תשלום בנייד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תשלום בנייד בעזרת שבב NFC

תשלום בנייד הוא מונח המיוחס לרוב לשירותי תשלום הפועלים בדרך כלל תחת פיקוח רגולטורי, ושמשתמשים במכשירים ניידים כמו סמארטפונים לצורך ביצוע התשלום. שירותי תשלום מסוג זה מאפשרים למשתמש לשלם באמצעותם למגוון רחב של שירותים ומוצרים, וזאת מבלי להזדקק לכסף מזומן, צ'ק או כרטיס מגנטי פיזי. בניגוד למקובל לחשוב, תשלום ללא מטבע פיזי הוא לא המצאה חדשה[1], אם כי רק במאה ה-21 הוא תפס תאוצה.

מאז תחילת המאה ה-21 הופכת צורת התשלום הזו למקובלת יותר ויותר[2][3][4]. הפטנט הראשון על שירות בסגנון הזה נרשם כבר בשנת 2000, ומאז המגמה מתגברת[5].

לשירותים אלו יש השפעה רבה גם על מדינות מתפתחות, שם פתרונות כאלו מאפשרים להרחיב את מידת החדירה של שירותים פיננסיים[6]. ארגונים רבים מכל העולם וביניהם קרן ביל ומלינדה גייטס, הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי ואחרים תומכים בשיטת התשלום הזו במדינות המתפתחות[7][8].

שיטות תשלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרת כסף דיגיטלי במזומן

קיימות מספר שיטות מרכזיות לביצוע תשלומים בנייד:

  • ארנק דיגיטלי
  • תשלומים בעזרת כרטיסים
  • תשלום בסלולר
  • תשלום מבוסס קרבה
  • העברות בנקאיות כמעט בזמן אמת

בין הסגנונות השונים יכולים להיות שילובים שונים. אפשרויות הצמיחה בשוק הזה הביאו למספר רב של שחקנים מכל מיני סוגים כמו חברות אשראי, ענקיות טכנולוגיה, ספקיות סלולר ובנקים שהשיקו פתרונות תשלום עצמאיים.

ארנק דיגיטלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישומוני ארנק דיגיטלי מאפשרים למשתמש לשמור את פרטי כרטיסי החיוב והאשראי שלהם כך שהם יכולים להשתמש במכשירים כמו סמארטפון, שעון חכם או אפילו טבעת חכמה כדי לשלם. בין השירותים המשתמשים בשיטה הזו נמנים Apple Pay, גוגל פיי, Samsung Pay, LG Pay ואלי פיי. בדרך כלל, התהליך כולל הוספת פרטי כרטיס ולאחר מכן הזנת קוד סודי בעת התשלום.

כרטיסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטה אחרת לביצוע תשלומים מאפשרת למשתמש להכניס את פרטי הכרטיס שברשותו, והיא נמצאת בשימוש נרחב באתרי אינטרנט. בחלק מהאתרים מתאפשר ללקוח לשמור את הפרטים ובהמשך לשלם בלחיצה אחת.

תשלום בסלולר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקומות רבים בעולם מתאפשרים תשלומים דרך חשבונית הטלפון, כך שהתשלום יתבצע דרך ספקית הסלולר. השירות נמצא בשימוש בשירותים דוגמת PayPal. באסיה, לדוגמה, 70% מכלל המקוון נרכש באמצעות תשלום בסלולר[9].

מסרונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתשלום על ידי מסרונים, הלקוח בוחר לשלם גם כן דרך חשבונית הסלולר, על ידי שליחת מסרון. הסוחר או מספק השירות מקבל את אישור העסקה ויכול לבצע את חלקו בה[10]. פעמים רבות משמשת השיטה הזו לגיוס תרומות. אף על פי שמדובר בשיטה יעילה, היא סובלת ממהירות תגובה איטית ומאבטחה לקויה, לצד הקושי לשמר את הלקוחות.

מסרונים בשילוב כרטיסי חיוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם לאחר ששיטת התשלום באמצעות מסרונים דעכה כמעט לחלוטין, ישנן שיטות מבוססות ענן המאפשרות להמשיך להשתמש בהם לזיהוי הלקוח[11], שעה שהתשלום ממשיך להתבצע באמצעות כרטיס אשראי/חיוב. מאחר ששירותי המסרונים נעדרי אבטחה של ממש, השיטה מאפשרת להרחיב את ההגנה על הפרטים החסויים של הצדדים בעסקה על ידי הימנעות מהעברתם במסרונים.

תשלום נייד אינטרנטי (WAP)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיטה זו, המשתמש נעזר ביישום או באתר אינטרנט כדי לשלם בטכנולוגיה המכונה Wireless Application Protocol) WAP). השיטה כוללת כמה יתרונות כמו האפשרות לשמר ולעקוב אחר הלקוח, קלות שימוש ושביעות רצון גבוהה[12].

חיוב מיידי באמצעות המפעיל הסלולרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיוב זה, כמו בשיטה הקודמת, דורש שימוש ברשת של המפעיל. מאחר שלמפעיל כבר יש התקשרות כספית עם המשתמש, החשבונית מוגדלת בסוף החודש. שירות זה פופולרי בעיקר במדינות בהן השימוש בכרטיסי תשלום נמוך.

תשלום מבוסס קרבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשלום או הזדהות באמצעות קרבה היא דרך נפוצה לתשלום בחנויות פיזיות ובתחבורה ציבורית

תשלום מבוסס קרבה היא דרך פופולרית לתשלום בחנויות פיזיות או בתחבורה ציבורית. באופן זה, הלקוח מעביר את המכשיר או הכרטיס שלו בסמוך למסוף תואם ועל ידי כך מבצע את התשלום. בחלק מהמקרים נדרשת הזדהות לפני התשלום דרך החשבון שנבחר (יכול להיות ארנק דיגיטלי או חשבון בנק). אחד החסרונות הבולטים של הטכנולוגיה היא הצורך במכשירים תואמים משני הצדדים, דבר שמקשה על כניסתה לשימוש נרחב. חרף הקושי, בשנים האחרונות קיימת עלייה בתשלומים באמצעות קרבה, ושירותים שתומכים בטכנולוגיה הזו קיימים בכל העולם.

אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העברה בנקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין שירותי ההעברה הבנקאית נמצא Swish, שירות תשלומים שוודי[13]. השירות הוקם לאחר חבירה בין כמה מהבנקים הגדולים בשוודיה, ונכון ל-2018 כ-60% מהשוודים משתמשים בו[14]. הוא משמש לרוב להעברת כספים בין משתמשים פרטיים וכן לתשלום לעסקים קטנים או כנסיות. ב-Swish, חשבון הבנק מקושר למספר הטלפון של המשתמש. העברות בנקאיות בזמן אמת משמשות במקומות נוספים בעולם.

ברקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוד QR (באנגלית: Quick Response) מאפשרים סריקה מהירה ונמצאים בשימוש מאז שנות ה-90[15]. בראשיתם יועדו הברקודים למחסנים לצורכי ניהול סחורה, אולם עם השנים הם הפכו למקובלים בענפים נוספים. עם התקדמות הטכנולוגיה פותח תקן ברקוד 2D שנועד להחליף את הברקוד מהדור הראשון שהשתמשו במספרים, בעוד הברקודים כיום משתמשים בצורה מרובעת.

תשלומים מבוססי ענן[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוגל, PayPal וחברות נוספות משתמשות במחשוב ענן לקידום התשלומים. ראשית, הלקוח משלם באופן רגיל על ידי אחת מהשיטות שהוצגה למעלה, ובהמשך מקבל התשלום מחייב אותו בפעם השנייה בגובה העמלה.

תשלום באמצעות גלי קול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמקול והמיקרופון שבמכשירים סלולריים מאפשרים גם כן לבצע תשלומים. קיימות מספר חברות שמשתמשות בכלים האלו כדי לבטל את הצורך בשבב מובנה במכשיר. בטכנולוגיה הזו המכשיר מייצר חתימה קולית ייחודית שהמיקרופון של מקבל התשלום יכול לקלוט.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2020 החל שוק התשלומים בנייד לצבור תאוצה, בהתאם לחובה שקבע בנק ישראל כי החל מסוף השנה בתי עסק גדולים יטמיעו מסופונים התומכים בתקן EMV לתשלום מבוסס קרבה. באמצע 2020 הושקו שירותים של ישראכרט, מקס, בנק לאומי, לצד אפליקציית Bit של בנק הפועלים שקיימת בישראל כבר מספר שנים. בסוף השנה צפויים שירותים בינלאומיים דוגמת Apple Pay להיכנס גם כן לתחרות בישראל[16].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תשלום בנייד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Pre-1900 Utopian Visions of the 'Cashless Society'". MPRA. 2012. 
  2. ^ GSMA Mobile Money Deployment Tracker
  3. ^ IA logo.png Financially connecting the world through mobile בתאריך 23 בנובמבר 2011, בארכיון האינטרנט
  4. ^ "Japanese Drive Mobile Payment Market". Ericsson.com. 2 בנובמבר 2010. בדיקה אחרונה ב-19 בספטמבר 2011. 
  5. ^ Mobile payment system, 11 בדצמבר 2000, בדיקה אחרונה ב-8 ביוני 2018 
  6. ^ "Half the World is Unbanked". FinancialAccess.org. 2009. אורכב מ-המקור ב-2014-12-22. 
  7. ^ Financial services for the poor, קרן ביל ומלינדה גייטס
  8. ^ Mobile Money, הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי, ‏7 במאי 2019
  9. ^ IA logo.png Mobile Payments: Look to Korea בתאריך 17 בנובמבר 2017, בארכיון האינטרנט
  10. ^ Rushabh Patel, Akhil Kunchea, Nihar Mishraa, Zakwan Bhaiyata, Rahul Joshib. "Comparative Review Of Existing Mobile Payment Systems". 
  11. ^ "FRB: Current Use of Mobile Banking and Payments". Federalreserve.gov. 2 באוגוסט 2013. בדיקה אחרונה ב-7 בינואר 2017. 
  12. ^ Wang, Hong; Kranakis, Evangelos (2002). "Secure Wireless Payment Protocol". School of Computer Science - Carleton University. בדיקה אחרונה ב-20 בספטמבר 2020. 
  13. ^ "Swish". Getswish.se. בדיקה אחרונה ב-7 בינואר 2017. 
  14. ^ Payment patterns in Sweden 2018, Sveriges Riksbank, ‏מאי 2018
  15. ^ "History of QR Code". qrcode.com. בדיקה אחרונה ב-20 בספטמבר 2020. 
  16. ^ עירית אבישר, אפל פיי נכנעה: תקבל בארץ עמלה קטנה יותר מזו שדרשה, באתר כלכליסט, 16 ביולי 2020