תשישות חום
![]() |
ערך ללא מקורות
| |
ערך ללא מקורות |
תחום |
רפואת חירום ![]() |
---|---|
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine |
166320 ![]() |
MeSH | D018882 |
סיווגים | |
ICD-10 |
T67.0 ![]() |
![]() ![]() |
תשישות חום היא תגובה חריפה של הגוף לחשיפה לחום. מציגה את העובדה שעלייה בחום הגוף אינה חייבת להיות תוצאה של איבוד נוזלים (התייבשות).
הסכנה העיקרית לגוף האדם בתשישות החום היא ההידרדרות למצב מסכן חיים שהוא מכת חום. אדם הסובל מתשישות חום, אם לא יורחק מהגורם המסכן, מצבו ידרדר עד כדי מוות.
סימנים וגורמים לתשישות חום[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שהייה בחום ובחוסר שתייה
- שינויים במצב המנטלי (עצבנות, אי שקט, בלבול, קהות חושים)
- דופק מהיר
- סחרחורות
- בחילות / הקאות (שייתכן שגרמו לאיבוד נוזלים מוקדם יותר, וכעת ממשיכות לגרום להתייבשות אם לא התפתחה כבר)
- כאבי ראש
- שלשולים (מדרדרים את המצב על ידי איבוד נוזלים)
- התכווצויות שרירים
- עילפון
טיפול בתשישות חום[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטיפול בתשישות החום הוא בעיקרו הורדת טמפרטורת הגוף בהקדם האפשרי לפני התפתחות של מכת חום.
- הרחקה למקום מוצל וקריר
- הפסקת כל פעילות גופנית (כדי למנוע עומס, ייצור אנרגיה והעלאה נוספת של טמפרטורת הגוף)
- השלמת נוזלים על ידי מתן שתייה קרה וממותקת ועירוי נוזלים.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.