תרמן שאנמוגאראטנאם
 | |||||||
| דיוקן רשמי, 2023 | |||||||
| לידה |
25 בפברואר 1957 (בן 68) סינגפור  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה | סינגפור | ||||||
| השכלה |
בית הספר לכלכלה של לונדון (BSc) אוניברסיטת קיימברידג' (MPhil) אוניברסיטת הארוורד (MPA) | ||||||
| עיסוק | פוליטיקאי | ||||||
| מפלגה | מועמד עצמאי | ||||||
| השקפה דתית |
הינדואיזם | ||||||
| פרסים והוקרה |
Asia's Most Influential Singapore (2021) | ||||||
| חתימה |
 | ||||||
| |||||||
  | |||||||
תרמן שאנמוגאראטנאם (נולד ב-25 בפברואר 1957) הוא פוליטיקאי וכלכלן סינגפורי, המכהן כנשיא הנוכחי והתשיעי של סינגפור מאז 2023.
לפני נשיאותו, כיהן תרמן כשר הבכיר של סינגפור בין השנים 2019 ל-2023, יו"ר הרשות המוניטרית של סינגפור בין השנים 2011 ל-2023, וסגן ראש ממשלת סינגפור בין השנים 2011 ל-2019. הוא כיהן גם כשר המתאם למדיניות כלכלית וחברתית[1] בין השנים 2011 ל-2015, שר האוצר בין השנים 2007 ל-2015, שר החינוך בין השנים 2003 ל-2008 ושר כוח האדם בין השנים 2011 ל-2012.
בתור חבר לשעבר במפלגת הפעולה העממית השלטת, הוא היה חבר הפרלמנט שייצג את מחוז הבחירה ג'ורונג בין השנים 2001 ל-2023.[2] תרמן נבחר לראשונה בבחירות הכלליות של 2001,[3][2] ונבחר מחדש לפרלמנט ארבע פעמים[3] בבחירות הכלליות הבאות ב-2006, 2011, 2015 ו-2020 .
ראשית חייו וחינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]תרמן נולד במושבת סינגפור הבריטית בשנת 1957 למשפחה ממוצא טמילי-סרי לנקי.[4] בנעוריו למד תרמן בבית הספר האנגלו-סיני[5] לפני שסיים את לימודיו בבית הספר לכלכלה של לונדון עם תואר ראשון בכלכלה. (מאוחר יותר, בשנת 2011 קיבל מלגת כבוד מאותו מוסד) .[6]
לאחר מכן הוא המשיך לאוניברסיטת קיימברידג', שם השלים תואר שני בכלכלה.[7] לאחר מכן הוא הפך לסטודנט בבית הספר קנדי באוניברסיטת הרווארד, שם השלים תואר שני במנהל ציבורי (MPA) וזכה בפרס עמיתי לושס ליטאואר (הניתן לסטודנטים לתואר MPA המפגינים מצוינות אקדמית ומנהיגות) .
קריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]תרמן החל את דרכו ברשות המוניטרית של סינגפור, שם הפך לכלכלן הראשי שלה.[8] בהמשך הצטרף לשירות המנהלי של סינגפור ושירת במשרד החינוך כסגן מזכיר בכיר למדיניות,[9] לפני שחזר לרשות המוניטרית, ושם הפך בסופו של דבר למנכ"ל שלה. הוא זכה במדליית המינהל הציבורי בשנת 1999.[10] בשנת 2001, התפטר מתפקידו כמנכ"ל MAS כדי להתמודד בבחירות הכלליות כמועמד מטעם מפלגת הפעולה העממית .
קריירה פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תרמן נבחר לראשונה לפרלמנט בבחירות הכלליות של 2001, כשהתמודד על מחוז החבירה ג'ורונג כחלק מצוות מפלגת הפעולה העממית שמנה בן חמישה חברים וזכה ב-79.75% מהקולות.[11] לאחר מכן מונה תרמן לשר בכיר למסחר ותעשייה ולשר בכיר לחינוך .
הוא מונה לשר החינוך בממשלה בשנת 2003 וכיהן בתפקיד זה עד שנת 2008.
לאחר הבחירות הכלליות ב-2006, מונה תרמן לשר האוצר השני (במקביל לתפקידו כשר החינוך).[12] ב-1 בדצמבר 2007 הוא מונה לשר האוצר.[13]
לאחר הבחירות הכלליות ב-2011, מונה תרמן לסגן ראש הממשלה ולשר המתאם למדיניות כלכלית וחברתית, תוך שהוא ממשיך בתפקידו כשר האוצר. הוא כיהן גם כשר לענייני כוח אדם בין השנים 2011 ו-2012 במקביל. לאחר הבחירות הכלליות ב-2015, הוא התפטר מתפקידו כשר האוצר ב-30 בספטמבר 2015,[14] לאחר 9 שנים. הוא נותר סגן ראש הממשלה וגם מונה לשר המתאם למדיניות חברתית.
בבחירות הכלליות של 2015, קבוצת מחוז הבחירה ג'ורונג בהנהגתו העיקרית של תרמן, זכתה ב-79.28% מהקולות נגד קבוצת מפלגת סינגפורים לפני הכל בת חמשת החברים.[15]
ב-23 באפריל 2019 הוכרז כי גם תרמן וגם טאו צ'י הין ימונו לשרים בכירים החל מ-1 במאי 2019 במסגרת שינוי בקבינט, ויוותרו על תיקי סגני ראש הממשלה שלהם, ושכמו כן, תרמן יהיה גם שר המתאם למדיניות חברתית וייעץ לראש הממשלה בנוגע למדיניות כלכלית.[16]
תרמן שמר על מושבו הפרלמנטרי במחוז הבחירה ג'ורונג בבחירות הכלליות של 2020, לאחר שזכה ב-74.62%[17] מהקולות נגד מפלגת רד דוט יונייטד, בת חמשת חבריה.
ביולי 2023, פרש תרמן מהפרלמנט ומכל תפקידיו בממשלה והתפטר מחברות במפלגת הפעולה העממית על מנת להתמודד כמועמד בבחירות לנשיאות סינגפור ב-2023 .[18]
נשיאות (2023–הווה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-8 ביוני 2023, הודיע תרמן על כוונתו להיות מועמד בבחירות לנשיאות 2023.[19][18]הוא התפטר מכל תפקידיו בממשלה וכחבר במפלגת הפעולה העממית ב-7 ביולי על מנת להתמודד בבחירות, שכן הנשיאות היא משרה לא מפלגתית .
תרמן הגיש את מועמדותו ב-7 באוגוסט, וב-2 בספטמבר, הוכרז תרמן כמנצח לאחר שקיבל 70.41% מהקולות, כאשר נג קוק סונג קיבל 15.72% וטאן קין ליאן קיבל 13.87%, והוא נבחר לנשיא התשיעי של סינגפור .[20] תרמן גרף את מספר הקולות הגבוה ביותר בהיסטוריה של הבחירות לנשיאות בסינגפור, עם 70.41% מהקולות.
בתפקידו כנשיא
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-24 בינואר 2024, ערך תרמן את ביקורו המדיני הראשון כנשיא בברוניי. הוא גם ערך ביקורים ממלכתיים באיטליה ובאסטוניה ביוני.[21] ב-15 במאי 2024, מינה ת'רמן את לורנס וונג לראש הממשלה הרביעי של סינגפור לאחר שלי שיינלונג התפטר מתפקידו כראש ממשלה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Senior Minister and Coordinating Minister for Social Policies – Senior Minister and Coordinating Minister for Social Policies" (PDF).
- ^ 1 2 Siow, Christine; Diviyadhaarshini, B. N. B.; Kannan, Yugesh; Chan, Suzanne (10 ביוני 2023). "Tharman a 'great MP' who will be missed, say Jurong GRC residents". The Straits Times. ISSN 0585-3923. נבדק ב-30 באפריל 2025.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "President's Biography". Istana Singapore. ביוני 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Tharman Shanmugaratnam".
- ^ Teng, Amelia (2014-08-31). "ACS old boys turn up in white & blue for reunion". The Straits Times. ISSN 0585-3923. נבדק ב-2023-09-22.
- ^ "LSE announces its new Honorary Fellows". אורכב מ-המקור ב-3 באוקטובר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "New MAS chief is top-notch economist". Straits Times – via Factiva.
- ^ "Tharman Shanmugaratnam: 4 things to know about the Singapore presidential aspirant". Yahoo Finance. 2023-06-16. ארכיון מ-1 בספטמבר 2023. נבדק ב-2023-09-08.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Financial review panel formed". Straits Times. 23 באוגוסט 1997 – via Factiva.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Singapore Monetary Authority gets new managing director". Agence France-Presse. Factiva. 20 בפברואר 2001.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "2001 Parliamentary General Election Results". Elections Department Singapore. נבדק ב-18 ביולי 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ The Government of Singapore (21 ביוני 2006). "The Cabinet – Mr Tharman Shanmugaratnam". אורכב מ-המקור ב-18 במרץ 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Popatlal, Asha (29 בנובמבר 2007). "PM Lee to relinquish Finance Minister post, Tharman takes over". אורכב מ-המקור ב-30 בנובמבר 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Tan, Andrea (28 בספטמבר 2015). "Singapore's Lee Replaces Finance Minister in New Cabinet". Bloomberg. נבדק ב-18 ביולי 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "PAP sets the record in Jurong GRC with blistering 79.3% win". The Business Times. 12 בספטמבר 2015. נבדק ב-18 ביולי 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Heng Swee Keat to be promoted to DPM in Cabinet reshuffle". אורכב מ-המקור ב-23 באפריל 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Baharudin, Hariz (11 ביולי 2020). "GE2020 official results: Tharman leads PAP to thumping win in Jurong GRC with 75 % of votes against RDU". The Straits Times. נבדק ב-18 ביולי 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Tharman Shanmugaratnam to run for President in Singapore, will resign from PAP". CNA. 8 ביוני 2023. ארכיון מ-9 ביוני 2023. נבדק ב-9 ביוני 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Goh, Han Yan (8 ביוני 2023). "SM Tharman to run for president, will resign from Govt and PAP on July 7". The Straits Times. ארכיון מ-15 באוגוסט 2023. נבדק ב-8 ביוני 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Goh, Yan Han (2 בספטמבר 2023). "Landslide 70.4 per cent victory for president-elect Tharman". The Straits Times. ISSN 0585-3923. ארכיון מ-1 בספטמבר 2023. נבדק ב-1 בספטמבר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Syafeeq, Syarafana (20 ביוני 2024). "President Tharman to visit Italy and Estonia, will also meet the Pope". The Straits Times. נבדק ב-18 ביולי 2024.
{{cite news}}: (עזרה)