53 התחנות של טוקאידו

53 התחנות של טוקאידו
東海道五十三次

נקודת המוצא בגשר ניהונבאשי, מהדורה שנייה
מידע כללי
צייר	הירושיגה
תאריך יצירה	1833
נתונים על היצירה
זרם אמנותי	אוקיו-אה

53 התחנות של טוקאידו (ביפנית: 東海道五十三次), במהדורת הואידו (1833-1834), היא סדרת הדפסי עץ בסגנון אוקיו-אה שנוצרו על ידי הירושיגה לאחר נסיעתו הראשונה לאורך דרך טוקאידו בשנת 1832.

דרך טוקאידו, שמשמעותה - נתיב הים המזרחי, חיברה את אדו בירת יפן של השוגון, לבירת הקיסרות קיוטו, והייתה עורק התחבורה הראשי של יפן העתיקה. זוהי גם החשובה ביותר מבין "חמש הדרכים", חמש הדרכים הראשיות של יפן שנוצרו או פותחו בתקופת אדו תחת טוקוגאווה איאיאסו כדי לחזק עוד יותר את שליטת הממשל המרכזי של השוגונות על כל המדינה. דרך טוקאידו השתרעה לאורך החוף המזרחי של הונשו, ולאורכו היו 53 תחנות, שסיפקו שירותי דואר, אורוות, מזון ולינה לנוסעים.

למרות שמהדורת הוּאִידוֹ היא ללא ספק הידועה ביותר, 53 התחנות של טוקאידוֹ הייתה נושא כה פופולרי עד שהוביל את הירושיגה ליצור עוד כ-30 סדרות שונות של הדפסי עץ, כולן שונות מאוד זו מזו בגודלן, אובאן (פורמט רוחב) או צ'ובאן (פורמט רוחב), בעיצובן או אפילו במספרן (חלק מהסדרות כוללות רק הדפסים בודדים).

מהדורת הוֹאידוֹ היא יצירתו הידועה ביותר של הירושיגה, והדפס האוקיו-אה היפני הנמכר ביותר אי פעם.

הירושיגה וטוקאידו

בשנת 1832, נסע הירושיגה לאורך הטוקאידו מאדו לקיוטו, כחלק ממשלחת רשמית שהובילה סוסים שהיו אמורים להיות מוצגים בפני החצר הקיסרית.

הנופים שנתקל בהם במהלך המסע הותירו עליו רושם עמוק, והיוו לו השראה ליצור רישומים רבים לאורך המסע. עם שובו הביתה, הוא החל מיד לעבוד על ההדפסים הראשונים של היצירה. בסופו של דבר, הוא השלים סך של 55 הדפסים עבור הסדרה כולה: אחד לכל תחנה לאורך הטוקאידו, וכן אחד עבור נקודות ההתחלה והסיום. השאלה אם הוא אכן ביקר בכל התחנות ותיאר אותן מנקודת מבטו נתונה לוויכוח אקדמי, שכן נמצא כי חלק מהאלמנטים בהדפסי העץ שלו שאולים ישירות מיצירות אחרות.

ההוצאה הראשונה בסדרה פורסמה במשותף על ידי בתי ההוצאה לאור של הואידו וסנקקודו, חיתוכי עץ בסגנון זה נמכרו בדרך כלל כחדשים במחיר של בין 12 ל-16 מטבעות נחושת כל אחד, בערך באותו מחיר כמו זוג סנדלי קש או קערת מרק. ההצלחה המסחררת של הסדרה ביססה את הירושיגה כאמן ההדפס הבולט והמצליח ביותר של עידן שוגונות טוקוגאווה.

הירושיגה המשיך את הסדרה עם סדרה בשם שישים ותשע התחנות של הקיסו קאידו ותיעד כל אחת מתחנות הדואר של הנאקאסנדו (אשר כונה לחלופין קיסו קאידו).

רשימת היצירות (מהדורת הואידו)

מלבד חמישים ושלוש התחנות עצמן, הסדרה כוללת הדפס אחד לנקודת המוצא, ניהונבאשי (גשר יפן), והדפס אחרון, ה-55, קיישי, קיוטו, בירת הקיסרות.

מספר	יצירה	תחנה	כותרת ביפנית	תיאור
1	מהדורה ראשונה:	יציאה מאדו: ניהונבאשי (גשר יפן)	日本橋	בגשר ניהונבאשי, חוצה תהלוכת דאימיו מוקדם בבוקר כשהיא מתחילה את מסעה הארוך אל מחוץ לאדו לעבר שערי הרובע הפתוחים. לפני הקבוצה עומדים מוכרי הדגים הנושאים דגים טריים מהשוק הסמוך אל העיר.
2		תחנה מס'1: שינגאווה	品川	הכניסה לעיירה ומה שנראה כסוף של תהלוכת דאימיו. תושבי הכפר עומדים מימין לכביש כדי לאפשר להם לעבור. משמאל לתהלוכה ישנם כמה דוכנים המוכרים למטיילים. מלצרית עומדת מחוץ לאחד הדוכנים, בעוד גבר בגלימה לבנה צופה בתהלוכה מפתח דלתו. ספינות מופיעות בנמל בעוד דרך טוקאידו חובקת את קו החוף הרחוק.
3		תחנה מס' 2: קוואסאקי	川崎	נוסעים במעבורת החוצה את נהר הטאמה, ונוסעים הממתינים על הגדה השנייה. הר פוג'י מתואר במרחק.
4		תחנה מס' 3: קאנגאווה	神奈川	נוסעים עוברים דרך חלק מתחנת הדואר הנשלט על ידי מגוון חנויות, מכל אחת נוף המשקיף על המים. מספר מהם הם בתי תה, שמחוץ להם עומדות מלצריות המזמינות את המטיילים פנימה. על המים סירות דיג קטנות, כמו גם כלי שיט גדולים יותר.
5		תחנה מס' 4: הודוגאיה	程ヶ谷, 保土ヶ谷	גשר מעל נחל, כששני סבלים נושאים קאגו סגור לעבר כפר בצד השני. ליד הגשר נמצאת מסעדת סובה עם מלצריות שעומדות לפניה וקוראות למטיילים להיכנס.
6		תחנה מס' 5: טוטסוקה-קו, יוקוהמה	戸塚	נוסע יורד מסוס ונכנס לבית התה. ברקע, גשר עץ מוביל על פני הנחל אל מה שנראה כיישוב גדול.
7		תחנה מס' 6: פוג'יסאווה	藤沢	כפר עם גשר, ברקע נראה מקדש יוגיו-ג'י על גבעה, ובחזית התמונה טוריאי עם שביל המוביל לאנושימה. הגשר עמוס עולי רגל, וארבעה גברים עיוורים, ככל הנראה בדרכם למקדש בנטן באנושימה, עוקבים זה אחר זה לצד הנחל.
8		תחנה מס' 7: היראטסוקה	平塚	אחד הנוסעים הוא שליח מקצועי הפועל כחלק משירות הדואר המוצע לאורך הטוקאידו. השליחים הרצים יכלו להעביר הודעה מאדו לקיוטו תוך 90 שעות.
9		תחנה מס' 8: אויסו	大磯	נוסעים במעילי גשם מקש נכנסים לכפר על שפת האוקיינוס בזמן גשם שוטף. אחד רכוב על סוס, והשני ברגל. הדרך מלווה בעצי אורן.
10		תחנה מס' 9: אודווארה	小田原	נוסעים נעים בשני הכיוונים. באמצע הנהר אפריון של דאימיו נישא על ידי צוות גדול של סבלים, בעוד קבוצה נוספת ממתינה בצד השני להגעת לקוחות חדשים.
11		תחנה מס' 10: האקונה	箱根	אחת הנופים המפורסמים ביותר בסדרה כולה, נהר הטוקאידו מוביל בתלילות אל מעבר הרים צר שבו הוצב מחסום. שני מטיילים מטפסים במעלה השביל התלול באופן מסוכן. מחסומים טבעיים כמו זה שימשו כמעברים אסטרטגיים בידי הממשלה כדי לשלוט בנוסעים לאורך הנהר.
12		תחנה מס' 11: מישימה	三島	מטיילים היוצאים בערפילי הבוקר המוקדמים. אחד רכוב על סוס, והשני נוסע בקאגו. הטוריאי של מקדש מישימה טאישה נראים ברקע.
13		תחנה מס' 12: נומאזו	沼津	מטיילים הולכים לאורך גדת נהר מוקפת עצים, לכיוון נומאזו, תחת ירח מלא בשמיים כחולים עמוקים. אחד המטיילים לובש גלימות לבנות של צליין, ונושא מסכת טנגו ענקית על גבו, מה שמעיד על כך שיעדו הוא מקדש השינטו המפורסם קונפירה בשיקוקו.
14		תחנה מס' 13: הרה-ג'וקו (חולפים על פני הר פוג'י)	原	שתי נשים מטיילות על פני הר פוג'י המושלג. הנשים מלוות במשרת הנושא את מטענן.
15		תחנה מס' 14: יושיווארה, כיום פוג'י	吉原	חתן מוביל סוס עם נשים מטיילות במורד שביל צר עם עצי אורן, משמאלו הר פוג'י.
16		תחנה מס' 15: קנברה, כיום שימיזו-קו	蒲原	כפר הררי עם רדת הלילה, בו שלושה אנשים נאבקים תחת שלג עמוק. באופן מוזר למדי, קנברה ממוקמת באזור המתחמם על ידי זרם קורושיו לחופי הים, ואפילו שלג קל הוא נדיר ביותר. מקובל להסביר כי הירושיגה לא ביקר שם אלא הסתמך על הדפס של מקום אחר עם שם דומה.
17		תחנה מס' 16: יואי, שימיזו-קו	由井, 由比	נוסעים מטפסים במעבר הרים תלול ביותר.
18		תחנה מס' 17: אוקיצו, שימיזו-קו	興津	שני מתאבקי סומו נישאים על פני נהר אוקיצו, אחד על סוס משא והשני בקאגו.
19		תחנה מס' 18: אג'ירי	江尻	נוף מעל נהר מיהו-נו מטסובארה עם סירות עוגנות בחזית מול כפר דייגים ואחרות מפליגות במפרץ סורוגה.
20		תחנה מס' 19: פושו	府中, 駿府	נוסעים חוצים את נהר אבה ממערב לתחנת הדואר. אישה נישאת בקאגו, בעוד אנשים אחרים חוצים את הנחל ברגל.
21		תחנה מס' 20: מריקו	鞠子, 丸子	שני מטיילים במסעדה בצד הדרך בשם צ'וג'י-יה (丁子屋), הידועה בהגשת טורורו-ג'ירו (מרק יאם יפני מגורר). המסעדה נוסדה בשנת 1596 ועדיין פועלת עד היום.
22		תחנה מס 21: אוקאבה	岡部	נחל הררי בין גדות ירוקות ותלולות, כאשר הדרך היא שביל צר התחום מצד אחד בחומת אבן.
23		תחנה מס' 22: פוג'יאדה	藤枝	תחנת ממסר להחלפת סוסים וסבלים כדי לאפשר העברה מהירה של הודעות וסחורות בעדיפות גבוהה בין אדו לקיוטו.
24		תחנה מס' 23: שימאדה	島田	נוסעים חוצים את המים הרדודים וגדות החול של נהר אוי. חלקם רגליים, חלקם נישאים על ידי סבלים ואחרים רכובים.
25		תחנה מס' 24: קאנאיה	金屋, 金谷	תהלוכת דאימיו על סנקין קוטאי חוצה את הנהר. הדאימיו רוכב בקאגו, המוחזק מעל המים על ידי משטח מאולתר הנישא על ידי סבלים רבים. משרתיו מנסים לחצות את הנהר בצעדים כבדים. ברקע, נראה כפר קטן למרגלות ההרים.
26		תחנה מס' 25: ניסאקה	日坂	נוסעים בדרך תלולה בהרים אפלים ומאיימים, מתבוננים בסלע גדול בדרך. האבן הייתה נקודת ציון ידועה בטוקאידו, שנקראה "אבן הבכי בלילה". על פי האגדה, שודדים תקפו ורצחו אישה בהריון במקום זה. לאחר מותה, כומר שעבר במקום שמע את האבן קוראת לו להציל את התינוקת ששרדה.
27		תחנה מס' 26: קאקגאווה	掛川	נוסעים חוצים גשר. זוג מבוגר נאבק ברוח חזקה, ואחריו ילד עושה תנועה מלגלגת. ילד אחר צופה בעפיפון באוויר. ברקע, איכרים זורעים אורז ובמרחק, הר אקיבה נראה בערפילים.
28		תחנה מס' 27: פוקורוי	袋井	זוג מטיילים מסתתרים בסככה בצד הדרך, לפניהם אישה מחרישה קומקום גדול התלוי מענף של עץ גדול. האזור שמסביב נראה כשדות אורז חסרי ייחוד, עם מעט מאוד סימנים לעיירת דואר.
29		תחנה מס' 28: מיטסוקה	見附	נוסעים מחליפים סירות על גדת חול בעת חציית נהר טנריו במעבורת.
30		תחנה מס' 29: הממאצו	浜松	נוף כפרי עם טירת הממאצו והעיירה במרחק. קבוצת איכרים מתחממת ליד מדורה, כשנוסע צופה בה.
31		תחנה מס' 30: מאיסאקה	舞阪	נמל קטן, הר פוג'י נראה קטן מאוד במרחק.
32		תחנה מס' 31: אראי	荒井, 新居	תהלוכת דאימיו במעבר סנקין קוטאי בין מאיסאקה-ג'וקו לאראי-ג'וקו בסירה. הדאימיו נמצא בכלי שיט גדול עם סמל משפחתו, בעוד שאנשיו עוקבים אחריו בסירה קטנה יותר עם המטען.
33		תחנה מס' 32: שיראסוקה, כיום קוסאי	白須賀	תהלוכת דאימיו על סנקין קוטאי, בדרכה לכיוון אדו מאחד האזורים במזרח יפן.
34		תחנה מס' 33: פוטאגאווה	二川	נוף קודר למדי, עם מטיילים עייפים המתקרבים לבית תה מבודד.
35		תחנה מס' 34: יושידה	吉田	הגשר המפורסם ביושידה, כמו גם טירת יושידה.
36		תחנה מס' 35: גויו-צ'ו	御油	הרחוב הראשי של עיירת הדואר עם רדת החשיכה, נשים תוקפניות (שבגינן תחנת הדואר הייתה ידועה לשמצה) מנסות לגרור נוסעים לבתי תה ופונדקי לילה.
37		תחנה מס' 36: אקסאקה	赤坂	פונדק טיפוסי. הסצנה מחולקת לשניים על ידי דקל סאגו במרכז. מימין, מטיילים אוכלים את ארוחת הערב שלהם, ומשמאל, זונות מתאפרות ומתכוננות לבידור הערב. בשל המוניטין שלה, אקסאקה הייתה פופולרית בקרב מטיילים.
38		תחנה מס' 37: פוג'יקאווה	藤川	תהלוכת דאימיו נכנסים לתחנת הדואר, שלושה פשוטי עם מוצגים כורעים ברך כאשר פמליית האדון עוברת.
39		תחנה מס' 38: אוקזאקי	岡崎	האג'יבאשי, אחד הגשרים הבודדים שהותרו על ידי שוגונות טוקוגאווה על הטוקאידו, ואחד הגשרים הארוכים ביותר שנבנו ביפן בתקופת אדו. טירת אוקזאקי מתוארת מרחוק על החוף הרחוק של הנהר.
40		תחנה מס' 39: ציריו	池鯉鮒, 知立	סוסים ועץ אורן בודד
41		תחנה מס' 40: נארומי	鳴海	נוסעים עוברים ליד חנויות פתוחות המוכרות בדים מודפסים, המשמשים בדרך כלל לייצור קימונו.
42		תחנה מס' 41: מייה	宮	שתי כנופיות גברים מתחרות בפסטיבל ציד הסוסים ליד שער טוריאי ענק. השער הוא סמלו של מקדש שינטו, המקדש המדובר הוא מקדש אטסוטה, מהמפורסמים ביפן ויעד עלייה לרגל פופולרי בתקופת אדו.
43		תחנה מס' 42: קוואנה	桑名	שתי המעבורות שיצ'ירי-נו ווטאשי מתכוננות לצאת עם נוסעים מול טירת קוואנה, ספינות אחרות מפליגות ברקע.
44		תחנה מס' 43: יוקאיצ'י	四日市	יום סוער עם אדם הדוהר בעקבות כובעו שמתנדף ברוח, אדם אחר חוצה גשר קטן מעל נהר סנג'ו, המתואר כאן כנחל קטן. עיירת הדואר מתוארת כקבוצה קטנה של בקתות באמצע ביצה, כמעט מוסתרת על ידי קנים.
45		תחנה מס' 44: אישיאקושי	石薬師	מקדש בודהיסטי בחורשת עצים משמאל, הכפר מימין, ברקע הרי סוזוקה. חבילות האורז מצביעות על תקופת הסתיו, ומשקפות את האופי הכפרי של העיירה, שער המקדש הסגור מצביע על כך שהשעה היא שעת דמדומים.
46		תחנה מס' 45: שונו	庄野	קבוצת מטיילים עם מעילי גשם מקש ומטריות, לכודים בסופת רעמים קיצית פתאומית וממהרים לעבר מחסה. נושאי קאגו (אפיריון) נאבקים במעלה המדרון, וחקלאי עם מעיל גשם מקש ונוסע עם מטריה נאבקים במורד המדרון בכיוון ההפוך.
47		תחנה מס' 46: קמיאמה	亀山	מטיילים המטפסים על צלע גבעה תלולה אל שער קיוגוצ'י. באופן בלתי מוסבר, הירושיגה תיאר את הסצנה באמצע החורף, עם שלגים כבדים מאוד, אם כי אזור קמיאמה אינו ידוע בחורפים קשים.
48		תחנה מס' 47: סקי	関	הכנות מוקדמות בבוקר ליציאת תהלוכת דאימיו בסנקין קוטאי מאחד ההונג'ינים. מספר חיילים זוטרים עם חניתות ארוכות קושרים את כובעי הנסיעות והסנדלים שלהם, ברקע, מספר סמוראים בכירים עם חרבותיהם ממתינים בכניסה. השמיים עדיין חשוכים, ומספר פנסי נסיעה של צ'וצ'ין נראים לעין.
49		תחנה מס' 48: סאקשיטה	坂下	בית תה פתוח, המשקיף אל פסגותיו הכחולות של הר פודסוטה בהרי סוזוקה.
50		תחנה מס' 49: טסוצ'יאמה	土山	תהלוכת דאימיו חוצה זרם שוטף בגשם שוטף. הגברים חובשים כובעים ומעילי גשם, ומביטים למטה כשהם נאבקים לחצות גשר עץ. תחנת הדואר נמצאת בפינה השמאלית העליונה: שורה לא נעימה של בניינים חשוכים, מוסתרים למחצה על ידי שורה מאיימת של עצים כהים
51		תחנה מס' 50: מינאקוצ'י	水口	שורה פרושה של מבנים עם גגות קש. בחזית התמונה שתי נשים תולות רצועות של קאנפיו לייבוש על חבלים, בעוד אישה שלישית עם סכין מקלפת עוד מעץ קלבש. רצועות נוספות של קאנפיו יבש נראות על גדרות הבניינים ברקע. נוסע בודד מתרחק
52		תחנה מס' 51: אישיבה	石部	בית תה שהייתה מפורסמת בזכות הטוקורוטן שלה, ממתק ג'לטיני העשוי מאגר, וקורומיצו, סירופ סוכר שחור. קבוצת מטיילים רוקדת ומשתעשעת מול החנות בעוד שלוש נשים עם מקלות וכובעי הליכה צופות בהנאה.
53		תחנה מס' 52: קוסאצו	草津	סצנה הומה בתוך תחנת הדואר עצמה, מול בית התה יורו-טאי(養老亭) בעל החזית הפתוחה, שבו לקוחות רבים נהנים מאובאגמוצ'י (姥が餅), עוגת אורז דביקה וממותקת, שקוסאצו הייתה ידועה בהם.
54		תחנת מס' 53: אוטסו	大津	עגלות שוורים, עמוסות בכבדות באורז או פחם, עוברות מול החזית הפתוחה של בית התה האשיריי, שהיה נקודת מנוחה פופולרית, והגיש את האשיריי מוצ'י (走り井餅), עוגת אורז מתוקה שנותרה התמחות מקומית של אוטסו עד היום.
55		סוף המסלול, הגעה לקיוטו	京師	גשר סנג'ו אוהאשי

השפעה היסטורית

חתולים כ-53 התחנות של טוקאידו, 1850

בשנת 1850, אוטגאווה קוניושי יצר הדפס עץ בהשראת הירושיגה, שנקרא "חתולים המוצעים כ-53 התחנות של טוקאידו". שלא כמו הירושיגה, קוניושי הציג כל תחנה לא עם נוף, אלא עם "משחקי מילים של חתולים".

במהלך שהותו בפריז, וינסנט ואן גוך היה אספן נלהב של אוקיו-אה, וצבר יחד עם אחיו אוסף של כמה מאות הדפסים שנרכשו בגלריה של ס. בינג. באוסף זה נכללו עבודות מתוך 53 התחנות של טוקאידו, וואן גוך שילב אלמנטים סגנוניים מהאוסף בעבודותיו שלו, כגון צבעים בהירים, פרטים טבעיים ופרספקטיבות לא קונבנציונליות. בהתכתבויותיו האישיות, הוא הצהיר כי "כל עבודתי מבוססת על אמנות יפנית", ותיאר את האימפרסיוניסטים כ"יפנים של צרפת".

האדריכל פרנק לויד רייט היה אספן נלהב של הדפסיו של הירושיגה, כולל אלה של 53 התחנות של טוקאידו. בשנת 1906, ערך לויד רייט את הרטרוספקטיבה הראשונה אי פעם של עבודותיו של הירושיגה במכון האמנות של שיקגו, ותיאר אותן בקטלוג התערוכה כחלק מ"התרומות היקרות ביותר שנעשו אי פעם לאמנות העולם". שנתיים לאחר מכן, הוא תרם אלמנטים מהאוסף שלו לתערוכה נוספת של אוקיו-אה במכון לאמנות. רייט גם עיצב את חלל הגלריה של התערוכה, שבאותה תקופה הייתה התערוכה הגדולה ביותר מסוגה בהיסטוריה.

הדפסי הטוקאידו של הירושיגה זוכים להתייחסות בתרבות הפופולרית. לדוגמה, אלבומו של ויזר משנת 1996, Pinkerton, משתמש בקנברה לעטיפתו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא 53 התחנות של טוקאידו בוויקישיתוף

• 53 התחנות של טוקאידו באתר hiroshige.org.uk
• 53 התחנות של טוקאידו, סקירה מקיפה