15 מיליון נקודות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
15 מיליון נקודות
Fifteen Million Merits
פרק מ"מראה שחורה"
‏ הפרק "15 מיליון נקודות" מתוך "מראה שחורה"
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
מספר פרק 2
מספר עונה 1
תאריך שידור מקורי 11 בדצמבר 2011
אורך 62 דקות
שפה אנגלית
תסריט צ'ארלי ברוקר
קוני האק
בימוי ארוס לין
כוכבים אורחים

15 מיליון נקודותאנגלית: Fifteen Million Merits) הוא הפרק השני מתוך שלושה בעונה הראשונה של אנתולוגיית המדע הבדיוני הבריטית "מראה שחורה". הוא נכתב על ידי יוצר הסדרה צ'ארלי ברוקר ואשתו קוני האק ובויים על ידי ארוס לין. הפרק שודר לראשונה בערוץ 4 הבריטי ב-11 בדצמבר 2011.

בעולם שבו רוב האוכלוסייה חייבת לדווש על אופני כושר, כדי להפעיל את סביבתם האלקטרונית, ולהשיג נקודות זכות בשם "Merits", הפרק מספר את סיפורו של בינג (דניאל קלויה), שפוגש את אבי (ג'סיקה בראון פינדלי) ומשכנע אותה להשתתף בתוכנית כשרונות טלוויזיונית, כדי לברוח מעולם ה"עבדות" שסובב אותם. הפרק הוא דיסטופיית מדע בדיוני שמכיל הקבלה לתוכניות ריאליטי ואישים, כגון "X פקטור" וסיימון קאוול.

הפרק קיבל ביקורות חיוביות. כמה מהמבקרים שיבחו את הסגנון הוויזואלי ואת אופי המחשבה של הפרק, ומאמינים שהוא עולה על הפרק הקודם, "ההמנון הלאומי". מבקרים אחרים ביקרו את הפרק על היותו לא מקורי.[1][2]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסייה מתגוררת בחלל סגור, אוטומטי, המכוסה כמעט כולו באריחי זכוכית שמשמשים כמסכי וידאו אינטראקטיביים עם תכנים בידוריים מותאמים אישית ופרסומות שמופיעות באופן תכוף. האנשים שנמצאים במתקן רוכבים על אופני כושר כדי לייצר חשמל תמורת נקודות זכות, "merits", שמשמשות להם כסוג של מטבע. החברה מדירה אנשים הסובלים מעודף משקל, והם עובדים כמנקים סביב המכונות (שם תוקפים אותם מילולית) או מושפלים בתוכניות בידור.

בינגהאם "בינג" מדסן (דניאל קלויה) ירש לאחרונה כמה מיליוני נקודות מאחיו המת. הוא שומע במקרה את אבי חאן (ג'סיקה בראון) שרה בשירותים, והוא מעודד אותה להירשם ל"Hot Shot", תוכנית בידור למציאת כשרונות בסגנון "X פקטור" שהזוכים בה יוכלו לוותר על חיי ה"עבדות" שבהם הם נמצאים, ולעבור לחיות חיי פאר. הם מבינים כי כרטיס השתתפות באודישן עולה 12 מיליון נקודות, ואבי נותנת לבינג בעל כורחה לקנות לה כרטיס. בינג מבין רק מאוחר יותר שהכרטיס עולה 15 מיליון נקודות – כמעט כל הנקודות שלו – אבל הוא קונה את הכרטיס בכל זאת. אבי הולכת לאודישן עם בינג המלווה, שם היא נדרשת לשתות משקה מסמם בשם "Cuppliance" - "צייתנות", ויוצאת לשיר את השיר "Anyone Who Knows What Love Is" של אירמה תומאס לשופטים הופ, צ'אריטי ו-ווראטין. על אף שהתרשמו מיכולותיה, הם אומרים לה שאין יותר מקומות לזמרים, והופ מציע שתשתתף במקום זאת בתוכנית פורנוגרפית בשם "הבחורות של רייט". למרות התנגדותו של בינג מאחורי הקלעים, אבי הנתונה ללחץ מצד הקהל והשופטים ותחת המשקה המסמם הגורם לה לציית, מקבלת את ההצעה, בעוד בינג נשאר שבור לב.

יום אחד, בינג נחשף לפרסומת לתוכנית "הבחורות של רייט", בכיכובה של אבי. בינג נאלץ לראות את הפרסומת במלואה כיוון שלא נותרו לו נקודות שייתנו לו לדלג עליה, וכאשר הוא מסיט את מבטו, נשמע צפצוץ חזק עד שהוא מסתכל בחזרה על המסך. בינג חובט בכעס באחד האריחים, ומנפץ אותו. הוא מרים חתיכת זכוכית שבורה וגודם לעצמו חתיכת עור ביד שמכילה את הקעקוע הזמני של "Hot Shot" שניתן לו באודישן. הוא מבלה את החודשים הקרובים בניסיון להשיג 15 מיליון נקודות כדי לקנות עוד כרטיס השתתפות ב"Hot Shot".

באודישן שלו, בינג מסתיר את הזכוכית במכנסיים שלו ואומר שהוא כבר שתה מהמשקה המסמם. הוא מתחיל את הופעתו באנמבר ריקוד, אבל באמצע הביצוע הוא שולף את הזכוכית ומאיים לשסף באמצעותה את גרונו. ווראטין מעודד אותו לעשות זאת, אבל השופטים האחרים אומרים לו לדבר. בינג נואם נאום מלא ברגשות זעם, ובוכה על כך שהמערכת אינה הוגנת ומביע את כעסו על כך שהשופטים גזלו ממנו את הדבר היחיד שהוא מצא במתקן שחש שהוא אמיתי וטהור. השופטים מתרשמים מ"הופעתו" ומציעים לו תוכנית משלו, בה הוא יוכל לנאום על המערכת מספר פעמים בשבוע.

במקום להתנגד למערכת, הוא מסכים, והוא נראה מסיים אחד מנאומיו בתא מזויף בפנטהאוס שלו. בנימה זו, הוא מביט החוצה מחדרו לקראת מה שנראה כיער ירוק עצום.

ניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל קלויה, שמגלם את בינג

הפרק מסווג תחת הז'אנרים דיסטופיה, מדע בדיוני ודרמה.[3] ראיין למבי השווה אותו לרומנים דיסטופיים כגון 1984, עולם חדש מופלא ו-We, בשל העלילה שסובבת סביב מערכת יחסים "חורצת גורלות".[4] על פי סאם וולסטון, בינג הוא גיבור טראגי.[5] בהקשר לקצב התקדמות העלילה, דייוויד סימס כתב כי הפרק הוא "חסכוני עם המידע שהוא נותן לצופה".[3]

בסוף הפרק בינג מביט אל עבר יער עצום מבעד לאריחי הזכוכית. ניתן להסיק שהיער מוצג כמערכת מסכים, אך דרך נוספת להבין את סיום הפרק היא להניח כי היער לא מוצג על ידי מערכת מסכים, אלא נשקף על ידי חלונות פשוטים. פרשנות כזו מוסיפה ביקורת על כך שהאנושות בוחרת להקיף עצמה בטכנולוגיה ולא בטבע האמיתי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Black Mirror: Fifteen Million Merits - With Final Ambiguities Worth Discussing, www.bleedingcool.com
  2. ^ Richards, Sam (11 בדצמבר 2011). "Black Mirror: 15 Million Merits, Channel 4, review" (באנגלית). ISSN 0307-1235. בדיקה אחרונה ב-28 בינואר 2019. 
  3. ^ 3.0 3.1 David Sims, Black Mirror: "Fifteen Million Merits", TV Club (בAmerican English)
  4. ^ Black Mirror episode two spoiler-filled review: Fifteen Million Merits, Den of Geek (באנגלית)
  5. ^ Wollaston, Sam (11 בדצמבר 2011). "TV review: Black Mirror; Piers Morgan's Life Stories: Peter Andre; This is Justin Bieber". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-28 בינואר 2019.