21st Century Schizoid Man

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
21st Century Schizoid Man
IntheCourtoftheCrimsonKing.jpg
סינגל בביצוע קינג קרימזון
מתוך האלבום In the Court of the Crimson King
יצא לאור 12 באוקטובר 1969
פורמט תקליט ויניל
הוקלט 20 - 21 באוגוסט 1969
סוגה רוק מתקדם
ארט רוק
ג'אז רוק
שפה אנגלית
אורך 7:20
חברת תקליטים איילנד רקורדס
כתיבה פיטר סינפילד
לחן קינג קרימזון
הפקה גרג לייק עריכת הנתון בוויקינתונים
כרונולוגיית סינגלים – קינג קרימזון
21st Century Schizoid Man
(1969)
I Talk to the Wind
(1969)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

21st Century Schizoid Man (בעברית: האדם הסכיזואידי של המאה ה-21) הוא שיר מאת להקת קינג קרימזון אשר פתח את אלבום הבכורה שלהם In the Court of the Crimson King והיה לפורץ דרך בתחומים רבים, גם בשל הליריקה שלו אך בעיקר בשל היותו חדשני ומהפכני מוזיקלית.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הוקלט ב-20 באוגוסט 1969, באולפני חברת Island Records הבריטית. השיר יועד להשתחרר קודם כל כסינגל, לפני יציאת האלבום. בניגוד לשירים אחרים באורך זה שמוקלטים בכמה 'סשנים' ויכולים לקחת ימים או אפילו שבועות עד ליצירת ההקלטה המושלמת, "21st Century Schizoid Man" הוקלט בפעם אחת בלבד[1]. יתרה מזאת, בגרסה המקורית שהוקלטה היו עוד שתי דקות שלמות של נגינה אינסטרומנטלית, אך הן הושמטו בשלב העריכה[2] ב-21 באוגוסט אותה שנה (היום שלמחרת ההקלטה) הקליטו איאן מקדונלד, רוברט פריפ וגרג לייק מספר ערוצים נוספים בהם קולות רקע, גיטרה שנייה, כלי נשיפה ועוד, אך מלבד זאת השיר לא עבר עריכה בלבד[1].

לבסוף השיר שוחרר כסינגל ב-12 באוקטובר, יומיים לאחר צאת האלבום. השיר זכה להצלחה מרובה, ויצא כתקליט בפני עצמו עם עטיפה ייחודית שבה מופיע ציורו של האדם הסכיזואידי הצורח באימה (שמופיע לכל גודל עטיפת האלבום המלא) בקטן, ומעליו הכיתוב "Epitaph", שמו של סינגל אחר מהאלבום.

מילות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר, שכתב פיטר סינפילד, מדבר על "האדם הסכיזואידי", דמות של אדם מבולבל ומנותק שחי בעולם של המאה ה-21, שרוי מלחמות ומשברים. השיר מעביר למאזין את עולמו המסויט של האדם הסכיזואידי, שחי בין מתקפה אחת לאחרת, בין מלחמה למלחמה, והוא אינו יודע איך לברוח מכל זה.

הליריקה בשיר נכתבה בצורה חכמה ולא ברורה, כאשר במשך שלושה בתים המפוזרים בשיר במרווחים גדולים, נותן הטקסט כמה תמונות לא ברורות ("מצעד לוויות של פוליטיקאים / חפים מפשע אנסו באש נפאלם") המעידות על עולם אפוקליפסטי שבו שורר כאוס תמידי. בכל בית, לאחר שלושה משפטים שלא קשורים זה לזה, מגיע המשפט "האדם הסכיזואידי של המאה ה-21", שבעצם נותן למאזין לנסות להבין בעצמו את משמעות המשפטים על אותה דמות. בבית השלישי והאחרון המילים מתייחסות במפורש לאדם הסכיזואידי, ומעביר ביקורת על מגוון נושאים פשיסטים או קפיטליסטים כמו תרבות הצריכה ודיכוי האומנות ("זרע מת של אדם עיוור ותאב בצע / משוררים מורעבים, ילדים מדממים / שום דבר שיש לו הוא לא באמת צריך / האדם הסכיזואידי של המאה ה-21"). כשמוזכרים דברי זוועה שכאלה כמחאה על מושגים קיימים, מבין המאזין כי האדם הסכיזואידי הוא בעצם כל אדם במאה ה-21.

השיר נכתב בשנות השישים כשסינפילד ניסה לתאר יקום פוסט אפוקליפטי וכאוטי שיתרחש בעתיד, על סמך פעולות פוליטיות חברתיות מאותן שנים. מסיבה זו רבים מקשרים את השיר למלחמת וייטנאם, אשר התרחשה באותה תקופה. חברי הלהקה נתנו רמיזות שונות להתייחסות של השיר למלחמה, כמו למשל בשיר המשפט "מצעד לוויות של פוליטיקאים" או התייחסות בבית הראשון לחומר נפאלם, חומר נפץ שהיה בשימוש רחב בצד האמריקאי של המלחמה. כמו כן, בהופעה שניגנו חברי הלהקה באותה שנה, לפני השיר קרא סולן הלהקה גרג לייק אל הקהל "השיר הבא מוקדש לאישיות פוליטית אמריקאית שכולנו אוהבים ומכירים, ספירו אגניו", ובכך רמז כי השיר מדבר על פיקודו של אגניו.

Cat's foot, iron claw
Neuro-surgeons scream for more
At paranoia's poison door
21st Century Schizoid Man

Blood rack, barbed wire
Politicians' funeral pyre
Innocents raped with napalm fire
21st Century Schizoid Man

Death seed, blind man's greed
Poets' starving, children bleed
Nothing he's got he really needs
21st Century Schizoid Man

21st Century Schizoid Man

סקירה מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר נחשב לפורץ דרך מבחינה מוזיקלית משום שהוא מכיל מורכבויות הרמוניות רבות ומשלב מגוון רחב של סגנונות מוזיקליים. השיר למעשה עירב את הסגנון הייחודי של הלהקה ומיטב כישורייהם של הנגנים עם אהבתם הקולקטיבית למוזיקת ג'אז, אהבתו של פריפ לבלוז רוק ובו זמנית למוזיקה קלאסית, זכרונותיו של איאן מקדונלד מהשתתפותו בתזמורת הצבא האמריקאי ורצונו של לייק לשיר רוק כבד[3]. בשיר כל הכלים משמשים תפקיד קריטי, אפילו שמנגנים לאורך השיר יותר מעשרה כלים שונים. הנגינה בשיר מייצגת את המיטב שיכלו חברי הלהקה להפיק, ומכילה סינקופות, הרמוניות, קווינטות ושינויי מקצב המדלגים בין ארבעה רבעים לשש שמיניות, חמישה רבעים ואז שוב ארבעה רבעים.

בניגוד לשירים רבים אחרים, בשיר זה גיטרת הבס והתופים משמשים תפקידים קריטיים וחשובים יותר ממקצב אחיד, שהוא לרוב תפקידם העיקרי. למעשה, תפקיד הבס (באס ליין) בשיר הוא מהקשים ביותר לביצוע, ושינויי קצב, משקל וסולם מתרחשים כל כמה שניות. תפקיד התופים בשיר מסובך עוד יותר, ועל אף שהוא שומר על מקצב קבוע בכל חלק בשיר, המתופף מייקל ג'יילס משאיר מקום רב לאלתור בו הוא נותן מכות מהירות על התופים תוך כדי שהוא מבצע מקצבים מסובכים ומורכבים[4]. תפקיד הגיטרה בשיר הוא המרכזי ביותר, בעיקר בעקבות היותו של פריפ הכותב המרכזי של הלחן. הגיטרה שלו מבצעת מספר טכניקות ייחודיות, וסולו הגיטרה שלו נחשב לפורץ דרך[5] משום שהסולו עצמו מזוהה עם מוזיקת הרוק הכבד, בזמן ששאר הכלים מנגנים מוזיקת ג'אז. פריפ אמר בראיון בשנת 1974 כי "כל הרעיון [בסולו] הוא לפרוט מלמטה למעלה. אני מחליק מטה על הביט, ומחליק למעלה על האוף-ביט"[6]. כלי הנשיפה בשיר אף הם משמשים כלי חשוב בהרמוניה, ומבצעים מספר ניתוחים מוזיקליים מורכבים כשהכלי המרכזי מביניהם הוא חלילו של איאן מקדונלד.

השיר מתחיל בסמפול של צליל מכונת צילום, ואז עוברים הנגנים לנגן את הפזמונים, שהם אינסטרומנטליים (ללא מילים). לאחר מכן המנגינה נחלשת רק לגיטרה, בס ותופים, והזמר גרג לייק שר לתוך מגפון את מילות הבית הראשון. באמצע הבית מצטרפת גיטרה שנייה למנגינה, והתופים נעשים חזקים יותר. לייק שר את המשפט "האדם הסכיזואידי של המאה העשרים ואחת" ומיד לאחר מכן כל הכלים (כולל כלי הנשיפה) מצטרפים לפזמון שני. הנוהל הזה חוזר גם בפעם השלישית, אלא שאחרי פזמון זה המוזיקה מאיצה והכלים עוברים לנגן ביט מהיר של ג'אז ורוק. לאחר כ-עשר שניות של הביט הזה מפסיקים לנגן כלי הנשיפה והגיטרות השניות, וממשיכים באותו קצב רק הבס והתופים. פה נכנס פריפ עם סולו הגיטרה שלו שבולט מעל כל האחרים. אחרי הסולו המוזיקה נחלשת ומנגנים חברי הלהקה בדיוק במקומות הנכונים בתיאום מושלם מנגינה חלשה וקטנה בסולם ג'אז. ניתן לשמוע סקסופון, חיליל, גיטרה, בס ותופים בקטע זה. המוזיקה מתגברת וחוזרים חברי הלהקה לפזמון רביעי. אחריו מגיע הבית השלישי, שאותו שר לייק במלוא כוחו, ולאחריו פזמון חמישי, הפעם ארוך כפליים. אחרי שמסתיים הפזמון הארוך מנגנת הלהקה מנגינה חדשה, שדומה במקצת לפזמון ומשלבת את כל הכלים שנוגנו עד כה. כדי להעביר את חוויית הכאוס והאפוקליפסה שחווה האדם הסכיזואידי השיר נגמר בקקופוניה (הרבה רעשים לא קשורים באותו זמן) מוחלטת וחזקה, שבה ניתן לשמוע סמפול של פיצוצים ומהלומות לצד הגיטרה של פריפ, שעליה הוא מנגן כך שהיא נשמעת כמו צרחות גבוהות. המנגינה נפסקת לבסוף בצליל המדמה שבירה של כלי הנגינה.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר, משיצא בין אם באלבום או כסינגל נפרד, זכה לתשואות ולפרסים. על אף שלא הושמע כמעט ברדיו בעקבות אורכו הארוך, הוא היה לשובר שיאים במכירות[1]. השיר זכה לביקורות חיוביות ממגזינים רבים, בהם מגזין הרולינג סטון כתב כי "קינג קרימזון חזו את האימה והכאוס העכשווי כבר בשירם '21st Century Schizoid Man'"[7]. סטיב האני מאתר AllMusic כתב על השיר כי "המוזיקליות הווירטואוזית שלהם [הלהקה] לא הייתה המטרה, אלא שיפרה את התחושה הבלתי מעורערת של המוזיקה. מבחינה לירית, השיר מעיר עתיד דיסטופי שיש בו דמיון חזק לשנות ה -60 המאוחרות"[8]. סולו הגיטרה של פריפ אחרי הבית השני בשיר מוקם במקום ה-56 ברשימת 100 סולואי הגיטרה הטובים ביותר אי פעם על ידי מגזין 'Classic' Rock'[5], ומגזין Louder Sound דירג את הסולו במקום הראשון ברשימת מאה הסולואים הטובים בכל הזמנים. בשנת 2012 הזמר קניה וסט סמפל את מנגינת השיר בשירו שלו[9].

קרדיטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 50 שנה לאלבום הבכורה של קינג קרימזון, Flight Mode - הבלוג של גיל מטוס, ‏2019-10-07
  2. ^ 21st Century Schizoid Man - King Crimson | Songs, Reviews, Credits | AllMusic (באנגלית), בדיקה אחרונה ב-6 ביוני 2020 
  3. ^ Jo Kendall26 October 2016, The Story Behind 21st Century Schizoid Man by King Crimson, Classic Rock Magazine (באנגלית)
  4. ^ התווים לתופים בשיר "21st Century Schizoid Man"
  5. ^ 1 2 Classic Rock28 September 2018, The 100 greatest guitar solos of all time, Classic Rock Magazine (באנגלית)
  6. ^ Jeffries, Stuart (7 במאי 2003). "Rock on, Tony". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-6 ביוני 2020. 
  7. ^ King Crimson: The Power To Believe : Music Reviews : Rolling Stone, web.archive.org, ‏2009-04-25
  8. ^ 21st Century Schizoid Man/Mirrors - King Crimson | Song Info | AllMusic (באנגלית), בדיקה אחרונה ב-6 ביוני 2020 
  9. ^ Daniel Kreps, Daniel Kreps, Kanye West Samples King Crimson on Raging New Track “Power”, Rolling Stone, ‏2010-05-28 (באנגלית)