אומואמואה
 | |
| (ESO/M. Kornmesser & nagualdesign) המחשת אומן של תצורת אומואמואה בהתאם לתצפיות טלסקופ החלל ESO | |
| כוכב האם | |
|---|---|
| כוכב אם | השמש |
| מידע כללי | |
| סוג | אסטרואיד |
| קטגוריה | אובייקט בין כוכבי |
| תאריך גילוי | 19 באוקטובר 2017[1] |
| מגלה | מערך הטלסקופים Pan-STARRS בהוואי, ארצות הברית |
| שיטת גילוי |
direct imaging  |
| מקום גילוי |
Pan-STARRS |
| מאפיינים מסלוליים | |
| ציר חצי-ראשי | אין ערך |
| אקסצנטריות | 0.00131 ± 1.197 |
| זמן הקפה | מסלול בריחה היפרבולי ולכן מספר בלתי מוגבל ימים |
| מהירות מסלולית | |
| ‑ ממוצעת | בזמן גילויו: 46 ק"מ/שנייה |
| ‑ מקסימלית | בפריהליון: 87.71 ק"מ/שנייה |
| ‑ מינימלית | במהירות בין כוכבית ביציאה ממערכת השמש: 26 ק"מ/שנייה |
| נטיית מסלול | 0.047° ± 122.6° (ביחס למישור האקליפטי)[2]° |
| מאפיינים פיזיים | |
| רדיוס קו משווה | 0.000002 רדיוס צדק |
| ממדים | 230 מטר |
| זמן סיבוב עצמי | 8.14±0.028 שעה |
| אלבדו |
0.04 |
| בהירות מוחלטת |
22.08 |
| מסדי נתונים | |
| Extrasolar Planets Encyclopaedia | רדיוס צדק/ דף נתונים |
  | |
.svg){kind=small}
1I/2017 אומואמואה (1I/2017 U1 (ʻOumuamua), ידוע גם כ-1I; 1I/2017 U1; בעבר נקרא A/2017 U1[3] C/2017 U1 (PANSTARRS)[4]) הוא גוף בין-כוכבי (interstellar object) אשר התגלה חולף דרך מערכת השמש בשנת 2017.
תצפיות שונות ומגוונות העלו שמדובר בגוף שמקורו בין-כוכבי דהיינו שהגיע מחוץ למערכת השמש.[1][5]
למרות ש-1I מציין את הראשון, יוליסס גילתה אבק קוסמי במהלך 1992.[6]
אומואמואה מציג כמה מוזרויות, בהן האצה מעבר להשפעה של כח הכבידה, צורה מוארכת באופן יוצא דופן, מסה נמוכה מאוד לעצם בגודל כזה ועוד שגרמו לכמה אסטרונומים בכירים ובהם פרופ' אבי לייב - ראש המחלקה לאסטרונומיה של אוניברסיטת הרווארד - להעלות את האפשרות שאומואמואה אינו עצם טבעי אלא כלי מעשה ידי ציוויליזציה תבונית, השערה הנתונה במחלוקת עם אסטרונומים אחרים.
מעקב אחר מסלולו של אומואמואה מלמד שמקורו של העצם הוא מכיוון קבוצת הכוכבים נבל.
שם[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם הרשמי הוא אומואמואה 1I/'Oumuamua. השם ניתן על ידי צוות PanSTARRS ובשפה ההוואית מובנו 'חוקר' או 'שליח מהעבר הרחוק המושיט יד כדי להגיע אלינו'. (ʻou משמעותו להושיט יד ו-mua הוא הראשון, שמקדים. ה-mua השני נועד להדגשה).
שמות חלופיים הם גם 1I; 1I/2017 U1; 1I/2017 U1 (ʻOumuamua).[3]
תצפיות ושערוך המסלול[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגוף התגלה לראשונה במסלול היפרבולי על ידי רוברט ואריק ומערך הטלסקופ Pan-STARRS ב-19 באוקטובר 2017.[1] משערוך המסלול של הגוף בהסתמך על תצפיות, ניתן היה לזהות כי אקסצנטריות המסלול היא בסביבות 0.0013 ± 1.197 הגבוהה ביותר שנצפתה עד כה במערכת השמש. תצפיות נוספות הראו כי הגוף במסלול בריחה היפרבולי היוצא ממערכת השמש וכי הוא ככל הנראה בין כוכבי.[7]
שערוך המסלול אחורה מראה כי לפני 100 שנה, הגוף היה במרחק של 559 יחידות אסטרונומיות וטס במהירות של 26 ק"מ לשנייה ביחס לשמש. הגוף המשיך להאיץ עד שהגיע למהירות מקסימלית בפריהליון של 87.7 ק"מ לשנייה, בסביבות ספטמבר 2017. לאחר מכן החל להאט במסעו חזרה מחוץ למערכת השמש.[8]
בזמן גילויו הוא האט למהירות של 46 ק"מ לשנייה ביחס לשמש. מהירותו תקטן עד שיגיע למהירות שיוט בין כוכבית של 26 ק"מ/שנייה. הגוף ממשיך במסלול היפרבולי ליציאה במערכת השמש, לכיוון קבוצת הכוכבים פגסוס.[8]
תצפיות מתאריך 25 באוקטובר 2017, הראו כי החתימה הספקטרלית המתקבלת היא בטווח האדום (בדומה לגוף מחגורת קויפר, אולם כיוון שנראה שהגוף לא מכיל קרח כמו גופים אלו, ייתכן שהחתימה האדומה נובעת מחומר אחר). אם החזר האור מהגוף הוא 10% מדובר בגוף בקוטר של 160 מטר. באם הוא מחזיר כ-50% הרי שקוטרו המשוערך הוא 50 מטר.[8][9]
בהירות נראית הגוף הגיעה לדרגה 21 ודעכה עם התרחקותו.[7]
| השוואת מהירות של גופים בין כוכביים במרחק 200 יחידות אסטרונומיות מהשמש | |||||||
| שביט / אסטרואיד | שנה (לפי שיערוך המסלול) | מהירות (ק"מ/שנייה) | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| C/1980 E1 | 1765 | 2.98 | |||||
| C/2010 X1 | 1798 | 2.96 | |||||
| C/2012 S1 | 1801 | 2.99 | |||||
| A/2017 U1 | 1982 | 26.4 | |||||
סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיווגו של הגוף שנוי במחלוקת. בתצפיות ראשוניות נחשב הגוף להיות כוכב שביט לא מחזורי, ולכן קיבל את הזיהוי C/2017 U1 - (האות C מעידה על זיהוי ככוכב שביט לא מחזורי),[4] אולם תצפיות נוספות שבוצעו באמצעות הטלסקופ הגדול מאוד (VLT) ב-25 באוקטובר 2017, הראו כי אין עדויות לקומה או זנב. כתוצאה מכך הוחלט לשנות את הזיהוי של הגוף לאסטרואיד, ושינוי שמו ל-A/2017 U1 (האות A לאסטרואיד). אומואמואה הוא הגוף הראשון ששינו את זיהויו לאסטרואיד לאחר שזוהה ככוכב שביט,[1][5] ונקבע שמקורו של העצם בקבוצת הכוכבים נבל. במאמר שפורסם ב-nature ביוני 2018 נטען שזהו דווקא כן כוכב שביט, משום שנמדדה תאוצה במהירותו שלא נגרמה ממשיכה כבידתית, ולכן עלתה הטענה שהיא נגרמה מפליטת גזים מהגוף בהתקרבו לשמש, תכונה המאפיינת כוכבי שביט.[10] טענות אלה פגשו ביקורת רבה מצד חוקרים שהצביעו על כך ששום שובל גזים מעולם לא נצפה מאחורי העצם, ושהתאוצה האנומלית לא התרחשה כלל דווקא כשהגוף חלף בסמיכות הקרובה ביותר אל השמש, השלב שבו פליטת הגזים הייתה דווקא מתעצמת ומגיעה לשיאה בכוכבי שביט. ניתוחים נוספים העלו ש-"לו היה אומואמואה כוכב שביט, פליטת הגזים הייתה גורמת למומנט סיבובי קיצוני כל כך שהיא הייתה מביאה להתפרקותו של הגוף".
ב-26 באוקטובר 2018 ראש מחלקת האסטרונומיה של הארווארד האסטרופיזיקאי הישראלי פרופ' אבי לייב ועמיתו ד"ר שמואל ביאלי פרסמו מאמר שבו טענו שיש אפשרות שאומואמואה הוא גוף מלאכותי שנוצר על ידי ציויליזציה חוצנית, ושייתכן שהגוף הוא מפרש סולארי שנשלח במכוון למערכת השמש שלנו. זאת כשנה לאחר התבטאותו הראשונה של לייב בנושא בדצמבר 2017, שבו ציין את צורתו החריגה של העצם כאחת הסיבות להצעתו לכוון את טלסקופ הרדיו בגרין באנק שבמערב וירג'יניה לכיוון אומואמואה על מנת לבדוק נוכחות של אותות רדיו לא צפויים שיהיו עשויים להעיד על מקור מלאכותי של העצם. חוקרים רבים ביקרו את השערותיו של לייב בטענות שאין מספיק ראיות בשביל לתת תוקף להשערה מסוג זה, ושמפרש סולארי המסתובב סביב עצמו לא היה מסוגל להאיץ כך. בתגובה פרסם לייב מאמר שבו הוא מפרט שישה מאפיינים אנומליים של אומואמואה "שהופכים אותו לגוף חריג, שלא כמו אף אסטרואיד או שביט שנצפו אי פעם".
לאחר קביעת שמו הרשמי על ידי הMPC הוא קיבל את הסימון I לגוף בין פלנטרי (הגוף הראשון לקבל זיהוי זה), ואת השם 'Oumuamua.[3]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבי לייב, חוצן, כנרת זמורה-ביתן דביר, 2021
- המרכז לחקר חפצים קרובי אדמה08-01-2014[11][12]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שאלות ותשובות נפוצות על A/2017 U1
- חבר מכוכב אחר: האסטרואיד שעשה היסטוריה, באתר ynet, 29 באוקטובר 2017
- אבי בליזובסקי, אורח מהחלל הבינכוכבי – אסטרואיד ענק בעל צורה מוזרה, באתר "הידען", 21 בנובמבר 2017
- עודד כרמלי, האסטרואיד הבין-כוכבי כנראה עשוי ממקור טבעי, באתר סוכנות החלל הישראלית, 20 בדצמבר 2017
הסיפור על אומואמואה, האורח הראשון ממערכת שמש אחרת, באתר TED, מתורגם לעברית, אפריל 2018
עודד כרמלי, אם יתברר שזה נכון, זו תהיה אחת התגליות הגדולות בהיסטוריה האנושית, באתר הארץ, 2 בינואר 2019- רויטרס ו-ynet, האסטרואיד דמוי הסיגר: "לא חייזרים, אך עדיין תעלומה", באתר ynet, 2 ביולי 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 Small Asteroid or Comet 'Visits' from Beyond the Solar System הודעה לעיתונות של המחלקה לאסטרונומיה של אוניברסיטת הוואי, 26 באוקטובר 2017
- ^ מספר הגדול מ-90 המעיד שהוא בכיוון הפוך לשאר כוכבי הלכת בזווית אינקלינציה של בסביבות 60 מעלות)
- ^ 1 2 3 הכרזת הMPC על שם וסימון רשמי M.P.E.C. 2017-V17, מתאריך 6 בנובמבר 2017
- ^ 1 2 "MPEC 2017-U181: COMET C/2017 U1 (PANSTARRS)". Minor Planet Center. International Astronomical Union. 25 באוקטובר 2017. נבדק ב-25 באוקטובר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) (CK17U010) - ^ 1 2 הודעת הMPC על שינוי זיהוי הגוף מכוכב שביט לאסטרואיד, M.P.E.C. 2017-U183, מתאריך 25 באוקטובר 2017
- ^ Grün E (Max Planck lnstitut für Kernphysik), Zook H A, Baguhl M, Balogh A, Bame S J, Fechtig H, Forsyth R, Hanner M S, Horanyi M, Kissel J, Lindblad B-A, Linkert D, Linkert G, Mann I, McDonnell J A M, Morfill G E, Phillips J L, Polanskey C, Schwehm G, Siddique N, Staubach P, Svestka J, Taylor A. (1993) https://www.nature.com/articles/362428a0, https://www.nature.com/ (Nature) 1993
- ^ 1 2 פתרון מסלול מאתר JPL נכון ל-27 באוקטובר 2017
- ^ 1 2 3 "Pseudo-MPEC" for A/2017 U1 שאלות ותשובות לגבי A/2017 U1, מתאריך 4 בנובמבר 2017
- ^ "Astronomers Spot First-Known Interstellar Comet". Sky & Telescope. נבדק ב-25 באוקטובר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mysterious interstellar visitor is a comet — not an asteroid
- ^ A Siraj, A Loeb https://iopscience.iop.org/article/10.3847/1538-4357/ac8eac, https://iopscience.iop.org
- ^ . J Mozer דוקטור- John E. Shaw https://twitter.com/us_spacecom/status/1511856370756177921 (ארכיון), https://twitter.com/ (טוויטר)
בִּיבּלִיוֹגְרָפִיָה[עריכת קוד מקור | עריכה]
Karen J. Meech (Institute for Astronomy, 2680 Woodlawn Drive, Honolulu, 96822, Hawaii, USA), Robert Weryk, Marco Micheli, Jan T. Kleyna, Olivier R. Hainaut, Robert Jedicke, Richard J. Wainscoat, Kenneth C. Chambers, Jacqueline V. Keane, Andreea Petric, Larry Denneau, Eugene Magnier, Travis Berger, Mark E. Huber, Heather Flewelling, Chris Waters, Eva Schunova-Lilly & Serge Chastel (20 בנובמבר 2017) https://www.nature.com/articles/nature25020, https://www.nature.com/