88 דקות

88 דקות
88 Minutes
בימוי	ג'ון אבנט
הופק בידי	אבי לרנר, רנדול אמט, גרי סקוט תומפסון, ג'ון אבנט
תסריט	גרי סקוט תומפסון
עריכה	פטר ברגר
שחקנים ראשיים	אל פצ'ינו; קאג' אריק אריקסן; כריסטופר רדמן; ברנדן פלטשר; מייקל אקלונד; Paul Campbell; Leah Cairns; מייק דופוד; סטיבן מוייר; בן מקנזי; לילי סובייסקי; אלישה ויט; ויליאם פורסית'; דבורה קארה אונגר; ניל מקדונו; איימי ברנמאן; ג'וליאן כריסטופר
מוזיקה	אדוארד שירמור
צילום	דניס לנואר
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	סרטי מילניום
חברה מפיצה	סרטי טריסטאר, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	14 בפברואר 2007
משך הקרנה	95 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	מותחן פסיכולוגי, סרט דרמה, סרט פשע
מקום התרחשות	וושינגטון
הכנסות באתר מוג'ו	88minutes
	אתר רשמי
	דף הסרט ב־IMDb

88 דקות (באנגלית: 88 Minutes) הוא סרט מסוג מותחן אמריקאי משנת 2007, בבימויו של ג'ון אבנט, על פי תסריט מאת גארי סקוט תומפסון. בסרט מככב אל פצ'ינו בתפקיד הראשי, לצד אלישה ויט, איימי ברנמאן, לילי סובייסקי, בן מקנזי ודבורה קארה אונגר. הסרט עוקב אחר ג'ק גראם, פסיכולוג משפטי ומרצה באוניברסיטה, המקבל איום על חייו המודיע לו שנותרו לו 88 דקות לחיות, ומנסה לגלות מי עומד מאחורי האיום לפני שיהיה מאוחר מדי.

הסרט יצא לאקרנים ב-2 במרץ 2007, בישראל ובארצות הברית ב-18 באפריל 2008,והציג ביצועים נמוכים בקופות כאשר הכניס 32.6 מיליון דולר מול תקציב של 30 מיליון דולר.

עלילה

ד"ר ג'ק גראם (אל פצ'ינו) הוא פסיכולוג משפטי ומרצה באוניברסיטת סיאטל, אשר עדותו בעבר סייעה בהרשעתו של הרוצח הסדרתי ג'ון פורסטר (ניל מקדונו), הנידון למוות. ביום הוצאתו להורג של פורסטר, גראם מקבל שיחת טלפון אנונימית המודיעה לו שנותרו לו 88 דקות לחיות. בעודו מנסה לגלות את מקור האיום, הוא מוצא עצמו במרוץ נגד הזמן, כשהוא נרדף על ידי כוחות לא ידועים, ומגלה שסובביו עלולים להיות מעורבים בקנוניה נגדו.

צוות השחקנים

אל פצ'ינו – ד"ר ג'ק גראם, פסיכולוג משפטי ומרצה.
אלישה ויט – קים קאמפבל, סטודנטית ואסיסטנטית של גראם.
איימי ברנמאן – שלי בארנס, סוכנת FBI וחברתו לשעבר של גראם.
לילי סובייסקי – לורן דאגלס, סטודנטית של גראם.
בן מקנזי – מייק סטמפ, סטודנט של גראם.
דבורה קארה אונגר – קרול ג'ונסון, דיקאנית האוניברסיטה.

ביקורות

הסרט "88 דקות" קיבל ביקורות שליליות. באתר Rotten Tomatoes הוא זכה לציון של 5% על סמך 115 ביקורות, עם הקונצנזוס: "סרט מתח צפוי ומשוחק בצורה מאכזבת, שאינו מצליח לרתק את הצופים." באתר Metacritic הסרט קיבל ציון ממוצע של 17 מתוך 100, המבוסס על 27 ביקורות, המעיד על "ביקורות שליליות באופן כללי".

באתר "עין הדג" נכתב: "אין מה לבזבז אנרגיה על הסרט הזה: הוא צפוי, משוחק רע, מלא חורים וסתמי."^[1] בעיתון "הארץ" תואר הסרט כ"סרט מתח סתמי שלא חורג מגבולות הז'אנר ובעיקר מעלה זכרונות מהניינטיז. חבל שאל פצ'ינו לקח על עצמו את התפקיד הראשי. אם חשקה נפשכם במתח מעט רפוי או בסיפור קצת סתמי, שנתפרו יחדיו בצורה מקצועית אך שגרתית, אני מאמין שהסרט הזה יספק לכם פתרון הולם"^[2]