תרשים נולאן

תרשים נולאן הוא תרשים פוליטי המאפשר לסווג תפיסות פוליטיות על פני מערכת צירים קרטזית דו-ממדית שבה ציר אחד נוגע לזכויות הפרט והציר השני נוגע לחופש כלכלי. תרשים זה מהווה הרחבה לחלוקה על פני ציר אחד בין שמאל פוליטי לימין פוליטי.
התרשים הוצע לראשונה בשנת 1969 על-ידי דייוויד נולאן (David Nolan).[1]
מאפייני התרשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תרשים נולאן הוא תרשים בצורת מעוין. תנועה ימינה ולמעלה על גבי המעוין שקולה לשימת דגש על חופש כלכלי ועל נטייה לימין הפוליטי. תנועה שמאלה ולמעלה על גבי המעוין שקולה לשימת דגש על חופש הפרט ועל נטייה לשמאל הפוליטי.
התרשים מחולק לחמשה חלקים המאפיינים חמש תפיסות פוליטיות:[2]
- סמכותנות: בתחתית התרשים ניצבת הסמכותנות שבה אין דגש לא על חופש כלכלי ולא על חופש אישי. בתפיסה הסמכותנית כל הכוח מצוי בידי הממשל והוא השולט בכל מארג החיים החברתי.
- שמרנות: בצד הימני של התרשים ניצבת השמרנות אשר שמה דגש על חופש כלכלי על פני חופש אישי. תפיסה זו שואפת לעודד יזמות ועסקים מתוך ההנחה שחופש כלכלי מוביל לצמיחה ולשיפור אורח החיים. עם זאת, השמרנות מתנגדת לחופש אישי מוחלט בטענה שהדבר מוביל לשחיקת מארג החיים החברתי ולדעיכה תרבותית.
- חרותיות: בצד השמאלי של התרשים ניצבת החרותיות אשר שמה דגש על חופש אישי על פני חופש כלכלי. תחת החרותיות ישנה חשיבות רבה ליכולת הבחירה החופשית של האדם, לקיום אורח חיים על פי רצונו, ובכך היא דוגלת בחופש הפולחן, חופש התנועה וזכויות הפרט. עם זאת, התפיסה החרותית שמה דגש נמוך יותר על חופש הקניין ועל המסחר החופשי.
- מרכז: במרכז התרשים ניצב המרכז הפוליטי המבקש לפשר בין החופש הכלכלי לחופש האישי. תפיסה זו מאמינה בשימור הסטטוס קוו החברתי ומכוונת כמיטב יכולתה לפישור הכוחות הפוליטיים המעצבים את החברה. תפיסת המרכז הוא תפיסה פרגמטית המבקשת לבחון כל מקרה לגופו ולקבל החלטות על בסיס הקולות השונים הנשמעים בחברה.
- חרותנות: בראש התרשים ניצבת התפיסה החרותנית אשר מבקשת למקסם הן את החופש האישי והן את החופש הכלכלי. על פי תפיסה זו יש לתת לכוחות השוק להוביל את הכלכלה מחד, ולתת חופש אישי מלא לאינדיבידואלים בחברה. בתוך כך החרותנית מאמינה בהתערבות מינימלית של המשטר בחיי האזרחים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרסה מוקדמת של תרשים נולאן ניתן למצוא בספרו של הנס אייזנק משנת 1954 "הפסיכולוגיה של הפוליטיקה", שם הציע איינק תרשים דו-ממדי דומה שבו ציר אחד הוא ציר ימין-שמאל וציר שני הוא ציר נוקשות-קלות.[3]
פרסומו הראשון של תרשים נולאן היה בשנת 1971 במאמרו של דייוויד נולאן "סיווג וניתוח מערכות פוליטיות-כלכליות" בכתב העת "האינדיבידואליסט". בדצמבר של אותה שנה פעל נולאן להקמת קבוצה שהפכה לימים למפלגה הליברטריאנית של ארצות הברית.
בשנת 1987 פורסם "השאלון הפוליטי הקצר בעולם" שנכתב על-ידי מרשל פריץ. שאלון זה מסווג את תפיסותיהם הפוליטיות של העונים עליו על פי תרשים נולאן.[4]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ What Is the Nolan Chart?, GoodParty.org (באנגלית)
- ^ Political Type Comparison, The Advocates for Self-Government, 2021-10-28 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Hans Eysenck, The Psychology of Politics, Routledge, 2018-04-24, ISBN 978-1-351-30307-1. (באנגלית)
- ^ About The Quiz, The Advocates for Self-Government, 2017-07-21 (באנגלית אמריקאית)