ריוגו (אסטרואיד)

**ריוגו**
	ריוגו כפי שצולם על ידי החללית היאבוסה 2, יוני 2018; ; מסלולו של האסטרואיד
כוכב האם
כוכב אם	השמש
מידע כללי
סוג	אסטרואיד
סיווג ספקטרלי	C
קטגוריה	אסטרואיד אפולו
תאריך גילוי	10 במאי 1999
מגלה	מיזם לינקולן לחקר אסטרואידים קרובי ארץ
על שם	ריוגו
מקום גילוי	Experimental Test Site
מאפיינים מסלוליים
אפואפסיד	211,800,665 ק"מ; (1.4158 AU)
פריאפסיד	144,092,669 ק"מ; (0.9632 AU)
ציר חצי-ראשי	1.191013624852465±0.0000000039741 יחידה אסטרונומית
אקסצנטריות	0.1903
זמן הקפה	1.2974 שנים ; 473.9 ימים
נטיית מסלול	5.8839°
מאפיינים פיזיים
ממדים	קוטר של 0.87 ± 0.03 ק"מ
צפיפות ממוצעת	1.19±0.02 גרם/סמ"ק
זמן סיבוב עצמי	7.62 שעות ימים
אלבדו	0.047
בהירות מוחלטת	19.2

רְיוּגוּ (שם מלא: ריוגו 162173; באנגלית: 162173 Ryugu ) הוא אסטרואיד קרוב ארץ. מרחקו הרב ביותר מהשמש במסלולו סביבה (אפהליון) הוא 1.42 יחידות אסטרונומיות, ומרחקו הקרוב ביותר אליה במסלול (פריהליון) הוא 0.96 יחידות אסטרונומיות, כלומר הוא חוצה במסלולו את מסלול כדור הארץ (שמרחקו מהשמש מוגדר כיחידה אסטרונומית אחת), ועל כן האסטרואיד מסווג כאסטרואיד אפולו. האסטרואיד התגלה במאי 1999 על ידי פרויקט LINEAR‏. קוטרו עומד על כ-900 מטר. הוא נחשב לאסטרואיד מסוג C, העשירים בפחמן ומכילים גם תרכובות אורגניות.

האסטרואיד נבחר על ידי סוכנות החלל היפנית ליעד המחקר של משימת היאבוסה 2, שהגיעה לאסטרואיד בשנת 2018, אספה ממנו מספר דגימות שחזרו לכדור הארץ לניתוח ב-5 בדצמבר 2020. הגשושית ביצעה פיצוץ מבוקר מעל האסטרואיד, כדי להדוף כלפיו קליע שיצור מכתש פגיעה מלאכותי, ממנו נלקחה דגימה של חומר תת-קרקעי^[2].

שם הקוד הראשוני שניתן לו לאחר גילויו היה 1999 JU₃ עם המספר הסידורי 162173. לאחר שנבחר כיעד למשימת היאבוסה 2, קראה בשנת 2015 סוכנות החלל היפנית לציבור הרחב להציע לו שם.^[3] באוקטובר אותה שנה פורסם שמתוך 7,336 הצעות נבחר השם ריוגו, ארמונו של מלך הדרקון בקרקעית הים לפי המיתולוגיה היפנית.

לפי הסיפור המיתולוגי, אוראשימה טארו (אנ'), ביקר בארמון וכשרצה לחזור לביתו הוא קיבל מבתו של אל הים קופסה, תוך כדי שהיא מזהירה אותו לבל יפתח אותה. כאשר הוא חוזר לכפר שלו הוא מגלה כי עברו שלוש מאות שנים. מתוך שכחה הוא פותח את הקופסה וכאשר עשה זאת הזדקן בפתאומיות ומת.^[4] הבחירה בשם, לפי סוכנות החלל היפנית, נעשתה בשל מוטיב "החזרת האוצר" בסיפור והדמיון למשימת החזרת הדגימה של היאבוסה 2. השם הפך לרשמי לאחר אישור מהאיגוד האסטרונומי הבינלאומי.^[5]