבים ותהליכים פנימיים שונים של מחלה. העצבים של מערכת העצבים הסימפתטית מעצבבים את כל איברי הגוף, כולל העור. כל אחד מ-31 זוגות העצבים היוצאים מעמוד השדרה מעצבב מספר איברים ואזורים מוגדרים בעור. הפרעה בתפקוד של איבר כלשהו משפיעה על זרימת הדם בחלק של העור הקשור לאותה קבוצת עצבים המעצבבים את האיבר בו חלה הבעיה. השינויים בזרימת הדם בעור גורמים לשינויי טמפרטורה הנקלטים על ידי המצלמה התרמוגרפית. חוקרים מיפו את כל אזורי הגוף בצורה מפורטת ומי שעוסק באבחון תרמוגרפי יכול לדעת ברמת דיוק גבוהה באיזה איבר או איברים יש בעיה וסוג הבעיה. כאשר מצב כלי הדם, הלימפה והעור תקין, השליטה והויסות של זרימת הדם בדרמיס היא בעיקרה נוירו-וסקולארית,(אנ') והיא מתבצעת על ידי מערכת העצבים הסימפתטית. התגובה הסימפתטית מתבצעת בתהליכים אדרנרגיים הגורמים להיצרות כלי הדם וכולינרגיים (אנ') הגורמים להרחבת כלי הדם העוריים הזעירים. ויסות זרימת הדם העורית מבוצע על ידי Neural groove, אשר מייצר את ה Sympathetic ganglia. הסיבים הפוס-גנגלונים מחוברים לכל אחד מאיברי הגוף וגם לעור. 31 זוגות העצבים הקפיים מכילים 8-35% סיבים ללא מיאלין. דרך סיבים אלה מתבצעת השליטה על זרימת הדם הזעירה העורית. כל אחד מעצבי עמוד השדרה מתחלק לכיוון גבי ובטני ובהתאם לכך מתבצעת השליטה על חלקי העור השונים. לחלק הבטני של כל עצב הקפי יש חלוקת משנה לצידי ולקדמי ולשליטה בהתאמה על חלקי העור בהתאמה. השליטה על זרימת הדם בחלקי העור השונים נעשית על ידי איתותים המועברים מהעצבים ההקפיים דרך הסיבים הפוסט-גנגליוניים חסרי המיאלין אל הקולטנים הנאורו-וסקולריים שבעור. כאשר יש דלקת פנימית בגוף בעומקים שונים, יועבר המידע דרך סיבי העצבים הסימפתטיים הקשורים לאזור הדלקתי אל מערכת העצבים המרכזית, אשר יגרום לתגובה סימפתטית באזור בעור הקשור לאזור הדלקתי. כתוצאה מכך, תחול ירידה בטונוס המוטורי הסימפתטי בחלק של העור הקשור לעצבים אלה המלווה בהפחתה בתפקוד הסימפתטי ופתיחה רבה יותר של המעברים הפוסט-גנגליונים השולטים על זרימת הדם העורית באותו אזור, זרימת הדם תגבר ותיוצר היפרתרמיה באזור זה של העור. השינוי בטמפרטורה נקלט בקלות וברמת דיוק גבוהה על ידי המצלמה התרמוגרפית.
תאוריה אחרת מבססת את האבחון התרמוגרפי על הסימטריה בגוף. בתבנית פני העור של אדם בריא יש סטיית טמפרטורה של פחות מ-0.3 מעלות צלזיוס על פני 95% מהשטח החיצוני של העור. התרמוגרפיה מציגה תהליכים פיזיולוגיים ואינה מציגה את המצב האנטומי כפי שמבצעים זאת מכשירי רנטגן. כך ניתן לגלות בעזרת התרמוגרפיה בעיות בעמוד השדרה או בגפיים הקשורות לחוסר תפקוד של כיווץ והרפית השרירים החלקים של כלי הדם, אותן לא ניתן לגלות בבדיקות הרדיולוגיות המקובלות. הפרשי טמפרטורה משמעותיים בין שני מקומות מקבילים מצידי הגוף בבדיקת תרמוגרם, שאמורים להראות סימטריה, מצביעים על אפשרות של בעיה עצבית, מפני שמכניזם ואזומוטורי פגום מתבטא בא-סימטריה תרמלית. מאחר שרוב חלקי הגוף הם סימטריים, גוף הנבדק משמש בתרמוגרפיה כבקרה עצמית.
בגירוי שורש עצב מופיעה ירידת טמפרטורה בדרמטומה- רצועת חישה, הנמצאת בצדי הגוף בו נמצא העצב הקשור אליה. דרמטומה היא אזור בעור הקשור למקטע בחוט השדרה. עשויה להיות לפעמים חפיפה של דרמטומות, כך ששני מקטעים של חוט השדרה מעצבבים את אותו חלק של העור. הכרת פריסת הדרמטומות על פני הגוף משמשת לאיתור מיקומן של הפרעות בחוט השדרה.
ברפואה האלטרנטיבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]שימושים עיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
התרמוגרפיה אינה מחליפה שיטות אבחון אחרות, אלא מוסיפה אפשרויות, מרחיבה ומשפרת את יכולת המערכת הרפואית בגילוי, הערכה ואבחון של בעיות רפואיות שונות.
השימוש במערכות DITI מתאים לרפואת נשים ובעיקר לגילוי מוקדם של סרטן השד, נוירולוגיה, רפואת כאב, רפואת ספורט, אונקולוגיה, גריאטריה, אנטי- אייג'ינג, מכוני שיקום ופיזיותרפיה וכן לרפואה ההוליסטית, למשל, רפואה פונקציונלית, רפואה סינית, נטורופתיה, כירופרקטיקה.
אחד ההבדלים המשמעותיים בין תרמוגרפיה לבין צילומי רנטגן (כגון ממוגרפיה או CT) הוא בכך שמכשירי הרנטגן מאבחנת אנטומיה של עצמות, גידולים וכו' ואילו התרמוגרפיה מאבחנת תהליכים פיזיולוגיים בזמן אמת המתבטאים בשינויים בקרינת החום הנפלטת מהגוף. שינויים אלה נקלטים במצלמת הא"א ברמת דיוק גבוהה מאד.
גילוי מוקדם של סרטן השד
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחקרים לא נמצא כי לתרמוגרפיה יעילות כאמצעי לזיהוי מוקדם של מחלות שד והשיטה נדחתה על ידי הרפואה הקונבנציונלית.
מחלות מסוימות, כמו סרטן השד, מתפתחות במשך שנים לפני שמתגלים הסימנים הראשונים להימצאותן בגוף. ככל שהמחלה מתגלה מוקדם יותר, קל יותר לטפל בחולה ובגורמי המחלה וקיים סיכוי גבוה יותר להחלמה מלאה ולמניעת מצבים שמחייבים טיפולים אגרסיביים כמו ניתוח, כימותרפיה, הקרנות וכו'.[1]
כל גידול סרטני זקוק לכלי דם חדשים שיזינו אותו. הגברת זרימת דם באזור מסוים בגוף מתבטאת בפליטה רבה יותר של חום באותו אזור. ישנם חוקרים הטוענים שסרטן שד מתגלה על ידי ממוגרפיה רגילה רק כ- 8 שנים בממוצע לאחר התחלת התהליך הסרטני, כאשר קצב התפתחות המחלה יכול להשתנות מאוד בהתאם לגיל החולה ולגורמים נוספים. התרמוגרפיה לעומת זאת, מבחינה בתהליך היווצרות הגידול ולא את הגידול עצמו. באמצעות גילוי התהליך ניתן לגלות את הגידול הסרטני כ- 5–10 שנים לפני שניתן לגלות זאת בשיטות אחרות. המחקר מראה שגילוי מוקדם של סרטן שד בעזרת תרמוגרפיה מאריך את תוחלת החיים של הנבדקות ב-61% בממוצע.[1]
רמת הרגישות והדיוק של הבדיקה התרמוגרפית לגילוי סרטן השד עומדת על כ־90%. בדיקה תרמוגרפית שנעשית לפני ממוגרפיה יכולה למקד את הבדיקה הממוגרפית במקומות שהתגלו בתרמוגרפיה כחשודים. כאשר משלבים בדיקה תרמוגרפית עם בדיקה קלינית של רופא ועם ממוגרפיה, עומדת רמת הגילוי המוקדם של סרטן השד על כ-95%.
הבדיקה מתאימה לנשים וגברים בכל הגילים, והיא שימושית בפרט לנשים מתחת לגיל 50, אשר הממוגרפיה פחות יעילה עבורן. אצל נשים בגילאים אלה, ואצל נשים מבוגרות יותר אשר נוטלות הורמונים, רקמת השד צפופה יותר ומקשה על הממוגרפיה הרגילה לגלות מקומות חשודים.
סיכונים ותופעות לוואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]תרמוגרפיה היא שיטה חסרת קרינה. היות שהמצלמה קולטת את קרינת החום שהגוף פולט הרי שהבדיקה בטוחה לחלוטין.
אישור הרשויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1982 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה־FDA) את השימוש בתרמוגרפיה כמרכיב משלים בתהליך הבדיקות לגילוי סרטן שד ואף ציין כי לא נמצאו ראיות ליעילות הבדיקה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאמר הסוקר מחקרים שנעשו בעבר ותומכים בתרמוגרפיה ככלי לזיהוי סרטן השד
- מאמרים באתר של חברת תרמומד העוסקת בישראל בתרמוגרפיה רפואית כרפואה משלימה
- מאמר על שימוש בתרמוגרפיה רפואית ברפואה משלימה לגילוי מוקדם של סרטן השד בקרב נשים
- סקירה שיטתית של המחקרים על יעילות תרמוגרפיה ככלי לאבחון סרטן השד שנערכה בשנת 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2
FDA News Digest: June 27, 2005, PsycEXTRA Dataset, 2005