4.48 פסיכוזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

4.48 פסיכוזה הוא מחזה שנכתב על ידי המחזאית הבריטית שרה קיין. זו הייתה עבודתה האחרונה, והיא הוצגה לראשונה ב-Royal Court Jerwood Theatre Upstairs ביוני 2000, כמעט שנה וחצי לאחר התאבדותה של קיין ב-1999. למחזה אין דמויות מפורשות או הוראות במה; בכך ממשיך המחזה את סגנון ההפקות הקודמות של קיין. לטענתו של חברה הקרוב של קיין והמחזאי דייוויד גרייג, מקורה של כותרת המחזה בשעה 4:48 בבוקר, שעה בה נהגה קיין להתעורר כאשר שרתה במצב דיכאוני.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחזה מופיע אדם בעל דיכאון קליני, הפרעה ממנה סבלה קיין בעצמה. הטקסט במחזה מציג באופן סובייקטיבי את הדיכאון כפי שנתפס בעיני קיין, דרך הצגת מקרה ספציפי. במחזה בולטים הרהורים ומחשבות על התאבדות. למרות שאין נרטיב קשיח או השתלשלות אירועים, נדונים בו מספר אספקטים של דיכאון, כגון ההחלטה האם לקחת תרופות נוגדות דיכאון, התשוקה של המוח המדוכא, ההשפעות של התרופות, פגיעה עצמית, והתאבדות. נושאים נוספים המוצגים במחזה הם בדידות, מערכות יחסים ואהבה

המחזה מורכב מ-24 חלקים אשר אינם כוללים רקע ספציפי, הוראות במה או דמויות. השפה שלו משתנה בין שפה נטורליסטית לאבסטרקטית קיצונית או פואטית, הרחבה של הסגנון שקיין פיתחה במחזותיה הקודמים.

הפקות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה הועלה לראשונה בשנת 2015 בישראל בתיאטרון חיפה.

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבריטניה התקבל המחזה בביקורות מעורבות של המבקרים והקהל. בעקבות נושא המחזה וההתאבדות של קיין לאחר כתיבתו, התקשו מספר מבקרים להבחין בין המחזה לבין מציאות החיים של קיין. מייקל בילינגטון מעיתון הגרדיאן כתב: "איך אפשר להעניק נקודות אסתטיות למכתב התאבדות של 75 דקות?". צ'ארלס ספנסר מהעיתון טלגרף כתב "אי אפשר שלא להסתכל על המחזה כקריאה אישית עמוקה של כאב". דייוויד גרייג טען שהמחזה "כואב באופן יוצא דופן, היות שנדמה שהוא נכתב בידיעה כמעט ברורה שהוא יעלה לבמות רק לאחר המוות [של הכותבת]".