4321 (רומן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
4321
4 3 2 1
מידע כללי
מאת פול אוסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות ניו יורק, פריז, ניו ג'רזי, ניוארק עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת התרחשות שנות ה-60 של המאה ה-1 עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה Henry Holt and Company עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 2017 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עמודים 656 עריכת הנתון בוויקינתונים
סדרה
ספר קודם סאנסט פארק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

4321 הוא רומן מאת פול אוסטר שיצא לאור בינואר 2017. בזמן פרסומו, היה זה הרומן הראשון של אוסטר מזה שבע שנים.[1][2] אוסטר עבד על הספר שבעה ימים בשבוע במשך שלוש שנים. בן 866 עמודים באנגלית (887 בתרגומו העברי), הרומן ארוך בהרבה מכל יצירותיו הקודמות.[3] בספטמבר 2017 הוא הועמד לרשימת פרס Man Booker לשנת 2017.[4]

לדברי המחבר "אפשר למצוא בספר את הכרונולוגיה שלי ואת הגאוגרפיה שלי, אבל הגיבור ארצ'י פרגוסון הוא לא אני. האירוע היחיד שמופיע בספר וקרה במציאות הוא משחק כדורסל בין נערים שחורים ונערים לבנים שנערך בניוארק, שבה גדלתי. ומה שעוד לקחתי מהחיים האמיתיים זו משפחה יהודית מדרום־אפריקה שהייתה מבוססת על משפחה שהכרתי בנעוריי. כל השאר הוא בדיון גמור".[5][6][7]

הרומן תורגם מאנגלית על ידי יואב כ"ץ ואפרת נוה ויצא לאור בהוצאת עם עובד, בשנת 2019.[8][9][10]

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן הוא סיפורו של ארצ'י פרגוסון המסופר בארבעה זמנים שונים, ובארבע גרסאות שונות.[2] כל אחד משבעת הפרקים בספר מחולק לארבעה חלקים (1.1, 1.2, 1.3, 1.4, 2.1... וכו') המייצגים את הגרסאות השונות של חייו.

פרגוסון גדל עם אותם הורים יהודים, בני המעמד הבינוני, סטנלי ורוז, כמו גם רבים מאותם חברים, כולל איימי שניידרמן, חברתו/חברו. עם זאת, מערכות היחסים משתנות עם כל גרסת פרגוסון. בשל הנסיבות האישיות, חייו הולכים בדרכים שונות מאוד.[11] הסיפור עוקב אחר חיי ביתו כמו גם שנות לימודיו בקולג', חיי האהבה שלו ורעיונותיו הפוליטיים. בהתאם לגרסת חייו, פרגוסון חווה סוגיות זהות שונות.

הסיפור מתרחש בניוארק, ניו ג'רזי, ניו יורק, פריז ולונדון בשנות החמישים והשישים. ההתבגרות של פרגוסון חופפת לאירועים היסטוריים בולטים, כגון מלחמת וייטנאם, המאבק לזכויות האזרח, הבחירה בקנדי ורציחתו ובריחת הלבנים מניוארק.

דמויות ראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארצ'י פרגוסון – גיבור הרומן, נולד למשפחה יהודית ממוצא מזרח אירופי
  • סטנלי פרגוסון – אביו של ארצ'י, הבעלים של "עולם הבית של שלושת האחים"/פרגוסונ'ס
  • רוז פרגוסון – אמו של ארצ'י

הסבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורו של ארצ'י פרגוסון, שנולד למשפחה ניו יורקית עם רקע יהודי מזרח אירופי, מפורק לשבעה פרקים, שכל אחד מהם כולל ארבעה קווי עלילה מרכזיים. כל אלמנט בארבעת קווי העלילה עוקב אחר ארצ'י מקבילי אחר, שמתאים לעיתים קרובות להיבטים קטנים מאוד בחייו ומתאר כיצד ארצ'י מתמודד עם לבטי הגורל השונים.[12]

במובן מסוים הספר מגולל את קורותיהם של ארבעה גיבורים בעלי שם זהה: ארצ'י פרגוסון, שכולם נולדו ב־1947 למשפחה יהודית. כל הארבעה חולקים קרובי משפחה, גנטיקה ותחומי עניין. מסלול כל אחת מהדמויות מתפצל עם נסיבות החיים - תאונות, מיתות, התאהבויות ותקריות. האחד מאבד את אביו בגיל צעיר, בעוד אחר מנוכר לאביו, שהתגרש מאמו; ארצ'י אחד גדל עשיר יותר מהאחרים, אחר ב"בית שבור"; בקו עלילה אחד ארצ'י מת, באחר הוא חי. כל הארצ'י ששרדו הופכים למחברים, אך האחד הוא סופר ואילו השני כותב זיכרונות; האחד גר בחלק הצפוני של הפרבר, והשני בדרום; לאחד יש אמא שהיא צלמת אמנות, השני צופה במאבקה לפתוח חנות לצילום. יש גרסאות שבהן פרגוסון חי למשך זמן מה בפריז; בגרסאות אחרות פרגוסון לא עוזב את ניו יורק. מושא אהבתו החוזרת ונשנית של ארצ'י, איימי שניידרמן, לפעמים נפרדת ממנו ולעיתים היא בת דודו.[13]

עם זאת, גורלו של ארצ'י משתנה מגרסה לגרסה: בקו העלילה הראשון פרגוסון גדל בתנאים מוגנים ומפתח מערכת יחסים קרובה עם בת דודתו פרנסי שהפכה למעין אחות והופך לשחקן בייסבול מצטיין; בקו העלילה השני, פרגוסון לומד מפרנסי כי בני הזוג יוליוס ואתל רוזנברג הוצאו להורג כמרגלים קומוניסטיים ובהמשך גודל להיות פעיל פוליטי; בקו העלילה השלישי המשפחה נקלעת לחובות בשל בעיית ההימורים של דודו, לו, אביו מת ופרגוסון הופך לפרחח השכונה שנמשך לגברים ולנשים.

בקו הרביעי המשפחה מרוויחה בעסקי האב שמנהל את רשת פרגוסונ'ס (במקום "עולם הבית של שלושת האחים" שנסגרה כשארצ'י היה בן 3) אך פרגוסון מתעב את חיי המעמד הגבוה הסטרילי של הוריו, שנישואיהם התנפצו, אך מוקסם מאורח חייו של בעלה של דודתו מילדרד והוא הופך לסופר.

בסופו של דבר, פרגוסון נשאר זהה, דמותו בלתי ניתנת לשינוי. חוויותיו של פרגוסון אחד עשויות להוביל אותו לביסקסואליות ואחרות לא; אך הוא נשאר זהה בבסיסו.[14]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן פרסומו בינואר ובפברואר 2017 זכה הספר לביקורות מעורבות, ועם דעות שונות מאוד.[15]

טום פֵּרוֹטָה, מהניו יורק טיימס כתב ש-4321 הוא "רומן חניכה אפי [...] מקורי ומורכב [...] אי אפשר שלא להתרשם – ואף להתפעם – מהישגו של אוסטר [...] יצירה גדולת מידות בשאפתנותה ומרשימה במלאכת המחשבת שבה, מקבץ מונומנטלי של בדיונות מתחרים המשלימים זה את זה."[16]

ג'יי רוברט לנון כתב ב-London Review of Boks ש"4321, כפי שפורסם, אינו רומן; זה הערות כלפי האחד. הוא נקרא כמו קלסר רעיונות של כל סופר: מה אם X יקרה? האם Y יביא ל-Z? פעולת כתיבת הרומן כוללת חיסול באותה מידה כמו גם היצירה. אתה חושב על האפשרויות ומוותר על הכל מלבד המעניין ביותר. 4321, לעומת זאת, נקרא כאילו אוסטר פשוט כתב את כל מה שצץ בראשו והכריז עליו כיצירת מופת."[17]

מישל דין, שכתבה ב"לוס אנג'לס טיימס", מתחה ביקורת קשה על הספר והתייחסה אליו כאל "בדיחה רעה" והוא יכול לשמש כמעצור לדלת.[18] מצד שני, ב"סיאטל טיימס", דייוויד טקמי שיבח את ספרו של אוסטר כ"נוצר בצורה מבריקה", "מרכיב מבריק של שנות השישים הסוערות", עם הרבה "אבני חן תאורטיות" רבות מכדי לקרוא.

הרומן הגיע למקום 13 ב-19 בפברואר 2017 ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס.[19]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Dean, Michelle. "For a doorstopper, Paul Auster's '4 3 2 1' is surprisingly light". Los Angeles Times.
  2. ^ 1 2 Takami, David (2 בפברואר 2017). "Paul Auster's '4 3 2 1': four versions of one man's life". The Seattle Times. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "How Paul Auster Delivered His Most Intricate Novel Yet". Esquire (באנגלית). 2017-02-01. נבדק ב-2017-07-25.
  4. ^ "Man Booker Prize 2017: shortlist makes room for debuts alongside big names". The Guardian. 13 בספטמבר 2017. נבדק ב-13 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ גילי איזיקוביץ, מכת ברק הרגה את חברו הטוב של פול אוסטר כשהיה בן 14. זה מה שהפך אותו למה שהוא, הארץ
  6. ^ אילנה ברנשטיין, "4321" של פול אוסטר: בספרות, כמו במציאות, הזהות הנרטיבית אינה יציבה
  7. ^ רונן טל, "בחרנו לנשיא באמריקה אדם משוגע", ידיעות אחרונות
  8. ^ פול אוסטר, "4321": יצירת מופת או מעצור לדלת?, ביקורת בבלוג "עופרה עופר אורן"
  9. ^ על “4321”- שירת הברבור של פול אוסטר, ביקורת בבלוג של רחל פראן
  10. ^ "דלתות המסתובבות" של פול אוסטר, ביקורת בבלוג של מור דיעי חנני
  11. ^ "Split Lives: Paul Auster". PublishersWeekly.com (באנגלית). נבדק ב-2017-07-24.
  12. ^ 4321. Book review, Eric Karl Anderson
  13. ^ “Everything That Happened”: Paul Auster’s “4321”//, Dan Hartland
  14. ^ “Everything That Happened”: Paul Auster’s “4321”
  15. ^ מאה ביחסי אנוש, לסופר פול אוסטר
  16. ^ טום פרוטה, One Young Man’s Life Served Up Four Ways, ניו יורק טיימס (באנגלית)
  17. ^ Gloriously Fucked. J. Robert Lennon
  18. ^ Dean, Michelle. "For a doorstopper, Paul Auster's '4 3 2 1' is surprisingly light". Los Angeles Times.
  19. ^ "Hardcover Fiction Books - Best Sellers - February 19, 2017 - The New York Times". נבדק ב-2017-07-25.