2010: השנה שיצרנו מגע

2010: השנה שיצרנו מגע
2010: The Year We Make Contact
מבוסס על	2010: אודיסיאה 2
בימוי	פיטר היימס
הופק בידי	פיטר היימס
תסריט	פיטר היימס, ארתור סי. קלארק
עריכה	James Mitchell
שחקנים ראשיים	רוי שיידר (הייווד פלויד); קיר דוליי (דייוויד באומן); בוב בלבן (ד"ר צ'נדרה); דאגלס ריין (HAL 9000); ג'ון לית'גו; הלן מירן; הרטה ור; סבילי קרמרוב; Taliesin Jaffe; ג'יימס מק'אקין; קנדיס ברגן; איליה באסקין; Dana Elcar; מארי ג'ו דשנל; נטאשה שניידר; רוברט לסר; בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו
מוזיקה	דיוויד שייר
צילום	פיטר היימס
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	מטרו גולדווין מאייר
חברה מפיצה	מטרו גולדווין מאייר, Warner Bros. Home Entertainment, Turner Entertainment, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	7 בדצמבר 1984
משך הקרנה	116 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט מדע בדיוני, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט דרמה, סרט הרפתקאות, סרט בלשי
תקופת התרחשות	2010
תקציב	28,000,000 דולר אמריקאי
הכנסות באתר מוג'ו	2010
פרסים	פרס הוגו להצגה הדרמטית (פיטר היימס, ארתור סי. קלארק)
סרט קודם	2001: אודיסיאה בחלל
	דף הסרט ב־IMDb

2010: השנה שיצרנו מגע (באנגלית: 2010: The Year We Make Contact) הוא סרט מדע בדיוני אמריקאי משנת 1984, שנכתב, הופק ובוים על ידי פיטר היאמס. הסרט מהווה המשך לסרט "2001: אודיסיאה בחלל" משנת 1968 ומבוסס על הרומן "2010: אודיסיאה שתיים" מאת ארתור סי. קלארק. בין השחקנים הראשיים נמנים רוי שיידר, הלן מירן, בוב בלאבן וג'ון לית'גו, כאשר קיר דוליה ודאגלס ריין שבים לגלם את תפקידיהם מהסרט הקודם. העלילה עוקבת אחר צוות משותף אמריקאי-סובייטי שנשלח ליופיטר כדי לחקור את כישלון משימת ה"דיסקברי" ולהבין את תפקידה של הישות המסתורית מונולית. הסרט הופק בתקציב של כ-28 מיליון דולר והכניס כ-40.4 מיליון דולר בצפון אמריקה.

תקציר עלילה

תשע שנים לאחר כישלון משימת ה"דיסקברי" ליופיטר בשנת 2001, המתחים בין ארצות הברית לברית המועצות גוברים, כאשר שתי המדינות מתכננות משימות כדי להבין מה השתבש. הסובייטים משגרים את החללית "לאונוב" עם צוות אמריקאי-סובייטי משותף, הכולל את ד"ר היווד פלויד, המהנדס וולטר קורנו ויוצר ה-HAL 9000, ד"ר צ'נדרה. בהגיעם ליופיטר, הצוות מגלה את ה"דיסקברי" במצב ריחוף מעל הירח איו, מכוסה בגופרית. קורנו מצליח להפעיל מחדש את הספינה, וצ'נדרה משחזר את פעילות ה-HAL 9000. במהלך החקירה, הקוסמונאוט מקסים בריילובסקי נשלח לחקור את המונולית הענקית, אך נהרג כאשר הקפסולה שלו מושמדת על ידי פרץ אנרגיה מהמונולית. במקביל, דייוויד בואומן, כעת ישות בלתי גשמית, מבקר את אשתו לשעבר ואמו הגוססת, ומודיע ש"משהו נפלא" עומד להתרחש. המתחים הפוליטיים על כדור הארץ מובילים את האמריקאים לעבור ל"דיסקברי" ולהגביל את התקשורת עם ה"לאונוב". בואומן מופיע בפני פלויד ומזהיר שיש לעזוב את יופיטר בתוך יומיים. הצוות מגלה כתם שחור באטמוספירה של יופיטר, המורכב ממיליוני מונוליתים קטנים המשנים את מסת וכימיית הכוכב. הצוות מחליט לשתף פעולה כדי לעזוב במהירות, תוך שימוש ב"דיסקברי" כמנוע דחף ל"לאונוב". ה-HAL 9000, לאחר שהוסבר לו הסכנה, מסייע בתהליך. המונוליתים גורמים ליופיטר לעבור היתוך גרעיני ולהפוך לכוכב חדש. המסר האחרון מה-HAL 9000 לכדור הארץ הוא: "כל העולמות הללו שלכם, למעט אירופה. אל תנסו לנחות שם. השתמשו בהם יחד. השתמשו בהם בשלום." האירוע מעורר השראה לשלום בין המעצמות, ואירופה מתפתחת לכוכב לכת עם חיים, כאשר מונולית משגיח עליה.

צוות השחקנים הראשי

רוי שיידר – ד"ר היווד פלויד, מדען אמריקאי המוביל את המשלחת.
הלן מירן – קפטן טניה קירבוק, מפקדת החללית הסובייטית "לאונוב".
ג'ון לית'גו – וולטר קורנו, מהנדס אמריקאי.
בוב בלבן – ד"ר ר. צ'נדרה, יוצר ה-HAL 9000
קיר דוליי – דייוויד בואומן, מפקד ה"דיסקברי" לשעבר.

ביקורות

הסרט "2010: השנה שיצרנו מגע" קיבל ביקורות מעורבות. באתר Rotten Tomatoes, הסרט מחזיק בציון של 66%, המבוסס על מספר ביקורות, עם הקונצנזוס: "הסרט מספק הסברים רבים מדי לסודותיו של קודמו, אך עדיין מצליח להציע חוויית מדע בדיוני מהנה."

רוג'ר איברט העניק לסרט שלושה כוכבים מתוך ארבעה, וכתב כי "הוא אינו משתווה לשירה ולמסתורין של הסרט המקורי, אך הוא ממשיך את הסיפור ומציע הסברים הגיוניים ופרגמטיים לדברים המוזרים והחזיוניים הרבים שהופיעו ב'2001: אודיסיאה בחלל'". הוא שיבח את הסרט כ"ניצחון של חומרה, של אפקטים מיוחדים ושל יצירה קולנועית חלקה ומרגשת". אברט ציין כי "יש לו סיום מעצבן, לא רק בפשטותו, אלא גם בחוסר היכולת שלו למלא את תחושת הציפייה ואת תחושת הפליאה שחשנו בסוף '2001'". עם זאת, הוא סיכם: "ובכל זאת, יש לומר את האמת: זהו סרט טוב. לאחר שקבענו את הגבולות, לאחר שהבהרנו באופן מוחלט ש'2001' ממשיך לעמוד לבדו כאחד הסרטים הגדולים שנוצרו אי פעם, לאחר ששחררנו את '2010' מההשוואות ליצירת המופת של קובריק, נותר לנו סרט מרשים, חד, מבדר ומרגש בסגנון אופרת חלל".^[1]