1974 בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
««« 
1973
1972
1971
דגל ישראל
1974
בישראל
»»»
1975
1976
1977
כל ערכי השנים בישראלאירועים בולטים בעולם ב-1974
כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל
פורטל ישראללוח שנה של שנת 1974

1974 בישראל (ה'תשל"ד - ה'תשל"ה) הייתה השנה בה חגגה מדינת 26 שנה מיום היווסדה. העיסוק הציבורי בשנה זו עומד בצל מלחמת יום הכיפורים שפרצה באוקטובר בשנה שעברה.

הנהגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמטכ"ל, דוד אלעזר התפטר לאחר דו"ח ועדת אגרנט


פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבא וביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

דו"ח ועדת אגרנט והשלכותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלכות מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמדת האו"ם בקילומטר ה-101

טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורבנות אסון מעלות בבית הקברות בצפת

אירועי ביטחון אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטת "יד לשמונה" במחניים לזכר קורבנות אסון מחניים

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת 1974 הייתה שנה שבה ניכרו השפעותיה המשמעותיות של מלחמת יום הכיפורים על כלכלת ישראל:

כתוצאה מההגדלה המשמעותית של הוצאות הממשלה שנבעו מהמלחמה, נאלצה הממשלה לבחון דרכים להגדלת מקורות המימון. בסדרה מתמשכת של הצעות ויוזמות ממשלתיות הועמק מאד המיסוי מכל הסוגים, הוטלו מלוות מלחמה (שהן הלוואות כפויות בתנאי ריבית שקבעה הממשלה עצמה), קוצץ השר באמצעות מתן תוספות יוקר חלקיות (נמוכות מעליית מדד המחירים לצרכן), נקבעו הסדרים שנועדו לצמצם את הוצאת מטבע חוץ על היבוא האזרחי לטובת יבוא צבאי ונעשו פניות לסיוע כלכלי מארצות הברית במענקים והלוואות. חלק מהיוזמות וההצעות לא התקבלו אך יצרו אי וודאות במשק.

אירועים כלכליים משמעותיים:

  • ב-2 ביולי החליטה הממשלה על "תוכנית ריסון" - העלאת היטל יבוא מ-25% ל-35%, איסור על בניית דירות בשטח של מעל 110 מ"ר, הוגדלו מלוות המלחמה על הציבור[1].

חברה ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תום מלחמת יום הכיפורים, ובייחוד לאחר פרסום דו"ח ועדת אגרנט החלו נשמעים קולות אשר קראו להפקת לקחים במישור הפוליטי והחברתי. בין היתר בלט במחאתו, שגרפה אחריה רבים, הקצין במיל' מוטי אשכנזי. משה דיין וגולדה מאיר מתפטרים, למרות שדו"ח ועדת אגרנט נמנע מלהטיל עליהם אחריות ל"מחדל".

ב-25 בפברואר (ט"ו בשבט תשל"ד) מוקמת גם תנועת גוש אמונים. התנועה מתחילה בפעולות מחאה נגד הסכמי הפרדת הכוחות עם סוריה ברמת הגולן; ופועלת לעלייה על הקרקע ב"שטחים". החל מיוני-יולי עולים פעילי התנועה על הקרקע מספר פעמים להקמת התנחלות, בעיקר באזור תחנת הרכבת הנטושה ליד סבסטיה. מאבקים אלה מול הממשלה נמשכים לתוך 1975.

מוקם "בית הלוחם" הראשון, בשכונת אפקה בתל אביב.

תרבות ופנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית הסאטירה ניקוי ראש זכתה לפופולריות גדולה
באירוויזיון 1974 מייצגת את ישראל להקת כוורת עם השיר "נתתי לה חיי"; הלהקה יוצאת גם עם האלבום "פוגי בפיתה"

חינוך ומדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלילים ומשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1974)

נפטרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1974)

זלמן שזר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]