לדלג לתוכן

1992 במוזיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
1992
במוזיקה
< · 1990 · 1991 — 1992 — 1993 · 1994 · >
כל ערכי השנים במוזיקה במאה ה-20 · כל ערכי השנים במוזיקה במאה ה-21 · פורטל המוזיקה

שנת 1992 הייתה שנה משמעותית בעולם המוזיקה, שהתאפיינה באירועים בולטים, שחרור אלבומים פורצי דרך והתפתחויות תרבותיות וטכנולוגיות. השנה התבלטה בעלייתו של ז'אנר ה-גראנג' לפסגת הפופולריות, עם הצלחת האלבום Nevermind של נירוונה, שהגיע למקום הראשון במצעד ה-בילבורד 200. בנוסף, התקיימו אירועים חשובים כמו מופע המחווה לפרדי מרקיורי, סיבובי הופעות בינלאומיים של אמנים מובילים כגון מייקל ג'קסון ו-Guns N' Roses, ופיתוח פורמט ה-MP3, שהשפיע עמוקות על תעשיית המוזיקה בעתיד. שנה זו ראתה גם שינויים בלהקות, כגון עזיבתם של חברים מרכזיים כמו וינס ניל מ-מוטלי קרו ו-רוב הלפורד מ-ג'ודס פריסט, לצד הקמת להקות חדשות והתפרקות אחרות.

ינואר-פברואר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

11 בינואר

16 בינוארמיק ג'אגר משתתף בהקרנת הבכורה של סרטו החדש, Freejack, ב-תיאטרון הסיני של מאן בהוליווד.[3]

25 בינואר – פסטיבל Big Day Out הראשון מתקיים ב-סידני, אוסטרליה, בהשתתפות הלהקות Violent Femmes ו-נירוונה כמופעים המרכזיים.[4]

5 בפברוארניו קידס און דה בלוק קוטעים את סיבוב ההופעות שלהם כדי להופיע בתוכנית The Arsenio Hall Show כתגובה לשמועות שהלהקה מבצעת ליפ סינק בהופעותיה.[5]

16 בפברואר – מוזיקה סלאבית מוצגת בפסטיבל המוזיקה של אולו, עם קונצרטים והפקות אופרה ב-אואולו, פינלנד, עד 26 בפברואר.[6]

18 בפברוארוינס ניל עוזב את מוטלי קרו לאחר 11 שנים כסולן הלהקה, כדי להתמקד בקריירה שלו כנהג מרוץ מכוניות.[7]

24 בפברואר

  • קורט קוביין מ-נירוונה נושא לאישה את קורטני לאב מהול.
  • שירות הדואר של ארצות הברית חושף שני עיצובים אפשריים לבול הדואר המוצע של אלביס פרסלי להצבעת המעריצים. עיצוב אחד מציג את אלוויס הצעיר משנות ה-50, והשני את אלוויס המבוגר משנות ה-70. העיצוב של אלוויס הצעיר זוכה בהצבעה, והבול מונפק בינואר של השנה הבאה.[8]

25 בפברואר

10 במרץ – בטקס פרסי Soul Train Music Awards 1992, פרינס זוכה בפרס "מורשת" על מפעל חיים.

14 במרץFarm Aid החמישי מתקיים באירווינג, טקסס, בהנחיית וילי נלסון. בין האמנים המופיעים: ג'ון מלנקמפ, ניל יאנג ו-פול סיימון. כ-40,000 איש משתתפים באירוע.[9]

16 במרץמריה קארי מופיעה ב-MTV Unplugged, מציגה את טווח הקול שלה בן חמש אוקטבות ומקבלת ביקורות נלהבות.

24 במרץ – שופט בשיקגו, אילינוי, ארצות הברית, מאשר החזרים כספיים של עד 3 דולר לכל מי שיוכיח שרכש הקלטות של מילי ונילי לפני תחילת שערוריית ה-ליפ סינק ב-27 בנובמבר 1990.

1 באפרילבילי איידול, העומד למשפט על תקיפת אישה בפניה, מודה באשמה ללא התנגדות. איידול נקנס ונדרש להפיק הודעות שירות ציבורי נגד שימוש באלכוהול וסמים.[10]

20 באפרילמופע המחווה לפרדי מרקיורי מתקיים באצטדיון וומבלי בלונדון, אנגליה. כל ההכנסות מועברות למחקר על איידס.

24 באפרילדייוויד בואי נושא לאישה את דוגמנית האופנה אימאן.[11]

30 באפריל – בלוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית, ה-בוסטייה של מדונה נגנבת מתצוגה ב-Frederick's of Hollywood. מוצע פרס של 1,000 דולר עבור החזרתה.[12]

6 במאי

  • פסטיבל המקהלות הצעירות האירופי הראשון, Europäisches Jugendchorfestival (EJCF), נערך ב-בזל, שווייץ. המארגנים מחליטים להפוך אותו לאירוע תלת-שנתי.
  • רוב הלפורד מודיע על עזיבתו את ג'ודס פריסט.
  • סלינה משחררת את האלבום Entre a Mi Mundo, המכיל את הלהיט הראשון שלה שהגיע למקום הראשון, "Como la Flor".

7 במאיג'ון פרושיאנטה מרד הוט צ'ילי פפרז עוזב את הלהקה לפני פרסום שער של מגזין רולינג סטון שבו הם מופיעים; נאלצו להוציא אותו מהתמונה דיגיטלית.[13] פרושיאנטה חזר לרד הוט צ'ילי פפרז ב-1998.[14]

9 במאיאירוויזיון 1992 נערך ב-אצטדיון הקרח של מאלמה בשוודיה ובו מנצחת לינדה מרטין מ-אירלנד עם השיר "Why Me?", שנכתב על ידי ג'וני לוגן, זוכה 1980 ו-1987. בגיל 41, מרטין הופכת לאישה המבוגרת ביותר שזכתה בתחרות עד היום.

5 ביוני – פסטיבל האקורדיון של סאטה האמה מתקיים עד 14 ביוני ב-איקאלינן, פינלנד.

27 ביוני

  • מייקל ג'קסון פותח את סיבוב ההופעות העולמי Dangerous, לתמיכה באלבומו Dangerous, במינכן, גרמניה.
  • הגיטריסטית סטפני סרג'נט מהלהקה העולה 7 Year Bitch נפטרת מחנק לאחר שחזרה ממסיבה שבה שתתה אלכוהול וצרכה כמות קטנה של הרואין. היא הייתה בת 24.

29 ביוני – פסטיבל האקורדיון הצפוני מתקיים ב-טורניו-האפארנדה, פינלנד, עד 5 ביולי.

4 ביולי

  • פסטיבל האופרה והבלט הקיצי BudaFest מושק ב-בודפשט, הונגריה.[15]
  • מארק הרד סובל מהתקף לב במהלך הופעה בפסטיבל Cornerstone Festival ב-אילינוי, ארצות הברית. הרד מועבר לבית חולים מיד לאחר סיום ההופעה, אך נפטר שבועיים לאחר שחרורו באוגוסט.

10 ביולי – פסטיבל הטנגו של סיינאיוקי (פינלנד) מתחיל ונמשך עד 12 ביולי.[16]

11 ביולי – "November Rain" של Guns N' Roses נכנס לספר השיאים העולמי כסינגל הארוך ביותר, באורך 8 דקות ו-57 שניות, שהגיע לטופ 20 בארצות הברית. הווידאו קליפ של הסינגל נוצר בתקציב של למעלה מ-1.5 מיליון דולר, והפך ליקר ביותר בזמנו.

12 ביולי – פתיחת פסטיבל המוזיקה הקאמרית של קוהמו, פינלנד (עד 26 ביולי).[16]

18 ביוליויטני יוסטון נישאת ל-בובי בראון.

28 ביוליאייס-טי מודיע כי השיר השנוי במחלוקת "Cop Killer" מוסר מהאלבום של בודי קאונט הנושא את שם הלהקה.

2 באוגוסט

3 באוגוסט – פסטיבל העוגב של להטי (פינלנד) מתחיל ונמשך עד 9 באוגוסט.[16]

5 באוגוסטג'ף פורקארו, שנחשב לאחד המתופפים המוערכים ביותר בסטודיו ברוק משנות ה-70 ועד תחילת שנות ה-90, נפטר מהתקף לב בגיל 38.

8 באוגוסט – במהלך סיבוב ההופעות Guns N' Roses/Metallica Stadium Tour, סולן מטאליקה, ג'יימס הטפילד, נפצע מפיצוץ פירוטכניקה במהלך קונצרט באצטדיון האולימפי במונטריאול, מה שמאלץ את הלהקה לבטל את השעה השנייה של המופע. הלהקה המשותפת Guns N' Roses עולה לבמה, אך עוזבת מוקדם כאשר אקסל רוז מתלונן על בעיות בגרון. המופע המקוצר גורם למעריצים זועמים להתפרע ברחובות מונטריאול. הסיבוב חודש ב-25 באוגוסט, אך עם טכנאי גיטרות שמחליף את הטפילד בגיטרה עד סוף הסיבוב.

14 באוגוסט – פתיחת פסטיבל סיבליוס בלובייסה, פינלנד.[16]

18 באוגוסטפרנסס בין קוביין, בתם של קורט קוביין ו-קורטני לאב, נולדת.

20 באוגוסט – פתיחת פסטיבל הלסינקי, בנושא: מוזיקה של מדינות הבלטיות (קונצרטים תזמורתיים וקאמריים, הפקות אופרה, רסיטלים של שירים, בלט, תיאטרון, ג'אז, פופ וקונצרטים של רוק) עד 6 בספטמבר.[16]

ספטמבר-אוקטובר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

17 בספטמברפרנק זאפה, בהופעתו הציבורית המקצועית האחרונה, מנצח על Ensemble Modern בפסטיבל פרנקפורט בגרמניה. זאפה, שחולה קשה בסרטן הערמונית, זוכה לתשואות של 20 דקות.[19]

3 באוקטוברשינייד או'קונור מעוררת מחלוקת כשהיא קורעת תמונה של האפיפיור בתוכנית הטלוויזיה האמריקאית סאטרדיי נייט לייב.[20]

16 באוקטובר – קונצרט מחווה ענק ל-בוב דילן נערך ב-מדיסון סקוור גארדן בניו יורק. בין המופיעים הרבים: ג'ון קוגר מלנקמפ, ניל יאנג, אריק קלפטון, ג'ון קרטר קאש, ג'וני קאש ו-טרייסי צ'פמן, אך תשומת הלב מופנית בעיקר ל-שינייד או'קונור, שזוכה לקריאות בוז רמות מצד חלק גדול מהקהל בתגובה לאירוע ב-Saturday Night Live שבועיים קודם לכן.

20 באוקטוברמדונה משחררת את אלבומה החמישי, Erotica, שהפך לאחד האלבומים השנויים במחלוקת שלה עד כה בשל תוכן מיני בוטה.

31 באוקטובר

  • "End of the Road" של Boyz II Men נשאר במקום הראשון במצעדים בארצות הברית במשך 12 שבועות רצופים, שובר שיא בן 36 שנים שהוחזק קודם לכן על ידי אלביס פרסלי. השיא של Boyz II Men נשבר ב-6 במרץ 1993 על ידי "I Will Always Love You" של ויטני יוסטון.
  • האופרה McTeague, המבוססת על הרומן מתקופת העידן הפרוגרסיבי מאת פרנק נוריס, מוצגת בבכורה ב-האופרה הלירית של שיקגו.

נובמבר-דצמבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

3 בנובמבר – להקת הראפ-מטאל Rage Against the Machine משחררת את אלבום הבכורה שלהם.

9 בנובמבר – הזמרת ילידת אוסטרליה קיילי מינוג מסיימת את שיתוף הפעולה שלה עם כותבי השירים והמפיקים הבריטיים סטוק אייטקן ווטרמן ועם חברת התקליטים PWL.

15 בנובמבראוזי אוסבורן מופיע בקונצרט האחרון של סיבוב ה"פרישה" שלו ב-Pacific Amphitheatre ב-קוסטה מסה, קליפורניה. הוא מלווה על הבמה על ידי שלושת חבריו לשעבר מ-בלאק סבאת' להופעת איחוד. בלאק סבאת' פתחו את המופע עם רוב הלפורד כסולן, במקום רוני ג'יימס דיו שעזב את הלהקה ימים קודם לכן.

17 בנובמבראלבום הפסקול של "שומר הראש", סרט הבכורה של ויטני יוסטון, יוצא לאור. האלבום זכה לאישור פלטינה 18 פעמים על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי ומכר 45 מיליון עותקים ברחבי העולם. עד היום האלבום נותר פסקול הנמכר ביותר בכל הזמנים ואחד האלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים.

22 בנובמבר – חברת התקליטים ה-פוסט-פאנק והמוזיקה האלקטרונית מבוססת מנצ'סטר פקטורי רקורדס מכריזה על פשיטת רגל. הלייבל נקלע למצוקה כלכלית קשה לאחר שהוציא את רוב כספו על ידי האפי מאנדייז במהלך הקלטת האלבום Yes Please!, שהפך לכישלון מסחרי. בנוסף, תוכניות לרכישה על ידי London Records נכשלו כאשר התגלה שאף אחד מהאמנים של Factory לא חתום רשמית ללייבל; רוב האמנים הללו, במיוחד ניו אורדר, חתמו בסופו של דבר על חוזים עם London Records לאחר סגירת Factory.[21]

3 בדצמברביל ויימן מודיע על פרישתו מהרולינג סטונז.

31 בדצמבר

דייוויד איסברג עוזב את אופת' מתפקידו כסולן. הגיטריסט הנוכחי מיקאל אוקרפלט ממלא את מקומו.

Vibe, מגזין חדש המתמקד ב-R&B עכשווי ו-מוזיקת היפ-הופ, מושק עם גיליון סתיו מיוחד.

פורמט הקובץ MP3 מפותח כחלק מתקן דחיסת וידאו.

זמרים שנולדו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא 1992 במוזיקה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Olsen, Eric (9 באפריל 2004). "10 years later, Cobain lives on in his music". Today.com Interactive. נבדק ב-20 באפריל 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ unattributed (n.d.). "50 WAYS TO LEAVE SOUTH AFRICA". Entertainment Weekly and Time Inc. ארכיון מ-16 בדצמבר 2008. נבדק ב-28 באפריל 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "63 Freejack Los Angeles Premiere Photos & High Res Pictures - Getty Images". www.gettyimages.com. נבדק ב-2025-03-05.
  4. ^ Condon, Dan (30 בספטמבר 2019). "The definitive guide to every Big Day Out line-up ever". ABC. נבדק ב-31 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Hochman, Steve (1992-02-06). "New Kids on the Block Let Singing Do the Talking". The Los Angeles Times. נבדק ב-2012-04-03.
  6. ^ Tas Toth, "Finnland: Viele Festivals im Norden Europas", Die Zeit no. 6 (February 21, 1992).
  7. ^ Darling, Spyder (בנובמבר 1998). "The Sultans of Sleaze". NY Rock. אורכב מ-המקור ב-13 במאי 2008. נבדק ב-29 באפריל 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "The Elvis Stamp: America Elects a King National Postal Museum". Postalmuseum.si.edu.(הקישור אינו פעיל)
  9. ^ "Past Farm Aid Concerts". Farm Aid. אורכב מ-המקור ב-אפריל 6, 2017. נבדק ב-יוני 17, 2017.
  10. ^ "Billy Idol Pleads Guilty to Punching Woman". Los Angeles Times. 22 בינואר 1992. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Live Journal". אורכב מ-המקור ב-ספטמבר 1, 2011. נבדק ב-יוני 20, 2014.
  12. ^ "Madonna Tribe Interview: Gardner Cole". Madonnatribe.com.
  13. ^ anonymous (n.d.). "1992 Rolling Stone Covers". Rolling Stone. אורכב מ-המקור ב-3 במאי 2008. נבדק ב-17 באפריל 2008. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ "John Frusciante Rejoins Red Hot Chili Peppers". MTV News. אורכב מ-המקור ב-21 בספטמבר 2017. נבדק ב-18 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Budapest tourist guide (אורכב 09.07.2010 בארכיון Wayback Machine)
  16. ^ 1 2 3 4 5 Tas Toth, "Finnland: Viele Festivals im Norden Europas", Die Zeit no. 6, February 21, 1992).
  17. ^ "Biography". אורכב מ-המקור ב-נובמבר 24, 2010. נבדק ב-אוגוסט 26, 2010.
  18. ^ "The Independent Arts". The Independent. ארכיון מ-1 במאי 2022. {{cite news}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל)
  19. ^ Miles, Barry (2004). Frank Zappa. London: Atlantic Books. p. 371. ISBN 1-84354-092-4.
  20. ^ "Sinead O'Connor: 'There should be a full criminal investigation of the pope'". Los Angeles Times. 24 במרץ 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ "Factory Records – The Rise And Fall of UK's Legendary Indie Label". Live4ever.uk.com. 22 בנובמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)