1 (אלבום של הביטלס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: דורש עריכה לשונית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
1
אלבום להיטים מאת הביטלס
יצא לאור 13 בנובמבר 2000
הוקלט 11 בספטמבר 1962 -1 באפריל 1970, אולפני אבי רוד
סוגה פופ, רוק
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך

78:39

1:18:39
חברת תקליטים EMI, Apple, Olympic and Trident Studios, London; Pathé Marconi Studios, Paris
הפקה ג'ורג' מרטין, פיל ספקטור
כרונולוגיית הביטלס
yellow Submarine songtrack
(1999)
1
(2000)
Let it be...Naked
(2003)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

1 הוא אלבום להיטים של להקת הרוק האנגלית "הביטלס", שיצא במקור ב־13 בנובמבר 2000, במלאת 30 שנה להתפרקות הלהקה. האלבום כולל אוסף של סינגלים אשר זכו במקום הראשון במצעדים בבריטניה ובארצות הברית משנת 1962 עד 1970. זה היה האלבום הראשון שלהם שהיה זמין בתקליטור אחד בלבד.

1 היה הצלחה מסחרית ועמד בראש מצעדים ברחבי העולם. הוא מכר למעלה מ־31 מיליון עותקים.

בנוסף, 1 הוא האלבום הרביעי הנמכר ביותר בארצות הברית מאז שהחל מדד נילסן סאונד-סכאן לעקוב אחר מכירות האלבומים בארצות הברית בינואר 1991[1] והאלבום הנמכר ביותר של שנות האלפיים בארצות הברית[2]. 1 יצא מחדש בספטמבר 2011 [3], ושוחזר שוב ויצא מחדש בכמה מהדורות דלוקס שונות, אשר המקיפה שבהן היא סט של שלושה דיסקים בשם 1+, הכוללת דיסקי וידאו.

החל מיוני 2015, 1 הוא האלבום השישי הנמכר ביותר במאה ה -21 בבריטניה, לאחר שמכר למעלה מ-3.1 מיליון עותקים.[4]

הרכב האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהיטים הופקו על ידי המפיק ג'ורג' מרטין ושלושת חברי הלהקה שחיו אז[5]. האלבום כולל את שירי הביטלס שהגיעו למקום הראשון בבריטניה או בארצות הברית. עם זאת, ישנם כמה יוצאי דופן:

  • למרות שהשיר "For You Blue" הגיע למקום הראשון במצעדים יחד עם "The Long and Winding Road", הוא נחשב כצד B בלבד.
  • השיר "Day Tripper" נכלל באלבום, מכיוון שהוא הגיע למקום הראשון בבריטניה כצד A כפול עם "We Can Work it Out", אם כי בארצות הברית רק "We Can Work it Out" היה במקום הראשון.
  • שני סינגלים מובילים בולטים שכתב ג'ון לנון ושוחררו הן בבריטניה והן בארצות הברית הושמטו מסיבה לא ידועה: "Please Please Me" ו- "Strawberry Fields Forever". הראשון היה הסינגל הראשון של הביטלס בבריטניה שהגיע למקום הראשון בכל המצעדים הבריטיים (כולל הגרף ששודר ברשת הרדיו/ הטלוויזיה הלאומית). השיר השני, "Strawberry Fields Forever" היה חלק מסינגל A כפול יחד עם "Penny Lane", שהגיע למקום הראשון במגזין המוזיקלי New Musical Express ולמקום השני במצעדים האחרים בבריטניה.

העטיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העטיפה של 1 נועדה להיות פשטנית ושאפתנית בו זמנית. הכיסוי עוצב על ידי ריק וורד, ומורכב מ-1 צהוב פופ ארט על רקע אדום. הדגש על הספרה אחת שימש באוספים רבים של להיטי מקום אחד של אמנים שונים שהגיעו לפני אלבום זה; למשל, "ELV1S" מאת אלביס פרסלי או "מקומות ראשונים" מאת הבי-גיי. כריכה האחורית של האלבום מציגה את התמונות המפורסמות של הביטלס שצולמו על ידי ריצ'רד אבדון והוגנו בזכויות יוצרים ב־17 באוגוסט 1967.

1 שוחרר ברחבי העולם בתקליטור ובקלטת[6]. תקליט שוחרר רק בבריטניה. התקליטור כולל חוברת בת 32 עמודים עם עמוד צבעוני עם עטיפות תמונה בינלאומיות (בסך הכל מוצגים 163 כריכות בכל החוברת) ופרטים (תאריך הקלטה, מיקום, תאריך יציאה, סטטיסטיקות מצעד) לכל אחד מהסינגלים. זה כולל גם בשני העמודים הראשונים שלו קולאז' עם המשפט "27 No. 1 singles = 1" (ששימש כביטוי לתפיסה עבור מודעות פרומו לאלבום), והקדמה מאת ג'ורג' מרטין.

התקליט והקלטת שומרים על האמנות העיקרית של גרסת התקליטור, אך בצורה שונה. גרסת התקליט הכפול לא יצאה לאור בארצות הברית, אך המהדורה הבריטית המיובאת הייתה זמינה. גרסת הוויניל כוללת כרזת קיפול גדולה בצבע מלא המציגה 126 שרוולי תמונות (37 פחות מאשר בתקליטור), ושכפול של ארבע תמונות ריצ'רד אבדון. פורטרטים של Avedon מופיעים גם בחלק הפנימי של הכיסוי של קיפול השער. אריזת הדלוקס של אלבום הוויניל, על ארבעת הפורטרטים והפוסטר שלו, מזכירה את זו של אלבום הכותרות שלהם משנת 1968.

רשימת השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רצועה שירה מובילה אורך
דיסק ראשון
1. Love Me Do ג'ון לנון ופול מקרטני 2:21
2. From Me to You ג'ון לנון ופול מקרטני 1:55
3. She Loves You ג'ון לנון ופול מקרטני 2:21
4. I Want to Hold Your Hand ג'ון לנון 2:24
5. Can't Buy Me Love פול מקרטני 2:11
6.A Hard Day's Night ג'ון לנון ופול מקרטני 2:33
7. I Feel Fine ג'ון לנון ופול מקרטני 2:18
8. Eight Days a Week ג'ון לנון ופול מקרטני 2:43
9. Ticket to Ride פול מקרטני 3:04
10. Help! ג'ון לנון ופול מקרטני 2:18
11. Yesterday פול מקרטני 2:05
12. Day Tripper כולם ביחד 2:48
13. We Can Work It Out ג'ון לנון ופול מקרטני 2:15
14. Paperback Writer ג'ון לנון ופול מקרטני 2:16
15. Yellow Submarine רינגו סטאר 2:37
16. Eleanor Rigby פול מקרטני 2:06
דיסק שני
1. Penny Lane פול מקרטני 3:00
2. All You Need Is Love ג'ון לנון 3:46
3. Hello, Goodbye פול מקרטני 3:26
4. Lady Madonna פול מקרטני 2:15
5. Hey Jude פול מקרטני 7:03
6. Get Back פול מקרטני 3:12
7. The Ballad of John And Yoko ג'ון לנון 2:57
8. Something ג'ורג' האריסון 3:01
9. Come Together ג'ון לנון 4:16
10. Let It Be פול מקרטני 3:48
11. The Long and Winding Road פול מקרטני 3:36

קרדיטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקאים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Grein, Paul (28 באוגוסט 2013), "Week Ending Aug. 25, 2013. Albums: A Let-Down For John Mayer", Chart Watch (Yahoo), אורכב מ-המקור ב-29 October 2013 
  2. ^ Lamb, Bill (10 בדצמבר 2009). "Nielsen SoundScan Lists Top Selling Albums and Digital Songs of the Decade". About.com. אורכב מ-המקור ב-16 March 2012. בדיקה אחרונה ב-10 במרץ 2010. 
  3. ^ The Beatles "1" – Remastered 2011 | Beatles Blog Archived 27 ינואר 2012 at the Wayback Machine
  4. ^ Copsey, Rob (9 ביוני 2015). "Official Biggest Selling Albums of the decade so far revealed". Official Charts Company. אורכב מ-המקור ב-1 November 2015. בדיקה אחרונה ב-16 בנובמבר 2015. 
  5. ^ פול מקרטני, רינגו סטאר וג'ורג' האריסון
  6. ^ "The Beatles – 1 (Cassette)". Discogs.com. אורכב מ-המקור ב-1 December 2017. בדיקה אחרונה ב-29 בנובמבר 2017.