7 הסלילים של יונה וולך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
7 הסלילים של יונה וולך
כרזת הסרט
בימוי יאיר קדר עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה יעל בדרשי
מוזיקה אורי כנרות
צילום עודד קירמה
איציק פורטל
עודד כהן
שארק דה מאיו
מדינה ישראלישראל ישראל
הקרנת בכורה 2012 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 56 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט תיעודי, סרט עצמאי, סרט ביוגרפי עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

7 הסלילים של יונה וולך הוא סרט ביוגרפי ישראלי משנת 2012, בבימויו של יאיר קדר. הסרט משרטט דיוקן של המשוררת יונה וולך, בהתבסס על מספר ראיונות שערכה עם הילית ישורון. בכורת הסרט נערכה בפסטיבל הקולנוע ירושלים של שנת 2012. הסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר ובפרס עיצוב פסקול בתחרות פרסי הקולנוע הדוקומנטרי 2012. זהו הסרט השני במסגרת פרויקט הָעִבְרִים.[1]

תוכן הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

יותר מ-25 שנים אחר מותה של יונה וולך, המשוררת שהפכה לסוג של אגדה בקאנון הישראלי, מתגלות הקלטות של ראיונות שהעניקה וולך לעורכת הילית ישורון בשנת 1984, כששכבה וולך על מיטת חוליה. קולה של וולך, כפי שהוקלט בשבעת הסלילים, מהווה את הבסיס לסרט, בצירוף ראיונות עם דמויות אחרות מחייה, יחד עם קטעי ארכיון ואנימציה של שיריה. בראיונות, וולך מספרת לישורון על תהליכי הכתיבה, יחסה לאלוהים, סיפורים על התנסויות שונות, ועל משיכתה לשיגעון, לסקס, ולסמים. התוצאה היא ספק אוטוביוגרפיה תיעודית, ספק ביוגרפיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]