...וגלוי עיניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
...וגלוי עיניים
Ariel ...Ugaluy.jpg.jpg
אלבום אולפן מאת מאיר אריאל
יצא לאור 1984
הוקלט באולפני טריטון, פברואר-אפריל 1984
סוגה זמר עברי
פולק רוק
אורך 41:56
חברת תקליטים CBS
הפקה אתי אנטה
כרונולוגיית מאיר אריאל
שירי חג ומועד ונופל
(1978)
...וגלוי עיניים
(1984)
ירוקות
(1988)

"...וגלוי עיניים" (1984) הוא אלבומו המלא השני של הזמר מאיר אריאל, שיצא שש שנים לאחר האלבום שירי חג ומועד ונופל.

כל המילים והלחנים באלבום נכתבו על ידי אריאל, ויהודה עדר עיבד והפיק מוזיקלית. שירי האלבום מושפעים מסגנון הפולק רוק כפי שהתבטא ביצירתו של בוב דילן, אליו נחשף אריאל בשהותו בארצות הברית. בכך מהווה האלבום המשך ישיר לאלבום הקודם. באלבום השתתפו מוזיקאים ידועים כגון: דויד ברוזה, יהודה עדר בקולות וגיטרות, גורי אגמון בקלרינט, איתן שפירא בנגינה באקורדיון, משה לוי תיבת נגינה וסינתיסייזר, שם-טוב לוי בחליליות, מירל רזניק בכינור וכן מיקי קם ונורית גלרון בקולות.

שם האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר להיות האלבום "...וגלוי עיניים" המשך סגנוני לקודמו, גם שם האלבום מהווה המשך לשמו של האלבום הקודם (שירי חג ומועד ונופל), ולראיה - שלוש הנקודות הנמצאות בראש שם האלבום. הביטוי "נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם" הוא שורת הסיום בפתיח של שתיים מנבואות בלעם לפני בלק בן ציפור, מלך מואב (במדבר, כ"ד, ד', ט"ז). הפתיח במלואו הוא:

"נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן:

נְאֻם שֹׁמֵע אִמְרֵי-אֵל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן:מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם."

האלבום הבא של אריאל, שגם הוא קרוב מאוד לקודמיו, מבחינה סגנונית נקרא "ירוקות" - שם המהווה המשך לשמו של אלבום זה (עיניים ירוקות).

רשימת השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. מחלק המוסר השכל (אגדת עם מקסיקנית)
  2. שפריץ חרוזים ללואיז
  3. סינרומן (אינטריגה בארבעה פרקים)
  4. שיר תת-מודע זמני
  5. לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ
  6. דאווין של שיר מחאה
  7. שדות גולדברג
  8. פרקים מיומנו של חוזר בתשובה
  • כאשר נעשתה הסבה מהתקליט לדיסק הוסיפה חברת התקליטים לאלבום את "שיר הקומבינה" מהמיני-אלבום עברנו את פרעה, והוא מופיע בדיסק כ"שיר אורח".
  • השיר שדות גולדברג נכתב כתגובה לשיר "את תלכי בשדה" של לאה גולדברג ("את תלכי בשדה לבדך" בשיר של גולדברג לעומת "ילדתי שלי, אל תלכי לבדך בשדה המוזהב" בשיר של מאיר אריאל).