תרשיש (עיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תַרְשִׁישׁ היא שמה של עיר מקראית עתיקה, המוזכרת בתנ"ך מספר פעמים. בתרגום השבעים ובוולגטה וכן בתרגום יונתן בן עוזיאל תורגמה העיר כקרתגו. אולם כיום מקובל לזהות את העיר כטרסוס שבאסיה הקטנה או עם טרטסוס שבחצי האי האיברי. העיר הייתה ידועה כעיר סוחר, ומלכי יהודה וישראל ניהלו קשרי מסחר ענפים עם העיר, ואוניות נוסעים היו יוצאות מנמלי הארץ לעיר.

המסחר בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נודעה בזכות יכולת המסחר הענפה שלה ופריטים רבים יובאו בדרך קבע מן העיר למזרח התיכון. בין השאר מוזכר בתנ"ך: מתכות שונות (זהב, כסף, ברזל, בדיל ועופרת), בעלי חיים אקזוטיים (תוכים, פילים וקופים) ומקנה.

בגלל היקף המסחר ואיכות הספנות, נקראו אוניות משובחות אניות תרשיש. האניות יועדו לנסיעות למרחקים ארוכים יחסית והיו בעלות תפוסה גבוהה יחסית. בניית האוניות היותה אתגר כלכלי והנדסי עבור הממלכות, ואחזקת אניות שכאלה הייתה הכרחית עבור התפתחות ממלכה.

אזכורים בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם תרשיש מוזכר בתנ"ך לראשונה כאחד מבניו של יון[1]. כך שהעיר תרשיש היותה (בעיני בני התקופה) חלק מהעם היוני. העיר מוזכרת בתנ"ך לראשונה כעיר העומדת בקשרי מסחר עם שלמה המלך, שאוניותיו הביאו מהעיר סחורות. את קשרי המסחר אנו רואים גם בתקופה מאוחרת יותר, אצל יונה הנביא, שכאשר רצה להתחמק מקיום הוראת האל להוכיח את בני נינוה הוא עלה על ספינה מנמל יפו אל תרשיש. ניכר איפוא, שנסיעות אל תרשיש מנמלי ארץ ישראל הקדומה היו דבר שבשגרה.

מאידך, ברור שנסיעה אל תרשיש הייתה נסיעה ארוכה, ותרשיש נחשבה ארץ רחוקה. כאשר ישעיהו מנבא אודות אחרית הימים, הוא אומר:

וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת, וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים אֶל הַגּוֹיִם, תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת תֻּבַל וְיָוָן, הָאִיִּים הָרְחֹקִים אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעִי וְלֹא רָאוּ אֶת כְּבוֹדִי, וְהִגִּידוּ אֶת כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם

אזכור נוסף מופיע בספר דניאל, בו תואר המלאך גבריאל שגופו כגודל תרשיש[2]:

וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן:  וַאֲנִי, הָיִיתִי עַל יַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל--הוּא חִדָּקֶל. וָאֶשָּׂא אֶת-עֵינַי וָאֵרֶא, וְהִנֵּה אִישׁ-אֶחָד לָבוּשׁ בַּדִּים; וּמָתְנָיו חֲגֻרִים, בְּכֶתֶם אוּפָז. וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ, וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָרָק וְעֵינָיו כְּלַפִּידֵי אֵשׁ, וּזְרֹעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו, כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל; וְקוֹל דְּבָרָיו, כְּקוֹל הָמוֹן

מיקום גאוגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין פרשני המקרא קיימת אי הסכמה לגבי זהותה של תרשיש. בעוד שבתרגום יונתן בן עוזיאל, תרגום השבעים והוולגוטה תרשיש היא קרתגו, הרי שהמלבי"ם פירש שהכוונה לעיר טרטסוס שבספרד, המוזכרת על ידי הרודוטוס ועוד[3]. פרשנות זו מבוקרת בחומרה, היות שקיומה של העיר בכלל מוטל בספק, וייתכן שהיא כלל לא התקיימה מעולם. יוסף בן מתתיהו בקדמוניות היהודים מצביע על טרסוס שבקיליקיה כתרשיש המקראית.

פרשנים מודרניים, כמו תומאס קלי צ'ייני מציעים שתרשיש הכוונה לחוף באופן כללי, ובפרט, לחופים האירופיים שממערב ליון הקדומה[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בראשית י', ד
  2. ^ פרשנות זו היא בהתאם לדברי חז"ל (תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ"א, עמוד ב') "כתיב ביה במלאך וגויתו כתרשיש וגמירי דתרשיש תרי אלפי פרסי הוו". פרשנות פשוטה יותר מציע המצודת דוד כי הכוונה לתיאור צבע גוף המלאך, שצבעו כצבע אבן התרשיש, דבר המתאים יותר להקשר בפסוק.
  3. ^ מלכים א', פרק י' פסוק כב:

    הרי"א חשב כי תרשיש היא העיר קארטאגא בצפון אפריקא על יד ים התיכון, ועל ידי כך הרבה לתמוה איך הלכו אניות מעציון גבר שהוא על שפת ים סוף לתרשיש, והלא רצועות המדבר (ארץ זיעץ [=סואץ] מבדלת בין ים סוף לים התיכון? ורצה לדחוק שנקראו אניות תרשיש, ע"ש צורתם שנעשו כתבנית האניות האלה, אבל עמד לנגדו מה שכתוב בדברי הימים ב' (כ' ל"ז) "ויחברהו עמו לעשות אניות ללכת תרשיש ויעשו אניות בעציון גבר", ואיך הלכו מעציון גבר לתרשיש, והפליאה הזאת מלאה את לבבו לאמר שעזרא הסופר טעה במ"ש ביהושפט (מלכים א' כ"ב י"ט) שעשה אניות תרשיש ללכת אופירה, וטעה שר"ל אניות ללכת תרשיש עיין שם, וחלילה לנו מזה הדעת שנאמר שכותב דברי הימים טעה, ושלא ידע פשט הכתוב במלכים ולא ידע שאי אפשר ללכת מעציון גבר לתרשיש באניה, אבל האמת עד כמו שכתבנו בפי' ישעיה (פרק כג) שתרשיש היא עיר טארזיס שהיא שפאניען הקדומה שהיתה רוכלת הצוריים בספרד, כמו שכתבו חכמי העמים, ונודע כי הצוריים בבואם לספרד, (אשר כינו בשם אושפניא ע"ש שהשפנים נמצאו שם לרוב) מצאו כסף מזוקק על פני הארץ הרבה מאד עד שעשו כל כליהם וגם חשוקי וווי ספינותיהם מכסף, ובנו להם עיר מושב ורוכלת העמים טערזוס, והעיר הזאת יושבת על מבואת ים האטלאנטי שהוא ים אקיאנוס, וידוע שים סוף נכנס לים אקינוס

  4. ^ Orientalische Litteraturzeitung" iii" ע' 151